גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מיצג מחאה נגד מדינות המערב שבעיקר דואגות לחיסונים לעצמן, 2021 / צילום: Associated Press, Kirsty Wigglesworth

מישהו עדיין זוכר את הספקולציות של ימי הקורונה הראשונים על "החיסון הטבעי" של אפריקאים מפני נגיף הקורונה?

אפילו במרץ השנה עדיין שמענו על המספר הקטן להפליא של מתים (100,000 ב-54 ארצות, ביבשת של 1.3 מיליארד; מאז, המספר הוכפל). בפברואר השנה השיב שר הבריאות של בורונדי ב"לא, תודה" על ההצעה לשלוח חיסונים חינם-אין-כסף לארצו הקטנה והענייה. בשביל מה, הוא אמר, הלוא כמעט כל החולים מחלימים. אריתריאה הודיעה אז שהיא אינה זקוקה לחיסונים, ומדגסקר הסבירה שהיא מצאה תרופת פלא מעשבים.

הדיבורים ההם שככו במרוצת הזמן. עכשיו מחריש אותם קול הדלתות הנטרקות. ישראל הכניסה 50 ארצות וטריטוריות באפריקה לרשימה האדומה. רוב ארצות המערב אסרו, או עומדות לאסור, את כניסתם של נוסעים משבע ארצות באפריקה הדרומית והמרכזית.

פחד אפריקה מהלך עכשיו על שאר העולם במידה המזכירה אולי את השנים הראשונות של מגפת האיידס. היא בקעה מן הג׳ונגלים של אפריקה המשוונית במחצית השנייה של שנות ה-70, ופגעה במיוחד באפריקה הדרומית: דרום אפריקה, זימבבווה וזמביה היו המוכות העיקריות. אבל נגיף האיידס לא התפשט במגע פיזי מקרי או בהתעטשות. הפחד מפני הידבקות היה מעוגן אז בחוסר ידיעה, או, אולי, בגזענות. לא כן הפעם.

אפשר כמובן להתווכח על הטעם המעשי בבידוד אפריקה, אבל אי אפשר להתייחס בביטול לסיבות. אפשר לעומת זאת לשאול באיזו מידה כולנו מתחילים עכשיו לשלם את מחיר הזנחתה של היבשת. מימי המגפה הראשונים שמענו אזהרות מפני התוצאות של אי-הקצאת משאבים. תחילה היה מדובר במשאבים כלכליים, שיקלו על ארצות מתפתחות להתמודד עם התמוטטות משקיהן, עם אבטלה מסיבית, עם הגירה מבוהלת מן העיר אל הכפר. אחר כך היה מדובר בחיסונים.

רק 5 ארצות יעמדו ביעד החיסון

רוב ארצות אפריקה לא עמדו ביעד ארגון הבריאות העולמי של חיסון עשירית אוכלוסייתן עד סוף ספטמבר. השיעור הכולל של חיסונים באפריקה עומד על 7%, לעומת ממוצע של 42% בארצות בעלות הכנסה גבוהה; רק 57 מיליון אפריקאים התחסנו עד כה (נתוני ארגון הבריאות העולמי afro.who.int). באירופה השיעור הגיע ל-67%, ובארה"ב הוא מתקרב ל-60%. רק חמש ארצות יעמדו ביעד של חיסון 40% מאוכלוסייתן עד סוף דצמבר.

זו כמובן תוצאה של אספקת חיסונים מוגבלת. אפריקה תלויה בנדיבותם של ספקים, או בנכונותם של יצרנים להתחלק בפטנטים שלהם כדי לאפשר ייצור על אדמת אפריקה. עד סוף השנה עומד להירשם בה מחסור של 275 מיליון חיסונים.

ממשל ביידן הודיע עוד בחודש מאי שיתמוך בהשעיית פטנטים וזכויות של קניין רוחני. הממשל הזכיר למפקפקים, שהמגפה לא תסתיים באמריקה כל זמן שהיא לא תסתיים בכל מקום.

זה התחוור במלוא עוצמתו עוד בחורף שעבר, כאשר הווריאנט דלתא בקע משכונות העוני של מומבאיי, החזיר את הודו חודשים אחורה, והציף את העולם. רק ימים או שבועות קודם, ממשלת הודו בירכה את עצמה על הצלחתה לגבור על הגל הראשון של הקורונה. בעיני מעריציה מבית היא "נתנה שיעור" לעולם כולו, ועוד ייצאה חיסונים לארצות עניות.

יש מוטאציות כי יש אכסניות

השנה המסתיימת עמדה בסימן הדלתא. כמעט כל ההידבקויות בארה"ב בסוף השבוע השלישי של נובמבר היו טבועות בחותם הגנטי של דלתא. אבל לא היה קושי לשער שמוטאציות מוסיפות להתרחש במקומות אחרים. סוף סוף, דלתא לא היה הוואריאנט היחיד של 2021. היו מוטאציות מקומיות בדרום אמריקה, גם בדרום אפריקה, אפילו בארה"ב, שמשום מה לא מצאו נתיבי התפשטות למקומות אחרים.

המוטאציות מתרחשות מפני שיש להן אכסניות, ויש להן אכסניות מפני שהארצות העשירות, או העשירות יחסית, התחסנו פעמיים, ועכשיו הן מתחסנות בשלישית, בשעה שהרוב הגדול של האפריקאים לא התחסנו אפילו פעם אחת.

אבל הבעיה אינה רק היעדר חיסונים. דרום אפריקה ביקשה בשבוע שעבר מיצרנים אמריקאים לעכב משלוחים מפני שיש לה דווקא עודף: כמעט 17 מיליון חיסונים, שיספיקו, בקצב הנוכחי, לחמישה חודשים ויותר. איך זה יתכן? פשוט מאוד, מספר ניכר של דרום אפריקאים מסרבים להתחסן.

שיעור ההתחסנות בדרום אפריקה הוא אמנם מן הגבוהים ביבשת, 35%, אבל זה רק חצי מהיעד שהציבה הממשלה לסוף השנה. בשיא ההתחסנות, בחודש אוגוסט, כמעט 400 אלף דרום אפריקאים קיבלו את החיסון מדי יום. לפי דיווחים בעיתונות המקומית, המספר הזה פחת עד עשרת אלפים ביום בשבוע שעבר.

אגב, לפי סקר אקדמי, שיעור סרבני החיסון בדרום אפריקה גבוה במיוחד בין לבנים. רק 52% מן הלבנים הבוגרים מוכנים להתחסן, לעומת שלושה רבעים מן השחורים. מספר הסרבנים הלבנים עומד בסימן עלייה.

"ישתק כל התקדמות"

שאר אפריקה יוצאת נשכרת מן העודף הלא-טבעי בדרום אפריקה. פייזר וג׳ונסון אנד ג׳ונסון מתכוונות לשלוח לחלקים אחרים של היבשת את החיסונים שדרום אפריקה מעכבת. אבל בדרכם של החיסונים האלה עומד מכשול בלתי צפוי: מחסור חמור במזרקים.

ארגון הילד של האו"ם, יוניצ"ף, דיווח בסוף אוקטובר על מחסור של 2.2 מיליארד מזרקים. בשנה רגילה, יוניצ"ף זקוקה ל-800 מיליון מזרקים בארצות נמוכות-הכנסה כדי לחסן נגד מחלות ילדים שגרתיות. עכשיו נחוצים מזרקים גם ל-441 מיליון חיסונים נגד נגיף הקורונה.

אם בשנים קודמות המזרקים היו נשלחים בדרך הים, עכשיו אין זמן לחכות. לפי קרן ביל ומלינדה גייטס, תחת כל אניית-סוחר שנשאה מזרקים לפני הקורונה, צריך לשלוח בין שישה לשמונה מטוסי תובלה. תוצאה אחת היא שהעלות הרקיעה שחקים: הוצאות המשלוח גדולות עכשיו פי חמישה עד עשרה ממחיר המזרקים עצמם.

כיום מיוצרים ביבשת 72 מיליון מזרקים בשנה. קרן גייטס מציעה להגדיל את המספר עד 265 מיליון. היא העניקה 3.9 מיליון דולר למפעל בקניה, כדי לקרב את היעד הזה. אבל מנהל יוניצ"ף באפריקה, מאצ׳ידיסו מואטי, העריך עוד לפני חודש ויותר, ש"המחסור במזרקים ישתק כל התקדמות". זה היה שבועות לפני גילוי האומיקרון בדרום אפריקה.

דרום אפריקה מתלוננת שהיא נענשת על הצטיינותה המדעית. "מדע משובח ראוי לשבח, לא לעונש", אומרת הודעה של משרד החוץ בפרטוריה. איסורי הנסיעה המוטלים עליה כמוהם כ"עונש על ריצוף גנומי מתקדם ועל היכולת להקדים ולזהות וריאנטים חדשים".

הבי.בי.סי מביא מפי דרום אפריקאי בכיר את התלונה, "איסורי הנסיעה האלה מעוגנים בפוליטיקה, לא במדע. מדוע מוטל סגר על אפריקה, כאשר הנגיף כבר נמצא בשלוש יבשות?"

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny