גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יוצאי יחידה קרבית? כך תעלו את ערך השוק שלכם בעולם העבודה החדש

טל דרורי, בוגר יחידת אגוז ואיש הייטק, הקים עמותה שמטרתה לגשר על הפערים בין יוצאי היחידות הטכנולוגיות לחיילים הקרביים במוכנות לשוק העבודה ● הדגש, הוא אומר, צריך להיות על המיומנויות הרכות שרכשו בשירות ● ניהול וקריירה

יוצאי יחידה קרבית? כך תעלו את ערך השוק שלכם בעולם העבודה החדש / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
יוצאי יחידה קרבית? כך תעלו את ערך השוק שלכם בעולם העבודה החדש / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

במציאות הישראלית, השירות הצבאי הפך אמצעי למוביליות חברתית ותעסוקתית עבור קבוצה קטנה של בוגרי יחידות טכנולוגיות, שעוד לא השתחררו וכבר רודפים אחריהם עם משרות בשכר עתק במושגים של עובדים בתחילת הדרך. לעומתם, חיילים שאתגרו את עצמם בשירות קרבי יכולים לעבוד עם שחרורם בעבודות מועדפות כמו תדלוק בתחנת דלק או לחלופין במלצרות ואבטחה. המציאות הזאת מעוררת לא מעט תסכול בקרב יוצאי היחידות הקרביות, שמרגישים שהשקיעו בשירות יותר זמן ומאמץ.

מחקר שעשתה ד"ר דנה גרוסוירט-קחטן ופרסמנו כאן בינואר השנה הראה גם שחיילים קרביים תופסים את עצמם מוכנים לשוק העבודה פחות מאשר יוצאי יחידות טכנולוגיות. גרוסוירט-קחטן מצאה שבזמן שחיילים ששירתו בחיל המודיעין מודעים היטב לתרומה של הדברים שלמדו בצבא לשוק העבודה ומדברים "אזרחית שוטפת", חיילים קרביים אינם תופסים את הכישורים שקיבלו כמתאימים לשוק העבודה.

טל דרורי, 27, ששירת ביחידת אגוז וכיום הוא איש הייטק שמקים מיזם טכנולוגי משל עצמו, זיהה את הפערים האלה ומנסה היום לגשר עליהם. הוא מייסד שותף של עמותת פרונטלייף ומפעיל את עמוד הפייסבוק "יזמות קרבית", "הפועל לבניית קהילת לוחמים ולוחמות, לשם יצירת שווי שוק ללוחמים בעולם החדש", כהגדרתו.

טל דרורי, מייסד שותף של עמותת פרונטלייף / צילום: אלון קולפניצקי

"המטרה: לחבר בין השירות לאזרחות"

"המטרה היא לייצר את החיבור בין שירות קרבי לאזרחות, בדגש על המסוגלות והחוסן שרוכשים בשירות הקרבי", אומר דרורי לגלובס. "אנחנו מתמקדים בשלושה דברים עיקריים: הראשון הוא חקר עצמי, כלומר, הבנה במה אני טוב ומה אני צריך ללמוד ולשפר; הדבר השני הוא כלים - אנחנו עוזרים בבחינת תחומים מסוימים, כלים לכל מיני תפקידים; הדבר השלישי הוא מציאת עבודה ראשונה".

דרורי הקים את העמותה לפני שלוש שנים וחצי, לאחר שחבר טוב שלו מהצוות, עולה חדש מקנדה, עזב את הארץ כי לא מצא את עצמו אחרי השחרור. תמריץ נוסף היה השתתפות שלו בכנס של 8200, שבו ראה מה המעטפת של היחידה יכול לייצר.
הוא עצמו סיים לימודי מתמטיקה ומדעי המחשב, ועובד בהייטק, אבל "באני מאמין של העמותה לא דוחפים למקצועות האלה בכלל. אנחנו מאמינים שהכישורים הרכים שרוכשים במהלך השירות הקרבי יכולים להוביל אותם לאיזה מקומות שהם רוצים".

אילו כישורים?
"הכול מתחיל בחוסן האישיותי. יש מחקרים שאומרים שזה המדד העיקרי להצלחה. בנוסף, עבודה בלחץ, עבודה בצוות, פתרון בעיות מורכבות בזמן אמת. לא ייקחו לתפקיד מתכנת מישהו רק בגלל שהיה לוחם, אבל בהרבה תחומים זה נותן איזו מקפצה".

העמותה מפעילה כמה מסלולים שבהם ניתן להשתתף: סדנת קיקסטרטר של יום בן 12 שעות, שחציו הראשון מוקדש למיפוי ויישום יכולות המשתתפים, והחלק השני מוקדש לביקור של נציגי חברות שונות ממגוון תעשיות: הייטק, דאטה, משרדי פרסום ויח"צ, מיתוג ושיווק. "הם מספרים לנו מה הם עושים כיום שקשור למה שהם עשו אז. שומעים על הרבה תפקידים שהחבר’ה לא נחשפו אליהם".

בנוסף מפעילה העמותה תוכנית מנטורים של חצי שנה. "התנאי לכניסה לתוכנית הוא שיש לך צומת בחיים שבו אתה צריך לקבל החלטה. קודם כול מראיינים את אלה המבקשים מנטורינג, מזקקים את הצורך שלהם, ואז הולכים למאגר המתנדבים המדהים שיש לנו ואנחנו שולפים ממש בפינצטה את האדם המתאים, מפגישים ומתחילים את התהליך. המנטורים מבוגרים מהמודרכים בשלוש-ארבע שנים, הם צריכים להיות קרובים לחוויה".

המסלול השלישי נקרא "נווטי קריירה", תוכנית של ארבעה מפגשים פעם בשבוע למשך חודש, שבה עוברים תהליך עם אשת משאבי האנוש עדי אלמדון חלדי, שנותנת הכוונה לקריירה. "זה תהליך שהוא קבוצתי אבל גם אישי", אומר דרורי.

לצד אלה, יש בעמותה גילדות בתחומים שונים, כמו נדל"ן, שוק ההון ויזמות. "הגילדות מיועדות לאנשים המתעניינים בתחום מסוים ורוצים לראות אם זה מתאים להם. אנחנו לא מתיימרים להכשיר. כל המדריכים עושים זאת בהתנדבות. בתחום הנדל"ן, יש לנו יזם שמלמד אותם בכל יום חמישי בהתנדבות מלאה".

כמה שנים אחרי השחרור אפשר להשתלב בתוכניות שלכם?
"התכנים שלנו בנויים ככה שהם משרתים אנשים עד חמש שנים אחרי השחרור, אבל הגיע אלינו מישהו בן 33".

"לא שמים מספיק דגש על היכולות האנושיות"

בשוק העבודה יש גם מעסיקים שמכירים בכישורים הייחודיים של יוצאי יחידות קרביות. "חבר’ה מיחידות קרביות מאוד מתורגלים באלתור בשל התפקיד, הם נדרשים לתפקד במעבר משגרה לחירום בצורה תכופה וכיוון שרוב התוכניות משתנות בשנייה שהן פוגשות את המציאות, זו יכולת שתמיד מהווה יתרון גם בשוק האזרחי", אומר כך רן ליברמן, מנהל קבוצת פיתוח ב-wix, ובעבר מפקד בחטיבת גבעתי.

"בנוסף, חלק מההווי של היחידות הללו מתרכז בגאוות יחידה. את הרצון לשמר הווי דומה הם מביאים לשוק האזרחי, ומהניסיון שלי, הצלחה ביצירת הווי כזה גורמת לכך שאנשים גאים יותר בהשתייכות למקום, נהנים לבוא יותר לעבודה ומייצרים את התחושה שזה מעבר למקום עבודה.

 

"עוד גורם שמשחק תפקיד הוא שהדבר האחרון שאפשר להגיד על שירות קרבי זה שהוא נוח. אנשים תורמים את זמנם ומסכנים את חייהם למען מטרה שהם מרגישים שהיא גדולה מהם. אנשים שיודעים לזהות מטרה גדולה ולעבוד כדי להגשים אותה, זה דבר שכל חברה תשמח שיהיה אצלה".

הרבה יותר קל לקחת בוגר יחידה טכנולוגית.
"ניסיון זה דבר מעולה, אבל דווקא היכולות האנושיות הן נושא שלא שמים עליו מספיק דגש והוא דווקא הדבר עם הפוטנציאל היותר רחב. תכונות אנושיות שקשה מאוד להשיג הן אמנם לא נחלתם של יוצאי יחידות קרביות בלבד, אבל הרבה פעמים בתעשייה, בייחוד בתקופה הזו, שיש בה המון תחרות על כוח אדם, צריך להבין שיהלום לא מלוטש הוא עדיין יהלום".

"השירות עושה אקסלרציה לאישיות"

"הטיפ הכי גדול שלי ליוצא יחידה קרבית הוא לעשות תהליך של שיקוף תוך כדי הצבא", אומר דרורי, "להבין מה למדנו ומה אנחנו מביאים לשולחן. למפות את התכונות ואת הכישורים האלה ולא להתבייש להביע אותם בראיון העבודה. בצבא עברנו סוג של אקסלרציה לאישיות. אנחנו צריכים להשתמש בזה ביומיום שלנו".

איך מביעים את זה בראיון עבודה?
"על ידי תיאור כל התפקידים שעשיתי בשירות הצבאי, ומה למדתי מהם. כשהייתי לוחם בהכשרה, התנסיתי בעבודה תחת לחץ, בעבודת צוות, צברתי חוסן אישיותי. כשהייתי סמל של פקודים, רכשתי כישורי לוגיסטיקה, ניהול לוחות זמנים, ניהול פרויקטים. צריך לדעת לקרוא לדברים שעשינו בשמם האזרחי".

עוד זווית

צה"ל מכשיר לוחמים להייטק

גם בצה"ל מנסים לגשר על הפערים בין הכישורים הצבאיים לאזרחיים ומפעילים כמה תוכניות הכשרה, שכל חייל לקראת סיום השירות זכאי להן. אחת מהן היא תוכנית "לוחמים להייטק", שבשנתיים שהיא פועלת הכשירה כ-500 לוחמים, ובקרוב יסיימו אותה כ-100 נוספים. תוכנית נוספת מאפשרת לעבוד חודש בשנה בחברות אזרחיות כדי להתנסות בשוק העבודה.

לדברי ראש מינהלת "מקצוע לחיים", רס"ן עדי קוגמאן-קייאט, "מסלול לוחמים להייטק נעשה בשיטת הבוטקאמפ, חמישה ימים בשבוע, ונמשך בין שלושה לעשרה חודשים. מעבר להכשרה המקצועית, המשתתפים מקבלים מיומנויות רכות, הדרכה איך ניגשים לראיון, איך כותבים קורות חיים. לחלקם אנחנו נותנים שירות סדיר נוסף בזמן הלימודים, כדי לתת להם דמי כלכלה.

"המטרה היא לקחת חייל שאין לו שום קשר לעולם הזה, והוא היה לוחם, ולתת לו הכשרה. בערך 80% מהבוגרים מוצאים עבודה אחרי ההכשרה. העובדה שהם מגיעים לא רק עם הכשרה אלא גם עם ארגז כלים ייחודי ללוחמים - רצון לעבוד בצוות, להסתער על כל משימה - מסייעת להם".

איפה הם משתלבים?
"יש לנו בוגרים שהשתלבו באלביט, יש לוחם שאחרי הכשרה השתלב חזרה בצבא, ב-8200. חברות נוספות שקלטו לוחמים בהן אמזון, מכבי שירותי בריאות, איירונסורס ועוד".

גם מי שלא למד 4 או 5 יחידות מתמטיקה בתיכון יכול להשתתף בתוכנית?
"יש מגוון רחב של הכשרות לכל מסלול, גם כאלה שמותאמות ללוחמים עם 3 יחידות במתמטיקה. בסופו של דבר, אנחנו מאוד גמישים עם תנאי הקבלה וברוב המסלולים אין תנאי קבלה בכלל. באזרחות, הסינון והדרישות הרבה יותר קשות, כאן יש הקלות".

עוד כתבות

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

טלטלה בקרן אייפקס: הסגן של זהבית כהן תובע מיליונים על התעמרות והשפלה

ארז נחום, שסומן כיורשה של זהבית כהן, תובע 10 מיליון שקל וטוען כי פוטר אחרי שהתלונן בפני מנכ"ל אייפקס העולמית על התנהלותה של כהן, שכללה קללות, צעקות והשפלות פומביות ● לדבריו, כהן השתמשה בביטויים כמו "חתיכת חרא" ו"אפס" ובהערות גזעניות והומופוביות כחלק מ"שיטה ניהולית שמטרתה להבהיר שהיא זו שמחזיקה בכוח"

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

כותרות העיתונים בעולם

זו אחת ממערכות הנשק המתקדמות בעולם והיא עכשיו בידיים של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן תרכוש מערכות מתקדמות מרוסיה כדי לשקם את יכולות ההגנה האווירית שלה, מנהיג המעצמה העולמית שיבוא לבקר בישראל בשיא המתיחות מול איראן, ופרו-פלסטינים בגרמניה מתכננים להפגין ליד מחנה ריכוז • כותרות העיתונים בעולם 

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר, מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות: המספרים נחשפים

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד היום את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר היום ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לטובת בן גביר: הקואליציה מקדמת איסור על בג"ץ להתערב בכהונת שרים

ועדת הכנסת אישרה היום להקים מחדש את הוועדה המיוחדת להכנת "חוק דרעי 2", שיאפשר למנות שרים הנאשמים בפלילים וימנע מבג"ץ להתערב במינויים ● היועמ"שית התנגדה בעבר להצעת החוק

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

ברק רוזן, צחי ארבוב וזיו יעקובי / צילום: ינאי אלפסי, אלכס פרגמנט

הנתון שיכריע אם המיזוג הענק בין אקרו לישראל קנדה יצליח

המיזוג הצפוי בין יזמיות הנדל"ן המובילות ישראל קנדה ואקרו צפוי ליצור את החברה הגדולה בענף ● בשוק מנתחים את היתרונות והסיכונים שלקחו על עצמם בעלי ישראל קנדה, את הסיבות שהביאו למכירתה של אקרו, ואת הנתון שעליו תקום או תיפול הצלחת העסקה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום. עיבוד טלי בוגדונובסקי

אחרי שתי הפחתות רצופות: ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי

הבנק המרכזי הודיע על החלטתו להשאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4% ● בתחילת שבוע שעבר, גילמו השווקים הסתברות של כ-80% להפחתה, אלא שרוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, ורוב אנליסטים צפו את הותרת הריבית

צביקה לביא, בעלי בית ההשקעות לביא את לביא / איור: גיל ג'יבלי

"השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי": מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר ע"י רשות ני"ע, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים את צביקה לביא מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

שלטי מבצעי קבלן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם מחירי הדירות בתל אביב באמת עולים? הגרף שכדאי להכיר

האם מחירי הנדל"ן בת"א באמת עולים או שזו תוצאה של "בליץ" הטבות סוף שנה? ● לאחר שנים שמחירי דירות יד ראשונה ויד שנייה נעו במתאם גבוה, כעת הם מתנתקים והפערים שנפתחים מגיעים לרמה היסטורית ● הכלכלן הראשי בהפניקס מסביר: כך מבצעי המימון האגרסיביים של הקבלנים מנפחים את המחירים - על הנייר

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

למרות החרמות והלחצים, הוכחות היכולת בשדה הקרב מזניקות את היקפי העסקאות מול משרד ההגנה ההודי ● ראש סיב"ט יאיר קולס מסביר כיצד המודל עובר מהסכמי רכש להקמת "רגליים ייצוריות" בתוך הודו ● וגם: איך מתמודדים עם תופעת ההעתקות של פיתוחים ביטחוניים?

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

מחיר היעד ירד ב-70%: בית ההשקעות שפסימי כלפי המניה הישראלית

בנק ההשקעות ג'פריס הוריד את ההמלצה על מאנדיי וביצע חיתוך חד של מחיר היעד של החברה ● "במאנדיי יש תחזית מעורפלת הן בסגמנט החברות הקטנות והבינוניות והן בארגוני", אמר אחד האנליסטים מג'פריס ● גם חברות תוכנה נוספות סופגות שינוי גישה מצד בנק ההשקעות