ישראלים בנתב''ג / צילום: מיכל רז חיימוביץ
התפרצות המוטציה החדשה של נגיף הקורונה - אומיקרון - החזירה את הפחד לשווקים הפיננסים. ירידות השערים החדות שנרשמו בבורסות העולם בסוף השבוע, שעמדו על כ-2%-2.5% במדדים הבולטים בבורסות בארה"ב, הגיעו גם לבורסה בתל אביב עם פתיחת שבוע המסחר. הירידות בתל אביב נעו סביב כ-1.5% במדדים המובילים (ת"א 35 ות"א 90), כל זאת בהשפעת התגברות החששות לגבי ההשלכות השליליות האפשריות מהתפשטות המוטציה החדשה של נגיף הקורונה.
בצד השלילי בזירת המסחר המקומית, בלטו כמה מניות שרמת הסיכון לגבי הפגיעה האפשרית בפעילותן כעת מוערכת כגבוהה יחסית - בעיקר אלו הקשורות לעסקי התיירות. כך למשל, מניית פתאל החזקות, המחזיקה ברשת מלונות בארץ ובאירופה, ומניית חברת התעופה אל על נחלשו בכ-8%-9%; מניות קבוצת דלק, בזן ואנרג’יאן נחלשו בכ-4%-5% על רקע ירידת מחיר הנפט, ומדד הנפט והגז איבד כ-3%-4% מערכו.
בבנק הפועלים ציינו, כי "החשש מהטלת מגבלות וסגרים חדשים שעלולים לפגוע בפעילות הכלכלית, לצד הסיכונים לבריאות הציבור, הביאו לתגובה חדה בשווקים".
זאת, לפי הפועלים, אחרי הודעת ארגון הבריאות העולמי "על קיומו של זן קורונה חדש ומדאיג שמקורו בדרום אפריקה. על פי מומחי רפואה, מדובר בזן עם שיעור הידבקות גדול יותר מזן דלתא, וטרם ידועה מידת היעילות של החיסונים הקיימים נגד הזן החדש".
בבית ההשקעות אי.בי.אי ציינו, כי "הווריאנט החדש תפס את השווקים בהפתעה, כשהם עסוקים בעיקר בנושא האינפלציה וקצב צמצום הרכישות של הפד, וסיפק סיבה טובה לתיקון בנכסי הסיכון וזאת לאחר מגמה חיובית ממושכת".
מוכנות טובה יותר
רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של אי.בי.אי סבור, כי "התקופה הקרובה תתאפיין בהבנת חומרת הפגיעה מהווריאנט החדש וסביר שהדבר יתורגם לתנודתיות גבוהה יותר בשוק, עם עלייה בפרמיית הסיכון הנדרשת, בפרט בסיגמנטים הרגישים לפוטנציאל של מגבלות חדשות".
במבט רחב יותר, הוסיף גוזלן, "המוכנות של מרבית המדינות המפותחות טובה מהרבה בחינות לזו שבתחילת המשבר, כך שגם ההשפעה השלילית על השווקים צפויה להיות מתונה יחסית".
להערכתו, "הווריאנט החדש יזכה למשקל גבוה מצד הפד במידה וההשפעה שלו על השווקים תהיה גבוהה עד לאמצע חודש דצמבר. תגובת השווקים עד כה לא מספיק שלילית בכדי לשנות את החלטת הפחד להאצת צמצום הרכישות".
מגבלות שהובילו לבהלה
בבית ההשקעות פסגות ציינו, כי "הירידה היומית בשוקי המניות העולמיים ביום שישי הייתה החדה ביותר מאז סוף אוקטובר 2020, אז הנפילות בשווקים הגלובליים יוחסו גם כן להטלת מגבלות חריפות באירופה על רקע זינוק בתחלואה".
אותן ירידות אז, לפי פסגות, "הציתו ריצה לנכסים בטוחים", שבאה לידי ביטוי בירידה חדה בתשואות אג"ח ממשלת ארה"ב ועליות במחיר הזהב.
בפסגות הסבירו, כי "גילוי המוטציה החדשה, שעל פי הדיווחים היא מדבקת יותר ופרופיל היעילות של החיסונים מולה אינו ברור בשלב זה, מכניס מימד חדש-ישן של אי-ודאות לשווקים העולמיים".
ומה הלאה? בפסגות מציינים, כי "אם יש שיעור אחד שלמדנו בשנתיים האחרונות הוא שמנקודת מבט כלכלית זה לא הווירוס שעושה את הנזק, אלא התגובה של הממשלות אליו. ולכן, השאלה המרכזית היא כיצד המדינות יגיבו. התשובה לכך תהיה תלויה כמובן גם בהערכות לגבי יעילות החיסון עבור מוטציה זו. אנו רואים כבר זמן רב שמדינות שונות עשויות לנקוט בגישות שונות לחלוטין".
העיניים נשואות לסין
לפי פסגות, "מדינת מפתח שעליה חשוב לשים עין היא סין, שממשיכה לנקוט באסטרטגיית ‘אפס קוביד’ וממנה גם עולה הסיכון המשמעותי ביותר. אם סין תמשיך במדיניות זו, צפו להכרזה על סגרים ברחבי סין ועל שיתוק נמלי הים, מה שכמובן רק יעמיס לחץ נוסף על שרשראות האספקה שנמצאות תחת לחץ גדול גם ככה".
גיא בית-אור, הכלכלן הראשי של פסגות ציין, כי "מדובר באירוע מתגלגל, שנמצא בתחילתו ועדיין לא ברור מהי רמת האיום שלו על הכלכלה הגלובלית. עם זאת, תגובת השווקים מובנת ממספר סיבות", בהן התקדמות מבצע החיסונים העולמי, העובדה "שהשווקים מוכנים לתיקון טבעי כבר לא מעט זמן" נוכח המכפילים הגבוהים, וכן האופק הכלכלי המעורפל בשל השיבוש בשרשראות האספקה ומשבר האנרגיה.
בניגוד לסבבים הקודמים, שבהם הפתרון של הממשלות היה לתת עוד כסף לאזרחים תוך הגדלת החוב, "הפעם", אומר בית-אור, "המצב הוא הרבה יותר בעייתי ולמעשה הממשלות והבנקים המרכזיים נמצאים בפינה. ברמה הגלובלית אחרי תקופה של צריכת מוצרים מוגברת, במיוחד של מוצרים בני קיימא - מתן של סיוע כספי נוסף לאו דווקא יהיה בעל אותו אפקט על הצריכה הפרטית. אחרי הכל, יש גבול לכמה מחשבים ואייפונים משק בית יכול לרכוש. מעבר לכך, המחירים של כל המוצרים כבר עלו באופן משמעותי.
"שילוב של רוויה בצריכת מוצרים ביחד עם מחירים גבוהים יותר צפוי להוביל לירידה באפקטיביות של התמיכה הכספית הממשלתית. תגובת הממשלות והבנקים המרכזיים להחרפת המגבלות בסיבוב הנוכחי תהיה בעלת השפעה פחות משמעותית על התוצר, וככל הנראה יותר משמעותית על האינפלציה".