גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יוצאי יחידה קרבית? כך תעלו את ערך השוק שלכם בעולם העבודה החדש

טל דרורי, בוגר יחידת אגוז ואיש הייטק, הקים עמותה שמטרתה לגשר על הפערים בין יוצאי היחידות הטכנולוגיות לחיילים הקרביים במוכנות לשוק העבודה ● הדגש, הוא אומר, צריך להיות על המיומנויות הרכות שרכשו בשירות ● ניהול וקריירה

יוצאי יחידה קרבית? כך תעלו את ערך השוק שלכם בעולם העבודה החדש / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
יוצאי יחידה קרבית? כך תעלו את ערך השוק שלכם בעולם העבודה החדש / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

במציאות הישראלית, השירות הצבאי הפך אמצעי למוביליות חברתית ותעסוקתית עבור קבוצה קטנה של בוגרי יחידות טכנולוגיות, שעוד לא השתחררו וכבר רודפים אחריהם עם משרות בשכר עתק במושגים של עובדים בתחילת הדרך. לעומתם, חיילים שאתגרו את עצמם בשירות קרבי יכולים לעבוד עם שחרורם בעבודות מועדפות כמו תדלוק בתחנת דלק או לחלופין במלצרות ואבטחה. המציאות הזאת מעוררת לא מעט תסכול בקרב יוצאי היחידות הקרביות, שמרגישים שהשקיעו בשירות יותר זמן ומאמץ.

מחקר שעשתה ד"ר דנה גרוסוירט-קחטן ופרסמנו כאן בינואר השנה הראה גם שחיילים קרביים תופסים את עצמם מוכנים לשוק העבודה פחות מאשר יוצאי יחידות טכנולוגיות. גרוסוירט-קחטן מצאה שבזמן שחיילים ששירתו בחיל המודיעין מודעים היטב לתרומה של הדברים שלמדו בצבא לשוק העבודה ומדברים "אזרחית שוטפת", חיילים קרביים אינם תופסים את הכישורים שקיבלו כמתאימים לשוק העבודה.

טל דרורי, 27, ששירת ביחידת אגוז וכיום הוא איש הייטק שמקים מיזם טכנולוגי משל עצמו, זיהה את הפערים האלה ומנסה היום לגשר עליהם. הוא מייסד שותף של עמותת פרונטלייף ומפעיל את עמוד הפייסבוק "יזמות קרבית", "הפועל לבניית קהילת לוחמים ולוחמות, לשם יצירת שווי שוק ללוחמים בעולם החדש", כהגדרתו.

טל דרורי, מייסד שותף של עמותת פרונטלייף / צילום: אלון קולפניצקי

"המטרה: לחבר בין השירות לאזרחות"

"המטרה היא לייצר את החיבור בין שירות קרבי לאזרחות, בדגש על המסוגלות והחוסן שרוכשים בשירות הקרבי", אומר דרורי לגלובס. "אנחנו מתמקדים בשלושה דברים עיקריים: הראשון הוא חקר עצמי, כלומר, הבנה במה אני טוב ומה אני צריך ללמוד ולשפר; הדבר השני הוא כלים - אנחנו עוזרים בבחינת תחומים מסוימים, כלים לכל מיני תפקידים; הדבר השלישי הוא מציאת עבודה ראשונה".

דרורי הקים את העמותה לפני שלוש שנים וחצי, לאחר שחבר טוב שלו מהצוות, עולה חדש מקנדה, עזב את הארץ כי לא מצא את עצמו אחרי השחרור. תמריץ נוסף היה השתתפות שלו בכנס של 8200, שבו ראה מה המעטפת של היחידה יכול לייצר.
הוא עצמו סיים לימודי מתמטיקה ומדעי המחשב, ועובד בהייטק, אבל "באני מאמין של העמותה לא דוחפים למקצועות האלה בכלל. אנחנו מאמינים שהכישורים הרכים שרוכשים במהלך השירות הקרבי יכולים להוביל אותם לאיזה מקומות שהם רוצים".

אילו כישורים?
"הכול מתחיל בחוסן האישיותי. יש מחקרים שאומרים שזה המדד העיקרי להצלחה. בנוסף, עבודה בלחץ, עבודה בצוות, פתרון בעיות מורכבות בזמן אמת. לא ייקחו לתפקיד מתכנת מישהו רק בגלל שהיה לוחם, אבל בהרבה תחומים זה נותן איזו מקפצה".

העמותה מפעילה כמה מסלולים שבהם ניתן להשתתף: סדנת קיקסטרטר של יום בן 12 שעות, שחציו הראשון מוקדש למיפוי ויישום יכולות המשתתפים, והחלק השני מוקדש לביקור של נציגי חברות שונות ממגוון תעשיות: הייטק, דאטה, משרדי פרסום ויח"צ, מיתוג ושיווק. "הם מספרים לנו מה הם עושים כיום שקשור למה שהם עשו אז. שומעים על הרבה תפקידים שהחבר’ה לא נחשפו אליהם".

בנוסף מפעילה העמותה תוכנית מנטורים של חצי שנה. "התנאי לכניסה לתוכנית הוא שיש לך צומת בחיים שבו אתה צריך לקבל החלטה. קודם כול מראיינים את אלה המבקשים מנטורינג, מזקקים את הצורך שלהם, ואז הולכים למאגר המתנדבים המדהים שיש לנו ואנחנו שולפים ממש בפינצטה את האדם המתאים, מפגישים ומתחילים את התהליך. המנטורים מבוגרים מהמודרכים בשלוש-ארבע שנים, הם צריכים להיות קרובים לחוויה".

המסלול השלישי נקרא "נווטי קריירה", תוכנית של ארבעה מפגשים פעם בשבוע למשך חודש, שבה עוברים תהליך עם אשת משאבי האנוש עדי אלמדון חלדי, שנותנת הכוונה לקריירה. "זה תהליך שהוא קבוצתי אבל גם אישי", אומר דרורי.

לצד אלה, יש בעמותה גילדות בתחומים שונים, כמו נדל"ן, שוק ההון ויזמות. "הגילדות מיועדות לאנשים המתעניינים בתחום מסוים ורוצים לראות אם זה מתאים להם. אנחנו לא מתיימרים להכשיר. כל המדריכים עושים זאת בהתנדבות. בתחום הנדל"ן, יש לנו יזם שמלמד אותם בכל יום חמישי בהתנדבות מלאה".

כמה שנים אחרי השחרור אפשר להשתלב בתוכניות שלכם?
"התכנים שלנו בנויים ככה שהם משרתים אנשים עד חמש שנים אחרי השחרור, אבל הגיע אלינו מישהו בן 33".

"לא שמים מספיק דגש על היכולות האנושיות"

בשוק העבודה יש גם מעסיקים שמכירים בכישורים הייחודיים של יוצאי יחידות קרביות. "חבר’ה מיחידות קרביות מאוד מתורגלים באלתור בשל התפקיד, הם נדרשים לתפקד במעבר משגרה לחירום בצורה תכופה וכיוון שרוב התוכניות משתנות בשנייה שהן פוגשות את המציאות, זו יכולת שתמיד מהווה יתרון גם בשוק האזרחי", אומר כך רן ליברמן, מנהל קבוצת פיתוח ב-wix, ובעבר מפקד בחטיבת גבעתי.

"בנוסף, חלק מההווי של היחידות הללו מתרכז בגאוות יחידה. את הרצון לשמר הווי דומה הם מביאים לשוק האזרחי, ומהניסיון שלי, הצלחה ביצירת הווי כזה גורמת לכך שאנשים גאים יותר בהשתייכות למקום, נהנים לבוא יותר לעבודה ומייצרים את התחושה שזה מעבר למקום עבודה.

 

"עוד גורם שמשחק תפקיד הוא שהדבר האחרון שאפשר להגיד על שירות קרבי זה שהוא נוח. אנשים תורמים את זמנם ומסכנים את חייהם למען מטרה שהם מרגישים שהיא גדולה מהם. אנשים שיודעים לזהות מטרה גדולה ולעבוד כדי להגשים אותה, זה דבר שכל חברה תשמח שיהיה אצלה".

הרבה יותר קל לקחת בוגר יחידה טכנולוגית.
"ניסיון זה דבר מעולה, אבל דווקא היכולות האנושיות הן נושא שלא שמים עליו מספיק דגש והוא דווקא הדבר עם הפוטנציאל היותר רחב. תכונות אנושיות שקשה מאוד להשיג הן אמנם לא נחלתם של יוצאי יחידות קרביות בלבד, אבל הרבה פעמים בתעשייה, בייחוד בתקופה הזו, שיש בה המון תחרות על כוח אדם, צריך להבין שיהלום לא מלוטש הוא עדיין יהלום".

"השירות עושה אקסלרציה לאישיות"

"הטיפ הכי גדול שלי ליוצא יחידה קרבית הוא לעשות תהליך של שיקוף תוך כדי הצבא", אומר דרורי, "להבין מה למדנו ומה אנחנו מביאים לשולחן. למפות את התכונות ואת הכישורים האלה ולא להתבייש להביע אותם בראיון העבודה. בצבא עברנו סוג של אקסלרציה לאישיות. אנחנו צריכים להשתמש בזה ביומיום שלנו".

איך מביעים את זה בראיון עבודה?
"על ידי תיאור כל התפקידים שעשיתי בשירות הצבאי, ומה למדתי מהם. כשהייתי לוחם בהכשרה, התנסיתי בעבודה תחת לחץ, בעבודת צוות, צברתי חוסן אישיותי. כשהייתי סמל של פקודים, רכשתי כישורי לוגיסטיקה, ניהול לוחות זמנים, ניהול פרויקטים. צריך לדעת לקרוא לדברים שעשינו בשמם האזרחי".

עוד זווית

צה"ל מכשיר לוחמים להייטק

גם בצה"ל מנסים לגשר על הפערים בין הכישורים הצבאיים לאזרחיים ומפעילים כמה תוכניות הכשרה, שכל חייל לקראת סיום השירות זכאי להן. אחת מהן היא תוכנית "לוחמים להייטק", שבשנתיים שהיא פועלת הכשירה כ-500 לוחמים, ובקרוב יסיימו אותה כ-100 נוספים. תוכנית נוספת מאפשרת לעבוד חודש בשנה בחברות אזרחיות כדי להתנסות בשוק העבודה.

לדברי ראש מינהלת "מקצוע לחיים", רס"ן עדי קוגמאן-קייאט, "מסלול לוחמים להייטק נעשה בשיטת הבוטקאמפ, חמישה ימים בשבוע, ונמשך בין שלושה לעשרה חודשים. מעבר להכשרה המקצועית, המשתתפים מקבלים מיומנויות רכות, הדרכה איך ניגשים לראיון, איך כותבים קורות חיים. לחלקם אנחנו נותנים שירות סדיר נוסף בזמן הלימודים, כדי לתת להם דמי כלכלה.

"המטרה היא לקחת חייל שאין לו שום קשר לעולם הזה, והוא היה לוחם, ולתת לו הכשרה. בערך 80% מהבוגרים מוצאים עבודה אחרי ההכשרה. העובדה שהם מגיעים לא רק עם הכשרה אלא גם עם ארגז כלים ייחודי ללוחמים - רצון לעבוד בצוות, להסתער על כל משימה - מסייעת להם".

איפה הם משתלבים?
"יש לנו בוגרים שהשתלבו באלביט, יש לוחם שאחרי הכשרה השתלב חזרה בצבא, ב-8200. חברות נוספות שקלטו לוחמים בהן אמזון, מכבי שירותי בריאות, איירונסורס ועוד".

גם מי שלא למד 4 או 5 יחידות מתמטיקה בתיכון יכול להשתתף בתוכנית?
"יש מגוון רחב של הכשרות לכל מסלול, גם כאלה שמותאמות ללוחמים עם 3 יחידות במתמטיקה. בסופו של דבר, אנחנו מאוד גמישים עם תנאי הקבלה וברוב המסלולים אין תנאי קבלה בכלל. באזרחות, הסינון והדרישות הרבה יותר קשות, כאן יש הקלות".

עוד כתבות

הזבל עולה על גדותיו / צילום: Shutterstock

בין ההצהרות למעשים: ישראל לא נגמלת מקבירת הפסולת באדמה

בישראל, בניגוד לעולם, עדיין רוב הפסולת מוטמנת בקרקע ● מדובר במצב בעייתי ממגוון סיבות, כשאחת מהן היא שהמקום הולך להיגמר ● מאמצי הממשלה לא הביאו לשינוי בשטח, והמשבר מעבר לפינה ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי הטיפול בפסולת

הנהלת Vast Data / צילום: Vast Data

גיוס הענק בוואסט דאטה: המשקיעים והעובדים צפויים לקבל מאות מיליוני דולרים

חברת ניהול אחסון הנתונים הישראלית צפויה להכריז על שווי של כ־30 מיליארד דולר, אך לפי מקורות בשוק, עיקר העסקה הוא סקנדרי, לפי שווי אפקטיבי של כ־25-27 מיליארד דולר ● המשמעות: עובדים ומשקיעים צפויים ליהנות ממאות מיליוני דולרים

קמפיין לאומי / צילום: צילום מסך

ראש בראש: איזה בנק אחראי לפרסומת הזכורה ביותר, ואיזה בנק לאהובה ביותר?

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לגל תורן ובנק לאומי, והאהובה ביותר - זה השבוע השני - שייכת לבנק הפועלים, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, מפעל הפיס הוא הגוף המפרסם שהשקיע השבוע את התקציב הגדול ביותר, בקמפיין הספרותי עם עידן עמדי

יו''ר דירקטוריון צים יאיר סרוסי והמנכ''ל אלי גליקמן / צילום: איל יצהר, don-monteaux

המדינה לא מסתפקת במניית זהב ומגבשת מודל חדש בצים

ברקע מגעים למכירת צים, רשות החברות מקדמת מעבר מ"מניית זהב" לצו אינטרסים חיוני ● הרגולציה שנבחנת תאפשר למדינה להשתלט על ניהול החברה במקרה של פגיעה באינטרס הלאומי

שר המשפטים יריב לוין והיועמ''שית גלי בהרב-מיארה / צילום: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), יואב דודקביץ (ידיעות אחרונות)

היועמ"שית: לוין מונע מינוי שופטים ואלפי תיקים מצטברים

בהרב-מיארה הגישה לבג"ץ את עמדתה בעתירה נגד סירובו של לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, והפנתה לנתונים של הנהלת בתי המשפט על מחסור כבד במערכת ● לדבריה, הציבור נפגע ואלפי תיקים "ממתינים על המדף"

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

עבאס עראקצ'י שר החוץ של איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

שר החוץ האיראני לפני השיחות בעומאן: "זוכרים מה אירע בשנה האחרונה, נכנסים למו"מ בעיניים פקוחות"

דוברת הבית הלבן: "טראמפ רוצה עסקה עם איראן, אבל אני רוצה להזכיר לאיראנים שיש לנשיא גם אופציות אחרות" ● צה"ל תקף במהלך הלילה ברצועת עזה בתגובה לירי מחבלים ● עדכונים שוטפים

מל''ט הרמס תוצרת אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

זמן טיסה ארוך פי 5 לרחפנים: הכירו את הפיתוח הישראלי החדש

סטארט־אפ ישראלי נבחר בידי אלביט לפיתוח מנועים היברידיים לרחפנים ● ארה"ב ובחריין תרגלו יירוט כטב"מים במפרץ ● קטאר מצטיידת במכ"מים מתוצרת צרפת ● ואוקראינה עוברת לכטב"מים מבוססי מצלמות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; הביטקוין צלל ב-10% לשפל של כמעט שנתיים

נאסד"ק ירד בכ-1.5% ● הביטקוין ירד ל-65 אלף דולר, חצי מהשיא שנקבע באוקטובר ● זינוק של 118% בהודעות הפיטורים בארה"ב, בינואר הגיעו לרמתם הגבוהה ביותר מאז 2009 ● דו"חות אמזון אחרי נעילת המסחר: ההכנסות צפויות לעלות לראשונה על 200 מיליארד דולר ● מחירי המתכות היקרות יורדים

יזמי MyOr. מימין:  ד''ר מיכאל ברנדווין, ד''ר אריאל כץ ופרופ' רוני כהן / צילום: באדיבות החברה

ליזם שהפך את אנזימוטק לסיפור הצלחה יש תוכנית חדשה לשינוי עולם הבריאות

ד"ר אריאל כץ, היזם שהוביל את חברת אנזימוטק ופרש רגע לפני שנמכרה במאות מיליוני דולרים, רוצה לרתום את קליניקות התזונה למהפכה ברפואה מונעת ● בראיון הוא מספר על המודל העסקי של חברת MyOr שהקים וצופה לה השנה הכנסות של 30 מיליון דולר

פתיחת שולחן ב''גריל 65'' / צילום: אנטולי מיכאלו

כל הדרך ממאיר אדוני לתחנת דלק: מסעדה שהיא חזרה הביתה

"גריל 65", השיפודייה על כביש 65 מול פרדס חנה, עושה חסד לקונספט האהוב, עם חתימת היד המובהקת של השף והרבה כבוד לז׳אנר

טוביה לוסקין, המייסד והמנכ''ל לשעבר / צילום: תמר מצפי

סוף לסכסוך: מייסד גבעות עולם יוצא בנזיד עדשים, החברה חוזרת לקידוחים

לאחר 12 שנות מאבק משפטי, נפרדת שותפות הנפט "גבעות עולם" מהמייסד טוביה לוסקין, שמכר את חלקו תמורת כ־1.2 מיליון שקל בלבד ופטור מחובות עתק ● כעת מכריזה ההנהלה על "דף חדש" וחזרה להפקת נפט מסחרית: "מחפשים שותף אסטרטגי, וגם נגייס הון בבורסה"

