גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לנו קשה לסלוח, להם קשה להשתקם: דילמת האסיר ביום שאחרי הכלא

המדינה משקיעה כמעט חצי מיליארד שקל בשנה בשיקום האסיר כי היא מבינה: אם לא תהיה דרך חזרה למי שפשע, אין לו סיבה לחזור לתלם ● ובכל זאת, אנשים ששילמו את חובם לחברה מקבלים כתף קרה בניסיונות להשתלב בקהילה ● כך נוצר מעגל קסמים שכולנו משלמים עליו

כלא רימונים בשרון / צילום: תמר מצפי
כלא רימונים בשרון / צילום: תמר מצפי

כל-כך הרבה פעמים ליוויתי נשים ואנשים ברגע הזה, שאפילו לספר על כך מעט מייאש אותי. עבריינים מורשעים שריצו את עונשם ושילמו את חובם לחברה, מבקשים לחזור אליה כחברים יצרנים ומועילים. הם מצליחים להתגבר על מכשולים רבים וגבוהים: קודם כל בעצמם (קשה להם להאמין שהם יכולים ושיתנו להם להיות בצד "הנכון" של החברה), אחר-כך בקרב סביבתם, ואז עם כל המטענים האלה, ובעיקר עם המחסור במשאבים (שהיה לא פעם בין הסיבות שהביאו אותם לפשוע מלכתחילה) הם מנסים למצוא פרנסה או מקום מגורים.

אחרי מאמצים רבים, הדירה או העבודה נמצאת. ריח של ניצחון מתפזר באוויר ואז זה מגיע: משכיר הדירה או המעביד גילה את עברם הפלילי ונסוג. הנחמדים שבהם מנפיקים הסבר נבוך, אחרים פשוט נעלמים. כך או כך, המסר ברור: אינך רצוי פה. אין דרך חזרה. והחוויה הקשה הזו חוזרת על עצמה שוב ושוב. איך אמר לי פעם אחד האסירים המשוחררים שליוויתי בקול מרוסק: "המקום היחיד שמוכן לקבל אותי זה הכלא. שם אני רצוי. אז אולי אין לי ברירה אלא לחזור לשם".

זה אמור להיות אחרת

זה אמור להיות אחרת. בעשורים האחרונים החברה המערבית הבינה את הטעות של טיפול בעבריינים ובהתנהגויות עבריינות רק באמצעות ענישה והרחקה. היום הגישה השולטת שמה דגש דווקא על שיקום האסירים. זה נעשה גם מתוך הבנה שזה לטובת העבריין המשוקם אבל גם מתוך הבנה שזה משרת את החברה שאליה שב.

מחקרים מגלים שתהליכי שיקום וטיפול בעבריינים מפחיתים באופן ניכר את הסיכון לשיבת אותם אנשים לחיי הפשע ובכך מגנים יותר על החברה. זה די ברור. אם אין דרך חזרה למי שמעד ופשע, זה אומר שמרגע שעלה על דרך הפשע ונתפס הוא לא יפסיק לשעוט בה קדימה, שהרי אין לו מה להפסיד. זה מייצר תמריץ לא רק להמשיך בפשיעה, אלא גם להחמיר בה. המשמעות היא התגברות הפשיעה והעמקתה. את המחיר ישלמו כולם.
זו הסיבה שישראל, כמו כל המדינות המערביות, משקיעה לא מעט משאבים בשיקום עבריינים. אלא שכל המשאבים והתקוות שהם מפיחים באותם משוקמים מתנפצים באחת אל מול השערים הננעלים באחת לנגד פניהם והם נשארים בחוץ.

לא שכחנו את עברך

זה מה שקרה לאלחנן פלהיימר בשבוע שעבר. היו לו כמה רגעים של שמחה כשנבחר לשמש כיו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, תפקיד שהיווה מקפצה פוליטית לדורות של פוליטיקאים (צחי הנגבי, גילה גמליאל, איציק שמולי ורבים אחרים), אבל חיש מהר השמחה התחלפה בתחושה קשה. עיתון "הארץ" מיהר לפרסם כי "יו"ר התאחדות הסטודנטים הנבחר אלחנן פלהיימר הורשע בעבר בתקיפה" כשבכותרת המשנה הוא מדגיש שפלהיימר וחבריו הגיעו "לפני שבע שנים לביתו של אדם שהיה מעורב בקטטה עם אחד מחבריו, הכו אותו ובעטו בו, וגרמו לו לשברים בעצמות הפנים". בגוף הידיעה העיתון אמנם מצטט את בית המשפט שקבע שפלהיימר עבר "תהליך התבגרות" ונטל אחריות על מעשיו, אך המסר היה ברור: לא שכחנו את עברך, כבוד היו"ר הנבחר. להפך, כיוונו את הפרוז’קטור הציבורי לעברו.

אלחנן פלהיימר, יו''ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית / צילום: אביב רביבו

השאלה שחייבת להישאל היא מדוע היה דרוש לפרסם את זה? למה דרוש לדעת שאותו נבחר צעיר פשע כשהיה על גבול הקטינות לפני שבע שנים? הרי מאז שריצה את עונשו בחודשיים של עבודות לתועלת הציבור, עבר פלהיימר דרך שיקומית מרשימה (וביהמ"ש עצמו הדגיש זאת): אחרי שעבר לא מעט בתי ספר וסיים ללא תעודת בגרות הוא תפס את עצמו, הלך למכינה קדם צבאית, לאחריה עשה שירות לאומי עם נוער בסיכון בנתיבות ולאחר מכן בפתח תקווה. קצת לפני גיל 20 הוא החל להשלים בגרויות ומשם הדרך קצרה לאקדמיה. דרך שהביאה אותו לאותה משרה.

זכות הגילוי היא שאני מלווה את פלהיימר מזה מספר שנים. הכרנו סמוך לאותו אירוע תקיפה פלילי. התקיפה שהוא נכח בה טלטלה אותו והוא הגיע אליי. כשתיאר לי את מה שקרה בפגישה הראשונה היה ברור שהאירוע הקשה הותיר אותו עם הרבה תהיות וכעסים לגבי עצמו, לגבי הבחירות שעשה ולגבי חבריו. אח"כ, כשהחליט ללכת לעבוד עם נוער בסיכון עשה זאת משום שידע שהוא יוכל להשפיע עליהם כי היה בנעליהם. באופן טבעי המשכתי ללוותו כשנכנס בשערי הקריה האקדמית אונו ללמוד משפטים. הוא חשש שעברו הפלילי ימנע ממנו להגשים את החלום הזה ואני הרגעתי אותו שזה בדיוק מה שהמשפט הישראלי זקוק לו: אנשים שבאו מנוף חיים כזה ויכלו לו.

כמובן שלא הכל היה פשוט. מי שעד אז התעמת עם כל סמכות בסביבתו התקשה לא פעם גם איתנו, אבל הוא עשה את זה ובגדול. בחירתו ריגשה אותי בדיוק משום כך: הנה נבחר סטודנט שמגלם בעצמו את הרעיון שכל אדם יכול לתקן את ספר חייו גם אם הוא הכתים אותו בעבר בדיו לא נכונה. לכן כל-כך חרו לי הפרסום והסערה שהתעוררה.

זה לא שחור ולבן

אמת, הנושא מורכב. יהיה מי שיטען שאדם שהורשע בעבירה פלילית כזו לא יכול להיות שליח ציבור. עם כל הכבוד לרעיון השיקום, האם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ,שהורשע ונכנס לכלא, יכול לחזור לתפקיד ציבורי? האם זה המודל שאנו רוצים להציג לפני האזרחים? האין כאן מסר שמרכך את העונש וקורץ למי ששוקל לפשוע - שגם אם היה ותיתפס תמיד תוכל לחזור לחברה? אלה טיעונים כבדי משקל וכמו ברוב סוגיות החיים לי אין שורה תחתונה חד משמעית. הכל לגופו. וכשחושבים לגופו אז נדמה לי שבניגוד לדוגמת אולמרט, כשמדובר במי שפשע בגיל כה צעיר הרי זה דווקא מודל מנהיגותי מעולה לחברה ולצעיריה. בשר ודם שמייצג את העיקרון המכונן בדמוקרטיה הליברלית: לא העבר שלך קובע את העתיד שלך. רק הבחירות שלך.

הכותב הוא דיקן הקמפוסים הרב-תרבותיים של הקריה האקדמית אונו

עוד כתבות

מנכ''ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר אשל, ומנכ''ל טיסנקרופ, ד''ר רולף וירץ, בטקס החתימה על עסקת הצוללות / צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

מיליארד אירו לצוללת: ישראל חתמה על חוזה עתק עם טיסנקרופ

מדינת ישראל חתמה היום על חוזה עתק עם תאגיד טיסנקרופ הגרמני לאספקת שלוש צוללות בעלות מוערכת של 3 מיליארד אירו ● ממשלת גרמניה צפויה לממן כ-600 מיליון אירו בלבד מעלות הצוללות (20%) ● ההסכם כולל גם רכש גומלין בהיקף של למעלה מ-850 מיליון אירו

לופטהנזה / צילום: עינת לברון

חברות תעופה מבטלות טיסות לארה"ב עקב החשש מטכנולוגיית G5

מספר חברות תעופה בינלאומיות מבטלות טיסות לארה"ב עקב החשש מההפרעות שהדור החדש של הטכנולוגיה הסלולרית עלול ליצור במד הגובה של המטוס ● בינתיים, פרישת האנטנות החדשות נדחתה ואף צפויה להידחות עוד על רקע פנייה של חברות התעופה אל הנשיא ביידן

נמל אשדוד. השטחים ישמשו את חברת נמלי ישראל לטובת עורף נמל לוגיסטי / צילום: תמר מצפי

חברת נמלי ישראל קיבלה מרמ"י 160 דונם לפיתוח פארק לוגיסטי בנמל אשדוד

ההסכם בין השתיים נחתם מוקדם יותר החודש, ובמסגרתו נקבע כי מתחם רוגוזין ישמש את חברת נמלי ישראל בתמורה לשטחים שמסרה החברה לרמ"י ועיריית אשדוד לבניית שכונת מגורים ופיתוח פארק לכיש

השקעה פסיבית / אילוסטרציה: Shutterstock

5 דברים שצריך לדעת על השקעה פסיבית

דמי ניהול נמוכים ואפשרויות מגוונות: ישנו ויכוח ארוך שנים האם יש יתרון בהשקעה אקטיבית על ידי זיהוי חברות מוצלחות והשקעה בהן, או שכדאי להשקיע באופן פסיבי ● עובדתית, מעט מאוד מנהלי השקעות הצליחו להשיג תשואה יותר גבוהה מהמדדים לאורך זמן ● אז מה כדאי לדעת על השקעה פסיבית? גלובס עושה סדר

שריפת פסולת בג'לג'וליה, אוקטובר 2021 / צילום: אזרחים למען אוויר נקי

בישראל יש 14 אלף אירועי שריפות פסולת בשנה, אבל רק 14 פקחים בכל המדינה

שריפת פסולת בלתי חוקית היא מכת מדינה שעולה לתושבים בבריאות ● עם המצב האקוטי בשטח, שמחמיר משנה לשנה, מתמודד כוח עבודה דל במיוחד של פקחים בכל הארץ ● בינתיים, בחלק מהיישובים אין תשתית לפינוי פסולת, האכיפה דלה, העונשים מגוחכים, ואת רוב הפורעים בכלל אי אפשר לאתר ● תוכנית עבודה מסודרת לפתרון הבעיה אין בנמצא, כשבשטח העבריינים חוגגים

יוסי לוי, מנכ''ל משותף במור השקעות / צילום: יח''צ

מור מציף ערך: ינפיק את חברת הגמל הצומחת שלו לפי שווי של 600 מיליון שקל

לצד ההנפקה יושלם גיוס הון של 53 מיליון שקל למור גמל מקבוצת משקיעים בראשות  אייל לפידות וקרן ספרה ● פעילות הגמל, המנהלת כ-30 מיליארד שקל, עדיין רושמת הפסדים, אך מתומחרת בשווי של כשני שלישים מזה של מור השקעות כולו

חברות הביטוח עדיין חוגגים על ביטוחי המנהלים הוותיקים / אילוסטרציה: Shutterstock

ותודה להייטקיסטים: בחברות הביטוח עדיין נהנים מרווחי ביטוח המנהלים הישן

חברות הביטוח גובות מהמבוטחים 15% מהרווחים בפוליסות החיסכון ששווקו עד 2004, אשר הניבו אשתקד תשואה ממוצעת של 15.3% • בסך הכול, הן הרוויחו מהמוצר בשנה שעברה כ-3 מיליארד שקל ● וגם: מדוע עובדי הייטק בוחרים דווקא בביטוחי המנהלים

עמנואל מקרון נואם בפרלמנט האירופי השבוע / צילום: Associated Press, Jean-Francois Badias

עיבוי כוחות צבא רוסיה גורם לחרדות באירופה

נשיא צרפת עמנואל מקרון מתחיל את תורו בתפקיד נשיא האיחוד האירופי בקריאה לאירופה לשרטט לעצמה מסלול הגנה בנפרד מנאט"ו

רוני צארום / צילום: איל יצהר

אספן מעדכנת: המו"מ עם איש העסקים טדי שגיא הופסק

בדיווח לבורסה מסרה אספן כי "המשא ומתן שהתקיים בין החברה לבין קבוצת שגיא, כמשמעותה בדוחות הקודמים, לא הבשיל לכדי הסכם מחייב מפאת פערים מסחריים"

לירן אבישר בן-חורין. מנכ''לית משרד התקשורת / צילום: רפי קוץ

משרד התקשורת לרשויות בפריפריה: שתפו פעולה עם מכרזי פריסת סיבים

לקראת פרסום המכרזים לפריסת סיבים באזורים שבהם בזק לא תפרוס, מבקש המשרד מראשי הרשויות שיתוף פעולה במידע וסיוע בהקצאת חדרי תקשורת ● עד כה ישנם 10 חברות שמתכוונות להתמודד

חדירה לפרטיות / צילום: Shutterstock, Sashkin

פרשת NSO: אם איש לא ייתן את הדין, זה יקרה שוב

כל מי שעבד אי-פעם עם אזרחים שברחו ממשטרים דיקטטורים, יודע שהחדירה לפרטיותם היא אחת החוויות הקשות ביותר ● לכן הדרישה התקיפה לחקור את פרשת NSO – לבדוק מי בכירי המשטרה שנתנו את הפקודה, מי השופטים שאישרו זאת כחותמת גומי ומי החוקרים שעשו בחומרים שימוש אסור נוסף - מחויבת בתקיפות

השופט בדימוס חנן מלצר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות מינוי חנן מלצר ליו"ר מגדל: הצעת חוק לחובת צינון על שופטים

ח"כ שמחה רוטמן הגיש הצעת חוק המטילה לראשונה חובת צינון על שופטים ● ההצעה הוגשה לאחר הפרסום בגלובס אודות התנהלות השופט בדימוס חנן מלצר, אשר דן בעניינה של חברת מגדל לפני חצי שנה, וכעת ממונה לתפקיד יו"ר החברה

הבורסה בניו יורק - וול סטריט / צילום: תמר מצפי

הירידות בוול סטריט החריפו בשעה האחרונה של המסחר: טסלה צנחה ב-3.4%, מודרנה ב-6.7%

בורסות אירופה רשמו עליות קלות בסיום המסחר ● התשואה על אג"ח ממשל אמריקאי ל-10 שנים ירדה לכ-1.84% ● מדד המחירים לצרכן בבריטניה עלה (שנתי) ב-5.4% ● מחירי הנפט בשיא מאז אוקטובר 2014

הרצל מתיתיהו, בעלי ''סלסה'' חנות צעצועים ומכשירי כתיבה / צילום: תמונה פרטית

"אנחנו אולי לא חיוניים למשק אבל בהחלט חיוניים לשכונה וצריכים לקבל גיבוי ממשלתי וציבורי לזה"

הרצל מתיתיהו, בן 57 מרמת גן ● נשוי + 3 ● בעלי "סלסה", חנות צעצועים ומכשירי כתיבה ● "התחלתי כ'טמבוריה', והצרכים של תושבי השכונה הובילו אותי לשנות את האופי של החנות" ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

''האניגמה''.  ניתן לתארך את היהלום לטווח שבין 3.8 מיליון ל-2.6 מיליון שנה והוא מכיל עקבות של חנקן, מימן וכן אוסבורניט - מינרל שנמצא על גבי מטאוריטים / צילום: Associated Press, Kamran Jebreili

לא מהעולם הזה: יהלום שחור במשקל 555.55 קרט שהגיע מהחלל החיצון עומד למכירה

6.8 מיליון דולר: זה המחיר ההתחלתי של "האניגמה" - יהלום שחור שהגיע מהחלל החיצון ושוקל 555.55 קרט, שצפוי לעמוד למכירה פומבית החל מחודש פברואר בסותבי'ס לונדון; אפשר גם לשלם בקריפטו ● לפי סותבי'ס דובאי, יהלום שחור כזה, מלוטש באופן טבעי ובמשקל כזה, הוא מאורע נדיר באופן קיצוני

סוחר בבורסת ניו יורק. מניות הטכנולוגיה אינן חביבות כבעבר על המשקיעים / צילום: Associated Press, Richard Drew

בית ההשקעות אופנהיימר: "מחצית מהחברות הישראליות בוול סטריט ירדו במעל 50% מהשיא"

לדברי סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט אופנהיימר, המעבר ממניות צמיחה למניות ערך פוגע מאוד בחברות הטכנולוגיה מישראל ● "ריבית אפסית תומכת בתמחורים גבוהים יותר לחברות צמיחה, ולכן האמירות על הכוונה להעלות ריבית הן הגורם המרכזי לירידות בהן"

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

עליות חזקות לישראליות בניו יורק; ריסקיפייד מזנקת ב-8%, וויקס ב-5%

נעילה חיובית באירופה ● מספר תביעות האבטלה הראשוניות בארה"ב זינק ב-55 אלף ● הבנק המרכזי של סין הודיע על הורדת הריבית על הלוואות לשנה ב-0.1% ועל הפחתת ריבית על הלוואות ל-5 שנים ב-5 נקודות בסיס ● יציבות בשוק הקריפטו, מחיר הנפט בנסיגה

קבוצת NSO / צילום: Shutterstock

NSO מנסה לעשות לעצמה קמפיין יחסי ציבור בלינקדאין. בדקנו את הטענות

התחקיר האחרון שחשף כי משטרת ישראל עושה שימוש בתוכנית הריגול של NSO, הוא רק חוליה בשרשרת הסתבכויות של החברה בשנים האחרונות ● כעת פצחה החברה בקמפיין ברשת החברתית שבו היא מנסה להלבין את פעילותה ולהציג את הביקורת עליה כ"מיתוסים" בלבד

ארז חיימוביץ', שותף בקרן אורבימד ומנהל הפעילות של אורבימד ישראל. כיהן עד עתה כיו''ר החברה / צילום: יח''צ

חברת אימפקט ביו, בוגרת חממת FutuRx, הודיעה על גיוס של 111 מיליון דולר

החברה מפתחת סוג חדש של תאי CAR-T לטיפול בסרטן, שהם בעצם מעין "מחשבים קטנים" בתרופה ● בגיוס הנוכחי השתתפו אורבימד וקרן RMPG, שהוקמה במיוחד כדי להשקיע בחברות בוגרות חממת FutuRX, הייעודית לתחום פיתוח התרופות

הרכב החשמלי בישראל / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חברות הביטוח מאיימות "לתקוע" את החקיקה לרכב אוטונומי

החברות מתנגדות לגלגל על "הפול" את הביטוח של כלי רכב ללא נהג שמבצעים ניסויים בישראל ● וגם: מה צריכה הממשלה לעשות כדי להעלות את שיעור הרכבים החשמליים בישראל? ● השבוע בעולם הרכב