גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לנו קשה לסלוח, להם קשה להשתקם: דילמת האסיר ביום שאחרי הכלא

המדינה משקיעה כמעט חצי מיליארד שקל בשנה בשיקום האסיר כי היא מבינה: אם לא תהיה דרך חזרה למי שפשע, אין לו סיבה לחזור לתלם ● ובכל זאת, אנשים ששילמו את חובם לחברה מקבלים כתף קרה בניסיונות להשתלב בקהילה ● כך נוצר מעגל קסמים שכולנו משלמים עליו

כלא רימונים בשרון / צילום: תמר מצפי
כלא רימונים בשרון / צילום: תמר מצפי

כל-כך הרבה פעמים ליוויתי נשים ואנשים ברגע הזה, שאפילו לספר על כך מעט מייאש אותי. עבריינים מורשעים שריצו את עונשם ושילמו את חובם לחברה, מבקשים לחזור אליה כחברים יצרנים ומועילים. הם מצליחים להתגבר על מכשולים רבים וגבוהים: קודם כל בעצמם (קשה להם להאמין שהם יכולים ושיתנו להם להיות בצד "הנכון" של החברה), אחר-כך בקרב סביבתם, ואז עם כל המטענים האלה, ובעיקר עם המחסור במשאבים (שהיה לא פעם בין הסיבות שהביאו אותם לפשוע מלכתחילה) הם מנסים למצוא פרנסה או מקום מגורים.

אחרי מאמצים רבים, הדירה או העבודה נמצאת. ריח של ניצחון מתפזר באוויר ואז זה מגיע: משכיר הדירה או המעביד גילה את עברם הפלילי ונסוג. הנחמדים שבהם מנפיקים הסבר נבוך, אחרים פשוט נעלמים. כך או כך, המסר ברור: אינך רצוי פה. אין דרך חזרה. והחוויה הקשה הזו חוזרת על עצמה שוב ושוב. איך אמר לי פעם אחד האסירים המשוחררים שליוויתי בקול מרוסק: "המקום היחיד שמוכן לקבל אותי זה הכלא. שם אני רצוי. אז אולי אין לי ברירה אלא לחזור לשם".

זה אמור להיות אחרת

זה אמור להיות אחרת. בעשורים האחרונים החברה המערבית הבינה את הטעות של טיפול בעבריינים ובהתנהגויות עבריינות רק באמצעות ענישה והרחקה. היום הגישה השולטת שמה דגש דווקא על שיקום האסירים. זה נעשה גם מתוך הבנה שזה לטובת העבריין המשוקם אבל גם מתוך הבנה שזה משרת את החברה שאליה שב.

מחקרים מגלים שתהליכי שיקום וטיפול בעבריינים מפחיתים באופן ניכר את הסיכון לשיבת אותם אנשים לחיי הפשע ובכך מגנים יותר על החברה. זה די ברור. אם אין דרך חזרה למי שמעד ופשע, זה אומר שמרגע שעלה על דרך הפשע ונתפס הוא לא יפסיק לשעוט בה קדימה, שהרי אין לו מה להפסיד. זה מייצר תמריץ לא רק להמשיך בפשיעה, אלא גם להחמיר בה. המשמעות היא התגברות הפשיעה והעמקתה. את המחיר ישלמו כולם.
זו הסיבה שישראל, כמו כל המדינות המערביות, משקיעה לא מעט משאבים בשיקום עבריינים. אלא שכל המשאבים והתקוות שהם מפיחים באותם משוקמים מתנפצים באחת אל מול השערים הננעלים באחת לנגד פניהם והם נשארים בחוץ.

לא שכחנו את עברך

זה מה שקרה לאלחנן פלהיימר בשבוע שעבר. היו לו כמה רגעים של שמחה כשנבחר לשמש כיו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, תפקיד שהיווה מקפצה פוליטית לדורות של פוליטיקאים (צחי הנגבי, גילה גמליאל, איציק שמולי ורבים אחרים), אבל חיש מהר השמחה התחלפה בתחושה קשה. עיתון "הארץ" מיהר לפרסם כי "יו"ר התאחדות הסטודנטים הנבחר אלחנן פלהיימר הורשע בעבר בתקיפה" כשבכותרת המשנה הוא מדגיש שפלהיימר וחבריו הגיעו "לפני שבע שנים לביתו של אדם שהיה מעורב בקטטה עם אחד מחבריו, הכו אותו ובעטו בו, וגרמו לו לשברים בעצמות הפנים". בגוף הידיעה העיתון אמנם מצטט את בית המשפט שקבע שפלהיימר עבר "תהליך התבגרות" ונטל אחריות על מעשיו, אך המסר היה ברור: לא שכחנו את עברך, כבוד היו"ר הנבחר. להפך, כיוונו את הפרוז’קטור הציבורי לעברו.

אלחנן פלהיימר, יו''ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית / צילום: אביב רביבו

השאלה שחייבת להישאל היא מדוע היה דרוש לפרסם את זה? למה דרוש לדעת שאותו נבחר צעיר פשע כשהיה על גבול הקטינות לפני שבע שנים? הרי מאז שריצה את עונשו בחודשיים של עבודות לתועלת הציבור, עבר פלהיימר דרך שיקומית מרשימה (וביהמ"ש עצמו הדגיש זאת): אחרי שעבר לא מעט בתי ספר וסיים ללא תעודת בגרות הוא תפס את עצמו, הלך למכינה קדם צבאית, לאחריה עשה שירות לאומי עם נוער בסיכון בנתיבות ולאחר מכן בפתח תקווה. קצת לפני גיל 20 הוא החל להשלים בגרויות ומשם הדרך קצרה לאקדמיה. דרך שהביאה אותו לאותה משרה.

זכות הגילוי היא שאני מלווה את פלהיימר מזה מספר שנים. הכרנו סמוך לאותו אירוע תקיפה פלילי. התקיפה שהוא נכח בה טלטלה אותו והוא הגיע אליי. כשתיאר לי את מה שקרה בפגישה הראשונה היה ברור שהאירוע הקשה הותיר אותו עם הרבה תהיות וכעסים לגבי עצמו, לגבי הבחירות שעשה ולגבי חבריו. אח"כ, כשהחליט ללכת לעבוד עם נוער בסיכון עשה זאת משום שידע שהוא יוכל להשפיע עליהם כי היה בנעליהם. באופן טבעי המשכתי ללוותו כשנכנס בשערי הקריה האקדמית אונו ללמוד משפטים. הוא חשש שעברו הפלילי ימנע ממנו להגשים את החלום הזה ואני הרגעתי אותו שזה בדיוק מה שהמשפט הישראלי זקוק לו: אנשים שבאו מנוף חיים כזה ויכלו לו.

כמובן שלא הכל היה פשוט. מי שעד אז התעמת עם כל סמכות בסביבתו התקשה לא פעם גם איתנו, אבל הוא עשה את זה ובגדול. בחירתו ריגשה אותי בדיוק משום כך: הנה נבחר סטודנט שמגלם בעצמו את הרעיון שכל אדם יכול לתקן את ספר חייו גם אם הוא הכתים אותו בעבר בדיו לא נכונה. לכן כל-כך חרו לי הפרסום והסערה שהתעוררה.

זה לא שחור ולבן

אמת, הנושא מורכב. יהיה מי שיטען שאדם שהורשע בעבירה פלילית כזו לא יכול להיות שליח ציבור. עם כל הכבוד לרעיון השיקום, האם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ,שהורשע ונכנס לכלא, יכול לחזור לתפקיד ציבורי? האם זה המודל שאנו רוצים להציג לפני האזרחים? האין כאן מסר שמרכך את העונש וקורץ למי ששוקל לפשוע - שגם אם היה ותיתפס תמיד תוכל לחזור לחברה? אלה טיעונים כבדי משקל וכמו ברוב סוגיות החיים לי אין שורה תחתונה חד משמעית. הכל לגופו. וכשחושבים לגופו אז נדמה לי שבניגוד לדוגמת אולמרט, כשמדובר במי שפשע בגיל כה צעיר הרי זה דווקא מודל מנהיגותי מעולה לחברה ולצעיריה. בשר ודם שמייצג את העיקרון המכונן בדמוקרטיה הליברלית: לא העבר שלך קובע את העתיד שלך. רק הבחירות שלך.

הכותב הוא דיקן הקמפוסים הרב-תרבותיים של הקריה האקדמית אונו

עוד כתבות

רופי תורפ. כל קו עלילה מטופל באופן אמין / צילום: ליינה אמברון

"מרגו צריכה כסף": כמה חופש באמת נשאר לאישה כשהגוף הופך למטבע

הרומן "מרגו צריכה כסף" מאת רופי תורפ שואל בחדות ובהומור מה מותר ומה אסור לאישה לעשות עם הגוף שלה ● במרכז העלילה אם חד־הורית צעירה שמוצאת חבל הצלה כלכלי במכירת תמונות עירום ב"אונליפאנס" ● ה"רעים" אינם גברים בודדים אלא הממסד הרפובליקאי האמריקאי - ואם נרצה, גם אמריקה של טראמפ

בודקים את המיתוס. נס פך השמן / צילום: Shutterstock

החשמונאים לא שמעו על פך שמן שהספיק לשמונה ימים

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: כולנו שרים את "כד קטן", אך למעשה הוא הפך לחלק מסיפורי החג רק כעבור מאות שנים

כך טיפס מיקי פדרמן לצמרת  עשירי ישראל / צילום: AI

כך טיפס מיקי פדרמן לצמרת עשירי ישראל

בעשור האחרון קפץ שוויו של איש העסקים מיקי פדרמן מ-6 מיליארד שקל ל-35 מיליארד ● המלונאי שנכנס בעסקת מיזוג לתעשייה הביטחונית, כמעט במקרה, רכב על מרוץ החימוש הגלובלי - והתברג לצמרת הישראלים העשירים בעולם ● מיהו הטייקון המסתורי שמתעקש להישאר מתחת לרדאר?

פיבי גייטס / צילום: Reuters, Anthony Behar

לא רק "הבת של": פיבי גייטס גייסה 30 מיליון דולר לסטארט־אפ האופנה שלה

הרעיון נולד במעונות סטנפורד, מחוויה לא־מוצלחת של קניות אונליין ("רכשתי שמלה ב־500 דולר, אח"כ גיליתי אתר שמוכר אותה ב־150 דולר") ● כעת, בגיל 23, גייטס מנהלת עסק בשווי 180 מיליון דולר ומושכת משקיעים מהשורה הראשונה ● עם זאת, היא מודה: "לא הייתי יכולה לגדול בתנאים האלה אלמלא ההורים שלי"

טארטלט לימון שומשום / צילום: יעל יצחקי

בדרך לצפון עוצרים בכרמל: הביסטרו המנחם בבית האבן בן ה-100

מי שהתגעגע ליד של גיא רוזמרין ישמח לבקר בבית האוכל שמציע בבוקר מאפים, בצהריים אוכל מקומי חם וערב אחד בשבוע – מתפרע

אנדרו סטנטון ודמותו של וול-E. ''נתיב אחר לגמרי בכביש המהיר'' / צילום: Reuters, Martin Klimek

יוצר "וול-E" של פיקסאר ראה שחורות בנוגע לעבודה בעתיד, וצדק

לבמאי והתסריטאי-המשותף אנדרו סטנטון היה חזון של עולם דיסטופי, שנראה כעת נבואי באופן מטריד ● בראיון כעת הוא אומר שבעיניו הבינה המלאכותית לא תמחק את היוצרים: "המגע האנושי צריך תמיד להיות מעורב איכשהו"

מאירה ברנע-גולדברג וכראמל / צילום: ליה יפה

הסופרת שהקימה מפעל של מיליונים: "בתעשייה כועסים, אבל אני לא מתנצלת"

עם יותר מחצי מיליון עותקים, חמש עונות בטלוויזיה, 300 אלף צופים בהצגות ושלל מרצ'נדייז - המותג כראמל הוא לא רק סדרת ספרים, אלא מפעל קמעונאי שהכניס עד כה יותר מ-10 מיליון שקל ● מאירה ברנע-גולדברג, שעומדת מאחורי התופעה, מסבירה: "סופרים מזלזלים במי שעושה מאמצים. אבל אני לא יכולה להיות חולת שחפת בעליית גג, לכתוב ספר ולזכות בפרס נובל"

בכמה נמכר בית פרטי שזקוק לשיפוץ יסודי ביישוב הר אדר / צילום: נועם יונה

המחיר ההתחלתי נשק ל-6 מיליון שקל: בכמה נמכר בית בן 40 בהר אדר?

מחיר השיווק של הנכס, בעל 7.5 חדרים, עמד על 5.8 מיליון שקל ● לבסוף, הוא נמכר תמורת 4.9 מיליון שקל ● "זאת הייתה עסקה לא פשוטה, המוכרים התחילו גבוה אבל הבינו את המצב בשוק" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

אביגדור קפלן / צילום: יונתן בלום

"אנחנו עם של בכיינים. רבים ממי שעוזבים היום, יחזרו": אביגדור קפלן מציג את הפתרונות לבעיות הכי בוערות בישראל

האיש שניהל את גופי הבריאות והביטוח מהגדולים במשק, החליט לחזור להיות סטודנט כדי להתמודד עם פצצה מתקתקת של החברה הישראלית: משבר הביטוח הסיעודי ● בראיון מיוחד הוא מנתח את הזינוק בעלויות המערכת ומציע רפורמה שתאחד את כלל תקציבי הטיפול תחת קורת גג אחת ● וגם: איך להישאר חיוני בגיל השלישי וכמה חשובה המלחמה בבדידות

פינוי פצועים משדה הקרב / צילום: דובר צה''ל

הכשרה ממומנת ועבודה מובטחת: כך המדינה משלבת פצועי צה"ל בענף הסייבר הלוהט

מיזם ייחודי של משרד הביטחון מכשיר בשנה האחרונה פצועי צה"ל בתחום הסייבר, במטרה להעניק להם נתיב תעסוקתי חדש ● גם המדינה מרוויחה מכך - כוח אדם איכותי בתחום שזקוק לו ● מאור, משתתף בתוכנית: "הרגשנו שקופים, וראו אותנו"

צפוי להיסגר בסוף השנה: הפגנה מחוץ למפעל פולקסווגן / צילום: Reuters, Sebastian Kahnert

בלחץ גרמניה ותעשיית הרכב: אירופה לקחה צעד אחורה במהפכה הירוקה

שלוש שנים וחצי אחרי ההחלטה הדרמטית לאסור מכירת כלי רכב בעלי מנוע בעירה פנימית מ־2035, הנציבות האירופית נסוגה - בעיקר בשל לחצים מצד גרמניה והביקוש הנמוך לכלי רכב חשמליים ● המהלך מסמן שינוי סדרי עדיפויות וניסיון לאזן בין יעדי האקלים ליציבות כלכלית

זום גלובלי / צילום: AP

קרב אגרופים בפרלמנט הבולגרי ו"סדר חדש" בבוליביה

מנהל נאס"א הנבחר ובעל בריתו של אילון מאסק גורם לחשש בארה"ב ● בעקבות ירידה בילודה, בסין מטילים מס חדש על האוכלוסייה ● ובצד השני של העולם - ממשלת בוליביה מפסיקה לסבסד את הדלק אחרי 20 שנה ● זום גלובלי, מדור חדש 

מייקל ברי. הפך לנביא זעם

זה ייגמר רע: "ביג שורט" מצביע על הנתון המדאיג בוול סטריט

משקי הבית בארה"ב נוהרים לשוק המניות, ומייקל ברי מזהיר שבפעמים האחרונות שכך היה, זה נגמר רע מאוד ● הוא גם טוען כי שוק ה-AI הוא בועה, והימר על ירידות במניות אנבידיה ופלנטיר ● לעומת זאת, הוא מאמין גדול בענקית טכנולוגיה אחרת

בחזית המדע. FOFO / צילום: Shutterstock

לא מסתכלים על תוצאות בדיקות? החוקר שמגלה מתי אנחנו נמנעים ממידע

אחרי ה־FOMO, הכירו את ה־FOFO, תופעה שמתארת את הפחד לדעת (Fear of finding out) ● פרופ' יניב שני חוקר בשנים האחרונות מה גורם לנו להימנע ממידע חשוב כמו תוצאות בדיקות או מבחנים, אבל גם מה מביא אותנו לחפש מידע חסר תועלת ● בראיון לגלובס הוא טוען: "אנחנו לא מחפשים מידע כדי לקבל החלטות, אלא לשם ויסות רגשי"

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

המשקיעים הזרים נוהרים לבורסה, ואלו המניות האהובות עליהם – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

הביטקוין רחוק בעשרות אחוזים מהשיא, אך זה קרה כבר 7 פעמים בעשור האחרון ● גופי ההשקעות הזרים הזרימו מתחילת השנה מעל 2.3 מיליארד דולר לשוק המניות בת"א ● 2025 מסתמנת בתור השנה של חברות הביטוח ● רוב מומחי ההשקעות בוול סטריט צופים ש-2026 תהיה חיובית ● וגם: מה יעשה בנק ישראל לאור התחזקות השקל?

עגבניות / צילום: עינת לברון

בדיקה שגרתית בנמל אשדוד גילתה: הפיקוח על העגבניות מאזרבייג'ן מזויף

משלוחי עגבניות שהוצגו כמגיעים מאזרבייג'ן לוו בתעודות מזויפות, ולעיתים אף הפנו לאתר אינטרנט מתחזה ● משרד החקלאות והיחידה המרכזית לאכיפה וחקירות בודקים ניסיון שיטתי לעקוף את מנגנוני הפיקוח על יבוא תוצרת חקלאית

Playground של Nex . אלגנטי / צילום: יח''צ

על הצעצוע הכי חם של השנה חתום סטארט־אפ טכנולוגי שלא שמעתם עליו

חברה אלמונית שהתחילה בכלל מאפליקציות וכמעט אזל לה הכסף - הצליחה לבנות משחק שהפך ללהיט ● הרעיון: קונסולת משחקים שגם הורים רוצים לילדים שלהם, וקהל היעד שלה הוא ממש לא הגיימר הסטריאוטיפי

iRobot. חשש ביחס לתפעול האפליקציה / צילום: Reuters, St Petersburg Times

המתחרות, המכסים וחבל ההצלה שנלקח: קריסת שואב האבק שחולל מהפכה בשוק

זה היה סיפור הצלחה קלאסי: שוק חדש, חברה שייסדו חוקרים מ-MIT, הצלחה בנאסד"ק ומכירות של עשרות מיליוני מכשירים בעולם ● אבל iRobot לא הצליחה לעמוד מול השטף מסין ולא התאוששה מביטול הרכישה של אמזון. המכסים המוגדלים שהטילה ארה"ב היו הקש האחרון

על דמי חנוכה: הזדמנות לתת יופי של שיעור לחיים

דמי החנוכה הם הרבה יותר משטר מקופל שמחליק לכף יד קטנה ● מדובר במסורת יהודית בת מאות שנים, שנולדה מתוך חינוך לנדיבות ועזרה לזולת ואף סמלה אמצעי שיקום לנפש הלאומית ● כיום למטבעות החנוכה יש ערך מוסף מפתיע: הזדמנות ראשונה ללמד ילדים על כסף, אחריות וחיסכון 

בעלי השליטה והמנכ''לים המשותפים, האחים צחי ועידו חג'ג', עם רותם סלע / צילום: Israel Hadari

שלוש דירות, 100 מיליון שקל: האחים חג'ג' חושפים את העסקאות בשדה דב

באירוע חגיגי האחים חג’ג’ חשפו את הדגם של פרויקט FIRST העתידי בשדה דב, הכולל מגדל בן 45 קומות ושלושה בנייני בוטיק בני 9 קומות ● מוזיאון ישראל קיבל תרומה נדירה מהאספן האמריקאי מרטין מרגוליס ● ובסאפיינס מתחיל סבב מינויים חדש לאחר המעבר לבעלות חדשה וההפיכה לחברה פרטית ● אירועים ומינויים