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

אמזון מגדילה את ההימור על AI, והמשקיעים מודאגים; המניה נופלת

אמזון רשמה שיא רבעוני בהכנסות של 213 מיליארד דולר, מעל התחזית ● הרווח למניה, 1.95 דולר, היה מעט מתחת לצפי ● הכנסות הענן היו 35.6 מיליארד דולר, מעל התחזיות, עם צמיחה שנתית של כ־21% ● המניה נופלת במסחר המאוחר בעיקר בשל תחזית השקעות חריגה של כ־200 מיליארד דולר לשנה הקרובה, שמעוררת חששות לגבי הלחץ על התזרים והרווחיות

סניף הבנק הבינלאומי / צילום: אייל טואג

הדיווח שהגדיל את הונו של צדיק בינו בחצי מיליארד שקל בתוך יום

בעקבות דיווח על כוונת פיבי של צדיק בינו להתמזג עם הבנק הבינלאומי שבשליטתה, זינקה מניית חברת ההחזקות בכ־17% וצמצמה את הדיסקאונט העמוק בו נסחרה ביחס לשווי החזקותיה בבנק ● אי.בי.אי: "השוק חיכה למהלך הזה. בינו מעוניין לסגור את הדיסקאונט ו'להתקרב לצלחת'"

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

שליש מהשטח מזוהם: מה עומד לקרות כעת בפרויקט שדה דב?

ממצאים ראשוניים של זיהום בקרקע ובמי התהום ברובע שדה דב העלו שאלות לגבי המשך קידום הפרויקטים במתחם ● באילו אזורים אותרו החומרים שמקורם בקצפי כיבוי אש, מדוע שווקו הקרקעות מלכתחילה, ואילו יזמים כבר מבהירים שהשטח שלהם נקי? ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: Shutterstock

המסרון שעלה לאיש בדירת הפנטהאוז שלו כשנפרד מבת זוגו

בני זוג ידועים בציבור נפרדו, והאישה דרשה לקבל את חלקה בנכס שנרכש לפני תחילת מערכת היחסים, ושלא שימש את בני הזוג "בחיי היומיום" או למגוריהם ● למה בכל זאת בית המשפט פסק לטובתה?

חוק הרווחים הכלואים / איור: גיל ג'יבלי

אלף פניות ביומיים: מי מחפש את נפגעי רפורמת הרווחים הכלואים?

למרות שצלחה את ועדת הכספים ושרדה את בג"ץ, רפורמת הרווחים הכלואים נתקלת במאבק חדש: רואי חשבון ובעלי חברות מתארגנים להקמת לובי נפגעים בכנסת, במטרה לעקר את החוק מתוכן

מרטין שלגל, נגיד הבנק המרכזי השוויצרי / צילום: Reuters, Maximilian Schwarz

הדילמה השוויצרית: איך להגן על הכלכלה, לשמור על הפרנק ולא לעצבן את טראמפ

בעוד שהדולר מוסיף ונחלש, והעולם מחפש יציבות, שווייץ ניצבת בפני "צרות של עשירים": המטבע המקומי בשיא של עשור, האינפלציה במדינה אפסית, והחשש מפגיעה ביצוא גובר ● האם הנגיד מרטין שלגל יחזור לריבית שלילית ויסתכן בעימות חזיתי מול ממשל טראמפ?

כמה ימי מחלה העובדים הישראלים לוקחים? / אילוסטרציה: Shutterstock

כמה ימי מחלה העובדים הישראלים לוקחים? הנתונים מנפצים כמה מיתוסים

האם הורים לילדים קטנים לוקחים יותר ימי מחלה מאחרים, ובאילו ימים ישראלים נוטים להיעדר? ● חברת חילן Value ניתחה את דיווחי ימי המחלה של מאות אלפי עובדים מסקטורים שונים, וחלק מהמסקנות מפתיעות ● שוק העבודה במספרים, מדור חדש

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

המחיר הכבד של התחרות עם אנבידיה: הסיבות לנפילת מניית AMD

מניית AMD צנחה אתמול לאחר פרסום הדוחות: התוצאות אומנם הרשימו, אך התחזית שידרה האטה זמנית ותחושה שפריצת הדרך הגדולה עדיין רחוקה ● התקווה הגדולה של החברה נמצאת בעיקר בהמשך השנה, כאשר היא תנסה לצאת ממכירת השבב הבודד וליצור פתרונות שלמים ● בדרך לשם, היא תצטרך להיזהר מתלות גדולה מדי ב-OpenAI