יפרח בן צבי הוא מעצב רהיטים, כבר למעלה מ-30 שנה ויחד עם אחיו דוד, הוא יוצר רהיטים מיוחדים בחשיבה מקורית ופיסולית בסטודיו "יפרח בן צבי" ברמת השרון. הרהיטים שמייצרים האחים הם בעלי נוכחות עיצובית מרתקת וקריצה הומוריסטית. סגנונם המעניין ויוצא הדופן מתבטא בדו-שיח בין ניגודים, חיבור ומתח בין צורות, מרקמים וחומרים. חומרי הגלם משתנים בהתאם לאופי הרהיט ועיצובו, וכוללים מתכות שונות, עץ אבן צפחה, עור ובדי ריפוד.
"חלק מהיציבות של העסק", אומר יפרח, "היא העבודה המשותפת שלי עם אחי, האינטרס המשותף, ההבנה שטובת העסק היא טובתנו. שנינו הוא השלם המאפשר לעסק להתקיים, לצמוח ולהתפתח".
"בחודשיים הראשונים של הקורונה היינו בהלם", מספר יפרח. "חשבנו שהנה, החיים עוצרים, ההזמנות, הלקוחות ושלא תהיה תזוזה. אנחנו זוכרים את עצמנו בשעות לא שעות, מגיעים אל הסטודיו, יושבים אל מול המספרים ובודקים מה מצב האספקות, ההזמנות ותזרים המזומנים ואיך אנחנו יכולים להתמודד עם סימני השאלה שנוצרו. רוב הזמן, הוקדש לטובת עשיית סדר בצפי ההזמנות וצמצום עלויות עד כמה שניתן, גם הספקים באו לקראתנו והורידו מחירים".
לדבריו, "אחרי ההלם הראשוני גילינו אט-אט שהדברים לא השתנו מקצה לקצה. התחלנו לקבל טלפונים בהולים מלקוחות שדווקא בגלל השהות הממושכת בבית, היו חייבים בדחיפות לארגן פינות עבודה וחדרי עבודה שלמים. בנוסף, בהיבט הרגשי, אנשים הבינו פתאום שחלל הבית "משעמם" והם צריכים ורוצים לחדש ולהתרגש. בתוך כך, ההזמנות החלו לזרום עם בקשות לעיצובים חדשים לחלל המרכזי בבית - מערכות ישיבה, סלונים, שולחנות לסלון. מה שעוד הניע חזרה את גלגל ההזמנות הוא פריחת עסקי המזון, כך שגם לקוחות עסקיים וגם פרטיים פנו אלינו במטרה לחדש ולרענן".
עוד מספר יפרח כי "בשל השייכות שלנו לענף הבניה, יכלנו להמשיך לעבוד ולייצר, אמנם אולם התצוגה היה סגור ולא קיבלנו לקוחות, אך בית המלאכה עבד שעות נוספות. היינו מגיעים אל בית הלקוח, ממשיכים משם בזום ובהתכתבויות במייל. עולם האספקות שהיה מאוד אינטנסיבי ובסטרס מאוד גבוה הפך לרגוע יותר, מפעלים ברחבי העולם לא עבדו ולא שלחו סחורות ולשמחתנו זה התקבל פה ברוח טובה ובהבנה גדולה".
"היום", מצהיר יפרח, "אנחנו עם היד על הדופק לגבי כל הזמנה, כי גם אם הספקים אומרים שיש מלאי זה לא תמיד מתברר כנכון ולכן, החלטנו שאנחנו מסתמכים על מלאים שיש כבר בארץ ולא בונים על שינוע עתידי מחו"ל. זאת ועוד, קשה להשיג היום בעלי מקצוע, אנשי מלאכה טובים שרוצים לעבוד. הרבה עובדים החליטו לעזוב את התחום וישנה בעיה בהכשרה של עובדים חדשים בענף. הייתי רוצה שהמדינה תשקיע יותר בהכשרה של עובדים חדשים ל"לואו טק" ותצמיח את הענף שלנו".
לגבי העתיד מציין יפרח, "האתגר הראשי שלנו הוא לשמור על הקיים, וזה לפעמים החלק הקשה יותר. אנחנו רוצים לשמור על סטנדרט גבוה, לשמור על ווליום יצירתי ומעוף וזה לא פשוט. אנו עוסקים יום יום בהגשמת חלומות כדי ליצור חללים הרמוניים, יפים ופונקציונאליים, מירב הזמן והאנרגיות מופנים לשם".
