גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יוצאי יחידה קרבית? כך תעלו את ערך השוק שלכם בעולם העבודה החדש

טל דרורי, בוגר יחידת אגוז ואיש הייטק, הקים עמותה שמטרתה לגשר על הפערים בין יוצאי היחידות הטכנולוגיות לחיילים הקרביים במוכנות לשוק העבודה ● הדגש, הוא אומר, צריך להיות על המיומנויות הרכות שרכשו בשירות ● ניהול וקריירה

יוצאי יחידה קרבית? כך תעלו את ערך השוק שלכם בעולם העבודה החדש / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
יוצאי יחידה קרבית? כך תעלו את ערך השוק שלכם בעולם העבודה החדש / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

במציאות הישראלית, השירות הצבאי הפך אמצעי למוביליות חברתית ותעסוקתית עבור קבוצה קטנה של בוגרי יחידות טכנולוגיות, שעוד לא השתחררו וכבר רודפים אחריהם עם משרות בשכר עתק במושגים של עובדים בתחילת הדרך. לעומתם, חיילים שאתגרו את עצמם בשירות קרבי יכולים לעבוד עם שחרורם בעבודות מועדפות כמו תדלוק בתחנת דלק או לחלופין במלצרות ואבטחה. המציאות הזאת מעוררת לא מעט תסכול בקרב יוצאי היחידות הקרביות, שמרגישים שהשקיעו בשירות יותר זמן ומאמץ.

מחקר שעשתה ד"ר דנה גרוסוירט-קחטן ופרסמנו כאן בינואר השנה הראה גם שחיילים קרביים תופסים את עצמם מוכנים לשוק העבודה פחות מאשר יוצאי יחידות טכנולוגיות. גרוסוירט-קחטן מצאה שבזמן שחיילים ששירתו בחיל המודיעין מודעים היטב לתרומה של הדברים שלמדו בצבא לשוק העבודה ומדברים "אזרחית שוטפת", חיילים קרביים אינם תופסים את הכישורים שקיבלו כמתאימים לשוק העבודה.

טל דרורי, 27, ששירת ביחידת אגוז וכיום הוא איש הייטק שמקים מיזם טכנולוגי משל עצמו, זיהה את הפערים האלה ומנסה היום לגשר עליהם. הוא מייסד שותף של עמותת פרונטלייף ומפעיל את עמוד הפייסבוק "יזמות קרבית", "הפועל לבניית קהילת לוחמים ולוחמות, לשם יצירת שווי שוק ללוחמים בעולם החדש", כהגדרתו.

טל דרורי, מייסד שותף של עמותת פרונטלייף / צילום: אלון קולפניצקי

"המטרה: לחבר בין השירות לאזרחות"

"המטרה היא לייצר את החיבור בין שירות קרבי לאזרחות, בדגש על המסוגלות והחוסן שרוכשים בשירות הקרבי", אומר דרורי לגלובס. "אנחנו מתמקדים בשלושה דברים עיקריים: הראשון הוא חקר עצמי, כלומר, הבנה במה אני טוב ומה אני צריך ללמוד ולשפר; הדבר השני הוא כלים - אנחנו עוזרים בבחינת תחומים מסוימים, כלים לכל מיני תפקידים; הדבר השלישי הוא מציאת עבודה ראשונה".

דרורי הקים את העמותה לפני שלוש שנים וחצי, לאחר שחבר טוב שלו מהצוות, עולה חדש מקנדה, עזב את הארץ כי לא מצא את עצמו אחרי השחרור. תמריץ נוסף היה השתתפות שלו בכנס של 8200, שבו ראה מה המעטפת של היחידה יכול לייצר.
הוא עצמו סיים לימודי מתמטיקה ומדעי המחשב, ועובד בהייטק, אבל "באני מאמין של העמותה לא דוחפים למקצועות האלה בכלל. אנחנו מאמינים שהכישורים הרכים שרוכשים במהלך השירות הקרבי יכולים להוביל אותם לאיזה מקומות שהם רוצים".

אילו כישורים?
"הכול מתחיל בחוסן האישיותי. יש מחקרים שאומרים שזה המדד העיקרי להצלחה. בנוסף, עבודה בלחץ, עבודה בצוות, פתרון בעיות מורכבות בזמן אמת. לא ייקחו לתפקיד מתכנת מישהו רק בגלל שהיה לוחם, אבל בהרבה תחומים זה נותן איזו מקפצה".

העמותה מפעילה כמה מסלולים שבהם ניתן להשתתף: סדנת קיקסטרטר של יום בן 12 שעות, שחציו הראשון מוקדש למיפוי ויישום יכולות המשתתפים, והחלק השני מוקדש לביקור של נציגי חברות שונות ממגוון תעשיות: הייטק, דאטה, משרדי פרסום ויח"צ, מיתוג ושיווק. "הם מספרים לנו מה הם עושים כיום שקשור למה שהם עשו אז. שומעים על הרבה תפקידים שהחבר’ה לא נחשפו אליהם".

בנוסף מפעילה העמותה תוכנית מנטורים של חצי שנה. "התנאי לכניסה לתוכנית הוא שיש לך צומת בחיים שבו אתה צריך לקבל החלטה. קודם כול מראיינים את אלה המבקשים מנטורינג, מזקקים את הצורך שלהם, ואז הולכים למאגר המתנדבים המדהים שיש לנו ואנחנו שולפים ממש בפינצטה את האדם המתאים, מפגישים ומתחילים את התהליך. המנטורים מבוגרים מהמודרכים בשלוש-ארבע שנים, הם צריכים להיות קרובים לחוויה".

המסלול השלישי נקרא "נווטי קריירה", תוכנית של ארבעה מפגשים פעם בשבוע למשך חודש, שבה עוברים תהליך עם אשת משאבי האנוש עדי אלמדון חלדי, שנותנת הכוונה לקריירה. "זה תהליך שהוא קבוצתי אבל גם אישי", אומר דרורי.

לצד אלה, יש בעמותה גילדות בתחומים שונים, כמו נדל"ן, שוק ההון ויזמות. "הגילדות מיועדות לאנשים המתעניינים בתחום מסוים ורוצים לראות אם זה מתאים להם. אנחנו לא מתיימרים להכשיר. כל המדריכים עושים זאת בהתנדבות. בתחום הנדל"ן, יש לנו יזם שמלמד אותם בכל יום חמישי בהתנדבות מלאה".

כמה שנים אחרי השחרור אפשר להשתלב בתוכניות שלכם?
"התכנים שלנו בנויים ככה שהם משרתים אנשים עד חמש שנים אחרי השחרור, אבל הגיע אלינו מישהו בן 33".

"לא שמים מספיק דגש על היכולות האנושיות"

בשוק העבודה יש גם מעסיקים שמכירים בכישורים הייחודיים של יוצאי יחידות קרביות. "חבר’ה מיחידות קרביות מאוד מתורגלים באלתור בשל התפקיד, הם נדרשים לתפקד במעבר משגרה לחירום בצורה תכופה וכיוון שרוב התוכניות משתנות בשנייה שהן פוגשות את המציאות, זו יכולת שתמיד מהווה יתרון גם בשוק האזרחי", אומר כך רן ליברמן, מנהל קבוצת פיתוח ב-wix, ובעבר מפקד בחטיבת גבעתי.

"בנוסף, חלק מההווי של היחידות הללו מתרכז בגאוות יחידה. את הרצון לשמר הווי דומה הם מביאים לשוק האזרחי, ומהניסיון שלי, הצלחה ביצירת הווי כזה גורמת לכך שאנשים גאים יותר בהשתייכות למקום, נהנים לבוא יותר לעבודה ומייצרים את התחושה שזה מעבר למקום עבודה.

 

"עוד גורם שמשחק תפקיד הוא שהדבר האחרון שאפשר להגיד על שירות קרבי זה שהוא נוח. אנשים תורמים את זמנם ומסכנים את חייהם למען מטרה שהם מרגישים שהיא גדולה מהם. אנשים שיודעים לזהות מטרה גדולה ולעבוד כדי להגשים אותה, זה דבר שכל חברה תשמח שיהיה אצלה".

