גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קורונה בשידור חוזר: מחדל חיסונים, התפרצות חורף ואובדן אמון בממשלה בגרמניה

בגרמניה חשבו שהקורונה מאחוריהם, אבל האשליה התפוצצה בחודש האחרון ● ביום חמישי השבוע נרשמו קרוב ל-76 אלף מקרי קורונה חדשים ביממה ● מול המספרים העולים וחשש לקריסת מערכות האשפוז, החליטה הממשלה לאמץ סדרת צעדים שלא הוכיחו השפעה רבה על מהלך המגיפה

אנשים מחכים בתור לקבלת חיסון של אסטרהזנקה באוזר מינכן בגרמניה, במאי האחרון / צילום: Associated Press, Matthias Schrader
אנשים מחכים בתור לקבלת חיסון של אסטרהזנקה באוזר מינכן בגרמניה, במאי האחרון / צילום: Associated Press, Matthias Schrader

הגרמנים שוב חשבו שמגיפת הקורונה מאחוריהם. המספרים הנמוכים של מקרי הקורונה במהלך כל הקיץ, שנמשכו עמוק לתוך תחילת אוקטובר, עזרו לתחזק את האשליה. ביתני שווקי חג המולד כבר נבנו, המסעדות היו מלאות. בתי הקולנוע גם. הפוליטיקאים התחרו ביניהם מי מבטיח באופן ברור יותר שלא יהיה שוב סגר ומדד האופטימיות של העסקים עלה.

משום מה, כמעט אף אחד לא דיבר על העדויות שזרמו מישראל, מבריטניה ומארה"ב על היעילות הפוחתת של החיסונים. גם שיעור ההתחסנות הנמוך יחסית, 63% בקיץ, לא גרם לדאגה מיוחדת. כפי שהיה בחורף שעבר, הגרמנים העדיפו לחשוב שהמצב אצלם יוצא דופן, שהחיסונים שלהם יחזיקו, שצעדים כמו מסכות 2FFP בסופרמרקטים ובתחבורה הציבורים יעילים, או שבחרו פשוט לא לחשוב על החורף המתקרב. בבחירות שהתקיימו בסוף ספטמבר הקורונה כמעט ולא מילאה תפקיד.

במקום שאננות, פאניקה

אבל האשליה התפוצצה בחודש האחרון. החל מאמצע אוקטובר חווה גרמניה את התפרצות הקורונה הגדולה ביותר שנרשמה מאז שהתחילה המגיפה. שיעור התחלואה כפול מזה שנרשם בשיא הגל הקודם, ורק הולך ועולה. שיאים נשברים מדי יום. ביום חמישי השבוע נרשמו קרוב ל-76 אלף מקרי קורונה חדשים ביממה. יותר מ-300 בני אדם מתו מקורונה ביממה. במקומות מסוימים בגרמניה אחוז אחד מהאוכלוסייה נדבק בכל שבוע.

במקום שאננות, פאניקה אחזה בציבור ובעיקר בתקשורת. ההתפרצות התרחשה בו בזמן עם ואקום פוליטי - הממשלה החדשה טרם הוקמה והיתה עסוקה בדיונים קואליציוניים מפורטים, וממשלת המעבר כבר היתה עסוקה בקיפול העניינים. הקאנצלרית אנגלה מרקל לקחה את הקאנצלר המיועד אולף שולץ לסיבוב פרידה והצגה מסביב לעולם, אבל באותה עת, בתוך גרמניה, התושבים נזקקו להנהגה פוליטית שתקבל החלטות. לפני חודש עמד שיעור התחלואה על 96 מקרים ל-100 אלף תושבים בשבוע, אתמול הוא עמד על 420: פי ארבעה בארבעה שבועות בלבד.

קבלת החלטות באווירת פאניקה היא אף פעם לא מוצלחת, אבל נדמה שהגרמנים הוכיחו זאת בחודש האחרון. מול המספרים העולים וחשש לקריסת מערכות האשפוז, החליטה הממשלה לאמץ סדרת צעדים שלא הוכיחו השפעה רבה על מהלך המגיפה: קודם כל הגבלות משמעותיות על הלא-מחוסנים. כעת, הם לא יכולים להיכנס לחנויות או למסעדות ברוב גרמניה. העובדה כי מחצית מהמקרים היא בקרב מחוסנים מלאים אינה משנה. רוב הזעם הציבורי מופנה אליהם. העובדה כי הם מאושפזים בשיעורים גבוהים בהרבה ממי שחוסנו היא רק חלק מהסיבה לכך.

אבל גם לפוליטיקאים שמורה זכות בהתפרצות הנוכחית. כדי לדחוף אנשים להתחסן, המערכת הפוליטית והממסד כולו הבטיחו לציבור ללא בסיס מדעי כי שני חיסונים הם מה שיספיק כדי לצאת מהמגיפה. כאשר הגיעו עדויות לכך שזה לא נכון, הם העדיפו להתעלם. הם חזרו ואמרו כי אם כולם יתחסנו בשתי מנות, גרמניה תוכל לחזור לחיים נורמליים. זה לא עבד בשטח. אכן, למרות המספרים הגבוהים של החולים מספר המאושפזים הוא נמוך, ביחס לגל הקודם, אבל עם התקדמות המגיפה נרשמים יותר ויותר קורבנות.

"עד סוף החורף הזה או שתהיו מחוסנים, או שתהיו מחלימים או שתהיו מתים"

אז כעת גרמניה קפצה לקיצוניות השנייה - התקשורת והפוליטיקאים, וגם חלק מהרופאים, מדברים על חובת חיסון כללית, כפי שאוסטריה השכנה (שמקדימה לפעמים את גרמניה, במיוחד לגבי הנעשה במדינת המחוז בוואריה השכנה) מתכננת לעשות החל מפברואר. יש רוב בציבור לכך בסקרי דעת קהל, פוליטיקאים בכירים מימין, משמאל, וגם מ"הירוקים", מביעים תמיכה במהלך. מומחים משפטיים אומרים כי הדבר אינו מנוגד לחוקה הגרמנית. "עד סוף החורף הזה או שתהיו מחוסנים, או שתהיו מחלימים או שתהיו מתים", אמר שר הבריאות היוצא יינס שפאן בהתבטאות צינית במיוחד. הקאנצלר המיועד שולץ לא פסל את האפשרות, וציין כי לראשונה הממשלה תחייב את הצוותים הרפואיים להתחסן.

אך אולי הדבר המפתיע ביותר, בהתחשב בלחץ המכוון שנוצר על מי שלא התחסן עד כה לעשות זאת, ועל מי שהתחסן לפני חצי שנה לקבל זריקת בוסטר, הוא חוסר האפשרות לעשות זאת. עשרה חודשים אחרי שמדינות כמו בריטניה וישראל הקדימו אותה במבצע החיסונים, שוב גרמניה נתפסת לא מוכנה למבצע חיסון המוני.

הפעם לא מדובר רק במחסור מנות חיסון, אלא גם במחסור בתורים. אנשים עומדים שעות בתור כדי לקבל זריקת בוסטר, ובשל מחסור במנות "ביונטק" ועודף במנות "מודרנה", שר הבריאות יזם הקצבה חמורה של 30 מנות למרפאה בשבוע. רופאי משפחה, שבגרמניה הם החלק המשמעותי משרשרת החיסון, הודיעו כי יפסיקו לחסן במחאה. נכון לעכשיו, אין ממש מרכזי חיסון המוניים רבים, ובאלה הקיימים לא ניתן להשיג תורים עד סוף דצמבר. העיתונים מדווחים היכן ניתן להתחסן, ומזהירים כי יש לצפות לארבע שעות המתנה בתור.

ועדיין, מבחינת התקנות, גרמניה טרם הפנימה את העובדה כי לחיסונים יש תוקף, וכי כדי לעצור את המגיפה צריך להפחית מגע גם בקרב מחוסנים ותיקים. כל מחוסן, בין אם קיבל שתי מנות לפני שמונה חודשים או מנה שלישית לפני שבועיים, יכול להיכנס למסעדה סגורה ללא מסכה. כך גם בחדרי כושר. אפילו המסר ששולחות הרשויות מבלבל. בד בבד עם העידוד להתחסן בזריקה שלישית, אמר יושב ראש הוועדה המייעצת לענייני חיסונים כי "הבוסטרים לא יוציאו אותנו מהגל הרביעי".

מה כן יעצור את הגל? לא ידוע בשלב הזה. הקואליציה החדשה שהוכרזה השבוע הודיע העל פגישות יומיות במטרה להעריך את המצב. "הענקנו לעצמנו עשרה ימים לבחון את המצב", אמרה שרת החוץ המיועדת, אנלנה ברבוק. לפי הדיווחים, הקואליציה דחתה את ההפצרות של מרקל להטיל סגר-בזק של שבועיים. בינתיים, המצב הולך ומחמיר, מדינות מחוז שוקלות להטיס ביניהן חולים במצב קשה, כל הניתוחים האלקטיביים בכל גרמניה הושעו.

עוד כתבות

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר (FBC & Co) וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

טלטלה בקרן אייפקס: הסגן של זהבית כהן תובע מיליונים על התעמרות והשפלה

ארז נחום, שסומן כיורשה של זהבית כהן, תובע 10 מיליון שקל וטוען כי פוטר אחרי שהתלונן בפני מנכ"ל אייפקס העולמית על התנהלותה של כהן, שכללה קללות, צעקות והשפלות פומביות ● לדבריו, כהן השתמשה בביטויים כמו "חתיכת חרא" ו"אפס" ובהערות גזעניות והומופוביות כחלק מ"שיטה ניהולית שמטרתה להבהיר שהיא זו שמחזיקה בכוח" ● אייפקס בתגובה: דוחים את ההאשמות

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע כי אף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על חברת האסתטיקה הרפואית התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין

המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים

המנכ"לית היוצאת בן טל-גננסיה ביקשה לקבל פיצויי פיטורים מלאים על 18 שנות עבודתה באל על בהיקף של מיליון שקל, אך המוסדיים מתנגדים ● היא מסיימת את דרכה בחברה עם שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

מכה לאל על: רשות התחרות שוקלת להטיל קנס נוסף בהיקף 110 מיליון שקל

פחות מחודש לאחר הקנס על המחירים המופרזים, הממונה על התחרות מטילה על אל על עיצום ענק של כ-110 מיליון שקל בגין ניצול כוחה המונופוליסטי מול ארקיע ● החשד: אל על מנעה מהמתחרה גישה קריטית להאנגרים לתחזוקת מטוסים ● אל על בתגובה: לא נפל כל דופי במעשי החברה

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות: המספרים נחשפים

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

הירידות בוול סטריט מתחזקות; מניות הסייבר והתוכנה נופלות

ה-S&P 500 יורד בכ-1% ● וול סטריט מגיבה היום לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● נובו נורדיסק צוללת בקרוב ל-15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין נסחר סביב 66 אלף דולר, לאחר ירידה של 47% מהשיא שנרשם באוקטובר ● מחירי המתכות היקרות עולים ● הביטקוין יורד ומחירו נע סביב 65 אלף דולר

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

נתב''ג / צילום: יוסי זמיר

לקראת סבב נוסף עם איראן: הלקחים לא הופקו, הטסים יצטרכו לשלם

ביוני אשתקד, כשפרצה מלחמת 12 הימים מול איראן, השמיים נסגרו לחמישה ימים, והנוסעים נאלצו לממן שהות בלתי מתוכננת בחו"ל ● בזמן שאפשרות למתקפה איראנית נוספת עומדת על הפרק, עדיין לא התקבלה החלטה כיצד לטפל בהשלכות המתקפה הקודמת על הטסים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון / צילום: ט. ג. הפקות

מהגדולות בישראל: חוות השרתים שתוקם באשדוד בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר

יחד עם קרן תשתיות ישראל, סרברפארם תיבנה חוות שרתים באשדוד בהיקף של 130 מגה-וואט ● בשלב הראשון יושקעו כ-1.5 מיליארד דולר לבנייה, ובהמשך עוד כ-4.5 מיליארד דולר יושקעו להצטיידות החווה ● מדובר באחת מחוות השרתים הגדולות ביותר בישראל המתוכננות בימים אלה

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

ברק רוזן, צחי ארבוב וזיו יעקובי / צילום: ינאי אלפסי, אלכס פרגמנט

הנתון שיכריע אם המיזוג הענק בין אקרו לישראל קנדה יצליח

המיזוג הצפוי בין יזמיות הנדל"ן המובילות ישראל קנדה ואקרו צפוי ליצור את החברה הגדולה בענף ● בשוק מנתחים את היתרונות והסיכונים שלקחו על עצמם בעלי ישראל קנדה, את הסיבות שהביאו למכירתה של אקרו, ואת הנתון שעליו תקום או תיפול הצלחת העסקה

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

האנליסטים מתיישרים עם השוק: מניית התוכנה שמחיר היעד שלה נחתך ב־70%

הירידות החדות במניות התוכנה בעקבות החשש מהשפעות ה־AI - מובילות לשורה של הפחתות מחירי יעד, בהן של חברות מישראל, שעדיין גבוהים ממחיר השוק ● בג'פריס מסמנים את המניות המועדפות בתחום, ואילו בבנק אוף אמריקה מזהירים: הירידה במכפילים רק התחילה

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה, ל"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים