גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

624 מיליון שקל ירדו לטמיון: כך נכשלה ההשקעה בהייטק בפריפריה

כיצד הושקעו מאות מיליוני שקלים לעידוד חברות הייטק להקים מרכזי פיתוח בבאר שבע, ומדוע מעולם לא קמה תוכנית "שמים את הפריפריה במרכז"? ● מחקר חדש של הכנסת מציג את הכישלון המערכתי ורב-השנים בהתפשטות ההייטק אל מחוץ לתל אביב

באר שבע. מאות מיליוני שקלים הושקעו בעידוד חברות הייטק להקים מרכזי פיתוח בעיר / צילום: Shutterstock
באר שבע. מאות מיליוני שקלים הושקעו בעידוד חברות הייטק להקים מרכזי פיתוח בעיר / צילום: Shutterstock

למרות הצמיחה המהירה של מגזר ההייטק בישראל - הגידול המואץ בהכנסות, בשווי החברות, במספר העובדים החדשים ובמסים הזורמים לקופת המדינה - ההשקעה של המדינה, כמו גם של חברות ההייטק הישראליות והבינלאומיות בפריפריה, כשלה, וגם היום 53% מחברות ההייטק הישראליות ממוקמות בתל אביב; כך עולה ממחקר חדש של הכנסת שפורסם לקראת ועדת הכלכלה שיוחדה הבוקר (ב') לדיון בדבר הגדלת התעסוקה בתחום ההייטק בפריפריה.

המחקר מציג את כישלונן של תוכניות שבעבר הוגדרו על-ידי משרד הכלכלה ורשות החדשנות כתוכניות דגל - כמו תמרוץ חברות הייטק לפעילות בבאר שבע שנכשלה או תוכנית "שמים את הפריפריה במרכז" של השר לשעבר אלי כהן שמעולם לא התרוממה.

"היו כמה הצלחות בפרפריה, כמו הגעת אינטל לקריית גת או הפיכתה של יוקנעם למרכז פעילות חשוב, אבל קריית גת ויוקנעם כבר מזמן אינן פריפריה", אמר יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ מיכאל ביטון.

624 מיליון שקל שירדו לטמיון בבאר שבע

אחד הכישלונות הגדולים שמציגה מחלקת המחקר בכנסת נוגע לתמרוץ חברות הייטק לפעול בפריפריה, הוא במה שכונה "תקציב מסלול 15", במסגרתו קיבלו החברות סבסוד משכורות בתמורה להקמת מרכז פיתוח בבאר שבע והעסקת עובדים מקומיים.

במסגרת הפרויקט, שהחל את פעילותו ב-2010 והגיע לשיא ב-2014, הוענקו 624 מיליון שקל - או בממוצע 2 מיליון שקל לעובד- לרשימה מצומצמת של חברות גדולות שהקימו מרכזי פיתוח בבאר שבע: ECI, שגייסה את החלק הארי של הסכום - 354 מיליון שקל, לצד חברות נוספות כמו רד, אודיוקודס ו-EMC.

התוכנית, כך חושף המחקר, נגנזה כבר לפני שנתיים. לגלובס נודע כי "לקוחותיה" צמצמו את פעילותן במקום, או לכל הפחות לא הגדילו את נוכחותן בפריפריה, למרות ההון הרב שגייסו מהמדינה. ECI, למשל, סגרה את פעילותה בדרום; רד ואודיוקודס לא הרחיבו את פעילות מרכזי הפיתוח שלהן, וכיום הן מעסיקות פחות ממאה עובדים כל אחת; ואילו EMC, חברת ההייטק הבינלאומית היחידה שניגשה לתוכנית, הפחיתה באופן משמעותי את מספר מהנדסי הפיתוח העוסקים במו"פ והפכה אותו למעין מרכז "אוף שור" - כלומר מרכז תוכנה שמחקר ופיתוח של מוצרים חדשים אינם נמצאים בליבתו.

"סבסוד חברות לממן משכורות של עובדי פריפריה מביא בטווח הארוך להפיכת הפעילות לכזו המאפיינת מרכזי אוף שור", אומר לגלובס גורם בכיר המעורה בפרטי התוכנית. "חברות מחליטות להקים מרכז תוכנה בבאר שבע, במקום בהודו או באוקראינה, אבל לא לכך התכוון המשורר. במקור ביקש משרד הכלכלה לעודד פעילות הייטק - כלומר מחקר ופיתוח במלוא מובן המילה - אבל לצערנו זה לא קרה". 

אחת הבעיות ממנה סבל הפרויקט הייתה ניסיון הנפל לעודד עובדים מהמרכז להעתיק את מגוריהם לדרום. מאחר שהתוכנית סבסדה אך ורק עובדים מאזור הדרום, החברות התקשו באיתור כוח-אדם מתאים, וגם בקשותיהן להרחיב את גבולות סבסוד העובדים עד קריית גת ואשקלון לא התקבלה.