הרבה יותר קל לקחת בוגר יחידה טכנולוגית.
"ניסיון זה דבר מעולה, אבל דווקא היכולות האנושיות הן נושא שלא שמים עליו מספיק דגש והוא דווקא הדבר עם הפוטנציאל היותר רחב. תכונות אנושיות שקשה מאוד להשיג הן אמנם לא נחלתם של יוצאי יחידות קרביות בלבד, אבל הרבה פעמים בתעשייה, בייחוד בתקופה הזו, שיש בה המון תחרות על כוח אדם, צריך להבין שיהלום לא מלוטש הוא עדיין יהלום".

"השירות עושה אקסלרציה לאישיות"

"הטיפ הכי גדול שלי ליוצא יחידה קרבית הוא לעשות תהליך של שיקוף תוך כדי הצבא", אומר דרורי, "להבין מה למדנו ומה אנחנו מביאים לשולחן. למפות את התכונות ואת הכישורים האלה ולא להתבייש להביע אותם בראיון העבודה. בצבא עברנו סוג של אקסלרציה לאישיות. אנחנו צריכים להשתמש בזה ביומיום שלנו".

איך מביעים את זה בראיון עבודה?
"על ידי תיאור כל התפקידים שעשיתי בשירות הצבאי, ומה למדתי מהם. כשהייתי לוחם בהכשרה, התנסיתי בעבודה תחת לחץ, בעבודת צוות, צברתי חוסן אישיותי. כשהייתי סמל של פקודים, רכשתי כישורי לוגיסטיקה, ניהול לוחות זמנים, ניהול פרויקטים. צריך לדעת לקרוא לדברים שעשינו בשמם האזרחי".

עוד זווית

צה"ל מכשיר לוחמים להייטק

גם בצה"ל מנסים לגשר על הפערים בין הכישורים הצבאיים לאזרחיים ומפעילים כמה תוכניות הכשרה, שכל חייל לקראת סיום השירות זכאי להן. אחת מהן היא תוכנית "לוחמים להייטק", שבשנתיים שהיא פועלת הכשירה כ-500 לוחמים, ובקרוב יסיימו אותה כ-100 נוספים. תוכנית נוספת מאפשרת לעבוד חודש בשנה בחברות אזרחיות כדי להתנסות בשוק העבודה.

לדברי ראש מינהלת "מקצוע לחיים", רס"ן עדי קוגמאן-קייאט, "מסלול לוחמים להייטק נעשה בשיטת הבוטקאמפ, חמישה ימים בשבוע, ונמשך בין שלושה לעשרה חודשים. מעבר להכשרה המקצועית, המשתתפים מקבלים מיומנויות רכות, הדרכה איך ניגשים לראיון, איך כותבים קורות חיים. לחלקם אנחנו נותנים שירות סדיר נוסף בזמן הלימודים, כדי לתת להם דמי כלכלה.

"המטרה היא לקחת חייל שאין לו שום קשר לעולם הזה, והוא היה לוחם, ולתת לו הכשרה. בערך 80% מהבוגרים מוצאים עבודה אחרי ההכשרה. העובדה שהם מגיעים לא רק עם הכשרה אלא גם עם ארגז כלים ייחודי ללוחמים - רצון לעבוד בצוות, להסתער על כל משימה - מסייעת להם".

איפה הם משתלבים?
"יש לנו בוגרים שהשתלבו באלביט, יש לוחם שאחרי הכשרה השתלב חזרה בצבא, ב-8200. חברות נוספות שקלטו לוחמים בהן אמזון, מכבי שירותי בריאות, איירונסורס ועוד".

גם מי שלא למד 4 או 5 יחידות מתמטיקה בתיכון יכול להשתתף בתוכנית?
"יש מגוון רחב של הכשרות לכל מסלול, גם כאלה שמותאמות ללוחמים עם 3 יחידות במתמטיקה. בסופו של דבר, אנחנו מאוד גמישים עם תנאי הקבלה וברוב המסלולים אין תנאי קבלה בכלל. באזרחות, הסינון והדרישות הרבה יותר קשות, כאן יש הקלות".

עוד כתבות

סטיב ויטקוף, השליח המיוחד של ארה''ב למזרח התיכון. דוחא (מאי) / צילום: ap, Alex Brandon

פסגת מיאמי: וויטקוף והמתווכות ידונו על ההסכם בעזה

ארה"ב והמתווכות סבורות: ישראל וחמאס גוררות רגליים ● עדויות שורדי השבי בשב"כ חושפות: כך פועל חמאס מבפנים ● בממשלה דנים באפשרות להקמת טריבונל צבאי ייעודי להעמדת מחבלי הנוח'בה לדין ● המאבק פנימי שמאיים על עתיד חיזבאללה ● בנט: "פרצו לי לטלגרם, צ'אטים ומספרים אמיתיים הופצו" ● חשש במערכת הביטחון: יש בידי הפורצים שמות ומספרים של בכירים ביטחוניים ● עדכונים שוטפים

מאגר לוויתן. בעיגול: עבד אל־פתאח א־סיסי, נשיא מצרים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

מי ירוויח ומה זה יעשה למחירי החשמל בישראל: כל מה שכדאי לדעת על עסקת הגז הענקית עם מצרים

עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל צפויה לצאת דרך, לאחר שמשרד האנרגיה אישר את היתר היצוא הסופי למאגר לוויתן ● מי ירוויח מהעסקה, מה זה יעשה למחירי החשמל, ואיך זה ישפיע על מצרים? ● גלובס עושה סדר

בחזית המדע. FOFO / צילום: Shutterstock

לא מסתכלים על תוצאות בדיקות? החוקר שמגלה מתי אנחנו נמנעים ממידע

אחרי ה־FOMO, הכירו את ה־FOFO, תופעה שמתארת את הפחד לדעת (Fear of finding out) ● פרופ' יניב שני חוקר בשנים האחרונות מה גורם לנו להימנע ממידע חשוב כמו תוצאות בדיקות או מבחנים, אבל גם מה מביא אותנו לחפש מידע חסר תועלת ● בראיון לגלובס הוא טוען: "אנחנו לא מחפשים מידע כדי לקבל החלטות, אלא לשם ויסות רגשי"

רופי תורפ. כל קו עלילה מטופל באופן אמין / צילום: ליינה אמברון

"מרגו צריכה כסף": כמה חופש באמת נשאר לאישה כשהגוף הופך למטבע

הרומן "מרגו צריכה כסף" מאת רופי תורפ שואל בחדות ובהומור מה מותר ומה אסור לאישה לעשות עם הגוף שלה ● במרכז העלילה אם חד־הורית צעירה שמוצאת חבל הצלה כלכלי במכירת תמונות עירום ב"אונליפאנס" ● ה"רעים" אינם גברים בודדים אלא הממסד הרפובליקאי האמריקאי - ואם נרצה, גם אמריקה של טראמפ

על דמי חנוכה: הזדמנות לתת יופי של שיעור לחיים

דמי החנוכה הם הרבה יותר משטר מקופל שמחליק לכף יד קטנה ● מדובר במסורת יהודית בת מאות שנים, שנולדה מתוך חינוך לנדיבות ועזרה לזולת ואף סמלה אמצעי שיקום לנפש הלאומית ● כיום למטבעות החנוכה יש ערך מוסף מפתיע: הזדמנות ראשונה ללמד ילדים על כסף, אחריות וחיסכון 

זום גלובלי / צילום: AP

קרב אגרופים בפרלמנט הבולגרי ו"סדר חדש" בבוליביה

מנהל נאס"א הנבחר ובעל בריתו של אילון מאסק גורם לחשש בארה"ב ● בעקבות ירידה בילודה, בסין מטילים מס חדש על האוכלוסייה ● ובצד השני של העולם - ממשלת בוליביה מפסיקה לסבסד את הדלק אחרי 20 שנה ● זום גלובלי, מדור חדש 

שלושה שיעורים שכל מנהל צריך ללמוד מההיסטוריה של דיסני / צילום: Shutterstock

בין שלגייה לפנתר השחור: שלושה שיעורים שכל מנהל צריך ללמוד מההיסטוריה של דיסני

אומץ אינו רק תכונה אישית אלא תוצר של אקלים ארגוני, ואלה שמטפחים אותו קוטפים את הפירות ● דיסני מציעה שיעור מרתק לכל מנהיג במסעה ההיסטורי מתקופת התעוזה היצירתית של וולט דיסני, שלא קיבלה ביטוי בצד הערכי, ועד לחזון השיטתי של בוב אייגר

אלון שטאובר / צילום: אפרת קופר

"יש תחושה של הזדמנויות בשוק": המנכ"ל שקנה חברת נדל"ן ותיקה בראיון

אלון שטאובר, מנכ"ל ושותף בקבוצת מסד עוז, נכנס לאחרונה גם לתפקיד מנכ"ל משותף בחברת אמריקה ישראל לאחר השלמה של מיזוג בין החברות, וכעת נערך להנפקה בשנתיים הקרובות ● מסד עוז מנהלת כיום פרויקטים בהיקף של 40 מיליארד שקל, ומה שחסר לה זה רק מהנדסים

בנייה חדשה / צילום: Shutterstock

83 אלף דירות מחכות לקונים - וזו הסיבה שהיזמים ממשיכים לבנות

נתוני הלמ"ס מצביעים על כך שמלאי הדירות הלא מכורות בישראל הכפיל עצמו בתוך חמש שנים ועומד על שיא היסטורי ● תל אביב מובילה ברשימה, ואחריה ירושלים ובת ים ● מהן הסיבות שהיזמים לא מפסיקים לבנות, ואיפה ייקח 7 שנים להיפטר מהמלאי?

כך טיפס מיקי פדרמן לצמרת  עשירי ישראל / צילום: AI

כך טיפס מיקי פדרמן לצמרת עשירי ישראל

בעשור האחרון קפץ שוויו של איש העסקים מיקי פדרמן מ-6 מיליארד שקל ל-35 מיליארד ● המלונאי שנכנס בעסקת מיזוג לתעשייה הביטחונית, כמעט במקרה, רכב על מרוץ החימוש הגלובלי - והתברג לצמרת הישראלים העשירים בעולם ● מיהו הטייקון המסתורי שמתעקש להישאר מתחת לרדאר?

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

חשד: מנהלים בחברת יזמות הגישו תביעה כוזבת לקרן הפיצויים בסך 40 מיליון שקל

שני המנהלים טענו כי למבנה בת"א נגרמו נזקים בהיקף 40 מיליון שקל כתוצאה מהדף של טיל איראני שנפל באזור - אך מהחקירה עולה חשד כי מאז 2021 המבנה מוכר ע"י העירייה כלא ראוי למגורים ● השניים חשודים בקבלת דבר במרמה, לאחר שקיבלו מהמדינה כ-2 מיליון שקל על בסיס התביעה ● לבקשת החשודים, שמם נאסר בשלב זה לפרסום

בלי להיות כמעט באוויר: מי הגיעו לצמרת דירוג הזכורות והאהובות, ואיך זה קרה

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לדיסקונט והאהובה ביותר לביטוח 9, כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● סטטיק ושלישיית מה קשור מובילים את פרטנר למקום השני באהדה, וההשקעה הגדולה ביותר לפי נתוני יפעת שייכת ל–freesbe

חיסכון בגמל / צילום: Shutterstock

התקרה בגמל להשקעה מתעדכנת: כמה ניתן יהיה להפקיד בשנה הבאה?

בקופות הגמל להשקעה ניתן כיום להפקיד סכום של עד 81.7 אלף שקל בשנה וליהנות מהטבת מס משמעותית ● החל מ-1 בינואר התקרה מתעדכנת בהתאם לאינפלציה

גיל שי / צילום: עומר הכהן

בגיל 14 הוא כבר כתב קוד. היום הוא אחרי שני אקזיטים ומנהל מאות מיליוני דולרים

"בכיתה ד' עברנו לברוקלין. אבא חשב שיהיה שם טוב יותר כלכלית, אבל נאבק לשרוד במכירת מקלטי רדיו בדוכנים. גרנו בשכונה לא טובה. גנבו ממני כסף באיומי סכין וקראו לי 'יהודי מלוכלך' בבית הספר" ● שיחה קצרה עם גיל שי, שותף-מנהל בקרן מירון קפיטל

מה הייתה הסדרה הראשונה שהפיקה נטפליקס? / צילום: Shutterstock

מה הייתה הסדרה הראשונה שהפיקה נטפליקס?

כמה ערי בירה יש לרפובליקת דרום אפריקה, מה מקור השם שפעת ובאיזו סדרת אנימציה חיית המחמד נקראת Santa's Little Helper? ● הטריוויה השבועית

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הבורסה בת"א ננעלה בעליות, מניות האנרגיה זינקו

ת"א 35 עלה בכ-0.7% לשיא ה-59 שלו השנה ● השקל תנודתי לאחר פרסום נתוני האינפלציה בארה"ב ● מניות התקשורת יורדות ומעיבות על השוק, מנגד אישור עסקת הגז תומכת בשוק ● אפקון גייסה 74 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים, מור תהפוך לבעלת עניין ● ה-ECB הותיר את הריבית ללא שינוי, בבריטניה הריבית ירדה ברבע אחוז כצפוי

הדמיה של הקמפוס / הדמיה: באדיבות אנבידיה

העיירה המנומנמת שתהפוך לאנבידיה-סיטי: עשרת אלפים עובדים בדרך לעיר הווילות של הצפון

ג'נסן הואנג, האיש שעומד מאחורי מהפכת ה־AI, הודיע רשמית כי קריית טבעון תהפוך לבית החדש של 10,000 עובדי אנבידיה ● הקמפוס החדש שיוקם בשטחה של המועצה המנומנמת, עשוי לשנות את הרכב היישוב הקטן בעל 20 אלף איש ● "יהיו כאלה שיעזבו", חוששים התושבים, "אבל מן הצד השני בעלי דירות ירוויחו מעלייה חדה במחירי הנדל"ן"

תבשילים בלחם בית / צילום: דוד ששון

העסק שהתחיל על תלת־אופן לפני 40 שנה הוא היום ממלכה קולינרית נדירה

סמבוסק חומוס ממולא בסביח, בוריקה בתוך לחם, קבב עיראקי בלאפה וסופגניות שהן אגדה ● שבע תחנות אוכל באור יהודה, שגרמו לנו להכתיר אותה כמלכה קולינרית בלתי מעורערת

מאירה ברנע-גולדברג וכראמל / צילום: ליה יפה

הסופרת שהקימה מפעל של מיליונים: "בתעשייה כועסים, אבל אני לא מתנצלת"

עם יותר מחצי מיליון עותקים, חמש עונות בטלוויזיה, 300 אלף צופים בהצגות ושלל מרצ'נדייז - המותג כראמל הוא לא רק סדרת ספרים, אלא מפעל קמעונאי שהכניס עד כה יותר מ-10 מיליון שקל ● מאירה ברנע-גולדברג, שעומדת מאחורי התופעה, מסבירה: "סופרים מזלזלים במי שעושה מאמצים. אבל אני לא יכולה להיות חולת שחפת בעליית גג, לכתוב ספר ולזכות בפרס נובל"

כלי טיס חשמלי של AIR / צילום: באדיבות חברת AIR

הסוף לשיירות? הסטארט-אפ הישראלי שמטיס 250 ק"ג אספקה ללוחמים

אירונאוטיקס חתמה על הסכם שיתוף‏־פעולה עם התאגיד הביטחוני ההונגרי ● הסטארט־אפ הישראלי שמוביל בפיתוח כלי טיס חשמליים מתקדמים ● החברה שמאפשרת להטמיע בטנקים מערכות שיגור של כטב"מים מתאבדים ● ופיקוד החלל האמריקאי מחזק את מערך ההגנה בנמל התעופה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות