גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מקורונה ועד זעזועים בהנהלה: הכירו את העובדים שמרוצים גם בזמני משבר

ברשימת 150 המעסיקים הטובים בישראל מופיעות גם חברות שחוו משברים כלכליים, תדמיתיים ומנהיגותיים ● מומחים לתרבות ארגונית מנתחים את הפער שבין מצב החברה לאופן שבו העובדים תופסים אותה ● פרויקט מיוחד 

העובדים שמרוצים גם בזמני משבר / צילום: Shutterstock
העובדים שמרוצים גם בזמני משבר / צילום: Shutterstock

 

בחודשים האחרונים כיכבה חברת הביטוח מגדל בכותרות העיתונים הכלכליים על רקע המאבקים בצמרת שלה: בין דירקטוריון החברה לבעל השליטה ולשלושת היו"רים שהתחלפו בתוך פחות משנתיים, ובין היו"רים למנכ"ל הקודם רון עוז, שפרש לאחרונה. אבל כל הטלטלות האלה בהנהלה לא הפריעו לעובדים לתת לחברה המלצות חיוביות, שהכניסו אותה לרשימת 150 המעסיקים הטובים בישראל. בקטגוריית הפיננסים והביטוח היא אף נבחרה ראשונה.

לצד מגדל אפשר למצוא ברשימה עוד שורה של חברות שעשויות להפתיע לאור המשברים שחוו. לדוגמה, ארקיע, שבשנתיים האחרונות, מאז פרוץ הקורונה, פעלה תחת עננה כבדה של חוסר ודאות באשר לעתידה. או רשת המלונות אטלס, שהבעלים שלה, דני ליפמן, אמר רק בתחילת החודש "לא אגיד שאני על סף פשיטת רגל, אבל זה לא תרחיש בלתי אפשרי. הענף נמצא בקריסה". חברות התעופה והתיירות היו מהנפגעות הגדולות במגפה, ובכל זאת עובדיהן ככל הנראה מרגישים שהם עובדים אצל מעסיק טוב.

לאורך רשימת המעסיקים הטובים שזורות חברות שלא בהכרח נתפסות ככאלה בתודעה הציבורית - אם משום שיש להן תדמית של מיושנות ואם משום שהן חוות באמת משברים מנהיגותיים או ענפיים - ובכל זאת, העובדים המליצו עליהן. איך מסבירים את הפער הזה?

 

1. מחויבות ארגונית בשוק רעוע

שורה של מחקרים הצביעו על הקשר בין תחושת הביטחון של עובדים במקום עבודתם למידת המחויבות הארגונית שלהם, אבל מחקר מ-2015, שפורסם ב-Southern African Business Review, הצביע גם על אפשרות אחרת, ולפיה יש קשר חיובי בין חוסר ביטחון תעסוקתי למחויבות הארגונית. המחקר, שנעשה בקרב עובדים במוסד של לימודים מרחוק, הראה שעובדים לא תמיד מפחיתים את רמת המחויבות שלהם לעבודה בתנאים של חוסר ודאות, לדוגמה במקרים של חשש מאבטלה והעדר אלטרנטיבות תעסוקתיות.

 

"זה לא הממצא השכיח, אבל הוא אפשרי בתנאים מסוימים, למשל כאשר שוק העבודה רעוע ואנשים מפחדים שלא ייקלטו בעבודה אחרת", אומרת פרופ' ליאת קוליק, מומחית לחקר האנשים העובדים, מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן. היא מציינת בהקשר זה מחקר נוסף, שנעשה בישראל בחברת תקשורת שעמדה לפני הליך הפרטה והיה חשש שעובדיה יגלו חוסר שביעות רצון. "בניגוד למשוער, נמצא במחקר הזה קשר בין חוסר ביטחון תעסוקתי לבין מחויבות ארגונית. כלומר, נמצא שככל שהעובד חש אי-ביטחון תעסוקתי, הוא חש מחויב יותר לארגון".

לדברי קוליק, "עובדים מפתחים מחויבות לארגון, לעתים מחויבות רגשית אפקטיבית, מחויבות של המשכיות, כי הם רוצים להמשיך להחזיק במקום העבודה, או מחויבות נורמטיבית, כלומר, העובד לא 'ילכלך' על הארגון שלו. הוא מחויב לו כי הארגון השקיע בו. עובדים חושבים לעתים, 'אני צריך להמשיך לשמור על השם הטוב של הארגון'. זו 'אזרחות ארגונית טובה' לשווק תדמית טובה של הארגון, גם אם יש בו קושי".

2. האדרה לשם הרגעה עצמית

קוליק מציעה הסבר נוסף לשביעות הרצון של עובדים בארגון במשבר. "לעתים דירוג גבוה שנותנים עובדים לארגון הוא למעשה מנגנון לוויסות עצמי של הלחץ שהם נמצאים בו", היא אומרת. "במצבים שבהם ארגונים הם פגיעים בגלל טלטלה בהנהלה או בגלל משבר אחר, ונוצר חוסר ביטחון תעסוקתי, עובדים מגיבים באופנים שונים: יש כאלה שעוזבים, יש כאלה שממורמרים ויש כאלה שדווקא מאדירים את הארגון.

"התגובה השכיחה בקרב עובדים לאי-ביטחון תעסוקתי היא לפתח עמדות שליליות כלפי הארגון, אבל במקרים מסוימים, בייחוד במשבר שאינו תלוי בחברה כמו משבר הקורונה, אנשים מתגוננים מפני התחושה הזאת באמצעות ויסות תחושת הלחץ של עצמם - הם האדירו את הארגון בעיני עצמם וההאדרה הזאת באה לידי ביטוי גם החוצה . האדרת מציאות מסוימת מסייעת לאזן תפיסות שאינן מיטיבות עם העובד".

פרופ' ליאת קוליק / צילום: איל יצהר

3. מחוברים וסולחים

לדברי אימי עירון, מנכ"לית משרד הפרסום ליאו ברנט וחברת לייק א ריינבו המתמחה במיתוג מעסיק, תחושות העובדים תלויות קודם כול בשאלה איך המעסיק מתייחס אליהם בזמן שגרה ועד כמה הם מרגישים "בבית".

"הפקטור הכי משמעותי הוא 'מחוברות'", היא אומרת. " העובדים מוכנים לסלוח למקומות עבודה שנכנסים למשברים אם הם מרגישים שייכות, מחוברות וקשר למקום העבודה . במקרים שיש התחושות האלה, משבר לא בהכרח פוגע באהבה ובשביעות הרצון ממקום העבודה.

"בשוק העבודה רואים את התופעה הזאת כל הזמן, וראינו אותה גם בקורונה, שמחוברות עובדים גבוהה, אמון ותחושת שייכות מייצרים חוסן ארגוני וכך גם בעתות משבר לא נפגעת המחוברות. העובדים מרגישים שהם חלק מהמקום".

פרופ' מרים ארז, מומחית בהתנהגות ארגונית מהטכניון, מוסיפה: "אחד הדברים שרואים במקומות עבודה בתקופות משבר הוא שאם הסיבה למשבר היא גלובלית ולא תלויה בהנהלת החברה ובהתנהלות שלה, כמו הקורונה, אז שביעות הרצון של העובדים תלויה מאוד בשאלה איך החברה מתנהלת מול העובדים .

"במהלך הקורונה ראינו בכמה ארגונים שחברה שידעה איך לטפל בעובדים בתקופת המשבר, שמרה על קשר עם העובדים, הייתה שקופה וגם סייעה לעובדים לקבל סכומי כסף שיעזרו להם לעבור את התקופה, אז העובדים נרתמו למאבק משותף כדי לעבור את המשבר".

4. לא כל משבר מחלחל למטה

"משברים וטלטלות בצמרת יכולים להשפיע על שביעות הרצון בקרב העובדים, אבל לפעמים שינויים כמו התפטרות של מנכ"ל או של בכירים אחרים בחברה אינם מחלחלים למטה ולא משפיעים על העובדים באופן ישיר, והחברה נותרת יציבה", אומרת ארז. ולפעמים, היא מזכירה, העובדים דווקא מרוצים מהחילופים בהנהלה והשינוי אפילו משפיע עליהם לטובה.

פרופ' מרים ארז / צילום: תמונה פרטית

בכל מקרה, המרואיינות לכתבה זו מסכימות שאין נוסחה אחת שיכולה להסביר את שביעות הרצון של עובדים מהמעסיקים שלהם, במיוחד על רקע משברים. "ללא ניתוח כלכלי ארגוני ובחינת התהליכים שהם עברו, קשה לדעת מה גורם לעובדים להמליץ על המעסיק. יכול להיות שאותם ארגונים משקיעים משאבים בהון האנושי, מתמודדים נכון בתוך הארגון עם המשבר, גם אם הוא משתקף כשלילי מאוד בציבור או בתקשורת", אומרת קוליק. "ארגונים שמספקים לעובדיהם תמונה ריאלית של המצב, גם אם היא כואבת, יכולים לזכות באמונם. שקיפות הופכת את הארגון למקום טוב להיות בו עבור העובדים ומיטיבה עם הארגון בעיני האנשים המועסקים בו".

פרופ' ארז מסכימה ומסכמת: "בכל ארגון משבר או טלטלה בהנהגה משפיעים בצורה אחרת. בסופו של דבר, האמון בין ההנהלה לעובדים הוא המפתח".

עוד כתבות

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית