גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העולם אומר כן ל-NO: המולקולה שהתגלתה לפני 50 שנה מתחילה לממש את הפוטנציאל שלה

כשמולקולת NO, חנקן חמצני, התגלתה בשנות ה-70 של המאה הקודמת, היא התקבלה בחשדנות, וגם אחרי שהוכתרה כ"מולקולת קסם" וזיכתה את מגליה בפרס נובל, חברות התרופות לא עטו עליה ● עכשיו כל זה משתנה ● חתן פרס נובל פרופ' פריד מורד, ממגלי המולקולה, מספר בראיון לגלובס על הפוטנציאל שלה בטיפול במחלות, מסרטן ועד סוכרת

פרופ' פריד מורד עושה סיור במעבדה שלו אחרי קבלת פרס נובל ב־1998 / צילום: Reuters, Adrees Latif
פרופ' פריד מורד עושה סיור במעבדה שלו אחרי קבלת פרס נובל ב־1998 / צילום: Reuters, Adrees Latif

מה משותף לחומר שמאפשר לפגים לנשום, מסייע בהתקפי לב, מצמצם את השפעת השבץ, מעודד הפרשת אינסולין, הורג חיידקים, מרפא פצעים, מטפל באין אונות, מונע קורונה, ואולי בעתיד יוכל גם להגן מפני סרטן? התשובה היא מולקולת NO, חנקן חמצני, חומר שנמצא בגופנו באופן טבעי, וגם בסביבתנו, והתגלה לפני 50 שנה. כבר אז החומר הזה כונה "מולקולת הקסם", אבל עכשיו, עולם הרפואה מתחיל לממש את הפוטנציאל הטיפולי האדיר שלה.

הגילוי ש-NO הוא מולקולה המשמשת בתהליכי תקשורת בגוף היה הפתעה גדולה: זה החומר היחיד בגוף שיש לו תפקיד כזה והוא גז בלתי יציב שנעלם בתוך זמן קצר. הוא נראה חריג כל כך בהתחלה, עד שהיה קשה לקהילה המדעית לקבל שלגז בלתי יציב אכן יש תפקידים רבים כל כך בגוף. אבל ההוכחות היו ברורות, ובתוך 20 שנה הפכה התגלית לקונצנזוס מדעי.

 

הגילוי שפתר תעלומה

פעילות החנקן החמצני בגוף התגלתה בשנות ה-70 של המאה ה-20 על ידי שלושה חוקרים: פרופ' פריד מורד, פרופ' רוברט פרשגוט ולואיס איגנרו. ב-1998 הם זכו על עבודתם בפרס נובל לרפואה, אבל עוד לפני כן, ב-1996, כינה כתב העת המדעי Science את החומר הזה שהתגלה "מולקולת הקסם". היום הוא כבר חלק בלתי נפרד מהרפואה, אבל נראה שיש לו אין סוף שימושים נוספים שהחוקרים רק מתחילים לפצח.
בשנות ה-70 של המאה ה-20 כבר היו ידועות סגולותיו של חומר בשם ניטרוגליצרין. למעשה, בזכותו נולד מלכתחילה פרס נובל. החוקר השוודי אלפרד נובל עשה את הונו כאשר מצא שיטה בטוחה יותר לייצר ממנו חומר נפץ, והאגדה היא שהרגיש כל כך אשם על השימוש בהמצאה שלו במלחמה, שהחליט להקדיש את כל הונו לפרס שישפר את מצב האנושות.

חוץ מהיותו רכיב ביצירת חומר נפץ, לניטרוגליצרין יש שימוש נוסף - טבלייה שלו מתחת ללשון מקילה כמעט מיד את הלחץ בחזה אצל אנשים שעוברים התקף לב. נובל עצמו, אגב, סירב בערוב ימיו ליטול את התרופה הזאת. "מצחיק שהם עכשיו מנסים לתת לי גלולת חומר נפץ לשים מתחת ללשון", כתב.

