גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קצת צניעות לא תזיק: התכונות הדרושות ליזם בזמן משבר

מחקר שעשתה פרופ' דפנה קריב בקרב 1,000 יזמים בדק מדוע דווקא הם גילו התאוששות מהירה בקורונה ואילו תכונות אפיינו אותם ● ביטחון עצמי מופרז דווקא פעל כמו בומרנג ● ניהול וקריירה

התכונות הדרושות ליזם בזמן משבר / צילום: גלובס
התכונות הדרושות ליזם בזמן משבר / צילום: גלובס

שכירים רבים שואלים את עצמם אם הם מתאימים להיות יזמים ומה מייחד יזמים לעומת מי שאינם יזמים. מחקר חדש שבחן את ההתמודדות של יזמים בתקופת הקורונה שופך אור על כמה מההבדלים.

המחקר בוצע על ידי פרופ' דפנה קריב מבית הספר אדלסון ליזמות באוניברסיטת רייכמן-הבינתחומי הרצליה, בשיתוף פרופ' לואיס סיסנרוס, מ-HEC Montreal, בית ספר למינהל עסקים ויזמות באוניברסיטת מונטריאל. במחקר השתתפו  1,000 יזמים. רובם מקנדה וחלקם הקטן מישראל, לצורך תיקוף בין-תרבותי. הוא החל ב-2019 במטרה לבחון את החסינות המנטלית של יזמים, וקיבל זווית נוספת עם התפרצות מגפת הקורונה. 

ההון הפסיכולוגי של היזמים

המחקר בחן את מנגנוני ההתמודדות בהתאם ל"הון היזמי-פסיכולוגי", מושג שטבעו חוקרים אחרים וכולל שלושה מרכיבים: אופטימיות, ביטחון עצמי/חוללות עצמית (כלומר, תחושה שאני מסוגל להתמודד עם המצב) וחוסן. ייחודו של המחקר הוא ביישום של המודל בקרב יזמים בעת משבר.

לדברי קריב, "עניין אותנו לבדוק למה דווקא היזמים, שהכי 'נדפקו' מהמשבר, היו אלה שהתגברו הכי מהר. אחת ההנחות הייתה שיזמים פשוט רגילים להיות במצב משברי. היום קוראים לזה קורונה, מחר קוראים לזה 'המשקיע שלי הבטיח ולא קיים'. אז קודם כול בחנו אם הם פחות לוקחים ללב מצבים משבריים, פחות מדווחים על מצוקה או על בעיות שינה - וראינו שלא, ולעתים אפילו להיפך". כדי לבחון זאת השווה המחקר בין יזמים לשכירים - קבוצה של כ-400 מנהלים בדרג בינוני ומעלה, והיתר מנהלים זוטרים או כלל לא מנהלים.

אז מה עזר ליזמים בכל זאת להתאושש מהר?
"הבנו שליזם יש נכס מסוים שמאוד רלוונטי בקורונה. סוג של חבילה, הון פסיכולוגי שרלוונטי רק ליזמים שמשתמשים ברכיבים שלו באופן מושכל, מציבים לעצמם יעד ומתמידים בו. הם אומרים לעצמם: אני מגיע ליעד הזה, קורונה או לא קורונה".

ההון הפסיכולוגי היזמי מורכב מאופטימיות/תקווה, חוסן וביטחון עצמי או תחושת חוללות עצמית, כלומר, מה אני חושב ומרגיש שאני מסוגל לעשות. הממצאים הראו שאופטימיות ותקווה מובילות באופן ישיר לפעולה: "אני הולך/ת עכשיו לשפר את המיומנויות שלי ושל העסק שלי כדי לצלוח את המצב"; חוסן מאפשר לבקש עזרה מהאקוסיסטם - בעזרת יועצים, מנטורים וכסף שיש באקוסיסטם שלי אוכל לשפר את המיומנויות שלי ושל העסק שלי כדי לצלוח את המצב; ביטחון ותחושת שליטה במצב, לעומת זאת, בדרך כלל אינם מובילים לפעולה. היזם או היזמת סומכים כל כך על היכולות הפנימיות שלהם, עד שהם לא מתכוונים לשנות כלום, לא לפנות לאקוסיסטם ולא לשפר  מיומנויות של היזם או של העסק שלי.

פרופ' דפנה קריב / צילום: אלי אורן

המשבר מחזק את היזמים

"הדבר הכי מעניין הוא שכל הדברים האלה יוצרים יחד נכונות רבה יותר לפנות לעזרה מבחוץ. זה מעניין משני היבטים", אומרת קריב. "ראשית, יזמים בדרך כלל הם סוליסטים. הם לא מבקשים עזרה מבחוץ גם כי הם מפחדים שיעתיקו מהם וגם הם אינם סומכים על אף אחד מלבד עצמם. אנחנו רואים שבמצבי משבר דווקא החבילה של ההון הפסיכולוגי דוחפת אותם להתחיל לחפש את בעלי העניין שלהם מהאקוסיסטם.

"זאת תופעה חדשה יחסית אצל היזמים. מצאנו שככל שהם אופטימיים יותר הם פונים יותר למשקיעים, פונים יותר לסטארט-אפים אחרים כדי לעשות עסקת בארטר ויחד לנסות לממש את המטרה. ככל שהם בעלי חוסן נפשי גבוה יותר, הם מחפשים עוד יותר עזרה מבחוץ".

ומה עם הרכיב השלישי, ביטחון עצמי?

"ביטחון עצמי הוא קצת מתעתע ומתאפיין בעקומת גאוס, כלומר הביטחון העצמי חשוב והוא מניע חוללות עצמית, יוזמה ועשייה, וכתוצאה מכך מסייע להוריד את רמת המצוקה, אולם מנקודה מסוימת, היזם עשוי לאבד כיוון ולהימנע מבקשת עזרה. זאת מתוך אמונה שהוא יכול להיחלץ מהמצב שאליו נקלע. זה השלב שבו הביטחון העצמי מתחיל להזיק.

"אנחנו מכירים את הטיפוסים האלה, היזמים היהירים, אני ואפסי עוד. הדבר הזה עובד עד גבול מסוים ואנחנו רואים שבמשבר זה עבד כמו בומרנג אצל שהיה לו יותר מדי ביטחון. המסקנה היא שליזמים שבטוחים שהידע נמצא אצלם, כדאי בתקופת משבר להוריד קצת את הראש, להיות צנועים יותר ולחפש עזרה מבחוץ". 

מצאתם גם הבדלים בין גברים לנשים.

"היו הבדלים בחוסן הפסיכולוגי. הוא היה גבוה אצל נשים באופן משמעותי מאשר אצל גברים. נשים יזמיות הן גם יותר אופטימיות מגברים יזמים, אבל הביטחון העצמי שלהן נמוך יותר".

לדברי קריב, "המצוקה עצמה היא לא הבעיה, אלא היכולת שלנו להתמודד איתה. ההון הפסיכולוגי הוא משתנה מכריע בהיחלצות ממשבר. מי שההון הפסיכולוגי שלו גבוה יוכל בקלות רבה יותר לשפר את מצבו, מהותית ורגשית. בהיעדר הון פסיכולוגי, יהיה קשה להתגבר על המצוקה, גם אם היא אינה גדולה. 

"הבשורה הטובה", אומרת קריב, "היא שאפשר ללמד את ההון הפסיכולוגי הזה, כלומר הוא נרכש. ניתן ללמד מיומנויות ליצירת תקווה, חוסן, וכישורים לחוללות עצמית ושליטה במצב. למעשה, משבר הוא הזדמנות פז להעצים את המיומנויות שלך. הממצאים שלנו תומכים בתפיסה שלפיה יזמים מתחזקים דרך המשברים שהם חווים".

עוד כתבות

סין סימנה את המוסד כמטרה - וזו הסיבה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מדינות המפרץ מתנגדות לתקיפה באיראן, סין עוזרת לטהרן לסכל את פעילות המוסד בשטחה, ובמגזין פורן פוליסי טוענים שמועצת השלום של טראמפ תפגע בחלשים • כותרות העיתונים בעולם

מטוס KLM / צילום: Shutterstock

ריאד כן, תל אביב לא: ההודעה המפתיעה של חברת התעופה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה כי הטיסות לתל אביב מבוטלות - יממה בלבד אחרי שהודיעה על חידוש הקו לאמסטרדם ● החברה כבר חידשה טיסות ליעדים אחרים באזור, בהם ריאד ודמאם, ובוחנת אפשרות לחדש את הטיסות לדובאי

ספארי רמת גן / צילום: תמר מצפי

הספארי ברמת גן יעבור דירה. מה ייבנה במקומו?

עיריית רמת גן והממשלה הגיעו להסכם לפיו הספארי ברמת גן יועבר לפארק אריאל שרון בעלות של 500 מיליון שקל ● עפ"י ההסכם, יוקם מחלף נוסף מהעיר רמת גן לכביש 4, ומתוכננת הקמת שכונת מגורים חדשה עם אלפי יחידות דיור

שמוליק ארבל, המשנה למנכ''ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

המשנה למנכ"ל בנק הפועלים: "נדרשת הכפלת ההשקעה בתשתיות בעשור הקרוב"

שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, ציין בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי מלאי התשתיות בישראל נמוך ביחס למדינות מפותחות, וכי הגידול המהיר באוכלוסייה מחייב האצה בהשקעות

גלעד בר-אדון, מנכ''ל מוריה, חברה לפיתוח ירושלים / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מוריה: "ירושלים תהפוך לעיר הראשונה בישראל עם רשת של רכבות קלות"

גלעד בר אדון, מנכ"ל מוריה - החברה לפיתוח ירושלים, התייחס בכנס תשתיות לעתיד של גלובס למהפכת תשתיות התחבורה שעוברת עיר הבירה בימים אלו ●  "רואים היום תוכניות של מגדלים בני 30–40 קומות ליד הרכבת הקלה – דבר שלא היה מעולם בירושלים"

פרופ' מתן גביש / צילום: ינאי יחיאל

הפרופסור הישראלי שנלחם באדובי: "הגיע הזמן להחליף את ה-PDF"

החברה של פרופ' מתן גביש מהאוניברסיטה העברית, עושה את צעדיה הראשונים ובוחנת את האפשרות להחליף את מסמכי ה-PDF הוותיקים של אדובי, בפורמט דיגיטלי משוכלל הרבה יותר ● "הגיע הזמן לסטנדרט חדש. ה-PDF הוא אובייקט סגור ולא יעיל, וגם כזה שלא מתאים לעידן האוטומציה של ה-AI", אומר גביש לגלובס

שוחט שאול ופז אדריאן / צילום: יח''צ

חברת הביומד הישראלית ביופרוטקט במזכר הבנות למכירתה

החברה הוותיקה שפיתחה שתל למניעת נזקים לרקמות בריאות בזמן הקרנות, וממנה נולד הספין אוף אורתוספייס שנמכר ב-220 מיליון דולר, צפויה להימכר בסכום דומה אם העסקה תצא לפועל

יגאל לנדאו, מנכ''ל רציו אנרגיות / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל רציו: "המדינה מקבלת 10 מיליארד שקל בשנה מהגז - בלי שהשקיעה אגורה"

מנכ"ל רציו, יגאל לנדאו, שוחח בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על הסכם הגז החדש עם מצרים ועל הרחבת מאגר לוויתן ● הוא הדגיש את החשיבות הגאופוליטית של ההשקעה בהרחבת לוויתן: "ישראל כבר היום מספקת קרוב ל-15% מצריכת הגז של מצרים, וזה יגדל למעל 20% מרגע שהאספקה של ההרחבה תתחיל"

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

בצל היחלשות הדולר והמתח מול טראמפ: הפד צפוי לעצור את הפחתת הריבית

בעקבות מדדי מחירים שמעידים על אינפלציה רוחבית, הפד צפוי להפסיק הפעם עם רצף הורדות הריבית שלו ● ברקע, היחסים המתוחים בין נשיא ארה"ב ליו"ר הבנק המרכזי והדולר שממשיך לאבד גובה

השקל ממשיך להתחזק / איור: גיל ג'יבלי

השקל מתקרב לשיא של 30 שנה: הפעם בנק ישראל יתערב?

התחזקות הין היפני וההתפתחויות המדיניות החיוביות בישראל מובילות את הדולר לרמות שפל שלא נראו כארבע שנים ● מומחים מעריכים כי זרימת הדולרים לישראל והעליות בבורסות בחו"ל מאלצות את המוסדיים למכור מט"ח ולחזק את השקל ● האם בנק ישראל יתערב בשוק?

כנס תשתיות לעתיד: הפרויקטים והמיליארדים שיניעו את ישראל קדימה

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית, מנתח את הסוגיות הכלכליות, הרגולטוריות והעסקיות שקשורות לתחומי התחבורה, התעשייה, האנרגיה והחדשנות בישראל ● באירוע מתארחים מומחים ומקבלי ההחלטות מהענף, ובהם החשב הכללי במשרד האוצר יהלי רוטנברג, מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן ובכירי המגזר העסקי

ארז בלשה, מייסד ומנכ''ל קרן ג'נריישן / צילום: שלומי יוסף

מנכ״ל ג'נריישן על משבר התשתיות: "הפתרון חד משמעית במגזר הפרטי. למדינה יש תפקיד חשוב בהסרת החסמים"

מנכ"ל ג'נריישן ישראל, ארז בלשה, אמר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי הפתרון לפיתוח התשתיות נטוע במגזר הפרטי, ש"מביא יכולות שאין במגזר הציבורי" ● בלשה מסביר כי השירות הנמוך של התחבורה בישראל קשור ל"מחסור בנהגים ובנתיבים עמוסים"

פאנל בהשתתפות עדי קין קרני, עלי בינג, יעל סלומון ומעיין הראל / צילום: שלומי יוסף

נציג אגף התקציבים: "מס הגודש יקרה. זו תהיה איוולת לא לעשות את זה"

פאנל בכנס תשתיות לעתיד של גלובס עסק בפרויקט המטרו, האתגרים, המימון וההתקדמות ● בפאנל השתתפו סמנכ"לית קו M2 בנת"ע עדי קין־קרני, סגן הממונה על התקציבים עלי בינג, סמנכ"לית מינהל התכנון יעל סלומון, סמנכ"לית תשתיות במינהל רשות החברות מעיין הראל

נתב''ג / צילום: Shutterstock

כ-70 אלף ישראלים עזבו את ישראל בשנת 2024. כמה חזרו?

לפי נתוני הלמ"ס, מספר הישראלים שעזבו את ישראל במהלך שנת 2024 הגיעה לכ-70 אלף, ואילו כ-19 אלף ישראלים חזרו מחו"ל ● מבין העוזבים כ-40% היו בגילאי 39-20, כאשר גברים רווקים עוזבים יותר מנשואים ונשים נשואות עוזבות יותר מרווקות

עופרה שטראוס, יו''ר קבוצת שטראוס / צילום: שלומי יוסף

מימוש ענק: משפחת שטראוס מכרה מניות של חברת המזון ב-405 מיליון שקל

המכירה בוצעה במחיר של 114.5 שקלים למניה, דיסקאונט של 3% על מחירה בבורסה ● המכירה מצטרפת למימושים נוספים שביצעה שטראוס בשנים האחרונות, בסך מצטבר של קרוב למיליארד שקל

יודפת אפק-ארזי, יו''ר נת''ע, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

יו"ר נת"ע: "לא מרוצה מההתקדמות בקו הירוק, מצפה שהזכיין שמנהל יביא תוצאות יותר מהר"

יודפת אפק-ארזי, יו"ר נת"ע, אמרה בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי "המטרו הוא הכרח, לא לוקסוס - והתקציב קיים; הפרויקט יחסוך לישראל 34 מיליארד שקל בשנה" ● על הרכבת הקלה אמרה: "גם הקו הירוק ייפתח חלקית ב-2028, לא רק הסגול" ● וגם: האם הם חשבו להחליף את החברות בקו הירוק בגלל העיכובים?

אייל שוחט, מנכ'' טופ גאם / צילום: גבריאל בהרליה

סוכריה קופצת: המהלך שסידר למשקיעים במניית טופ גאם רווח בזק של כמעט פי 2

יצרנית תוספי המזון וסוכריות הגומי ניצלה זינוק של 150% במניה בשנה האחרונה כדי לגייס 57 מיליון שקל, באמצעות מהלך יצירתי להקדמת מימוש אופציות שהוענקו למוסדיים ● בעלי מניות ותיקים בטופ גאם מכרו לאחרונה מניות בכ־400 מיליון שקל והותירו אותה ללא בעל שליטה

האקסטרים של השוק / צילום: Shutterstock

ההשקעה שעשויה להניב לכם תשואה של מאות אחוזים או להפסד של רוב הכסף

קרנות נאמנות ממונפות על מדדי השוק הניבו תשואות של מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, הרבה מעל המדדים עצמם ● ובכל זאת הן מנהלות "רק" 5.2 מיליארד שקל — בשל הסיכון הגבוה להפסד הכסף ● וגם: אילו דמי ניהול תשלמו בהן, ומה קרה למי שהימר עמן נגד השוק

כוחות חמאס בעזה / צילום: Reuters, Majdi Fathi

ארה"ב מטילה סנקציות על 6 עמותות צדקה בעזה שמזרימות כספים לחמאס

ארה"ב הטילה סנקציות על שש עמותות צדקה, שלפי מידע מודיעיני משמשות ככיסוי אזרחי להעברות כספים ולמימון הזרוע הצבאית של חמאס ● כך ארגון הטרור שומר על זרימת הכסף לרצועה

אילוסטרציה: Shutterstock

200 מיליארד שקל בעשור: האם ישראל ערוכה למיזמי התשתית הגדולים בתולדותיה

פרויקט המטרו השאפתני, המסילות המהירות והמכרזים הביטחוניים החסויים מתנקזים כולם לעשור אחד קריטי ● בין חזון למציאות בשטח ניצבות בעיות קריטיות: מאין יגייסו 16 אלף עובדים, הנטל התקציבי על קופה, מחסור במהנדסים ועוד ● לקראת כנס התשתיות של גלובס: הצצה לפרויקטים שישנו את המדינה