גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדינה מנסה לסגור את הפערים: משרד המשפטים רוצה לשנות את חוקי המשחק ברשת

לגלובס נודע כי הוועדה שהקים משרד המשפטים תפעל כבר בתחילת הדרך על מנת לתקן מספר חוקים - בין היתר חוק לשון הרע - ולהחיל אותם גם על המרחב הדיגיטלי ● בנוסף, הכוונה היא לחייב את ענקיות הטכנולוגיה להסיר חומרים פוגעניים מהרשת ● יו"ר הוועדה, ערן דוידי: "לא מדברים על האם - אלא על איך ומתי"

ישנם פערים עמוקים מאוד בין עולם המשפט והחקיקה במדינת ישראל לבין היבטי הטכנולוגיה והחדשנות / צילום: שלומי יוסף
ישנם פערים עמוקים מאוד בין עולם המשפט והחקיקה במדינת ישראל לבין היבטי הטכנולוגיה והחדשנות / צילום: שלומי יוסף

ישנם פערים עמוקים מאוד בין עולם המשפט והחקיקה במדינת ישראל לבין היבטי הטכנולוגיה והחדשנות. העולם מתפתח במהירות והטכנולוגיה מביאה בשורות לעולם בשימוש היומי שלנו, אבל אין התייחסות ראויה לקדמה הזו בחוק ובמשפט. את הבעיה הזו מבקש שר המשפטים גדעון סער לפתור - כשהקים את ועדת דוידי בראשות מנכ"ל משרדו, ערן דוידי. אז האם בקרוב יהיה למי לפנות כשברשת החברתית יחליטו לחסום את החשבון שלנו באופן שרירותי? ומי יהיה אחראי לדליפת מידע אישי ופרסומו ברחבי הרשת? 

חוסר אונים מול פרסומים אנונימיים ברשתות | אבישי גרינצייג, פרשנות

גורם בוועדה סיפר לגלובס על הצעדים הראשונים שהוועדה צפויה להכריע בהם. ראשית, מהלך שנעשה כבר בגרמניה - לבצע תיקוני חקיקה במספר חוקים שכבר קיימים ולהחיל אותם גם על המרחב הדיגיטלי. לפי שעה, הכוונה היא לבצע תיקון בחוק לשון הרע, בחוק למניעת הטרדה מאיימת ועוד.

 

עוד בראש סדרי העדיפויות, בוועדה מעוניינים לטפל בבעיית האנונימיות ברשת. "כיום יש יכולת לכל אחד לכתוב משהו ברשת ולא חלים עליו חוקים וכללים שחלים על גופים עיתונאיים או ארגונים", טען הגורם. "אנחנו מעוניינים לטפל בזה. עדיין מוקדם להגיד איך בדיוק - אבל נבחנת חובה לחברות הטכנולוגיה לספק אמצעי זיהוי כזה או אחר למשתמשים אנונימיים".

המטרה: לקדם החלטות מיידית

לצד זאת, הגורם סיפר שבוועדה רוצים לחייב את ענקיות התקשורת והטכנולוגיה לתת שירות לקוחות בישראל: "הכוונה ליצור מנגנון שיהיה למי לפנות, עם מי לדבר ולהחיל עליהם את החובה להקים מרכזי שירות בארץ. עוד יוזמה שנבחנת בוועדה היא "חוק הפייסבוק" שעלה בעבר בכנסת. "הרעיון הוא לחייב את החברות להסיר חומרים פוגעניים ברשת", הסביר. "אנחנו לא מדברים על האם לעשות את זה, אלא על מה ואיך לייצר את המנגנון". 

הוועדה, ששמה המלא הוא הוועדה להתאמת המשפט לאתגרי החדשנות והאצת הטכנולוגיה, נפגשה לראשונה לפני כחודש. בין היתר, לוקחים בה חלק משרד התקשורת, רשות החדשנות, מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, הרשות להגנת הפרטיות ועוד. בוועדה חברים גם שלושה נציגים מומחים: ד"ר קירה רדינסקי, ד"ר מתן גוטמן וד"ר לירז מרגלית. 

ראשית, הוועדה סקרה את מה שנעשה בנושא עד עכשיו (ועדת בייניש, ועדת ארבל ו-ועדת נהון). לצד זאת, בוועדה בדקו גם פעולות שנעשו ברחבי העולם: חוקים שנחקקו בנושא וכאלו שנמצאים בהליכי חקיקה, או מהלכים שונים שמנסים לקדם.

יו"ר הוועדה דוידי הצביע על ההבדלים בין הוועדות שהיו עד עכשיו, לבין הוועדה הנוכחית. לטענתו, הוועדות הקודמות היו בנושאים נקודתיים, כשהוועדה הנוכחית תפעל כך שבכל פעם שיגיעו למסקנה או המלצה רלוונטית - יפעלו מיד לקדם חקיקה או החלטת ממשלה. "בסופה של כל עבודה ולאחר שיגיעו להמלצה, נקדם באופן מיידי את ההחלטה במשרד הרלוונטי בממשלה", הסביר דוידי. "העובדה שישנם גופים ממשלתיים רלוונטיים שלוקחים חלק בעבודת הוועדה, חוסכת את העבודה הפוליטית לאחר מכן".

 

שאלה מרכזית שהוועדה תצטרך להתייחס אליה, היא מה יקרה במצב בו ענקיות הטכנולוגיה לא יהיו מעוניינות לשתף פעולה עם החלטות הוועדה. על פי מקורות יודעי דבר, הכוונה היא לקדם הקמה של פורום בינלאומי שיקבל ביחד החלטות בנושאים מסוימים. בתקווה, מהלך כזה ימנע מענקיות הטכנולוגיה להתנגד להחלטות שיתקבלו.

הוועדה צפויה להיפגש בכל שלושה שבועות, כשהפגישה הקרובה תהיה בשבוע הראשון של דצמבר. כבר במהלך הפגישה הקרובה, חברי הוועדה צפויים לעלות נושאים קונקרטיים לדיון או פעולה. כל הדיונים של הוועדה יהיו פתוחים לקהל הרחב, גם בשידור חי וגם לאחר מכן בהקלטה.

עוד על הכוונת: מאגרי מידע ובטיחות ילדים

לצד המהלכים המוגדרים ככאלו בעלי עדיפות גבוהה, ישנם צעדים נוספים שחברי הוועדה יאלצו לתת עליהם את הדעת בהמשך הדרך. הנושא הראשון, שמעסיק את העולם הטכנולוגי בשנים האחרונות הוא מידת האחריות של הרשתות החברתיות וענקיות הטכנולוגיה לבטיחותם של הילדים בזירות השונות.

נושא נוסף בו יצטרכו לעסוק, וכזה שעלה לכותרות בשבועות האחרונים, הוא חברות המחזיקות מאגרי מידע ענקיים עם נתונים על מיליוני אנשים ומשתמשים. הכוונה היא לבחון את הרגולציה או החקיקה שתחייב את אותן חברות לעמוד בסטנדרטים מחמירים יותר של אבטחת מידע. באחרונה התפרסמו נתונים רבים של משתמשי אטרף, שירות היכרויות לקהילה הגאה, בין היתר, נחשפו פרטים אישיים ורגישים אודות המשתמשים.

נקודה נוספת, שמומחי פרטיות מדגישים במיוחד - היא הצורך לאמץ את התקנות של האיחוד האירופי בנוגע להגנת מידע של משתמשים (GDPR). לטענת המומחים, תקנה נוספת שצריך לקדם היא "הזכות להישכח". הכוונה היא שכל משתמש יוכל לפנות לכל חברה שאוספת עליו פרטים ומידע, ולבקש שימחקו את כל מה שנאסף עליו.

יוזמה להקמת בית משפט לענייני טכנולוגיה

בין היוזמות שהוועדה להתאמת המשפט לאתגרי החדשנות והטכנולוגיה תצטרך להכריע בהן, נמצאת הצעתו של עו"ד דן חי, יו"ר הוועדה להגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין, להקים בית משפט לענייני טכנולוגיה.

"מדובר במחלקה בבית משפט מחוזי, כמו שיש בית משפט כלכלי - כך יהיה בית משפט טכנולוגי", מסביר חי. "תיקים שעוסקים בעולם הטכנולוגי ינווטו אליו, מעתירות בעולמות של רשתות חברתיות ועד סייבר. בפועל, בית המשפט יעסוק בתחומים אזרחיים וגם פליליים".

לטענתו, המהלך יבטיח ששופטים יכירו את התחום לעומק. בתור מי שעומד בראש משרד עורכי דין המתמחה בדיני טכנולוגיה, סייבר והגנת הפרטיות, חי מספר על מצבים בעייתיים: "זה לא נעים להגיד אבל רוב השופטים שמגיעים אליהם היום, מרגישים כמה הם לא באמת מבינים את התחום". 

מדוע צריך דווקא בית משפט לענייני טכנולוגיה? יש מלא נושאים חשובים
"מדובר בתחום בזינוק קדימה, בכל העולם יש כל מיני הליכים מורכבים ששומעים עליהם. כל ההליכים באירופה נגד מטא (לשעבר פייסבוק) וגוגל, לדוגמה. אנחנו צריכים שופטים שמבינים ומכירים את התחום. עולמות הטכנולוגיה זה תחום שכדאי להיערך אליו, והוא תחום מאוד מורכב משפטית. החקיקה כאן בעולם הולכת ומתחדשת כל הזמן". היתרון כאן ברור לדבריו, "גם שופטים שיכירו את התחום ויעברו השתלמויות בתחום, ויכירו את החוקים בארץ ובעולם - כך שההחלטות יהיו רלוונטיות ולא יגיעו למצבים האבסורדים שקורים".

עוד כתבות

אמיר שורוש בקמפיין אלונית / צילום: צילום מסך

קנייה חכמה: רמזי מקופה ראשית רושם שיעורי אהדה יוצאי דופן

הפרסומת של דור אלון מתמקדת במסר אך בזכות השימוש המדויק בהומור, ברמזי ובאחיין, היא זוכה לאהדה חוצת גיל ומגדר, כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● דיסקונט עדיין הזכורה ביותר, הודות להרעשה הבלתי פוסקת במדיה

נשיר טורקיה,  רג'פ טייפ ארדואן / צילום: Reuters, SPUTNIK

לא רק האינפלציה: למה ארדואן רוצה לחמם יחסים עם ישראל?

הגירעון בטורקיה, יחד עם הצורך במקורות אנרגיה, הובילו את אנקרה לחימום היחסים עם ירושלים ● במקביל, האינפלציה ששוברת שיאים של כמעט 20 שנה ומגיעה לשיעור של 36%, גורמת לנשיא הטורקי "לחשב מסלול מחדש" ולהושיט יד למי שבעבר ראה בה כאויבת

ארז חיימוביץ', שותף בקרן אורבימד ומנהל הפעילות של אורבימד ישראל. כיהן עד עתה כיו''ר החברה / צילום: יח''צ

חברת אימפקט ביו, בוגרת חממת FutuRx, הודיעה על גיוס של 111 מיליון דולר

החברה מפתחת סוג חדש של תאי CAR-T לטיפול בסרטן, שהם בעצם מעין "מחשבים קטנים" בתרופה ● בגיוס הנוכחי השתתפו אורבימד וקרן RMPG, שהוקמה במיוחד כדי להשקיע בחברות בוגרות חממת FutuRX, הייעודית לתחום פיתוח התרופות

השקעה פסיבית / אילוסטרציה: Shutterstock

5 דברים שצריך לדעת על השקעה פסיבית

דמי ניהול נמוכים ואפשרויות מגוונות: ישנו ויכוח ארוך שנים האם יש יתרון בהשקעה אקטיבית על ידי זיהוי חברות מוצלחות והשקעה בהן, או שכדאי להשקיע באופן פסיבי ● עובדתית, מעט מאוד מנהלי השקעות הצליחו להשיג תשואה יותר גבוהה מהמדדים לאורך זמן ● אז מה כדאי לדעת על השקעה פסיבית? גלובס עושה סדר

הוד בצר / צילום: מאת Kesemr , ויקימדיה

אדריכלי ממשלת גנץ-נתניהו חזרו לשתף פעולה, והפעם במגזר העסקי

הוד בצר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה החליפי לשעבר ומקורבו של שר הביטחון בני גנץ, התמנה לאחרונה למשנה למנכ"ל בחברת הנדל"ן אאורה שבבעלות איש העסקים יעקב אטרקצ'י, המקורב ליו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו

הבורסה בתל אביב / אילוסטרציה: שלומי יוסף

נעילה ירוקה בת"א: קבלת פנים חמה לבית בכפר, בית ההשקעות מור זינק

לאחר שנסחרו ביציבות יחסית, מרבית המדדים בבורסה סיימו את היום בעליות ● רשת הדיור המוגן בית בכפר זינקה ב-15% ביומה הראשון ● מדדי הביומד והנפט איבדו גובה, מדד הבנקים ננעל ללא שינוי ● מחזור המסחר הסתכם בכ-2.5 מיליארד שקל

מתקן להפקת מים מהאוויר של חברת ווטרג'ן / צילום: ווטרג'ן

מרכז התערוכות באבו דאבי רכש טכנולוגיה ישראלית להפקת מי שתייה מהאוויר

מכשירי חברת ווטרג'ן הישראלית יסייעו להפוך את המרכז לנקי מבקבוקי פלסטיק

מטרת החוק היא למנוע פגיעה בבעלי חיים / צילום: Shutterstock

הצעת חוק מבקשת להעניק לראשונה מעמד משפטי לבעלי חיים

לשכת עורכי הדין מקדמת הצעת חוק שתעניק מעמד משפטי לבעלי חיים כיצור בעל תחושות ורגשות ● התיקון נועד להבטיח כי היחס לבעלי החיים יהיה הולם את מעמדם הביולוגי, ברוח מגמת החקיקה העולמית, גם ללא הגעה לסף ההתאכזרות הפיזית הקבוע היום בחוק צער בעלי חיים

השופט בדימוס חנן מלצר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות מינוי חנן מלצר ליו"ר מגדל: הצעת חוק לחובת צינון על שופטים

ח"כ שמחה רוטמן הגיש הצעת חוק המטילה לראשונה חובת צינון על שופטים ● ההצעה הוגשה לאחר הפרסום בגלובס אודות התנהלות השופט בדימוס חנן מלצר, אשר דן בעניינה של חברת מגדל לפני חצי שנה, וכעת ממונה לתפקיד יו"ר החברה

לופטהנזה / צילום: עינת לברון

חברות תעופה מבטלות טיסות לארה"ב עקב החשש מטכנולוגיית G5

מספר חברות תעופה בינלאומיות מבטלות טיסות לארה"ב עקב החשש מההפרעות שהדור החדש של הטכנולוגיה הסלולרית עלול ליצור במד הגובה של המטוס ● בינתיים, פרישת האנטנות החדשות נדחתה ואף צפויה להידחות עוד על רקע פנייה של חברות התעופה אל הנשיא ביידן

יהודה עמיחי 16, תל אביב. עלייה של 240 אלף שקל בחצי שנה / צילום: שלומי יוסף

מחיר שתי דירות באזור שדה דב קפץ במיליון שקל בתוך חודשים. הסיבה: מכרזי קרקעות של המדינה

מכרזי הקרקעות בשדה דב בתל אביב ובשכונת נווה גן ברמת השרון תרמו לעלייה חריגה במחירי הדירות במתחמים סמוכים, כך עולה מבדיקת גלובס בסיוע yad2 ומשרד השמאים קמיל טרשנסקי רפאל ● המתווכת מירי אופק: "המכרזים השפיעו על מחירי הדירות בנווה גן, שעלו ב-10% ו-15%"

נפתלי בנט, ימינה / צילום: רפי קוץ

האם אוכלוסיית בית שמש גדלה בקצב הגבוה ביותר בישראל?

ראש הממשלה בנט טען כי בית שמש היא העיר שמציגה את קצב הגידול הגבוה בישראל ● האם זה נכון? רק כמעט ● המשרוקית של גלובס

בוב סטרנפלס / צילום: MCKINSEY & CO

מנהל חברת הייעוץ מקינזי רוצה לשנות את האופן שבו החברה פועלת

בוב סטרנפלס, השותף המנהל החדש של חברת הייעוץ, מדבר על קבלת החלטות מהירה יותר, חשיבה מחדש על הערכות עובדים ומניעת שערוריות עתידיות

דונלד טראמפ / צילום: Shutterstock

ניו יורק: ראיות שארגון טראמפ זייף הערכות שווי של נכסים כדי לקבל הטבות מס והלוואות

כך עפ"י משרד התובעת הכללית בניו יורק ● איוונקה טראמפ ודונלד טראמפ ג'וניור ביקשו משופט לבטל זימונים או להשהות אותם עד שחקירה פלילית מקבילה תסתיים

נמל אשדוד. השטחים ישמשו את חברת נמלי ישראל לטובת עורף נמל לוגיסטי / צילום: תמר מצפי

חברת נמלי ישראל קיבלה מרמ"י 160 דונם לפיתוח פארק לוגיסטי בנמל אשדוד

ההסכם בין השתיים נחתם מוקדם יותר החודש, ובמסגרתו נקבע כי מתחם רוגוזין ישמש את חברת נמלי ישראל בתמורה לשטחים שמסרה החברה לרמ"י ועיריית אשדוד לבניית שכונת מגורים ופיתוח פארק לכיש

לספר או לא לספר על היריון למעסיק? / אילוסטרציה: Shutterstock

לספר או לא לספר על הריון למעסיק? "יש בדרישה הזאת הרבה התייפייפות ובולשיט"

דיונים סוערים ברשתות החברתיות חושפים שהדילמה המתמשכת של נשים בשוק העבודה רלוונטית גם ב-2022 ולמרות החוק: האם לנהוג בשקיפות ולספר שהן בהריון או לשמור על פרטיותן ועל זכותן להתפרנס ● האם מעסיקים מתחילים לשנות גישה? ● ניהול וקריירה

הרצל מתיתיהו, בעלי ''סלסה'' חנות צעצועים ומכשירי כתיבה / צילום: תמונה פרטית

"אנחנו אולי לא חיוניים למשק אבל בהחלט חיוניים לשכונה וצריכים לקבל גיבוי ממשלתי וציבורי לזה"

הרצל מתיתיהו, בן 57 מרמת גן ● נשוי + 3 ● בעלי "סלסה", חנות צעצועים ומכשירי כתיבה ● "התחלתי כ'טמבוריה', והצרכים של תושבי השכונה הובילו אותי לשנות את האופי של החנות" ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

השוק במנצ'סטר, בריטניה. האינפלציה מזנקת לגבהים חדשים / צילום: Associated Press, Jon Super

האינפלציה שוברת שיאים בעולם: עד מתי השקל החזק יגן על ישראל?

מדד המחירים לצרכן של בריטניה לחודש דצמבר שבר שיא של 30 שנה, ולונדון לא לבד ● מברלין ועד וושינגטון, האינפלציה במדינות המערב מזנקת לגבהים חדשים ודוחקת את הבנקים המרכזיים להכרעה בשאלת הריבית: בלימת ההתייקרויות עבור משקי הבית עלולה לעלות בהאטת הצמיחה

''האניגמה''.  ניתן לתארך את היהלום לטווח שבין 3.8 מיליון ל-2.6 מיליון שנה והוא מכיל עקבות של חנקן, מימן וכן אוסבורניט - מינרל שנמצא על גבי מטאוריטים / צילום: Associated Press, Kamran Jebreili

לא מהעולם הזה: יהלום שחור במשקל 555.55 קרט שהגיע מהחלל החיצון עומד למכירה

6.8 מיליון דולר: זה המחיר ההתחלתי של "האניגמה" - יהלום שחור שהגיע מהחלל החיצון ושוקל 555.55 קרט, שצפוי לעמוד למכירה פומבית החל מחודש פברואר בסותבי'ס לונדון; אפשר גם לשלם בקריפטו ● לפי סותבי'ס דובאי, יהלום שחור כזה, מלוטש באופן טבעי ובמשקל כזה, הוא מאורע נדיר באופן קיצוני

מפעל איסכור / צילום: אייל פישר

הביטול הראשון של 2022: איסכור מושכת את תשקיף ההנפקה בת"א

יצרנית ומשווקת המתכות שבשליטת קרן קדמה קיוותה להנפיק בבורסה לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל, פי 4 מהשווי שבו רכשה את החברה ● בהודעת החברה נמסר כי "אין בכוונת בעלי החברה להתפשר בשווי, נוכח תנאי השוק"