גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קורונה בשידור חוזר: מחדל חיסונים, התפרצות חורף ואובדן אמון בממשלה בגרמניה

בגרמניה חשבו שהקורונה מאחוריהם, אבל האשליה התפוצצה בחודש האחרון ● ביום חמישי השבוע נרשמו קרוב ל-76 אלף מקרי קורונה חדשים ביממה ● מול המספרים העולים וחשש לקריסת מערכות האשפוז, החליטה הממשלה לאמץ סדרת צעדים שלא הוכיחו השפעה רבה על מהלך המגיפה

אנשים מחכים בתור לקבלת חיסון של אסטרהזנקה באוזר מינכן בגרמניה, במאי האחרון / צילום: Associated Press, Matthias Schrader
אנשים מחכים בתור לקבלת חיסון של אסטרהזנקה באוזר מינכן בגרמניה, במאי האחרון / צילום: Associated Press, Matthias Schrader

הגרמנים שוב חשבו שמגיפת הקורונה מאחוריהם. המספרים הנמוכים של מקרי הקורונה במהלך כל הקיץ, שנמשכו עמוק לתוך תחילת אוקטובר, עזרו לתחזק את האשליה. ביתני שווקי חג המולד כבר נבנו, המסעדות היו מלאות. בתי הקולנוע גם. הפוליטיקאים התחרו ביניהם מי מבטיח באופן ברור יותר שלא יהיה שוב סגר ומדד האופטימיות של העסקים עלה.

משום מה, כמעט אף אחד לא דיבר על העדויות שזרמו מישראל, מבריטניה ומארה"ב על היעילות הפוחתת של החיסונים. גם שיעור ההתחסנות הנמוך יחסית, 63% בקיץ, לא גרם לדאגה מיוחדת. כפי שהיה בחורף שעבר, הגרמנים העדיפו לחשוב שהמצב אצלם יוצא דופן, שהחיסונים שלהם יחזיקו, שצעדים כמו מסכות 2FFP בסופרמרקטים ובתחבורה הציבורים יעילים, או שבחרו פשוט לא לחשוב על החורף המתקרב. בבחירות שהתקיימו בסוף ספטמבר הקורונה כמעט ולא מילאה תפקיד.

במקום שאננות, פאניקה

אבל האשליה התפוצצה בחודש האחרון. החל מאמצע אוקטובר חווה גרמניה את התפרצות הקורונה הגדולה ביותר שנרשמה מאז שהתחילה המגיפה. שיעור התחלואה כפול מזה שנרשם בשיא הגל הקודם, ורק הולך ועולה. שיאים נשברים מדי יום. ביום חמישי השבוע נרשמו קרוב ל-76 אלף מקרי קורונה חדשים ביממה. יותר מ-300 בני אדם מתו מקורונה ביממה. במקומות מסוימים בגרמניה אחוז אחד מהאוכלוסייה נדבק בכל שבוע.

במקום שאננות, פאניקה אחזה בציבור ובעיקר בתקשורת. ההתפרצות התרחשה בו בזמן עם ואקום פוליטי - הממשלה החדשה טרם הוקמה והיתה עסוקה בדיונים קואליציוניים מפורטים, וממשלת המעבר כבר היתה עסוקה בקיפול העניינים. הקאנצלרית אנגלה מרקל לקחה את הקאנצלר המיועד אולף שולץ לסיבוב פרידה והצגה מסביב לעולם, אבל באותה עת, בתוך גרמניה, התושבים נזקקו להנהגה פוליטית שתקבל החלטות. לפני חודש עמד שיעור התחלואה על 96 מקרים ל-100 אלף תושבים בשבוע, אתמול הוא עמד על 420: פי ארבעה בארבעה שבועות בלבד.