 

ייתכן שנובל היה מרגיש אחרת אם היה יודע אז מה שאנחנו יודעים היום על מנגנון הפעולה של הניטרוגליצרין, אבל אז הוא היה בגדר מסתורין. ידעו שהוא גורם להתרחבות כלי הדם, אבל גם שהוא הופך לחומר אחר בדרך, ולא היה ידוע באיזה חומר מדובר.

באותה תקופה ידעו גם שתרופות מסוימות גורמות לעתים להתכווצות כלי הדם ולעתים להתרחבותו, אבל לא ידעו מראש מתי הן יעשו מה. עד שפרשגוט זיהה דבר מה במעבדה: אצל אחד הסטודנטים שלו, שהיה ממש זהיר בטיפול בעורקים בזמן הניסויים, העורקים התרחבו, בזמן שאצל סטודנטים אחרים, שהניחו את העורקים על צלוחית הניסוי ללא מחשבה יתרה, הם התכווצו. פרשגוט העלה את האפשרות שתאי האנדותל המצפים את העורק נפגעו על ידי הסטודנטים הלא זהירים, ולכן אינם מצליחים להפריש מולקולה שגורמת לכלי הדם להתרחב. אבל פרשגוט לא ידע מהי אותה מולקולה.

מורד, שעבד באותו זמן באוניברסיטת יוסטון, חקר מגוון חומרים שיוצרים תקשורת בין תאים ובתוך תאים. הוא חקר את השפעת ה-NO על תאי שריר, והתלהב כשגילה שגז יכול לגרום להרפיה של השריר. דבר כזה מעולם לא נצפה קודם לכן בגוף האדם. החיפוש אחר המולקולה המרפה את כלי הדם מצד אחד והגילוי של המולקולה שיכולה להרפות שרירים מצד אחר התחברו לגילוי שהמולקולה המסתורית היא בעצם NO.

הניטרוגליצרין, שהופך ל-NO בגוף, משפר את מצב הלב משום שהוא גורם להרפיית כלי הדם החסומים בדרך אליו, כך שיוכלו לספק לו חמצן. "100 שנה אחרי שניטרוגליצרין כבר שימש כתרופה, הבנו איך הוא פועל", אומר מורד בשיחה עם גלובס.

המהפכה בדרך?

אחרי הגילוי של המנגנון בשנות ה-70 והחגיגה שלו בפרס נובל בשנות ה-90, היה ברור שהוא ישתלט על שוק התרופות, אבל זה לא בדיוק קרה.

מורד מספר שתחילה היה קשה לעולם הרפואה לקבל שזה אכן החומר. "זה חומר לגמרי לא יציב, שמאוד רוצה להיות באינטראקציה עם חומרים אחרים, ולכן הרבה זמן כולם חשבו עליו כעל משהו רעיל. אבל בכל הנוגע למולקולות התקשורת בגוף, האמת היא שיותר מדי זה תמיד רעיל ופחות מדי זה רעיל".

לכן האתגר הרפואי הוא להגיע למינון מדויק, במיקום מדויק. אבל יש גם אתגר עסקי: NO היא מולקולה שאי-אפשר לרשום עליה פטנט, כי היא קיימת בגוף ובעולם באופן טבעי. היום, כמה חברות כבר הבינו כיצד לעקוף זאת על ידי רישום פטנט על צורות מתן ייחודיות של החומר, וכך נולד מחדש הפוטנציאל המסחרי שלו. חברות רבות מפתחות כעת את ה-NO למגוון שימושים שונים, ובשנים הבאות אנחנו עשויים לחזות ב"מהפכת ה-NO".
מורד הולך אפילו צעד נוסף: "ואולי יש בגוף גם גזים נוספים. עוד לא ראינו אותם, אבל גם את ה-NO לא ראינו בהתחלה. אז מי יודע".

היום היישום העיקרי של החומר הוא תרופה הניתנת ישירות לריאות של תינוקות המתקשים לנשום, בלי לגרום להרפיית השרירים והורדת לחץ הדם ביתר הגוף. "זה העניין ב-NO. בגלל שהוא גז המתקיים בתצורתו הזאת לזמן כל כך קצר, הכול מאוד תלוי מיקום ומינון. אם אתה מביא אותו לריאות, הוא עוזר לנשום. אם לעורקים, הוא מרפה אותם ומאפשר זרימת דם, אם לפין הוא מונע אין אונות.

"פעם הגיע אליי רופא אחרי הרצאה ואמר, ‘תודה לך על שעזרת לגלות את החומר הזה שמציל חיים של תינוקות. מה חבל שהוא כל כך יקר'. הצעתי לו לבחון שימוש משולב יחד עם ויאגרה, כדי להשיג השפעה גדולה יותר מכמות קטנה יותר של חומר".

ויאגרה אמנם אינה מבוססת על חמצן חנקני, אבל היא משתמשת במנגנון אחר שמרפה את השרירים. היום אומר מורד, שאם הוא יכול לבקש דבר אחד זה שיפסיקו לדבר איתו על ויאגרה, "כי ל־NO יש כל כך הרבה שימושים אחרים מדהימים".

מהאקדמיה לתעשייה

בעוד ששוק התרופות מבוססות NO התפתח לאט, שוק תוספי התזונה עט על "מולקולת הקסם" אחרי ההכרה שזכתה לה עם קבלת פרס נובל. למעשה, מורד עצמו היה אחד מאלה ששיווקו תוסף תזונה כזה. הוא חקר את ההשפעה של תיסוף קבוע של חומרים שמייצרים NO, לעומת הגישה של הבאת כמות גדולה של חומר למקום אחד שבו הוא דרוש ברגע מסוים, וכאשר חברה בשם Cardio Discovery הציעה לו להפוך את הרעיון למסחרי, הוא אפשר לה להשתמש בשמו.

החברה הלכה עד הסוף עם הרעיון ושיווקה את התוסף עם תמונתו של מורד, ומתחתיה הכיתוב "משפר את בריאות הלב, מבוסס על מחקרים זוכי פרס נובל". ועדת נובל הרימה גבה, והחברה עברה לשיווק קצת יותר מעודן.

בכלל, הקריירה של מורד הייתה מאוד מגוונת יחסית לאיש מדע. את ההחלטה ללמוד רפואה מלכתחילה הוא מייחס לחוויות הילדות שלו. בבניין התגוררו קשישים, שאמו הייתה מספקת להם ארוחות מהמסעדה שהייתה בבעלות ההורים ותמיכה נפשית. "אני חושב שבעקבות המפגש עם החולי מצד אחד והחמלה מצד שני, החלטתי בגיל 11 שאני חייב ללמוד רפואה", הוא אומר.

בסיום התואר הוא הקים מרכז למחקר רפואי ורוקחי באוניברסיטת וירג'יניה. "באותה תקופה אוניברסיטאות אחרות ניסו לגייס אותי, אבל לתפקיד ראש מחלקה ואני אמרתי שאני צעיר מדי לאדמיניסטרציה". ב-1981 בכל זאת הסכים לתפקיד כזה באוניברסיטת סטנפורד, ובשנות ה-90 החליט להצטרף לתעשייה. בתפקידו בחברת אבוט ניהל כ-1,500 מדענים. "אבל אחרי חמש שנים פרשתי, כי הם התמקדו יותר מדי ברווחיות, ואני רציתי לקדם את המחקר. בתור המדען הבכיר בחברה, הייתי דחוק בין הנהלה בכירה ואנשי השיווק, לבין המדענים שעל העבודה שלהם הייתי צריך כל הזמן להגן, והחלטות שהתקבלו עם דגש רב מדי על שיווק היו לפעמים מוטעות".

מורד החליט להקים חברה משלו, אבל "הבנקאי שלי מעולם לא גייס את הכסף שהבטיח ונכנס לחובות. רצתי אחרי הכסף, ולבסוף חזרתי לאקדמיה, ואני מקווה כאדם חכם יותר".

עובד על תרופה לסרטן

תוספי התזונה, אגב, עדיין משווקים, אך הם פחות פופולריים מבעבר. עם השנים, בשל יתרונות ה־NO, ובעיקר חשיבותו בהרפיה והגמשה של כלי הדם, התפתחו גם כל מיני גישות עממיות לנסות להגדיל את הרמה שלו בגוף. לדוגמה, התברר שאם נושמים דרך האף ונושפים דרך הפה, אפשר להגביר את ייצור ה־NO בחלל הפה. או שאם מזמזמים, קורה אפקט דומה (ואפילו עלתה האפשרות לטפל כך בסינוסיטיס, בזמזום, אבל לא מומלץ לנסות באופן ספייס).

בינתיים, המדע מגלה יתרונות נוספים ל-NO ושיטות חדשות להגבירו. כך, למשל, אומר מורד, "הגילוי המאוחר יותר של התועלות האנטי-בקטריאליות של NO לקח את כל המחקר בתחום למקום חדש". מתברר ש-NO רעיל לחיידקים, לפטריות ולסוגים שונים וירוסים, אבל במינון גבוה מדי, הוא רעיל. כמות גדולה של NO היא חלק מהתגובה הגופנית הקשה לזיהום חיידקי, שנקראת אלח דם. כאשר התאים מנסים להילחם בזיהום, הם מפרישים כמות מוגזמת של NO ומובילים לירידה חדה בלחץ הדם של המטופל. מנגנון זה נבדק היום כערוץ אפשרי לטיפול באלח דם.

בגיל 85, מורד מעורב בכמה חברות מסחריות, ובמקביל חוקר את הקשר בין NO לסרטן. "הגידול הסרטני יוצר מערכת שלמה של כלי דם סביבו, כדי לספק את הצורך שלו לצמוח בלי הגבלה. דרכם הוא גם שולח גרורות לאיברים אחרים", הוא אומר. ה-NO הוא וסת של צמיחת כלי דם, ומורד בודק אם הוא יכול למנוע התפתחות מוגזמת שלהם ולעצור את התהליך הגרורתי.

בעבר הגיב מורד לאפשרות שיזכה בפרס נובל שני. "אני לא יודע. מעטים זכו בכך, ואם המחקר הזה ייקח 20-30 שנה כמו המחקר הקודם, כנראה זה כבר לא יקרה". אבל ייתכן בהחלט שתחום ה-NO יניב בעתיד עוד טיפולים פורצי דרך, וגם פרס נובל נוסף.

פרופ' פריד מורד

אישי: בן 85, נשוי ואב לחמישה. נולד לאב מוסלמי ממשפחה של רועי צאן באלבניה ולאם קתולית ממשפחת פועלים באילינוי. "העוני שבו גדלו הוריי היה תמריץ משמעותי לי ולאחי. רצינו השכלה, קריירה יציבה ולעבוד קצת פחות קשה"
מקצועי: למד רפואה במסלול המשלב מחקר. ב-1998, כשהועסק באוניברסיטת יוסטון, זכה בפרס נובל לרפואה על גילוי תפקידיה של מולקולת NO. כיום מועסק בסטנפורד ובבית החולים של ארגון הבריאות של יוצאי צבא ארה"ב. שם הוא מקדם את מחקר הסרטן שלו. לדבריו, כבר לא ייגמל מהחזקת כמה משרות במקביל
עוד משהו: את הצלחתו הוא חוגג ברכישת בתים יפים ומכוניות. לקבלת פרס נובל הגיע עם משלחת של 51 איש - ילדים, נכדים, אחים ובני דודים

NO לקורונה: הפיתוח החדש של חברה ישראלית

אחת החברות שמעוניינות לנצל את הפוטנציאל הרב של ה-NO היא SaNotize שהוקמה על ידי הישראלית ד"ר גילי רגב, המתגוררת בקנדה (ולא להתבלבל עם גילי רגב האחראית על מחקרי הנוגדנים לקורונה בבית החולים תל השומר).

רגב ייסדה את החברה עם ד"ר כריס מילר, מומחה ל-NO, והם פיתחו שיטת הולכה ייחודית של NO שאפשר לשלב לדוגמה בתרסיס או במשחה. כאשר מורחים את המשחה או נושמים את התרסיס, משתחרר NO במיקום מסוים. 

ד''ר גילי רגב, מנכ''לית חברת sanotaize / צילום: יח''צ טרדיס גת

תרסיס אחד לכמה מחלות

מאחר שהאתגר העיקרי של NO הוא להביא אותו במינון הנכון למקום הנכון, רגב מקווה שהמוצר שלהם פותר את הבעיה הזו עבור חלק מהשימושים. לדוגמה, בתחום ריפוי הפצעים, מריחה של חומר משחרר NO על גבי הפצע עשויה להגביר את זרימת הדם אליו, ולהפחית כך דלקת וזיהומים. זה עדיין זקוק להוכחה, והחברה אמורה לפרסם תוצאות מניסוי שלב II שלה במחצית הראשונה של 2022. על פי אותו עיקרון היא מטפלת גם בסינוסיטיס, ותוצאות מניסוי זה אמורות להתפרסם אפילו עד סוף 2021, וגם בפטרת ציפורניים ויבלות.

בניסוי קליני שערכה החברה, היא הראתה הפחתה של 95% בעומס הוויראלי באף של חולי קורונה מאומתים לאחר 24 שעות של טיפול וב-99% לאחר 72 שעות טיפול. הפחתה כזו יכולה למנוע הדבקה הלאה, ועל פי תוצאות הניסוי, הפחתת העומס הוויראלי הובילה גם להאצה של ריפוי המחלה לעומת תרופת דמה. לא נצפו תופעות לוואי משמעותיות, ולאור הפעילות הרבה והמגוונת של NO בגוף כולו ובין היתר במוח, זה חשוב.

המוצר מאושר לשיווק בישראל ובבחריין. בארץ הוא משווק על ידי חברת טרדיס גת, ואפשר לקנות אותו ללא מרשם. הוא נמצא בבדיקה של רשויות רבות נוספות. ניסויים נוספים ורחבים יותר נערכים בו במקביל. החברה רוצה לשווק את המוצר בכל העולם לא כתרופה אלא כתכשיר רפואי. "וכמו שזה עובד נגד קורונה, זה גם עובד נגד שפעת. החומר אדיש לסוג הווירוס או החיידק. אולי בעתיד כולנו נשתמש בזה כמו אלכוג'ל".

תרסיס האף שפיתחה ד''ר גילי רגב / צילום: יח''צ טרדיס גת

טיפול גם בקורונה

רגב רואה פוטנציאל בלתי נגמר לנוזל שיכול לשחרר NO באופן מקומי. "התחלנו מלמכור את המוצר בסין בתור תכשיר קוסמטי, להצערת העור. ראינו שאישה אחת קונה אותו בתדירות רבה, והיא אמרה שזה מאוד עוזר לאקנה של הבן שלה. גם כאן ההסבר הוא שילוב של זרימת דם לריפוי, השפעות אנטי-בקטריאליות והפחתת דלקת".

סנוטייז היא לא החברה היחידה עם קשרים ישראליים שמפתחת מוצר מבוסס NO. גם NRX הנסחרת בנאסד"ק מפתחת תרופה לקורונה על בסיס תרופת NO שבעבר אושרה לשיווק באירופה לאין אונות, אבל התרופה של NRX היא לשלבים מאוחרים של המחלה, ונועדה להפחית דלקתיות בריאות, מנגנון דומה יותר למנגנון הפעולה הקלאסי של המוצר. חברה ישראלית-אמריקאית נוספת בשם BeyondAir, מפתחת NO לטיפול בזיהומי ריאה חמורים וגם בסרטן, לצד השימוש הקלאסי בטיפול בתינוקות.

עוד כתבות

דולר. צונח לשפל של 5 חודשים / צילום: Shutterstock

הדולר צונח לשפל של 4 חודשים מול השקל: אלו הסיבות העיקריות

אחרי שנחלש במחצית הראשונה של השנה עד כדי כך שכוחו בבלימת האינפלציה המיובאת נבלם, השקל ממשיך להתחזק מול הדולר האמריקאי בחסות העליות בשווקים מעבר לים

עמדת קרפור בתוך סניף יינות ביתן / צילום: איל יצהר

כניסת רשתות השיווק הבינלאומיות לישראל: 70% מאמינים כי המהלך יוביל להורדת מחירים

מחצית מהציבור מוכנים לוותר על המותגים האהובים עליהם בעקבות העלאות מחירים - כך עולה מסקר שנערך בשיתוף אוניברסיטת רייכמן, באמצעות פאנל המשיבים האינטרנטי Panel4all ● שיעור דומה מצהיר כי יחליף את רשת המזון שבה הוא נוהג לערוך את קניותיו

יואב גלנט בפריימריז של מפלגת הליכוד, ראשון לציון / צילום: שלומי יוסף

מקורבי נתניהו בפנים, חברי כנסת ותיקים בחוץ: כך נראית רשימת הליכוד לכנסת

איך כבשו יריב לוין, אמיר אוחנה, אלי כהן, יואב גלנט ודודי אמסלם את צמרת הליכוד והותירו אבק למי שהיו שם עד לפני רגע, כמו ישראל כ"ץ ● מיעוט הנשים במפלגה מתאר במדויק את המאבקים ואף את רשימות החיסול מאחורי הקלעים ● ולאיזה חברי ליכוד השתלמה העבודה הפרלמנטרית הקשה?

הפריימריז למפלגת הליכוד, ראשון לציון / צילום: שלומי יוסף

לקראת מהפך בצמרת הליכוד: ההצבעה בפריימריז הסתיימה

מתפקדי הליכוד הצביעו היום על זהותם של כרבע מחברי הכנסת הבאה ● אלפי מתפקדי התעשייה האווירית קיבלו טפסי הצבעה מסומנים, בהם כלולים דוד ביטן, ניר ברקת, יריב לוין, אלי כהן, חיים כץ, מיקי זוהר ואתי עטיה ● אחוז ההצבעה עומד על 58%

הנפקת קלטורה בניו יורק / צילום: ניר אריאלי

טייס, שותפה של בנט ומייסד ICQ הקימו חברת פתרונות וידאו מצליחה, ואז הגיעה הנפילה

קלטורה, חברת הווידאו המבטיחה שהונפקה בנאסד"ק רק ביולי שעבר, נחשבה לסיפור הצלחה בקורונה ● אלא שהאקזיט הגדול השתבש, עשרות עובדים פוטרו, והמניה איבדה 80% מערכה ● "קלטורה לא תישאר עצמאית לאורך זמן, בהתחשב בנתוני הצמיחה הנוכחיים", מעריכים אנליסטים

עודד פורר, ישראל ביתנו / צילום: יוסי כהן

האם הירידה במחירי הפירות והירקות היא בזכות הרפורמה בחקלאות?

הרפורמה בחקלאות עשויה להוביל להורדת מחירים. האם היא כבר עושה זאת? ● המשרוקית של גלובס

רן עוז, מנכ''ל קבוצת ישראכרט / צילום: באדיבות ישראכרט

המכה שהנחית הפועלים על ישראכרט כבר מורגשת: מציגה רווח נמוך משל המתחרה הקטנה יותר כאל

חברת כרטיסי האשראי הגדולה בישראל העבירה ברבעון השני 47 מיליון שקל נוספים לבנק הפועלים, כתוצאה מהסכם התפעול החדש, שכבר הפיל את מניית החברה ● הרווח הנקי של ישראכרט ברבעון צנח בכ-70%, אך המנכ"ל רן עוז משוכנע: "הבטחנו את בסיס הלקוחות שנים קדימה, נדע להפיק תוצאות יפות בשנים הבאות ובדרך כלל זה בא לידי ביטוי בשווי של החברה"

יו''ר הפד ג'רום פאוול / צילום: Associated Press, Manuel Balce Ceneta

הפד צפוי להמתין לעדויות נוספות להאטה באינפלציה לפני קבלת החלטות

ההקלה בלחצי המחיר בחודש שעבר קרתה לאחר דיווחים על גידול שכר חזק מהצפוי, ובכך מסבכת את תחזית קביעת הריבית של הפד

האחים מיכאל ודניאל זלקינד, בעלי השליטה בדסק''ש / צילום: ישראל הדרי

הבעלים של סלקום הפיצו מניות של החברה ב-300 מיליון שקל. מה עומד מאחורי המהלך?

לגלובס נודע כי דיסקונט השקעות הפיצה לשוק כ-9% ממניות סלקום בכ-300 מיליון שקל ● הפצת המניות תאפשר לדסק"ש לנהל את מכירת השליטה בחברת התקשורת  ללא לחצים, אחרי שהשיגה מקור תזרימי לתשלומי החוב הקרובים

התפלגות העובדים בהייטק לפי מגדר וחברה

הפרופיל הממוצע של עובד הייטק בישראל: גבר, יהודי, לא חרדי

בואו לצלול איתנו למספרים ולנתונים שמאחורי החיים עצמם • והפעם: שני שלישים מהמועסקים בהייטק הם גברים, והשאר נשים ● למרות ניסיונות לשלב אוכלוסיות נוספות, עדיין מדובר בתחום יחסית הומוגני

עירא פלטי, דירקטור כיום ובעבר מנכ''ל סרגון / צילום: אורה בשן

מאבק השליטה בסרגון: חברת הייעוץ ISS תומכת בהדחת שני דירקטורים, אך מתנגדת למועמדי אוויאט לדירקטוריון

לקראת אסיפת בעלי המניות ממליצה ISS להדיח את המנכ"ל לשעבר עירא פלטי ואת יעל לנגר מהדירקטוריון, אך לא את דוד ריפשטיין שגם אותו ביקשה אוויאט להחליף ● קוראת לא לבחור במועמדי אוויאט לדירקטוריון, משום שאין להם ניסיון מתאים בתעשייה

חברים בקהילה הלהט''בית, אשר רואים בהורותו המוכרת של ההורה הלא ביולוגי כ''הורות על תנאי'' / צילום: Shutterstock, fizkes

בית המשפט העליון קבע: פרידה אינה מצדיקה שלילת זכויות מהורה לא ביולוגי

מדאיג לראות כי מי שמערער את הלגיטימיות של הורות לא ביולוגית הם דווקא חברים בקהילה הלהט"בית, שרואים בהורותו המוכרת של ההורה הלא ביולוגי כ"הורות על-תנאי", שניתן להפקיעה במקרה של פרידה ● לאחרונה ניתנה שורת פסקי דין העוסקים בניסיונות של ההורה הביולוגי לבטל את זכויות ההורות של בן זוגו לשעבר, מה שמעיד כי מדובר בתופעה רחבת-היקף

בנימין נתניהו. מבקש לבטל את כתב האישום נגדו / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

אחרי בני הזוג אלוביץ': גם נתניהו מבקש לבטל את כתב האישום נגדו

עו"ד בעז בן-צור, סנגורו של יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו, מבקש להצטרף לבקשת בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' לביטול האישומים נגדם בשל "הגנה מן הצדק", ובכוונתו להגיש בקשה מפורטת

הפקולטה לניהול.  עובדים קשה כל היום ומתעמלים פעם או פעמיים בשבוע? / צילום: Shutterstock

עובדים קשה כל היום ומתעמלים פעמיים בשבוע? מחקר חדש מגלה שזה לא מספיק

ידוע ששעות עבודה ארוכות תורמות לריבוי של מקרי מוות ממחלות לב ושבץ ● מחקר חדש מצא כי בניגוד למה שחשבנו עד כה, פעילות גופנית מתונה אינה מגינה עלינו מנזקי עומס העבודה, ובמובן מסוים אפילו להפך ● הפקולטה, מאמרים של חוקרי הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב

מפעל ברזל באיטליה / צילום: Associated Press, Antonio Calanni

מחירי חומרי הגלם לבנייה צונחים, אבל מדד תשומות הבנייה לא צפוי לרדת בקרוב

מתחילת השנה זינק מדד תשומות הבנייה ב־4.4%, אף שמחירי חומרי הגלם בירידה ● בהתאחדות הקבלנים מסבירים כי חלקם של חומרי הבנייה במדד הוא 50% בלבד, וכי המשבר בשרשרת האספקה והתנודתיות במחיר הדלק מונעים מהירידות להגיע גם לכיס של הרוכשים

יו''ר הפד ג'רום פאוול / צילום: Associated Press, Manuel Balce Ceneta

שיא האינפלציה מאחורינו? הנתונים בארה"ב מספקים סיבות לאופטימיות

האינפלציה בארה"ב לחודש יולי ירדה לקצב שנתי של 8.5% ובקצב מהר מהצפוי בין היתר בשל ירידת מחירי הנפט ● אבל סביבת המחירים עדיין לא יציבה והפדרל ריזרב צפוי להמשיך להעלות את הריבית, גם אם בקצב מתון יותר של 0.5% ● טור אורח

מה יותר חשוב בראיון עבודה: המסר המילולי או שפת הגוף / צילום: Shutterstock

מה יותר חשוב בראיון עבודה: המסר המילולי או שפת הגוף

האם לשניות הראשונות בראיון העבודה יש השפעה מכרעת על התוצאה? לא בהכרח - התנאי הראשון להצלחה הוא הידע והניסיון הדרושים

אפליקציית עלי אקספרס / צילום: Shutterstock, BigTunaOnline

זמני המשלוח יתקצרו והעלות תפחת: עלי אקספרס פותחת מחסנים בישראל

ענקית הקמעונאות הפעילה בשבועות האחרונים פיילוט שכלל שכירת מחסנים במתחם איירפורט סיטי, כדי לאפשר ללקוחות להזמין מוצרים שנמצאים כבר במחסן בארץ ● כעת החברה מתכננת להגדיל את כמות המוצרים ולהרחיב את הפעילות

הנשיא לשעבר דונלד טראמפ בניו יורק ביום רביעי / צילום: Associated Press, Yuki Iwamura

ה-FBI נגד טראמפ: הימין האמריקאי מצופף שורות ולא מתכוון לוותר

הפשיטה הדרמטית על מועדון הגולף של טראמפ והפריצה לכספת שלו הפתיעו אפילו את הבית הלבן ● ארה"ב נמצאת בעיצומה של מערכת בחירות שתכריע איזה מפלגה תשלוט בקונגרס מנובמבר ● כמה רפובליקאים מאיימים לטהר את מש' המשפטים וה-FBI כשיעלו לשלטון

מטוס אל על / צילום: מיכל רז חיימוביץ

"שיפור בכל הפרמטרים": אל-על מדווחת על ביקושים דומים לאלה שחוותה טרם פרוץ המגפה

חברת התעופה עברה להציג רווח נקי ברבעון השני בזכות הטבת מס גדולה, כאשר גם בנטרולה היא מציגה עלייה בהכנסות ומעבר לרווח גולמי ותפעולי על רקע הסרת הגבלות הקורונה ● עם זאת, הערת עסק חי עדיין מתנוססת בדוחות החברה לנוכח גירעון בהון העצמי של קרוב לחצי מיליארד דולר