קוונטין טרנטינו / צילום: Shutterstock, Featureflash Photo Agency
הבמאי קוונטין טרנטינו מצטרף לשורה של חברות בין-לאומיות, אמנים, מפורסמים ואפילו ספורטאים, המבקשים ליהנות מהשפע שעולם ה-NFT מציע, וכאמור - היכן שיש כסף, יש אתגרים.
הכל החל כשטרנטינו הכריז על כוונתו למכור NFT המכיל סצנות בלתי ערוכות מ"ספרות זולה" עם הערות הבמאי, הכוללות סודות על הסרט ועל טרנטינו, וכן קטעים סרוקים של התסריט המקורי אשר כתובים בכתב ידו. כלומר, הייחודיות היא שכל קובץ שיימכר יכיל תוכן סודי אשר ייחשף לראשונה רק לבעליו. אגב, במקרה או שלא במקרה, עקב זיקתו הידועה של הבמאי לישראל, טרנטינו חבר לחברת SCRTLabs הישראלית לשם ביצוע מכירת הקבצים.
בתביעה, אשר הוגשה לפני מספר ימים במדינת קליפורניה, ארה"ב, הועלו טענות רבות, כגון הפרת זכויות יוצרים, הפרת חוזה, הפרת סימן מסחרי, תחרות בלתי הוגנת ועוד, כאשר הסעדים המבוקשים הם פיצוי כספי, צו מניעה והתנצלות.
לטענת מירמקס, היא עצמה בעלת זכויות נרחבות בסרט, גם מכיוון שהפיקה והפיצה את הסרטון, אך גם מכיוון שטרנטינו העביר לה את מרבית זכויותיו בשנת 1993. כעת, מכירתו של טרנטינו, המהווה לטענתה הפרה של זכויות הקניין הרוחני שלה, עלולה להטעות את הצרכנים לחשוב כי מירמקס קשורה למכירתו של טרנטינו ובכך להפריע לתוכניות החברה למכור NFT מהספרייה שלה, בתנאיה שלה.
טרנטינו מנגד, מכחיש את טענות מירמקס וטוען, כי הוא מעולם לא ויתר על זכותו לפרסם או למכור את התסריט, ונראה כי הוא אינו מתכוון לתת לתביעה לעצור את המכירה המתוכננת, לפחות כל עוד לא הוצא צו מניעה נגד ביצועה.
אין ספק שקיים פוטנציאל כלכלי משמעותי במכירת NFT, כמו שנוכחנו לדעת במהלך השנה האחרונה, כאשר קבצי Meme וסרטונים נמכרו במאות אלפי דולרים, ועבודות אמנות אחרות אף בעשרות מיליוני דולרים. לאור הצלחתו הגדולה של "ספרות זולה", אשר זכה בפרסים רבים, לרבות פרס האוסקר על התסריט הטוב ביותר ואשר הפך לסרט פולחן ונחשב עד היום לאחד מסרטים המצליחים והמזוהים ביותר של טרנטינו, ולאור מעמדו הבלתי מעורער של טרנטינו עצמו כיוצר, סביר להניח שמכירת ה-NFT המתוכננת, אם אכן תצא לפועל, תגרוף סכומי כסף בלתי מבוטלים. אלה יעמדו במרכז הסכסוך המשפטי בין טרנטינו למירמקס.
סכסוך זה הינו מעניין במיוחד, היות ולראשונה נדרש בית משפט לסוגיה חדשנית זו, המערבת את טכנולוגיית ה-NFT והקריפטו ואת עולם הקניין הרוחני וזכויות היוצרים בפרט. טכנולוגיה זו מאתגרת לא רק את עולם המשפט, אלא גם את כל העולם הפיננסי, לרבות הבנקים וגורמים רגולטוריים, היות והיא בבסיסה מיועדת לעקוף בדיוק את אותם גורמים.
תביעה זו ממחישה את הפער ההולך וגדל שבין הטכנולוגיה לעולם המשפט, וכעת בית המשפט יידרש לגשת לסכסוך זה באמצעות חוקים אשר כלל לא צפו את טכנולוגיית ה-NFT.
ראשית, יהיה על בית המשפט לקבוע מהן הזכויות אשר עומדות, אם בכלל, לטרנטינו, בכל הקשור ל"ספרות זולה". לאחר מכן, יהיה עליו להחליט האם הפעולות הנעשות במסגרת הטבעת ומכירת ה-NFT, כלולות במסגרת זכויות אלו. כך למשל, יהיה עליו להחליט האם מכירת NFT ייחודי ומוצפן - אשר נחשף רק בפני בעליו - נחשבת ל"פרסום" או ל"העמדה לרשות הציבור".
ייתכן ובית המשפט אף יעמיק את הדיון ויבחן את הסוגיה בהקשר כללי יותר, כלומר, האם ניתן "לוותר" על זכויות או שימושים ליצירה שטרם נולדו בעת חתימת ההסכם? התשובה לשאלה זו תלויה, בין היתר, בניסוח החוזה עצמו. במקרה שקיימת התייחסות לזכויות עתידיות/חדשות כלשהן, ייתכן וסעיף זה יהיה מספיק כדי לענות על הסוגיה הספציפית הזו.
מצד שני, ייתכן שגם טרנטינו וגם מירמקס, אשר נמצאים בסיטואציה בה קשה להעריך את סיכויי הצלחתם בתביעה חדשנית זו, יבחרו שלא לקחת את הסיכון שבפסיקה תקדימית ויבחרו בדרך של הסכם פשרה (חסוי כמובן).
כך או כך, אין ספק שעולם ה-NFT והמטבעות המבוזרים מציב אתגרים רבים בפני מערכות המשפט, הבנקאות ועולם האמנות, אשר מנסות להבין בעצמן כיצד להעריך את השווי של יצירות NFT.
אם יש דבר אחד שצריך ללמוד מהמקרה של טרנטינו הוא שאין ספק שאלו זמנים חדשים - גם בהוליווד וגם בעולם המשפט והמסחר. האתגר הגדול יהיה לנסות ולצפות את הבלתי צפוי בעת שחותמים על הסכמים, או לכל הפחות לקחת בחשבון פיתוחים טכנולוגיים חדשים, אשר יכולים ליצור זכויות ושימושים חדשים לגמרי.
בכך ה-NFT מקרב עוד יותר את עולם המשפט ועולם הטכנולוגי, וכיום זה ברור כי עורכי דין בתחומים רבים נדרשים להבנה טכנולוגית מעמיקה יותר, ולו כדי להיות מסוגלים לצפות אתגרים עתידיים מסוג זה.
הכותבת היא שותפה מנהלת של משרד לוצאטו עורכי דין מקבוצת לוצאטו