לאחר גניזת התוכנית, החליטו ברשות החדשנות להקים תוכנית דומה תחת השם "עידוד הקמת שלוחות מו"פ בפריפריה", במסגרתה החברה אינה מקבלת סבסוד משכורות אלא תמיכה כוללת בהיקף של 50%-70% של הוצאות המו"פ, כל עוד מרבית העובדים מתגוררים באזור.

התוכנית עובדת מול אשכולות של רשויות מקומיות, וגם היא עד כה לא זכתה לביקוש גדול מדי מצד החברות, אשר חוששות ממחסור בטאלנטים בפריפריה ובעידן הקורונה מעודדות עבודה מהבית. עד כה ניגשה למסלול רק חברה אחת שזכתה בו בסופו של דבר: חברת DSPG, שקיבלה מענק של 6 מיליון שקל בלבד בשנה שעברה.

שמים את הפריפריה בצד

אחת הטענות של מרכז המחקר של הכנסת, ובעקבותיה גם של יו"ר ועדת הכלכלה מיכאל ביטון, היא שתוכנית "שמים את הפריפריה במרכז" של שר הכלכלה הקודם אלי כהן לא יצאה אל הפועל.

אחד ההסברים לכך הוא שרשות החדשנות לא תוקצבה כראוי, ושמשרד האוצר או הכלכלה מעולם לא העביר לה תקציב ייעודי לתוכנית זו. "ברשות החדשנות לא מכירים את התוכנית", טען ח"כ ביטון במהלך הדיון.

ברשות החדשנות הודפים את הטענות וטוענים כי לאחר ההכרזה, התוכנית מעולם לא יצאה אל הפועל ולא תוכללה על-ידי גורמי הממשלה. "מאז ההודעה לעיתונות שיצאה בנושא, לא הייתה פעילות ממשלתית מסונכרנת מולנו בנושא 'שמים את הפריפריה במרכז'", נמסר מרשות החדשנות. "הרשות מפעילה כמה יוזמות מוצלחות בפריפריה, בהן הקמת שלוחות מו"פ של חברות גדולות בגליל והשקת שלוש חממות יזמות בכרמיאל, בירוחם ובבני שמעון (בסמוך לרהט)".

בעבר פעלו חממות במודל שבו יזמים מתומרצים לעבוד במשך שנתיים מהפריפריה, אך לאחר מכן רובם היו עוברים למרכז. החממות החדשות של רשות החדשנות מתבססות על יזמים מקומיים בלבד, ורובן מאמצות התמחות בכלכלות המקומיות, כמו פודטק או קנאביס.

על-פי נתוני הכנסת, בשנת 2018 התרכזו 53% מחברות ההייטק בתל אביב, 24% בשאר אזור המרכז, 8% בירושלים, 7% בחיפה, 6% בצפון ו- 3% בלבד בדרום. ההשקעה של רשות החדשנות בפריפריה לא קטנה עם השנים, אך גם לא גדלה: באופן עקבי, בין השנים 2010 ועד 2019, נשמר שיעור ההשקעה בה סביב שליש (קיים קיטון ב- 2020 אך זאת משום הגידול החד-פעמי בתקציב לצורך פיצוי חברות שנפגעו ממשבר הקורונה, א"ג).

הפתרון: טאלנטים ועוד טאלנטים

בדיון בכנסת דובר על הבעיה, אך לא הוצגו הסיבות לכשילון תוכניות העבר. על-מנת ללמוד מלקחי העבר יש להימנע בעתיד מסבסוד משכורות עובדים, כיוון שחברות ההייטק נוטות להעביר יותר ויותר משרות במרכזי מו"פ בפריפריה למשרות אוף שור על חשבון מחקר ופיתוח; יש לפתור את העבודה מול ריבוי הרשויות המקומיות בפריפריה ולרכז אותן אל מול אשכולות של מועצות מקומיות, כפי שהדבר נעשה כיום בפארק התעשייה בר-לב; יש להשקיע ביזמי הייטק מקומיים המתגוררים בפריפריה במקום למשוך עובדים מהמרכז; ויש להשקיע ישירות במיזמים לחינוך צעירים ונוער, כיוון שהמרכיב החשוב ביותר בגאוגרפיה הוא פיתוח טאלנט.

אחד המיזמים המוצלחים המדגימים זאת הוא פרויקט הקמת מרכזי החינוך למדעים של מכון ויצמן בדרום. בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים "בלבד" בנתיבות ובערד, מעודד המכון לימודי מדעים, מתמטיקה ופיזיקה בקרב תלמידי כיתות י' עד י"ב. 

עוד כתבות

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

המיליארדר דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בסכסוך עם האחים גרטנר, בנימוק שאורנשטיין סבור כי גרטלר הוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות שלו עם יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה, מהן עולה חשש ליחסי "תן וקח" בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב, אסר על מכירתם במשך 100 שנים ● כעת האוסף מותר למכירה, והוא שווה סכום עתק

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה ירדה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?