גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם יש הצדקה לפאניקה בשווקים, והיכן אפשר למצוא נקודות של אור

אם יש שיעור שאפשר ללמוד מימי מרץ 2020, תחילת משבר הקורונה, הוא שהבנקים המרכזיים יעשו הכול על מנת למנוע קריסה ● השאלה כמה כדורים נותרו בתחמושת, בעוד השלכות התמיכה האגרסיבית עלולות להביא להתפרצות אינפלציונית

סוחר בבורסת ניו יורק ביום שישי האחרון / צילום: Associated Press, Richard Drew
סוחר בבורסת ניו יורק ביום שישי האחרון / צילום: Associated Press, Richard Drew

עוד לא ידוע יותר מדי על האומיקרון - המוטציה החדשה של נגיף הקורונה שמתפשטת באופן מהיר מקודמותיה. רק בשבועיים הקרובים תתבהר התמונה וניתן יהיה לדעת את היקף ההתפשטות והאם החיסונים עמידים לזן החדש. ובינתיים, למרות הניסיון שנצבר ממרץ של 2020 - חוסר הוודאות שלט בשווקים הפיננסים.

יום המסחר ביום שישי האחרון בניו יורק היה קצר בשל חג ההודיה ואולי בשל כך הוא היה אלים במיוחד. הנפט איבד 10% ומדד הפחד (VIX) זינק בכ-54% וחותם על הפאניקה, בזמן שהבורסות בעולם רשמו את היום הגרוע ביותר של 2021, לאחר עליות חזקות בשיעור דו ספרתי בשנה החולפת. זאת לאחר שהבנקים המרכזיים פעלו בנחישות ובאופן שלא נראה מעולם בתגובה למשבר הקורונה במרץ שעבר.

אבל המשקיעים לא מצפים שיום המסחר מחר יביא לעליות, שכן הקורונה על גווניה עוד פה. עוד לפני שהאומיקרון זכה לשם שעוד לא התרגלנו לגלגל על הלשון, באירופה השיתו מגבלות נוספות בגלל הדלתא, והנה המוטציה החדשה מוסיפה עוד חוסר ודאות למשוואה שהתגלגלה לירידות חדות בשווקים הפיננסים.

הבהלה של המשקיעים בשישי האחרון הזכירה לחלקם את המשבר של מרץ 2020 אך להבדיל, הפעם האומיקרון תופס את הבנקים המרכזיים דווקא בשלב שבו הם התכוונו להתחיל לסגת מהתמיכה האדירה שהוזרמה לשווקים הפיננסים מאז תחילת הקורונה. אבל אם יש שיעור שאפשר ללמוד מימי תחילת המשבר, הוא שהבנקים המרכזיים יעשו הכול על מנת למנוע קריסה. וגם אם זו תבוא, הם יעשו כל מה שנדרש כדי להחזיר את הכלכלה למסלול. גם אם זה אומר להדפיס שליש מהדולרים בעולם בשנה למרות החששות מאינפלציה.

אז על מה כל הפאניקה?

הבנקים המרכזיים מגיעים לנקודה זו עם תחמושת דלה במחסנית, ריבית אפסית, תוכנית רכישות אג"ח שהגיעה לסיומה, ולאחר גאות אדירה בשוקי המניות. המשך ההזרמות לשווקים הפיננסים בזמן שהאינפלציה מאיימת לצאת משליטה לא נראה כמו מתכון אטרקטיבי לכלכלה. סגרים והגבלות נוספים בעולם, שכבר מתורגמים לנפילה במחיר הנפט, עלולים להקשות על שרשרת האספקה העולמית שמתקשה להתאושש ממשבר הקורונה. וכך, אם צד הביקושים שרד את משבר הקורונה בגאווה, אזי שיבושים נוספים מצד ההיצע זה הדבר האחרון שאפשר היה לבקש.

אז מה הבנקים המרכזיים יכולים בכל זאת לעשות? אי אפשר לומר שהבנקים המרכזיים מיהרו לחגוג את היציאה מהקורונה. אם כבר, להיפך. הביקורת היתה עד כה כי הם מושכים יותר מדי זמן עם התמיכה בשווקים וזה עלול לייצר עיוותים בכלכלה. והנה הזדמן לו זן חדש שמאיר את צדקתם של הבנקים המרכזיים. בנק ישראל הזהיר גם בהודעת הריבית האחרונה מפני סיכונים של התפתחות וריאנט נוסף. בבנק ישראל כתבו כי עדיין קיימים אתגרים לפעילות הכלכלית נוכח התגברות הסיכונים הבריאותיים, ולכן הוועדה תמשיך לנהל מדיניות מוניטרית מאוד מרחיבה "לאורך זמן". אם בשווקים הפיננסים תמחרו העלאה של הריבית מתישהו בשנה הקרובה, נראה שזו מתרחקת ואת תוכניות התמיכה אפשר הרי להאריך.

ולא רק בישראל. בארה"ב, אם השוק תמחר בשבוע שעבר כמעט שלוש העלאות ריבית ב-2022 החל מיוני, כעת השוק מתמחר העלאה אחת וגם זו רק מחודש ספטמבר. הבנקים המרכזיים יכולים להאריך את תוכניות התמיכה לשווקים הפיננסים, וזה אומר שאם מספר חברי הפד האמריקאי נטו להאיץ את הטייפרינג, הווריאנט החדש עשוי לשנות את דעתם ותוכנית הרכישות תצומצם באופן הדרגתי עוד יותר מהמתוכנן, וכך התרחיש השלילי לשווקים הופך להיות חיובי כשמהלך כזה של הארכת התמיכה מצד הבנקים המרכזיים עשוי דווקא לספק עוד דלק לשוקי המניות, כאשר התרחיש השלילי של סגרים ושיבושים ימתנו את האינפלציה ויסללו את הדרך להמשך התמיכה. בשורה התחתונה, הווריאנט החדש פועל להפחתת האינפלציה בטווח הקצר, כך שהבנקים המרכזיים יכולים להמשיך במדיניות המרחיבה. את הדיון על העיוותים והפערים שייווצרו ימשיכו לדחות לזמן אחר.

נקודה של אור

ארגון הבריאות העולמית הגדיר את המצב "מדאיג במיוחד" נוכח המהירות שבה הווריאנט החדש מתפשט. אבל אפשר לשאוב אופטימיות מהעדכונים של החברות שכבר הביאו חיסון לשוק, כמו מודרנה ופייזר. אם החיסון עמיד לאומיקרון, מה טוב. אם לא, פייזר ומודרנה כבר סיפקו הערכה אופטימית ולפיה הן יכולות לבצע שינויים בחיסון בתוך שישה שבועות ולהתחיל בהפצתו בתוך 100 ימים.

נראה שמחר יהיה זה יום מבחן לשווקים עם פתיחת המסחר מעבר לים, באם מגמת העליות שאפיינה את המדדים בחודשים האחרונים עשויה להתהפך. ללא הוורינאט החדש עיקר הסיכונים היו לגבי איך יגיבו הבנקים המרכזיים לאינפלציה, כשחלק כבר החלו להעלות ריבית. על העלאות ריבית קשה לדבר כעת, בזמן שהכדור חוזר לידי הממשלות, בשאלה עד כמה יגלו סבלנות לפני סגרים והגבלות, בהתאם ליעילות החיסון.

עוד כתבות

האקסטרים של השוק / צילום: Shutterstock

ההשקעה שעשויה להניב לכם תשואה של מאות אחוזים או להפסד של רוב הכסף

קרנות נאמנות ממונפות על מדדי השוק הניבו תשואות של מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, הרבה מעל המדדים עצמם ● ובכל זאת הן מנהלות "רק" 5.2 מיליארד שקל — בשל הסיכון הגבוה להפסד הכסף ● וגם: אילו דמי ניהול תשלמו בהן, ומה קרה למי שהימר עמן נגד השוק

יגאל לנדאו, מנכ''ל רציו אנרגיות / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל רציו: "המדינה מקבלת 10 מיליארד שקל בשנה מהגז - בלי שהשקיעה אגורה"

מנכ"ל רציו, יגאל לנדאו, שוחח בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על הסכם הגז החדש עם מצרים ועל הרחבת מאגר לוויתן ● הוא הדגיש את החשיבות הגאופוליטית של ההשקעה בהרחבת לוויתן: "ישראל כבר היום מספקת קרוב ל-15% מצריכת הגז של מצרים, וזה יגדל למעל 20% מרגע שהאספקה של ההרחבה תתחיל"

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע הכפילה תוך שנה את סכום הקנסות בשוק ההון

רשות ניירות ערך מדווחת על עלייה חדה בקנסות ב-2025: הוטלו 29 עיצומים בסכום מצטבר של יותר מ-6 מיליון שקל, לעומת 23 עיצומים בכ-3 מיליון שקל ב-2024 ● רוב הקנסות נגעו להפרות דיווח ולגילוי חסר למשקיעים

נתב''ג / צילום: Shutterstock

כ-70 אלף ישראלים עזבו את ישראל בשנת 2024. כמה חזרו?

לפי נתוני הלמ"ס, מספר הישראלים שעזבו את ישראל במהלך שנת 2024 הגיעה לכ-70 אלף, ואילו כ-19 אלף ישראלים חזרו מחו"ל ● מבין העוזבים כ-40% היו בגילאי 39-20, כאשר גברים רווקים עוזבים יותר מנשואים ונשים נשואות עוזבות יותר מרווקות

אילן סיגל, מנכ''ל פלאפון ו-yes, בשיחה עם גלית חתן בכנס תשתיות לעתיד / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל פלאפון ו-yes: "הגיע הזמן שהתחרות בסלולר לא תהיה רק ברמת המחיר אלא גם ברמת האיכות"

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס הזהיר אילן סיגל, מנכ"ל פלאפון ו-yes, כי התחרות בשוק הסלולר הפכה למלחמת מחירים, וכי בלי מיזוגים והסרת חסמים ישראל תישאר מאחור בפריסת דור 5

נשיא ומנכ''ל חברת טבע, ריצ'רד פרנסיס / צילום: אלעד מלכה

טבע מציגה שנה שלישית של צמיחה, אז למה המשקיעים מאוכזבים?

ענקית התרופות דיווחה על הכנסות של 17.3 מיליארד דולר, המשקפות צמיחה שנתית של כ-4% ● עם זאת, תחזית ההכנסות שלה לשנת 2026 נמוכה מקונצנזוס האנליסטים ● המניה יורדת בכ-3% במסחר המוקדם בוול סטריט

אילוסטרציה: Shutterstock

200 מיליארד שקל בעשור: האם ישראל ערוכה למיזמי התשתית הגדולים בתולדותיה

פרויקט המטרו השאפתני, המסילות המהירות והמכרזים הביטחוניים החסויים מתנקזים כולם לעשור אחד קריטי ● בין חזון למציאות בשטח ניצבות בעיות קריטיות: מאין יגייסו 16 אלף עובדים, הנטל התקציבי על קופה, מחסור במהנדסים ועוד ● לקראת כנס התשתיות של גלובס: הצצה לפרויקטים שישנו את המדינה

יודפת אפק-ארזי, יו''ר נת''ע, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

יו"ר נת"ע: "לא מרוצה מההתקדמות בקו הירוק, מצפה שהזכיין שמנהל יביא תוצאות יותר מהר"

יודפת אפק-ארזי, יו"ר נת"ע, אמרה בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי "המטרו הוא הכרח, לא לוקסוס - והתקציב קיים; הפרויקט יחסוך לישראל 34 מיליארד שקל בשנה" ● על הרכבת הקלה אמרה: "גם הקו הירוק ייפתח חלקית ב-2028, לא רק הסגול" ● וגם: האם הם חשבו להחליף את החברות בקו הירוק בגלל העיכובים?

גלעד בר-אדון, מנכ''ל מוריה, חברה לפיתוח ירושלים / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מוריה: "ירושלים תהפוך לעיר הראשונה בישראל עם רשת של רכבות קלות"

גלעד בר אדון, מנכ"ל מוריה - החברה לפיתוח ירושלים, התייחס בכנס תשתיות לעתיד של גלובס למהפכת תשתיות התחבורה שעוברת עיר הבירה בימים אלו ●  "רואים היום תוכניות של מגדלים בני 30–40 קומות ליד הרכבת הקלה – דבר שלא היה מעולם בירושלים"

כוחות חמאס בעזה / צילום: Reuters, Majdi Fathi

ארה"ב מטילה סנקציות על 6 עמותות צדקה בעזה שמזרימות כספים לחמאס

ארה"ב הטילה סנקציות על שש עמותות צדקה, שלפי מידע מודיעיני משמשות ככיסוי אזרחי להעברות כספים ולמימון הזרוע הצבאית של חמאס ● כך ארגון הטרור שומר על זרימת הכסף לרצועה

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

אפשרות הביטול התגמשה: למה חברות התעופה הפכו פתאום לנדיבות יותר?

עונת החורף והמתיחות הביטחונית הורידו את הביקושים ואת המחירים של טיסות, בעיקר לטווח הקצר והבינוני ● בחברות התעופה הישראליות זיהו שהנוסעים זקוקים לביטחון, וכעת הן מספקות שירותי ביטול טיסה גמישים בהרבה ● כך זה יעבוד

רצי מרתון / אילוסטרציה: ap, Michael Sohn

גם מרתון לא יעזור לכם: מקסימום הקלוריות שאפשר לשרוף נחשף

האם הכושר הגופני של אדם וקצב שריפת הקלוריות שלו יכולים להשתפר ללא סוף? מחקר שפורסם בכתב-העת "Current Biology" עונה על השאלה הזו בשלילה

שלטי בחירות 2022 בישראל / צילום: דביר הלוי

בחירות 2026: ישראל כמקרה מבחן עולמי לניצול לרעה של AI

הבחירות בישראל עשויות להיות קו ההגנה הראשון של הדמוקרטיה בעידן הבינה המלאכותית ● אם לא יוקם מנגנון הגנה טכנולוגי, אזרחי ואופרטיבי כבר כעת, ההכרעה לא תהיה ע"י הציבור ● טור דעה

הספארי ברמת גן / צילום: Shutterstock

הספארי ברמת גן עובר דירה? לא כל כך מהר

החתימה על הסכם העברת הספארי ברמת גן אומנם מתוכננת להמשך השבוע, אך המעבר לא נראה באופק ● כדי שהמהלך יקרה צריך לשנות את הגבולות המוניציפליים של רמת גן, ועוד יותר חשוב - צריך לבחור מנכ"ל לרמ"י, דבר שבינתיים לא נראה באופק

פאנל בהשתתפות עדי קין קרני, עלי בינג, יעל סלומון ומעיין הראל / צילום: שלומי יוסף

נציג אגף התקציבים: "מס הגודש יקרה. זו תהיה איוולת לא לעשות את זה"

פאנל בכנס תשתיות לעתיד של גלובס עסק בפרויקט המטרו, האתגרים, המימון והתקדמות ● בפאנל השתתפו סמנכ"לית קו M2 בנת"ע עדי קין־קרני, סגן הממונה על התקציבים עלי בינג, סמנכ"לית מינהל התכנון יעל סלומון, סמנכ"לית במינהל רשות החברות מעיין הראל

משרד של יונייטד הלת' בקליפורניה / צילום: Reuters, Mike Blake

הדוח שאכזב והחשש מטראמפ: מה מפיל את מניות ביטוחי הבריאות בארה"ב?

ענקית ביטוחי הבריאות יונייטד הלת' גרופ צוללת בעקבות תחזית מאכזבת לשנת 2026, וגוררת איתה חברות מרכזיות נוספות בתחום ● במקביל, הדיווח על כך שטראמפ צפוי להקפיא את עדכוני התשלומים שמקבלות חברות הביטוח הנותנות שירותים ממשלתיים, מכביד גם הוא על הסקטור

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ מציג את מועצת השלום בדאבוס / צילום: Reuters, Harun Ozalp

טראמפ מאיים על איראן: "המתקפה הבאה תהיה קשה בהרבה!"

החל מסע הלוויה של רס"ר רן גואילי ז"ל, אביו הצדיע; חברו: "הוא לא היה רוצה שנהיה עצובים" ● טראמפ: "יש צי גדול בדרך לאיראן, מקווה שהם יחתמו על עסקה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "אנחנו ערוכים לעימות ארוך-טווח" ● שר החוץ האיראני: "אם ארה"ב רוצה לנהל מו"מ, היא צריכים לשים בצד את האיומים ● עדכונים שוטפים

מימין: אודי בלום, שאולי לוטן, עוזי לוי / צילום: כדיה לוי

שלושת המנכ"לים שמצטרפים לתחרות בשדה דב: "בעתיד לא יהיה מחיר של 100 אלף שקל למ"ר במרחק 5 דקות מהים"

החברות מבנה, לוינשטין ואלייד נדל"ן קנו יחד מגרש בשדה דב כבר ב־2021, ועכשיו יוצאים לשיווק ● בראיון משותף מספרים המנכ"לים עוזי לוי, שאולי לוטן ואודי בלום על המאמץ לבדל את הפרויקט מכל האחרים ברובע המדובר ("בחרנו לא לבנות מגדלים") ועל המחירים הצפויים ("מתחילים ב־70 אלף שקל למ"ר")

שמוליק ארבל, המשנה למנכ''ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

המשנה למנכ"ל בנק הפועלים: "נדרשת הכפלת ההשקעה בתשתיות בעשור הקרוב"

שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, ציין בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי מלאי התשתיות בישראל נמוך ביחס למדינות מפותחות, וכי הגידול המהיר באוכלוסייה מחייב האצה בהשקעות

דורון ארבלי, יו''ר חברת החשמל / צילום: כדיה לוי

יו"ר חברת החשמל: "האינטרס הלאומי והביטחון האנרגטי מחייבים שנמשיך להיות חלק ממערך ייצור החשמל"

דורון ארבלי, יו"ר חברת החשמל, קרא בכנס תשתיות לעתיד של גלובס להסרת המגבלות על פעילות החברה בתחום ייצור החשמל, והציג תוכנית השקעות של כ־50 מיליארד שקל ברשת החשמל עד סוף העשור ● "חברת החשמל היא לא הבעיה של משק האנרגיה, היא הפתרון"