ג’רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב. תוכנית רכישת האג''ח בארה''ב כנראה תצומצם באופן הדרגתי יותר מהמתוכנן / צילום: Reuters, jonathan crosby
בחודשים האחרונים התעוררה ביקורת ברחבי העולם על הבנקים המרכזיים בנוגע לעיכוב בהחלטה "להיגמל" מתוכניות הסיוע. המבקרים טענו כי יש לשקול העלאה של ריבית על מנת לרסן את האינפלציה, זאת כדי להימנע מהשלכות חמורות על המשק. אלא שהבנקים נשארו בשלהם, והמשיכו את המדיניות המוניטרית האולטרה מרחיבה. רק לאחרונה הפד הכריז על כוונתו להתחיל בטייפרינג, ובישראל הבנק המרכזי יסיים את תוכנית הרכישות אג"ח בחודש דצמבר. במידה והווריאנט החדש יתגלה כקטלני וימשיך להוביל לשיבושים בכלכלה העולמית - זו תהיה ההוכחה לצדקת הדרך של מקבלי ההחלטות בבנקים המרכזיים.
ובכל זאת, הווריאנט החדש הופיע כשלבנקים המרכזיים יש תחמושת דלה במיוחד במחסנית (ריבית אפסית ותוכנית רכישת אג"ח שהגיעה לסיומה). ההגבלות והסגרים שמופיעים כעת שוב ברחבי העולם - שכבר מתורגמים לנפילה במחירי הנפט - עלולים להקשות על ההתאוששות בשרשרת האספקה העולמית.
הבנקים לא חגגו
צריך להגיד מילה טובה למקבלי ההחלטות בוועדה המוניטרית של בנק ישראל. בהודעת הריבית האחרונה, הזהיר בנק ישראל מפני התגברות הסיכונים הבריאותיים, ולכן הוועדה המשיכה לנהל מדיניות מוניטרית מרחיבה "לאורך זמן". אפילו עוד לפני הופעתו של הווריאנט החדש, בבנק ישראל לא מיהרו לדבר על העלאות ריבית.
אז מה הבנקים יכולים לעשות? אמנם המשך הזרמות הכספים לשווקים בזמן שהאינפלציה מאיימת לעלות לא נראה כמו מתכון אטרקטיבי, אבל כן ניתן להאריך את תוכניות רכישות האג"ח. המשמעות היא שתוכנית רכישת האג"ח בארה"ב תצומצם באופן הדרגתי יותר מהמתוכנן, כשהמטרה היא לספק דלק נוסף לשוקי המניות.
איך לטפל בתרחיש השלילי
גם בתרחיש של עלייה בתחלואה וסגרים ברחבי העולם, השוק כבר למד להתייעל ולחיות עם הקורונה: אחרי שלושה סגרים ב-2021, ההתכווצות בתוצר המקומי הייתה זניחה (2.4%). עם זאת, צריך גם לקחת בחשבון את התרחיש השלילי. אם הוא אכן יתממש בדמות סגרים נוספים, הגבלות ושיבושים, אלו בתורם יגררו האטה באינפלציה - מה שיצדיק את המשך המדיניות המרחיבה של הבנקים המרכזיים.
בשוק המט"ח מלאכתו של בנק ישראל נעשתה ע"י הירידות
השקל פוחת בשבוע החולף ב-3% מול הדולר על רקע הירידות שנרשמו בשוקי המניות הגלובאלים. נראה כי לקורלציה הגבוהה של שער החליפין עם מחירי המניות בעולם יש השפעה לכיוון שער החליפין יותר מתמיד. כאשר שוקי המניות הגלובליים עולים, חשיפת המוסדיים למט"ח עולה מבחינה טכנית, והיות שהחשיפה של הגופים הללו כבר ברמות שיא, המוסדיים נוטים למכור דולרים בתקופות של עליות בשוקי המניות כדי לצמצם את חשיפתם למט"ח. מהלך זה נובע מהצורך לעמוד במדיניות החשיפה שהוגדרה מראש בכל אחד מהגופים. בימים של ירידות בשווקים, כפי שקרה השבוע, קורה המצב ההפוך. לא מן הנמנע כי בנק ישראל רכש בנוסף לכך דולרים בשוק על מנת לעודד את המגמה של החלשות השקל ששוב מתקרב לרף הפסיכולוגי של 3.2 שקלים.
יחד עם זאת, הגורמים הבסיסיים להמשך התחזקות השקל, כמו עודף בחשבון השוטף, כניסת הון מאקזיטים בענף ההייטק, עוד פה, כך שלפי הערכות מגמת התחזקות השקל תימשך אחרי התיקון שנרשם בשווקים.