גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בגט או פוקאצ'ה? הבעלים של רשת מייזון קייזר העולמית מנסה להתאים את עצמו לטעם הישראלי

ענף המאפיות הישראלי כולל למעלה מ-1,100 סניפים ולתוך השוק הצפוף הזה נכנס אריק קייזר, מהבולונז'רים המובילים בעולם ● היום, עם שלושה סניפים וביסטרו בתל אביב, הוא מסביר בראיון לגלובס איך השפיעה הקורונה על עסקיו, מה ההבדל בין הישראלים לצרפתים, ולמה הוא חושב שיצליח במקום שבו רשתות מזון בינ"ל אחרות נכשלו

אריק קייזר / צילום: סטודיו לזרף
אריק קייזר / צילום: סטודיו לזרף

את התורים שהשתרכו מחוץ לסניף של מייזון קייזר, שנפתח לפני כשנה ורבע בנמל תל אביב, ראה אריק קייזר - האיש שעומד מאחורי המותג - דרך מסך הסלולרי שלו. גם את שני הסניפים שקמו לאחר מכן בתל אביב ואת מסעדת הביסטרו, הוא הכיר מרחוק. כמו במקרים רבים אחרים, גם הגעתו לארץ לא התאפשרה בגלל הקורונה.

החודש, כשנכנס מתווה התיירות הנכנסת לתוקף, קייזר הגיע לישראל לראות את העסק שלו מקרוב, והוא מרוצה. חוץ מהבגטים שהיו הפוכים בסלסלה במסעדה. עוד בטרם צללנו לראיון ביקש קייזר, איש חייכן ומלא בהומור, את סליחתי. "אני לא יכול לראות שהבגט הפוך ככה", נימק את אי הנוחות שבגינה נע בכיסאו. לאחר שהבגטים סובבו עם הפנים החוצה, אפשר היה להתחיל.

איך חוויתם את תקופת הקורונה בסניפים?
"המסעדות והחנויות היו סגורות, אבל אנשים רצו לאכול משהו טעים לגוף ולנפש - בכל הסניפים שלנו בעולם קנו יותר. בפריז הכנסנו לסניפים תוצרת חקלאית כשלא היה להם איפה למכור. הייתה אווירה של סולידריות ושל שיתופיות, וזה טוב. הקורונה לימדה אותנו להתחשב בקהילה שסביבנו".

איך השפיעה המגפה על המחירים? מדברים על זינוק במחירים של כל חומרי הגלם, שהם הבסיס לעשייה שלכם.
"המחירים זינקו. לפני הקורונה, החיטה עלתה 165 אירו לטון, היום זה 300 אירו. החמאה, השקדים והשוקולד התייקרו ב-30%, ואפילו הציוד התייקר ב-20%. הכול התייקר, ואין לנו ברירה אלא לייקר את המחירים של המוצרים. זה יקרה כנראה בינואר. יש לנו מוצרים שאנחנו רוצים למכור והקהל רוצה לקנות, הם יהיו חייבים להתאים את עצמם לעלויות החדשות".

המחירים שלך בישראל יותר יקרים מאשר במדינות אחרות. בגט, למשל, עולה 9 שקלים, פי 2 מפריז.
"כן, כי יש עלויות ייבוא ועלויות נוספות שאין במקומות אחרים, כולל רמות השכר".

רשתות בינלאומיות אחרות שניסו להיכנס לישראל לא הצליחו - סטארבאקס, סאבווי, דנקן דונאטס. מה שונה אצלכם?
"החשוב הוא לבצע התאמה למדינה שאתה מגיע אליה. צריך לאמץ את המדינה, את מזג האוויר, את האווירה ואת הדרישות של האנשים. בפריז לא נוטים לאכול ארוחת בוקר, באים, לוקחים קפה בטייק אווי וקרואסון. בישראל אוהבים לשבת לשתות קפה. זה להכיר את השוק המקומי, ולהתאים את עצמך אליו".

לאמץ קונספט מקומי

קייזר הוא דור רביעי למשפחת אופים. בעולמות האפייה הוא חתום על החזרת לחמי המחמצת למדפי המאפיות אי שם בשנות ה-90. הרשת שהקים ב-1996 כבר נמצאת ב-35 מדינות, עם כ-310 סניפים. בכל אחד מהם האפייה נעשית במקום, הקמח והחמאה מיובאים מצרפת, והשוקולד מגיע מהולנד. את הסניף הבא הוא יפתח בפנמה.

מהתורים שמשתרכים בכניסה למאפיות שלו הוא לא ממש נרגש. "היית צריכה לראות את התור שהיה בפתיחה בטוקיו לפני 23 שנים (העיר הראשונה שבה נפתח סניף מחוץ לגבולות צרפת, מר"ח). חצי קילומטר של אנשים שהמתינו כדי לקנות קרואסון. זה קשור לאיכות, אבל בעיקר לאווירה שאנחנו מביאים היישר מפריז".

"בכל מקום לוקח זמן לאמץ את הקונספט המקומי. בישראל, למשל, לא כולם אוהבים בגטים בגלל רגישות בחניכיים. פה מעדיפים לחם יותר רך, אז הכנסנו פוקצ’ה, ג’בטה וכמובן חלות. בכל מקום נשלב רכיבים מקומיים, וגם עיצוב שייתן קריצה למיקום. בטוקיו יש קרואסון עם תה מאצ’ה. בישראל יהיו סופגניות. במוצרי הבסיס חשובה לנו אחידות במוצרים, ולשם כך הרכיב הכי חשוב הוא הקמח. יש ששה מותגי קמח שנשתמש רק בהם".

טרנד הבריאות מרחיק רבים מצריכת גלוטן וסוכרים. איך אתם מתמודדים עם זה?
"הרצון לאורח חיים בריא הוא מבורך, והאוכל הוא רק חלק מזה. כשמכינים כל כיכר לחם ביד, יש לנו כוח לתת לו חיים, ממש כמו בישול של סבתות. יש משהו בריא מזה?

"לא לצרוך גלוטן משיקול של בריאות זה משהו שלא אבין, והוא בשוליים. יש 2% שאכן לא יכולים לצרוך גלוטן, ועוד 10% שחושבים שזה כדאי. זו השקפה שהיא לא בהכרח נכונה. יותר חשוב לא לאכול צבעי מאכל. אני לפני ריצת מרתון חוצה בגט לשניים ואוכל עם חמאה ודבש או ריבה, וזה נותן לי אנרגיה לכל הריצה. בסוף, לחם עשוי מקמח, מים ומלח. זה דבר בריא וטבעי".

עצות לארקפה

בתקופת הקורונה קייזר פתח סניפים בספרד ובריביירה הצרפתית, וכאמור גם בישראל. הקשר שלו לכאן מתחיל אי שם בשנות ב-80, כאשר היה חייל. את שירותו הצבאי כאזרח צרפת הוא העביר באו"ם. הוא הוצב בגבול הלבנון, ובסופי שבוע הגיע לבקר בישראל שאותה חרש לאורכה ולרוחבה.

עשור לאחר שעזב את האזור הגיע אליו קובי שמר, מייסד ארקפה. הוא ביקש מקייזר לפקח ולייעץ בבניית תפריט המאפים בסניף הראשון, שנפתח בשדרות רוטשילד בתל אביב. קייזר הסכים להצעה, ובמשך עשור ייעץ לרשת שעברה מאז כמה גלגולים. "שמר הוא איש אינטליגנטי וחכם, והיו לנו יחסים מצוינים. כבר אז הייתי מאוהב בישראל, וידעתי שיום אחד אחזור לפה עם השותף הנכון". מי שנבחרו למשימה הם מישל וג’ודית אוקס, השותפים בכל מייזון קייזר בישראל, וכן יואן סמדג'ה, שמשמש גם כמנהל הפעילות המקומית.

שיטת העבודה של קייזר בארץ דומה לרגולציה בפריז, שם מי שמוגדר כבולנז’רי ארטיזן (אמן) חייב לייצר את המאפים שלו במקום שבו הם נמכרים. הבצק מוכן בסניף הנמל, ומשם הוא עובר לאפייה בשני הסניפים האחרים. בגטים למשל אופים 4-6 פעמים ביום, ובסך הכול מוכרים כ-2,000 בגטים מדי יום. בישראל, להבדיל מפריז, לא מוכרים רבע או חצי בגט, ומנגד, בישראל מוכרים את הלחם הענק במשקל 2 ק"ג רק בשלמותו.


מה למדת על השוק בישראל לפני שהגעתם?
"לא בנינו תוכנית לבחינת השוק. הכרנו אותו, והחלטנו לבנות את החברה. חברתי למישל, ועל יואן הוטלה המשימה ללמוד לתפעל בולנז’רי ופטיסרי, ובעיקר למצוא את הלוקיישן הנכון. הוא נשלח לחצי שנה לימודים בניו יורק ובמקסיקו.

"היות שהייצור נעשה בסניף הנמל בהתאם למודל הארטיזן, כרגע נתמקד בתל אביב בלבד. הקירות בסניף הזה שקופים, כך שאנשים יכולים לראות את הטריות של המוצרים ואת הייצור".

היכן היעד הבא בישראל?
"עוד מוקדם לחשוב על ערים נוספות, בגלל סוגיית הייצור" .

נציין כי בזמן שקייזר שהה בארץ, הוא בחן מספר לוקיישנים ביפו.

12 ספרים ב־15 שפות

איזו עצה תתן לאופה צעיר?
"להקיף את עצמך באנשים עם תשוקה. זה הדבר הכי חשוב במקצוע שלנו. אם אין תשוקה לעבודה כזו, שהיא תובענית מאוד, זה פשוט לא יעבוד. זה לעבוד בלילות, וזה לעבוד שבעה ימים בשבוע. הדבר השני הוא למצוא שותף טוב, מנהלים טובים וצוות. אם יש מגפה בעולם ואנשים מדוכאים, צריך להעביר להם אנרגיה כפולה ומכופלת".

בעודנו מדברים, מנוחתו של קייזר הוטרדה שוב. הפעם היה זה מאפה צימוקים שה"זנב" שלו לא קופל בדרך "שלו". אחרי שהקונדיטור הראשי נקרא להסבר, יכולנו להמשיך.

קייזר לא נעצר רק בסניפים: עד כה הוא הוציא 12 ספרים שתורגמו לשפות רבות. הספר 'לחם', למשל, תורגם ל-15 שפות. "חלק קונים ספרים רק כדי לשים על מדף הספרים בסלון, אבל הרוב ממש מנסים לאפות או לבשל לפי המתכונים. הוצאנו גם ספר בישול ילדים שזכה להצלחה. זו הדרך שלי להעביר ידע".

מה הלחם האהוב עליך?
"אני אוהב את כל הלחמים אבל הפייבוריט הוא לחם אגוזים וצימוקים. רק להוסיף חמאה ולהתענג".

ענף המאפיות רושם ב-2021 צמיחה של 16%

היקף הכנסות ענף המאפיות בישראל צפוי להסתכם ב-2021 ב-1.45 מיליארד שקל - צמיחה של 16% לעומת 2020, וירידה של כ-9% לעומת מחזורי 2019, כך קובעת סקירת שוק של חברת המידע העסקי Coface Bdi . הסקירה כללה נקודות מכירה שעיקר פעילותן היא שיווק מאפים, בהם לחמים ולחמניות. הסקירה לא כללה קונדיטוריות (המתמקדות במכירת עוגות/עוגיות) או בתי עסק הפועלים כמעדנייה המשלבת מכירת לחמים.

הענף שנסקר נחלק לרשתות ולמאפיות בוטיק פרטיות, המשקפות כ-1,100 סניפים - כ-30% מהן הינם חלק מרשתות בתי מאפה (המפעילות שלושה סניפים ויותר), דוגמת מאפה נאמן (45 סניפים), לחם תושיה (29 סניפים), מאפיית אריאל (29 סניפים, ועוד כמה שייפתחו בתקופה הקרובה) ושיבולת השרון (28 סניפים). רוב השוק פועל באמצעות מאפיות עצמאיות, ובחלוקה גיאוגרפית עיקר הפעילות הוא במרכז הארץ.

 

ב-Coface Bdi מעריכים כי הרווח הגולמי בענף מהווה כ-42%-48% מסך מחזור ההכנסות של החברות. כמו כן, מוערך כי הרווח התפעולי בענף מהווה כ-6%-10% מסך מחזור ההכנסות. הצפי הוא שלאור התייקרות מחירי חומרי הגלם (קמחים, שמנים, שוקולד, אגוזים וכד'), צפויה שחיקה ברווחיות השחקנים בענף, שתוביל לעליית מחירים לצרכן.

הסקירה קובעת גם את מדד הסיכון של ענף המאפיות ביחס לכלל המשק, אשר משקלל הכנסות, ותק, מספר מועסקים, ביקורות מטעם הצרכנים והספקים, מגמת רווחיות, מצב עסקי של חברות קשורות ועוד. בשנים האחרונות מדובר ברמת סיכון גבוהה מרמת הסיכון העסקי בכלל המשק.

לדברי תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת ב-Coface Bdi, "הענף עוד לא הגיע להיקפי הפעילות של ימי טרום המשבר. ב-2019 הכנסות הענף הגיעו ל-1.58 מיליארד שקל". בין האירועים שהשפיעו על הענף מונה ינאי את הסגר שהתרחש בתחילת השנה, ואת מיעוט האירועים והכנסים. עוד היא מציינת את התייקרות חומרי הגלם לצד אתגרי האספקה, לנוכח פקקי השילוח מחו"ל. "לאור זאת נרשמה בענף עלייה של כ-5% בממוצע במחירי המוצרים, שהצטרפה לגל ההתייקרויות במשק שהחל השנה, וצפוי להחריף בשנה הבאה".

אריק קייזר

אישי: בן 57, נשוי ואב לשניים. מתגורר בפריז.

מקצועי: בעלי רשת מייזון קייזר, המונה 310 סניפים ב-35 מדינות. שותף בכל סניף שפועל במודל של זכיינות.

עוד משהו: רץ מרתונים בערים שונות בעולם.

עוד כתבות

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם