גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דיון סוער בכנסת על הסכמי קצא"א: "חברה שהיא עבריינית סביבתית סדרתית"

לתדהמת חברי הכנסת, בדיון שנערך היום במשכן, טענו בקצא"א שהגדלת שינוע הנפט תשפר את מיומנות החברה בטיפול במכליות ובכך יקטן הסיכוי לתקלות ● עוד לפי החברה, ב-2020 נחתם הסכם בהיקפי שינוע גדולים מאלו שסוכמו מול איחוד האמירויות, למשך שנה ● ח"כ אלון טל: "מעולם לא ראיתי גורם שכל כך מתחמק, ומציג דיס אינפורמציה באופן קבוע"

ארז חלפון, יו''ר קצא''א / צילום: קצא''א
ארז חלפון, יו''ר קצא''א / צילום: קצא''א

ההסכם שמגדיל את כמויות הנפט שישונעו דרך מפרץ אילת דווקא יקטין את הסיכוי לתקלות שיסכנו את הסביבה הימית ואת ענף התיירות של העיר אילת? כך טענו היום (ב') בדיון שנערך בכנסת בכירי קצא"א, שאף סיפרו לנוכחים כי לפני חתימת ההסכם הגורר כעת התנגדות של משרדי ממשלה וארגוני סביבה, נחתם הסכם נוסף המגדיל את שינוע הנפט במפרץ אילת לתקופה של שנה. ההסכם לא פורסם, וכך גם לא נשמעו קולות מחאה בנוגע לקיומו.

מטרת הדיון שהתקיים בוועדת הפנים והסביבה של הכנסת, הייתה לבחון את ההשפעות הסביבתיות של הסכם קצא"א RedMed, עליו חתמה חברת קצא"א הישראלית מול חברה אמירתית MRLB במסגרת הסכמי אברהם, להפיכת ישראל לגשר שינוע נפט והגדלה משמעותית של נפח שינוע הנפט דרך מפרץ אילת ואשקלון לעולם. במשרד להגנת הסביבה הדגישו כי יעמדו על החלטתם לנקוט בגישה של אפס תוספת סיכון במפרץ אילת.

"אנחנו שמענו בימים האחרונים שאולי קצא"א מתכוונת לעקוף את הרגולטור. אין דרך לעקוף את הרגולטור ואת המגבלות הקיימות היום על שינוע הנפט. לא תהיה תוספת סיכון במפרץ אילת, ואני מציעה לא לנסות אותנו בעניין הזה". כך אמרה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, לחברת קצא"א.

לדברי רני עמיר, מנהל היחידה הימית במשרד, "מפרץ אילת, שנמצא במצב מאוד מאוד רגיש. כל תוספת, כל פיתוח לא מתחשב, יסכן בוודאות את בית הגידול המאוד רגיש - את שונית האלמוגים והחיים סביבה. כל תוספת של שינוע נפט יכולה להוביל לדליפה. גם אם האמצעים הטכנולוגיים הטובים ביותר ינקטו, אנחנו יודעים שתקלות קורות. כשתקלה תקרה במפרץ אילת, המצב יהיה מאוד חמור".

יו"ר קצא"א, ארז חלפון, טען בדיון כי במשך 40 השנים האחרונות, "לא אירעה שום דליפה ותקלה של חברת קצא"א בנמל אילת". במשרד להגנת הסביבה טענו כי דבריו אינם נכונים, וכי בשנים האחרונות אכן התרחשו תקלות, אשר חלקן אף הובילו לקנסות שניתנו לחברת הדלקים המאובנים. עוד טען חלפון כי העסקה מול החברה האמירתית תחזק את ישראל מבחינה גיאופוליטית, ומהווה "שבירת החרם הערבי שהוטל על מדינת ישראל". לאחר שבחודשים האחרונים הדגישו משרדי הממשלה כי לעסקה אין משמעות עבור משק האנרגיה המקומי שכן תוצריה מיועדים לייצוא, אמר חלפון: "העסקה מבטיחה לישראל ביטחון אנרגטי. חלק מהדלק של העסקה אמור להשאר פה ולשמש את בתי הזיקוק".

"אם אין עסקת רד-מד, אין יותר עסקאות"

ח"כ יוראי להב הרצנו, תהה בדיון כיצד ייתכן שלפי קצא"א הנפט המדובר ישמש את אזרחי ישראל, אך למרות זאת משרד האנרגיה האחראי על הנושא - כלל לא עודכן מראש בדבר ההסכם, ולא נתן עליו את דעתו. "משרד האנרגיה לא מודע לתהליך. זה מאוד תמוה". נחום יהושוע, הכלכלן הראשי במנהל הדלק במשרד האנרגיה הבהיר כי "משרד האנרגיה התייחס לזה מספר פעמים. ההסכם אינו נדרש לרציפות האנרגטית ולמשק הדלק של ישראל. נמל אילת חשוב מאוד לרציפות התפקודית של משק הדלק, אבל אין קשר להסכם עצמו. ההסכם עצמו אינו נדרש לצורך הביטחון האנרגטי של ישראל".

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, הטיחה בנציגי קצא"א: "העסקה שאתם חתמתם עליה, אין בה ולו חבית אחת שמיועדת לצרכי המשק הישראלי. אני אומרת את זה באחריות. ההסכם הזה הוא הסכם מעבר בצינור, מאילת לאשקלון כדי להגיע מאסיה לאירופה. אין בו חבית אחת למשק האנרגיה הישראלי".

חלפון עמד על כך, ומנכ"ל קצא"א, איציק לוי, הצטרף לדבריו וטען שללא העסקה, ישראל עלולה לסבול ממחסור בדלק. לדבריו, "אם אין עסקת רד-מד, אין יותר עסקאות. אי אפשר לומר רד מד לא, אבל חברה אחרת כן". למרות שמדינות העולם מחוייבות להפחתת השימוש בדלקים מאובנים והגעה לאפס פליטות נטו עד אמצע המאה, לפי חלפון ב-20 השנים הבאות מדינות העולם יתבססו לפחות על 85% של דלקים פוסיליים. קצא"א לא הציגו בדיון נתונים התומכים בכך, בזמן שחברי הכנסת הדגישו שמדובר בתמהיל המנוגד לכיוון אליו הולך העולם. זנדברג ענתה לדבריו: "לפי התחזיות, תהיה ירידה בצריכה, לא עלייה. אז איך אתם מדברים על להגדיל פי 20 את שינוע הדלק?".

בארגוני הסביבה ובמשרדי הגנת הסביבה והאנרגיה טוענים כי הגדלת תנועת מכליות הנפט במפרץ עד כדי עשרות אחוזים, תעמיד את מפרץ אילת וחופי הים התיכון בסכנה ממשית, שכן כמות הנפט הגדלה, מגדילה גם את הסיכון לסביבה. אך בקצא"א, טוענים שההפך הוא הנכון. לפי לוי, "הגדלת השינוי ל-50 מכליות בשנה רק תשפר את הבטיחות. ככל שהמערכת משופשפת ומיומנת יותר, כך קטן הסיכון לדליפה. ככל שמספר המכליות גדל, ההסתברות לתקלה עולה, אבל ככל שאתה מטפל ביותר מכליות, המיומנות של הצוות גדלה, וגם הציוד עצמו טוב יותר. אנחנו מורידים את הסיכוי לסכנה. יש מומחים גדולים בעולם שזו דעתם".

בקצא"א הדגישו שההסכם נעשה כדין, למרות שחברי הממשלה לא ניהלו דיון לגביו, ולא אישרו אותו בפועל. זאת, מפני שמשרד האוצר הוא הרגולטור האחראי על החברה, ונציגיו נמצאים בדירקטוריון החברה. מנכ"ל החברה אף הדגיש: "ב-2020 נחתם הסכם אחר, בדיוק כזה, בהיקפים של פי 2, לתקופה של שנה. המזכר בנושא רד-מד אושר אחד לאחד". זנדברג הטיחה בנציגי החברה: "אתם חגגתם את מזכר ההבנות הזה והפצתם אותו כ"Done Deal" לציבור בתקשורת, ואז אתם אומרים שלבטל את ההסכם שולחה מסר לא נכון לכל החברות שאתם עובדים איתם. ניסיתם להוביל את ממשלת ישראל בכחש, במקום שממשלת ישראל תוביל את המדיניות, ועכשיו כששמים לכם ברקס אתם מזדעקים".

"מעולם לא ראיתי גורם שכל כך מתחמק, ומציג דיס אינפורמציה באופן קבוע"

הרגולטורים המעורבים בפעילות קצא"א הם משרד האוצר ורשות החברותה הממשלתיות. שני הגופים הללו לא מצאו כל פגם בהתנהלות החברה או בקיום הסכם שינוע הנפט כפי שנחתם במלואו. בדיון הדגיש אריאל אבלין, סכן בכיר למנהל הרשות, כי מדובר בהחלטה שהתקבלה כראוי, וכי המדינה עדיין לא גיבשה את עמדתה בנוגע לבגצ אותו הגישו ארגוני הסביבה. "חברות מנהלות פעילות מסחרית ללא צורך באישור הממשלה, והן לא מחויבות לדווח לממשלה או לשריה. החוק קובע שבמקרים מסוימים, בהם צריך מעורבות ממשלתית וזה מה שעומד כרגע לדיון בבג"ץ (מדיניות הפחתת הפליטות של ישראל, ש.א). הממשלה יכולה להתערב אם עסקה מגבילה את המדיניות שלה, בכובעה כבעלי החברה. אך לפי הבדיקה שלנו, עסקת קצא"א תואמת את מדיניות הממשלה במועד קבלת ההחלטה על העסקה. המשרד להגנת הסביבה היה צריך להשלים את בדיקתו מול החברה, ולא עשה את זה. הוא קבע מדיניות של אפס סיכון במפרץ אילת ושם גם נגמר הדיון הממשלתי".

ח"כ ד"ר אלון טל, טען שקצא"א מציגה תועלות שאין בהן ממש, ודרש לבצע שינויים בשדרת הניהול של החברה. לדבריו, "אני עוסק בתחום הזיהומים 30 שנה. מעולם לא ראיתי גורם שכל כך מתחמק, ומציג דיס אינפורמציה באופן קבוע. לי אמר דובר החברה - זיהום הוא חלק מהעסק, אנחנו מוכנים להפנים את העלויות. אני מגלה שכל התועלות שהציגו לי בקצא"א פשוט לא נכונות: דיברו על פגיעה ביחסים המדיניים, ואנחנו יודעים שזו טענת סרק. אמרו לנו שכמות הדלק שמגיעה לעכבה גדולה מזו שמגיעה לאילת וזה גם לא נכון. הם אמרו שאין בעיה של בטיחות בצינור. אבל לאורך הצינור נמצאו בעיות איכול. הטבע לא משקר: מדובר בחברה שהיא עבריינית סדרתית. בגלל החיסיון שמוטל על קצא"א, הם הגיעו לשאננות. זה לא יתכן שחברה שמזהמת כל הזמן, אין עליה פיקוח נכון. אני מציע שנשנה את זה. הרכב דירקטוריון קצא"א צריך להשתנות, וצריך לשנות את התוואי של הצינור. הוא עובר בשמורות הטבע הכי רגישות".

ח"כ מוסי רז נזף בנציגי קצא"א על התנהלותם. לדבריו, "מסרו לנו היום פרטים שפשוט לא נכונים. גם בעניין זיהום הים וגם בצורך של המשק הישראלי. חשבתי שיציגו סיבות שיצדיקו את ההסכם. לא הוצגו סיבות. בואו נבחן את העניין העסקי: מה הרווח של המדינה? האם כשחישבתם את הרווח הצפוי, מישהו לקח בחשבון עלויות של ביטוח, או שאתם בונים על זה שכשיהיה זיהום בים או ביבשה - המדינה תטפל בזה בלי להטיל עליכם קנס? האם נלקחו בחשבון עלויות של תקרית ביטחונית? אם לא, אז איזה מן חישוב עסקי יש כאן? האם חושבה העלות של הקצאת מזח עבורכם באילת? זה בחינם? האם באשקלון זה מחושב או בחינם? אתם משלמים שכר דירה לצינור שעובר את כל הקילומטרים האלו, או שגם אני יכול לקבל צינור כזה בחינם? תציגו לנו חישוב של כמה שילמתם קנסות, כמה שילמתם לאיראן בבוררות שקרתה, והאם העסקה הזו כדאית לאזרחי ישראל. הדברים האלו לא נלקחו בחשבון, מסרתם נתונים לא נכונים. לא מאוחר שתגידו: 'טעינו, נעשה חישוב שונה'. לא הצגתם לנו כלום".

ראש עיריית אילת אלי לנקרי הביע עמדה חד משמעית, לפיה כל עוד לא יוכח מעל לכל ספק, שלא נשקפת סכנה למפרץ אילת, כנכס החשוב ביותר של העיר אילת, לתושביה ולנופשים בה, לא יאפשר את הגדלת הפעילות של חברת קצא"א בעיר: "כל עוד אני ראש עיריית אילת לא אתן שפעילות קצא״א המתוכננת תסכן את המפרץ, את תושבי אילת והנופשים בה. התועלות למדינת ישראל פחותות באלף מונים למול הסיכונים למפרץ אילת, לכלכלת העיר ולבריאות תושבי העיר והנופשים בה" אמר ראש העירייה והוסיף, כי העיר אילת צועדת לעבר הפיכתה לעיר ירוקה ומקיימת המתבססת כולה על אנרגיה מתחדשת ולקראת עצמאות אנרגטית מאנרגיית השמש.

"אנחנו לא יכולים לצעוד בכיוונים הפוכים, זה לא הכיוון של העיר אילת" אמר ראש העירייה. עוד בדבריו, התייחס ראש העירייה לאירועים שארעו לאחרונה והובילו למפגעי ריח וזיהום אוויר בעיר ומהווים דגל אדום בכל הנוגע ליכולת החברה לתחזק את המתקנים ואת הפעילויות שלה, ללא השפעות סביבתיות ובריאותיות על האזרחים, כל שכן במקום בו היא מבקשת להגביר את היקפי הפעילות.

עוד כתבות

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

בובות לבובו מוצגות לראווה בחנות של פופ מארט / צילום: Reuters, Oriental Image via Reuters Connect

חיוך מטריד ששווה מיליארדים: בובת הפרווה שהפכה לטרנד וכבשה את העולם

לבובו, הבובה הפרוותית בעלת הבעת הפנים המעט קריפית, הפכה ללהיט גלובלי - ולפריט חובה אצל סלבריטאיות על, כמו ריהאנה וקים קרדשיאן ● היצרנית, חברת פופ מארט הסינית, הכפילה את הכנסותיה ב־2024 ובסין כבר הזהירו מהתמכרות לבובה המעוצבת

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש