גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מקורונה ועד זעזועים בהנהלה: הכירו את העובדים שמרוצים גם בזמני משבר

ברשימת 150 המעסיקים הטובים בישראל מופיעות גם חברות שחוו משברים כלכליים, תדמיתיים ומנהיגותיים ● מומחים לתרבות ארגונית מנתחים את הפער שבין מצב החברה לאופן שבו העובדים תופסים אותה ● פרויקט מיוחד 

העובדים שמרוצים גם בזמני משבר / צילום: Shutterstock
העובדים שמרוצים גם בזמני משבר / צילום: Shutterstock

 

בחודשים האחרונים כיכבה חברת הביטוח מגדל בכותרות העיתונים הכלכליים על רקע המאבקים בצמרת שלה: בין דירקטוריון החברה לבעל השליטה ולשלושת היו"רים שהתחלפו בתוך פחות משנתיים, ובין היו"רים למנכ"ל הקודם רון עוז, שפרש לאחרונה. אבל כל הטלטלות האלה בהנהלה לא הפריעו לעובדים לתת לחברה המלצות חיוביות, שהכניסו אותה לרשימת 150 המעסיקים הטובים בישראל. בקטגוריית הפיננסים והביטוח היא אף נבחרה ראשונה.

לצד מגדל אפשר למצוא ברשימה עוד שורה של חברות שעשויות להפתיע לאור המשברים שחוו. לדוגמה, ארקיע, שבשנתיים האחרונות, מאז פרוץ הקורונה, פעלה תחת עננה כבדה של חוסר ודאות באשר לעתידה. או רשת המלונות אטלס, שהבעלים שלה, דני ליפמן, אמר רק בתחילת החודש "לא אגיד שאני על סף פשיטת רגל, אבל זה לא תרחיש בלתי אפשרי. הענף נמצא בקריסה". חברות התעופה והתיירות היו מהנפגעות הגדולות במגפה, ובכל זאת עובדיהן ככל הנראה מרגישים שהם עובדים אצל מעסיק טוב.

לאורך רשימת המעסיקים הטובים שזורות חברות שלא בהכרח נתפסות ככאלה בתודעה הציבורית - אם משום שיש להן תדמית של מיושנות ואם משום שהן חוות באמת משברים מנהיגותיים או ענפיים - ובכל זאת, העובדים המליצו עליהן. איך מסבירים את הפער הזה?

 

1. מחויבות ארגונית בשוק רעוע

שורה של מחקרים הצביעו על הקשר בין תחושת הביטחון של עובדים במקום עבודתם למידת המחויבות הארגונית שלהם, אבל מחקר מ-2015, שפורסם ב-Southern African Business Review, הצביע גם על אפשרות אחרת, ולפיה יש קשר חיובי בין חוסר ביטחון תעסוקתי למחויבות הארגונית. המחקר, שנעשה בקרב עובדים במוסד של לימודים מרחוק, הראה שעובדים לא תמיד מפחיתים את רמת המחויבות שלהם לעבודה בתנאים של חוסר ודאות, לדוגמה במקרים של חשש מאבטלה והעדר אלטרנטיבות תעסוקתיות.

 

"זה לא הממצא השכיח, אבל הוא אפשרי בתנאים מסוימים, למשל כאשר שוק העבודה רעוע ואנשים מפחדים שלא ייקלטו בעבודה אחרת", אומרת פרופ' ליאת קוליק, מומחית לחקר האנשים העובדים, מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן. היא מציינת בהקשר זה מחקר נוסף, שנעשה בישראל בחברת תקשורת שעמדה לפני הליך הפרטה והיה חשש שעובדיה יגלו חוסר שביעות רצון. "בניגוד למשוער, נמצא במחקר הזה קשר בין חוסר ביטחון תעסוקתי לבין מחויבות ארגונית. כלומר, נמצא שככל שהעובד חש אי-ביטחון תעסוקתי, הוא חש מחויב יותר לארגון".

לדברי קוליק, "עובדים מפתחים מחויבות לארגון, לעתים מחויבות רגשית אפקטיבית, מחויבות של המשכיות, כי הם רוצים להמשיך להחזיק במקום העבודה, או מחויבות נורמטיבית, כלומר, העובד לא 'ילכלך' על הארגון שלו. הוא מחויב לו כי הארגון השקיע בו. עובדים חושבים לעתים, 'אני צריך להמשיך לשמור על השם הטוב של הארגון'. זו 'אזרחות ארגונית טובה' לשווק תדמית טובה של הארגון, גם אם יש בו קושי".

2. האדרה לשם הרגעה עצמית

קוליק מציעה הסבר נוסף לשביעות הרצון של עובדים בארגון במשבר. "לעתים דירוג גבוה שנותנים עובדים לארגון הוא למעשה מנגנון לוויסות עצמי של הלחץ שהם נמצאים בו", היא אומרת. "במצבים שבהם ארגונים הם פגיעים בגלל טלטלה בהנהלה או בגלל משבר אחר, ונוצר חוסר ביטחון תעסוקתי, עובדים מגיבים באופנים שונים: יש כאלה שעוזבים, יש כאלה שממורמרים ויש כאלה שדווקא מאדירים את הארגון.

"התגובה השכיחה בקרב עובדים לאי-ביטחון תעסוקתי היא לפתח עמדות שליליות כלפי הארגון, אבל במקרים מסוימים, בייחוד במשבר שאינו תלוי בחברה כמו משבר הקורונה, אנשים מתגוננים מפני התחושה הזאת באמצעות ויסות תחושת הלחץ של עצמם - הם האדירו את הארגון בעיני עצמם וההאדרה הזאת באה לידי ביטוי גם החוצה . האדרת מציאות מסוימת מסייעת לאזן תפיסות שאינן מיטיבות עם העובד".

פרופ' ליאת קוליק / צילום: איל יצהר

3. מחוברים וסולחים

לדברי אימי עירון, מנכ"לית משרד הפרסום ליאו ברנט וחברת לייק א ריינבו המתמחה במיתוג מעסיק, תחושות העובדים תלויות קודם כול בשאלה איך המעסיק מתייחס אליהם בזמן שגרה ועד כמה הם מרגישים "בבית".

"הפקטור הכי משמעותי הוא 'מחוברות'", היא אומרת. " העובדים מוכנים לסלוח למקומות עבודה שנכנסים למשברים אם הם מרגישים שייכות, מחוברות וקשר למקום העבודה . במקרים שיש התחושות האלה, משבר לא בהכרח פוגע באהבה ובשביעות הרצון ממקום העבודה.

"בשוק העבודה רואים את התופעה הזאת כל הזמן, וראינו אותה גם בקורונה, שמחוברות עובדים גבוהה, אמון ותחושת שייכות מייצרים חוסן ארגוני וכך גם בעתות משבר לא נפגעת המחוברות. העובדים מרגישים שהם חלק מהמקום".

פרופ' מרים ארז, מומחית בהתנהגות ארגונית מהטכניון, מוסיפה: "אחד הדברים שרואים במקומות עבודה בתקופות משבר הוא שאם הסיבה למשבר היא גלובלית ולא תלויה בהנהלת החברה ובהתנהלות שלה, כמו הקורונה, אז שביעות הרצון של העובדים תלויה מאוד בשאלה איך החברה מתנהלת מול העובדים .

"במהלך הקורונה ראינו בכמה ארגונים שחברה שידעה איך לטפל בעובדים בתקופת המשבר, שמרה על קשר עם העובדים, הייתה שקופה וגם סייעה לעובדים לקבל סכומי כסף שיעזרו להם לעבור את התקופה, אז העובדים נרתמו למאבק משותף כדי לעבור את המשבר".

4. לא כל משבר מחלחל למטה

"משברים וטלטלות בצמרת יכולים להשפיע על שביעות הרצון בקרב העובדים, אבל לפעמים שינויים כמו התפטרות של מנכ"ל או של בכירים אחרים בחברה אינם מחלחלים למטה ולא משפיעים על העובדים באופן ישיר, והחברה נותרת יציבה", אומרת ארז. ולפעמים, היא מזכירה, העובדים דווקא מרוצים מהחילופים בהנהלה והשינוי אפילו משפיע עליהם לטובה.

פרופ' מרים ארז / צילום: תמונה פרטית

בכל מקרה, המרואיינות לכתבה זו מסכימות שאין נוסחה אחת שיכולה להסביר את שביעות הרצון של עובדים מהמעסיקים שלהם, במיוחד על רקע משברים. "ללא ניתוח כלכלי ארגוני ובחינת התהליכים שהם עברו, קשה לדעת מה גורם לעובדים להמליץ על המעסיק. יכול להיות שאותם ארגונים משקיעים משאבים בהון האנושי, מתמודדים נכון בתוך הארגון עם המשבר, גם אם הוא משתקף כשלילי מאוד בציבור או בתקשורת", אומרת קוליק. "ארגונים שמספקים לעובדיהם תמונה ריאלית של המצב, גם אם היא כואבת, יכולים לזכות באמונם. שקיפות הופכת את הארגון למקום טוב להיות בו עבור העובדים ומיטיבה עם הארגון בעיני האנשים המועסקים בו".

פרופ' ארז מסכימה ומסכמת: "בכל ארגון משבר או טלטלה בהנהגה משפיעים בצורה אחרת. בסופו של דבר, האמון בין ההנהלה לעובדים הוא המפתח".

עוד כתבות

חדירה לפרטיות / צילום: Shutterstock, Sashkin

פרשת NSO: אם איש לא ייתן את הדין, זה יקרה שוב

כל מי שעבד אי-פעם עם אזרחים שברחו ממשטרים דיקטטורים, יודע שהחדירה לפרטיותם היא אחת החוויות הקשות ביותר ● לכן הדרישה התקיפה לחקור את פרשת NSO – לבדוק מי בכירי המשטרה שנתנו את הפקודה, מי השופטים שאישרו זאת כחותמת גומי ומי החוקרים שעשו בחומרים שימוש אסור נוסף - מחויבת בתקיפות

דונלד טראמפ / צילום: Shutterstock

ניו יורק: ראיות שארגון טראמפ זייף הערכות שווי של נכסים כדי לקבל הטבות מס והלוואות

כך עפ"י משרד התובעת הכללית בניו יורק ● איוונקה טראמפ ודונלד טראמפ ג'וניור ביקשו משופט לבטל זימונים או להשהות אותם עד שחקירה פלילית מקבילה תסתיים

שריפת פסולת בג'לג'וליה, אוקטובר 2021 / צילום: אזרחים למען אוויר נקי

בישראל יש 14 אלף אירועי שריפות פסולת בשנה, אבל רק 14 פקחים בכל המדינה

שריפת פסולת בלתי חוקית היא מכת מדינה שעולה לתושבים בבריאות ● עם המצב האקוטי בשטח, שמחמיר משנה לשנה, מתמודד כוח עבודה דל במיוחד של פקחים בכל הארץ ● בינתיים, בחלק מהיישובים אין תשתית לפינוי פסולת, האכיפה דלה, העונשים מגוחכים, ואת רוב הפורעים בכלל אי אפשר לאתר ● תוכנית עבודה מסודרת לפתרון הבעיה אין בנמצא, כשבשטח העבריינים חוגגים

מנכ''ל חברת המשכנתאות Better.com, וישאל גארג / צילום: צילום מסך

המנכ"ל שפיטר 900 אנשים בזום חזר לעבודה

וישאל גארג, מנכ"ל Better.com, יצא לחופשה בדצמבר לאחר שסרטון שהראה אותו מפטר מאות עובדים בשיחת ועידה - הועלה לרשת

מנכ''ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר אשל, ומנכ''ל טיסנקרופ, ד''ר רולף וירץ, בטקס החתימה על עסקת הצוללות / צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

מיליארד אירו לצוללת: ישראל חתמה על חוזה עתק עם טיסנקרופ

מדינת ישראל חתמה היום על חוזה עתק עם תאגיד טיסנקרופ הגרמני לאספקת שלוש צוללות בעלות מוערכת של 3 מיליארד אירו ● ממשלת גרמניה צפויה לממן כ-600 מיליון אירו בלבד מעלות הצוללות (20%) ● ההסכם כולל גם רכש גומלין בהיקף של למעלה מ-850 מיליון אירו

ניצן צעיר הרים, מנכ''ל ווישור / צילום: ערן ירדני

על רקע קשיים בענף: ווישור חתמה על הסכמי ביטוח משנה עם מיוניק רי

חברת הביטוח הדיגיטלית המתמחה בביטוחי רכב ודירה חתמה על הסכמים לשנתיים ולשלוש עם מבטחת המשנה הגרמנית ● סירוב של מבטחי משנה לבטח פעילות בארץ כבר הביא לסיום שיווק פוליסות סיעוד פרטיות

צמח המנקאי / צילום: Shutterstock, ONGUSHI

הינומן, המגדלת את צמח המנקאי, קורסת עם חובות של 170 מיליון שקל

החברה פנתה לבית המשפט בבקשה לצו פתיחת הליכים נגדה ולמינוי נאמן זמני ● לעמדתה, יש סיכוי לאתר משקיע או רוכש ולשקם את החברה ואת פעילותה

השותפים בקרן ורטקס / צילום: עומר הכהן

אחרי קפיצה של פי חמישה בשווי, קרן ורטקס מממשת החזקות

קרן ההון סיכון ורטקס מוכרת החזקות ב-160 מיליון דולר מהקרן הרביעית שלה ● לאחר המכירה, עדיין נותרו לה החזקות של 410 מיליון דולר בקרן שהחלה להשקיע ב-2014

הוד בצר / צילום: מאת Kesemr , ויקימדיה

אדריכלי ממשלת גנץ-נתניהו חזרו לשתף פעולה, והפעם במגזר העסקי

הוד בצר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה החליפי לשעבר ומקורבו של שר הביטחון בני גנץ, התמנה לאחרונה למשנה למנכ"ל בחברת הנדל"ן אאורה שבבעלות איש העסקים יעקב אטרקצ'י, המקורב ליו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו

נפתלי בנט, ימינה / צילום: רפי קוץ

האם אוכלוסיית בית שמש גדלה בקצב הגבוה ביותר בישראל?

ראש הממשלה בנט טען כי בית שמש היא העיר שמציגה את קצב הגידול הגבוה בישראל ● האם זה נכון? רק כמעט ● המשרוקית של גלובס

השופט בדימוס חנן מלצר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות מינוי חנן מלצר ליו"ר מגדל: הצעת חוק לחובת צינון על שופטים

ח"כ שמחה רוטמן הגיש הצעת חוק המטילה לראשונה חובת צינון על שופטים ● ההצעה הוגשה לאחר הפרסום בגלובס אודות התנהלות השופט בדימוס חנן מלצר, אשר דן בעניינה של חברת מגדל לפני חצי שנה, וכעת ממונה לתפקיד יו"ר החברה

מתקן להפקת מים מהאוויר של חברת ווטרג'ן / צילום: ווטרג'ן

מרכז התערוכות באבו דאבי רכש טכנולוגיה ישראלית להפקת מי שתייה מהאוויר

מכשירי חברת ווטרג'ן הישראלית יסייעו להפוך את המרכז לנקי מבקבוקי פלסטיק

סוחר בבורסת ניו יורק. מניות הטכנולוגיה אינן חביבות כבעבר על המשקיעים / צילום: Associated Press, Richard Drew

בית ההשקעות אופנהיימר: "מחצית מהחברות הישראליות בוול סטריט ירדו במעל 50% מהשיא"

לדברי סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט אופנהיימר, המעבר ממניות צמיחה למניות ערך פוגע מאוד בחברות הטכנולוגיה מישראל ● "ריבית אפסית תומכת בתמחורים גבוהים יותר לחברות צמיחה, ולכן האמירות על הכוונה להעלות ריבית הן הגורם המרכזי לירידות בהן"

הבורסה בניו יורק - וול סטריט / צילום: תמר מצפי

מגמה מעורבת באירופה; האבטלה בארה"ב ברמה הגבוהה ביותר מאז אוקטובר

הבנק המרכזי של סין הודיע על הורדת הריבית על הלוואות לשנה ב-0.1% ועל הפחתת ריבית על הלוואות ל-5 שנים ב-5 נקודות בסיס ● במסחר בחוזים על מדדי וול סטריט נרשמות עליות קלות

השוק במנצ'סטר, בריטניה. האינפלציה מזנקת לגבהים חדשים / צילום: Associated Press, Jon Super

האינפלציה שוברת שיאים בעולם: עד מתי השקל החזק יגן על ישראל?

מדד המחירים לצרכן של בריטניה לחודש דצמבר שבר שיא של 30 שנה, ולונדון לא לבד ● מברלין ועד וושינגטון, האינפלציה במדינות המערב מזנקת לגבהים חדשים ודוחקת את הבנקים המרכזיים להכרעה בשאלת הריבית: בלימת ההתייקרויות עבור משקי הבית עלולה לעלות בהאטת הצמיחה

שרת הפנים איילת שקד / צילום: יוסי כהן

ליברמן נגד שקד: "הקמת יישוב חדש בנגב תפגע בנתיבות ובנגב כולו"

חוות דעת כלכלית של אגף תקציבים מתנגדת להקמת היישוב חנון בעוטף עזה ודורשת להמתין עד לבחינה כלכלית של המהלך והשפעתו על תקציב המדינה ועל היישובים הקיימים

השקעה פסיבית / אילוסטרציה: Shutterstock

5 דברים שצריך לדעת על השקעה פסיבית

דמי ניהול נמוכים ואפשרויות מגוונות: ישנו ויכוח ארוך שנים האם יש יתרון בהשקעה אקטיבית על ידי זיהוי חברות מוצלחות והשקעה בהן, או שכדאי להשקיע באופן פסיבי ● עובדתית, מעט מאוד מנהלי השקעות הצליחו להשיג תשואה יותר גבוהה מהמדדים לאורך זמן ● אז מה כדאי לדעת על השקעה פסיבית? גלובס עושה סדר

ארז חיימוביץ', שותף בקרן אורבימד ומנהל הפעילות של אורבימד ישראל. כיהן עד עתה כיו''ר החברה / צילום: יח''צ

חברת אימפקט ביו, בוגרת חממת FutuRx, הודיעה על גיוס של 111 מיליון דולר

החברה מפתחת סוג חדש של תאי CAR-T לטיפול בסרטן, שהם בעצם מעין "מחשבים קטנים" בתרופה ● בגיוס הנוכחי השתתפו אורבימד וקרן RMPG, שהוקמה במיוחד כדי להשקיע בחברות בוגרות חממת FutuRX, הייעודית לתחום פיתוח התרופות

מרלו''ג תנובה מודיעין / צילום: באדיבות דוברות תנובה

תנובה משקיעה 400 מיליון שקל במרכז לוגיסטי חדש

המרלו"ג יתפרס על פני 30 אלף מ"ר, יעסיק כ-180 עובדים ויכיל את כל תוצרת המזון הקפואה והמצוננת של החברה, למעט חלב ● וגם: ענקית הטכנולוגיה שתרמה כ-120 אלף דולר לתנועה למאבק באנטישמיות ברשת ● אירועים ומינויים

יוסי לוי, מנכ''ל משותף במור השקעות / צילום: יח''צ

מור ינפיק את חברת הגמל לפי שווי של 600 מיליון שקל לפני הכסף

בית ההשקעות פרסם טיוטת תשקיף לקראת הנפקה בה הוא מבקש לגייס 100 מיליון שקל ● באוקטובר, עוד לפני ההנפקה הראשונית אייל לפידות וקרן ספרה יחד עם משקיעים פרטיים השקיעו כ-53 מיליון שקל בחברת הגמל, כך שאחרי הכסף שווי החברה צפוי לעמוד על 750 מיליון שקל