קבלת החלטות באווירת פאניקה היא אף פעם לא מוצלחת, אבל נדמה שהגרמנים הוכיחו זאת בחודש האחרון. מול המספרים העולים וחשש לקריסת מערכות האשפוז, החליטה הממשלה לאמץ סדרת צעדים שלא הוכיחו השפעה רבה על מהלך המגיפה: קודם כל הגבלות משמעותיות על הלא-מחוסנים. כעת, הם לא יכולים להיכנס לחנויות או למסעדות ברוב גרמניה. העובדה כי מחצית מהמקרים היא בקרב מחוסנים מלאים אינה משנה. רוב הזעם הציבורי מופנה אליהם. העובדה כי הם מאושפזים בשיעורים גבוהים בהרבה ממי שחוסנו היא רק חלק מהסיבה לכך.

אבל גם לפוליטיקאים שמורה זכות בהתפרצות הנוכחית. כדי לדחוף אנשים להתחסן, המערכת הפוליטית והממסד כולו הבטיחו לציבור ללא בסיס מדעי כי שני חיסונים הם מה שיספיק כדי לצאת מהמגיפה. כאשר הגיעו עדויות לכך שזה לא נכון, הם העדיפו להתעלם. הם חזרו ואמרו כי אם כולם יתחסנו בשתי מנות, גרמניה תוכל לחזור לחיים נורמליים. זה לא עבד בשטח. אכן, למרות המספרים הגבוהים של החולים מספר המאושפזים הוא נמוך, ביחס לגל הקודם, אבל עם התקדמות המגיפה נרשמים יותר ויותר קורבנות.

"עד סוף החורף הזה או שתהיו מחוסנים, או שתהיו מחלימים או שתהיו מתים"

אז כעת גרמניה קפצה לקיצוניות השנייה - התקשורת והפוליטיקאים, וגם חלק מהרופאים, מדברים על חובת חיסון כללית, כפי שאוסטריה השכנה (שמקדימה לפעמים את גרמניה, במיוחד לגבי הנעשה במדינת המחוז בוואריה השכנה) מתכננת לעשות החל מפברואר. יש רוב בציבור לכך בסקרי דעת קהל, פוליטיקאים בכירים מימין, משמאל, וגם מ"הירוקים", מביעים תמיכה במהלך. מומחים משפטיים אומרים כי הדבר אינו מנוגד לחוקה הגרמנית. "עד סוף החורף הזה או שתהיו מחוסנים, או שתהיו מחלימים או שתהיו מתים", אמר שר הבריאות היוצא יינס שפאן בהתבטאות צינית במיוחד. הקאנצלר המיועד שולץ לא פסל את האפשרות, וציין כי לראשונה הממשלה תחייב את הצוותים הרפואיים להתחסן.

אך אולי הדבר המפתיע ביותר, בהתחשב בלחץ המכוון שנוצר על מי שלא התחסן עד כה לעשות זאת, ועל מי שהתחסן לפני חצי שנה לקבל זריקת בוסטר, הוא חוסר האפשרות לעשות זאת. עשרה חודשים אחרי שמדינות כמו בריטניה וישראל הקדימו אותה במבצע החיסונים, שוב גרמניה נתפסת לא מוכנה למבצע חיסון המוני.

הפעם לא מדובר רק במחסור מנות חיסון, אלא גם במחסור בתורים. אנשים עומדים שעות בתור כדי לקבל זריקת בוסטר, ובשל מחסור במנות "ביונטק" ועודף במנות "מודרנה", שר הבריאות יזם הקצבה חמורה של 30 מנות למרפאה בשבוע. רופאי משפחה, שבגרמניה הם החלק המשמעותי משרשרת החיסון, הודיעו כי יפסיקו לחסן במחאה. נכון לעכשיו, אין ממש מרכזי חיסון המוניים רבים, ובאלה הקיימים לא ניתן להשיג תורים עד סוף דצמבר. העיתונים מדווחים היכן ניתן להתחסן, ומזהירים כי יש לצפות לארבע שעות המתנה בתור.

ועדיין, מבחינת התקנות, גרמניה טרם הפנימה את העובדה כי לחיסונים יש תוקף, וכי כדי לעצור את המגיפה צריך להפחית מגע גם בקרב מחוסנים ותיקים. כל מחוסן, בין אם קיבל שתי מנות לפני שמונה חודשים או מנה שלישית לפני שבועיים, יכול להיכנס למסעדה סגורה ללא מסכה. כך גם בחדרי כושר. אפילו המסר ששולחות הרשויות מבלבל. בד בבד עם העידוד להתחסן בזריקה שלישית, אמר יושב ראש הוועדה המייעצת לענייני חיסונים כי "הבוסטרים לא יוציאו אותנו מהגל הרביעי".

מה כן יעצור את הגל? לא ידוע בשלב הזה. הקואליציה החדשה שהוכרזה השבוע הודיע העל פגישות יומיות במטרה להעריך את המצב. "הענקנו לעצמנו עשרה ימים לבחון את המצב", אמרה שרת החוץ המיועדת, אנלנה ברבוק. לפי הדיווחים, הקואליציה דחתה את ההפצרות של מרקל להטיל סגר-בזק של שבועיים. בינתיים, המצב הולך ומחמיר, מדינות מחוז שוקלות להטיס ביניהן חולים במצב קשה, כל הניתוחים האלקטיביים בכל גרמניה הושעו.

עוד כתבות

שמוליק ארבל, המשנה למנכ''ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

המשנה למנכ"ל בנק הפועלים: "נדרשת הכפלת ההשקעה בתשתיות בעשור הקרוב"

שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, ציין בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי מלאי התשתיות בישראל נמוך ביחס למדינות מפותחות, וכי הגידול המהיר באוכלוסייה מחייב האצה בהשקעות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

כ-70 אלף ישראלים עזבו את ישראל בשנת 2024. כמה חזרו?

לפי נתוני הלמ"ס, מספר הישראלים שעזבו את ישראל במהלך שנת 2024 הגיעה לכ-70 אלף, ואילו כ-19 אלף ישראלים חזרו מחו"ל ● מבין העוזבים כ-40% היו בגילאי 39-20, כאשר גברים רווקים עוזבים יותר מנשואים ונשים נשואות עוזבות יותר מרווקות

יגאל לנדאו, מנכ''ל רציו אנרגיות / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל רציו: "המדינה מקבלת 10 מיליארד שקל בשנה מהגז - בלי שהשקיעה אגורה"

מנכ"ל רציו, יגאל לנדאו, שוחח בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על הסכם הגז החדש עם מצרים ועל הרחבת מאגר לוויתן ● הוא הדגיש את החשיבות הגאופוליטית של ההשקעה בהרחבת לוויתן: "ישראל כבר היום מספקת קרוב ל-15% מצריכת הגז של מצרים, וזה יגדל למעל 20% מרגע שהאספקה של ההרחבה תתחיל"

מטוס KLM / צילום: Shutterstock

ריאד כן, תל אביב לא: ההודעה המפתיעה של חברת התעופה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה כי הטיסות לתל אביב מבוטלות - יממה בלבד אחרי שהודיעה על חידוש הקו לאמסטרדם ● החברה כבר חידשה טיסות ליעדים אחרים באזור, בהם ריאד ודמאם, ובוחנת אפשרות לחדש את הטיסות לדובאי

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע הכפילה תוך שנה את סכום הקנסות בשוק ההון

רשות ניירות ערך מדווחת על עלייה חדה בקנסות ב-2025: הוטלו 29 עיצומים בסכום מצטבר של יותר מ-6 מיליון שקל, לעומת 23 עיצומים בכ-3 מיליון שקל ב-2024 ● רוב הקנסות נגעו להפרות דיווח ולגילוי חסר למשקיעים

פאנל בהשתתפות עדי קין קרני, עלי בינג, יעל סלומון ומעיין הראל / צילום: שלומי יוסף

נציג אגף התקציבים: "מס הגודש יקרה. זו תהיה איוולת לא לעשות את זה"

פאנל בכנס תשתיות לעתיד של גלובס עסק בפרויקט המטרו, האתגרים, המימון וההתקדמות ● בפאנל השתתפו סמנכ"לית קו M2 בנת"ע עדי קין־קרני, סגן הממונה על התקציבים עלי בינג, סמנכ"לית מינהל התכנון יעל סלומון, סמנכ"לית תשתיות במינהל רשות החברות מעיין הראל

ח''כ עופר כסיף, חד''ש־תע''ל. כיכר הכנסת, ערוץ כנסת, 15.01.26 / צילום: דוברות הכנסת

מה חלקם של הסייענים בפשיעה בחברה הערבית?

מה הביא את האלימות בחברה הערבית לממדים כאלה? עופר כסיף נתן הסבר לא שגרתי, אבל מתברר שהוא ניצב על יסודות רעועים • המשרוקית של גלובס

מיכל הלפרין, הממונה על התחרות לשעבר; זוהר גולן, יו״ר התאגדות נהגי המוניות בפורום העצמאיים / צילום: כדיה לוי

להוזיל את מחיר הנסיעה או להגן על נהגי המוניות? בעד ונגד כניסת אובר לישראל

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס דנו בשאלה האם יש להתיר את כניסתה של אובר לישראל, או לא לאפשר זאת על מנת להגן על נהגי המוניות ● בדיון הציגו את עמדותיהם עו"ד מיכל הלפרין הממונה על התחרות לשעבר שתמכה במהלך, וזוהר גולן, יו"ר ההתאגדות נהגי במוניות בפורום העצמאיים שהתנגד לו

גלעד בר אדון, מנכ''ל מוריה / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מוריה: "ירושלים תהפוך לעיר הראשונה בישראל עם רשת של רכבות קלות"

גלעד בר אדון, מנכ"ל מוריה - החברה לפיתוח ירושלים, התייחס בכנס תשתיות לעתיד של גלובס למהפכת תשתיות התחבורה שעוברת עיר הבירה בימים אלו ●  "רואים היום תוכניות של מגדלים בני 30–40 קומות ליד הרכבת הקלה – דבר שלא היה מעולם בירושלים"

משרדי אמזון / צילום: Shutterstock

מבוכה באמזון: מייל פנימי שנשלח בטעות חשף את גל הפיטורים הקרוב

אמזון חשפה בטעות את הקיצוצים המתוכננים בחטיבת הענן במייל שנשלח הלילה לעובדי החברה ● גל הפיטורים הנוכחי, שצפוי לכלול כ-14,000 עד 16,000 עובדים, אכן מתחיל השבוע, אולם המייל הקדים את ההודעות האישיות שהיו אמורות להמסר לעובדים שיושפעו מהמלך

יוני חנציס, מנכ''ל קבוצת דוראל אנרגיה, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל דוראל: "חברות האנרגיה בנקודת שינוי היסטורית"

יוני חנציס, מנכ"ל דוראל, דיבר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על החסמים לייצור חשמל סולארי בישראל, על הפוטנציאל של חברות האנרגיה המתחדשת וגם על התוכניות להנפקה

תכנית המתאר לצפון מערב העיר ת''א / 3700 - אבן גבירול / הדמיה: יח''צ

בשורת התשתיות מחלחלת גם לנדל"ן: תוכניות הענק שמתקדמות לאישור סופי

הקפיצה הצפויה בשימוש בתחבורה ציבורית, בעקבות מהפכת המטרו והרכבות הקלות, צפויה לקדם גם פיתוח נדל"ני מואץ במתחמי ענק חדשים בלב גוש דן ● לקראת כנס התשתיות, בדקנו אילו תוכניות נמצאות בשלבי תכנון מתקדמים, מה הן מציעות, ואיך הן ישנו את סביבתן?

דיון בבית המשפט העליון בעתירות שעניינן החלטת הממשלה על סגירת גלי צה''ל / צילום: דוברות הרשות השופטת

בג"ץ דן בהחלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל: "למה זה כ"כ דחוף?"

השופטים רמזו לפגמים בהליך שהוביל להחלטת הממשלה לסגור את תחנת השידור עד 1 במרץ, כולל סביב זיקה לליכוד של חלק מחברי הוועדה הציבורית שהמליצה על המהלך ●  מנגד, השופט שטיין תהה "מה ההבדל בין סגירת התחנה לסגירת פלס"ר נח"ל"

אילן סיגל, מנכ''ל פלאפון ו-yes, בשיחה עם גלית חתן בכנס תשתיות לעתיד / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל פלאפון ו-yes: "הגיע הזמן שהתחרות בסלולר לא תהיה רק ברמת המחיר אלא גם ברמת האיכות"

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס הזהיר אילן סיגל, מנכ"ל פלאפון ו-yes, כי התחרות בשוק הסלולר הפכה למלחמת מחירים, וכי בלי מיזוגים והסרת חסמים ישראל תישאר מאחור בפריסת דור 5

יודפת אפק ארזי, יו''ר נת''ע

יו"ר נת"ע: "לא מרוצה מההתקדמות בקו הירוק, מצפה שהזכיין שמנהל יביא תוצאות יותר מהר"

יודפת אפק-ארזי, יו"ר נת"ע, אמרה בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי "המטרו הוא הכרח, לא לוקסוס - והתקציב קיים; הפרויקט יחסוך לישראל 34 מיליארד שקל בשנה" ● על הרכבת הקלה אמרה: "גם הקו הירוק ייפתח חלקית ב-2028, לא רק הסגול" ● וגם: האם הם חשבו להחליף את החברות בקו הירוק בגלל העיכובים?

נשיא ומנכ''ל חברת טבע, ריצ'רד פרנסיס / צילום: אלעד מלכה

טבע מציגה שנה שלישית של צמיחה, אז למה המשקיעים מאוכזבים?

ענקית התרופות דיווחה על הכנסות של 17.3 מיליארד דולר, המשקפות צמיחה שנתית של כ-4% ● עם זאת, תחזית ההכנסות שלה לשנת 2026 נמוכה מקונצנזוס האנליסטים ● המניה יורדת בכ-3% במסחר המוקדם בוול סטריט

פיטורי בינה מלאכותית וגיוסי עובדים / צילום: Shutterstock

פיטורי בינה מלאכותית? המעסיקים בכלל חושבים אחרת

סקר מעסיקים של רשות החדשנות מעלה כי בשנת 2025 לא נרשמה פגיעה מהותית בהיקף המשרות בענף ההייטק, כאשר רק 13% מהחברות שביצעו פיטורים קשרו זאת להטמעת כלי בינה מלאכותית

משרדי וויקס בתל אביב / צילום: איל יצהר

התגובה האגרסיבית של Wix לירידה במניה: תוכנית רכישה עצמית של מניות בסך עד 2 מיליארד דולר

במחיר הנוכחי של המניה, מדובר על רכישה של עד כ-40% מהון המניות של החברה ● מניית Wix איבדה מעל מחצית משוויה במהלך שנת 2025 ומתחילת השנה הנוכחית היא נחלשה בעוד 15.3%●  המניה מזנקת היום בוול סטריט

אייל שוחט, מנכ''ל טופ גאם / צילום: גבריאל בהרליה

סוכריה קופצת: המהלך שסידר למשקיעים במניית טופ גאם רווח בזק של כמעט פי 2

יצרנית תוספי המזון וסוכריות הגומי ניצלה זינוק של 150% במניה בשנה האחרונה כדי לגייס 57 מיליון שקל, באמצעות מהלך יצירתי להקדמת מימוש אופציות שהוענקו למוסדיים ● בעלי מניות ותיקים בטופ גאם מכרו לאחרונה מניות בכ־400 מיליון שקל והותירו אותה ללא בעל שליטה

הקהל בכנס / צילום: כפיר זיו

מניעים את הכלכלה: התמונות והרגעים מכנס תשתיות לעתיד

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, שנערך במרכז הכנסים של הבורסה בהשתתפות כ-200 אורחים, נידונו סוגיות תחבורה, תעשייה, אנרגיה והיבטי מדיניות ● מושב מיוחד ניתח לעומק את פרויקט הענק של הקמת המטרו בגוש דן ● באי הכנס נהנו מיין בוטיקי משפחתי ומגבינות המיוצרות ב"מחלבה הקטנה" ● אירועים ומינויים