כוסות קפה חד-פעמיות / צילום: איל יצהר
המס על הכלים החד-פעמיים בדרך לריכוך משמעותי: לאור בקשת המסעדנים, ועדת הכספים של הכנסת תדון היום (ג') בהפחתת המס על כוסות נייר, זאת למרות שהמס כבר נכנס לתוקפו, ולמרות הנזקים הסביבתיים הנגרמים בשל שימוש בכוסות הנייר, המכילות אחוז נמוך של פלסטיק ומותירות חותם סביבתי כבד אף הן. לגלובס נודע כי לפי הפשרה שהושגה, כוסות נייר, בהן נעשה שימוש הולך וגובר בקרב בתי קפה ומסעדות, ימוסו לפי שיעור הפלסטיק שבהן. זהו הסדר שעשוי להפוך את שיעור המס לזניח, שכן מרבית כוסות הנייר מכילות כ-5% פלסטיק.
המס החדש, שנכנס לתוקף מתחילת נובמבר, משית 11 שקל של מיסוי לכל קילו מוצר חד-פעמי, במטרה להפחית את השימוש בכלים הנותרים לזהם את הסביבה לאורך שנים רבות לאחר תום השימוש בהם.
תומר מור, מנכ"ל "מסעדנים חזקים ביחד", הוביל את ההתנגדות של ענף המסעדנות למס, ומברך על הפתרון המסתמן עבור המגזר אותו הוא מייצג. לדבריו, "בישראל נמכרות כמיליון כוסות שתייה חמה ביום, כך שפועלנו לצמצום המס על כוסות הנייר בא כדי להגן על הפגיעה הכלכלית שהמס ישית על בתי הקפה בכל רחבי הארץ. כוס קפה הפכה להיות מוצר צריכה בסיסי עם ביקוש קשיח ומהווה חלק משמעותי מהכנסת סיגמנט בתי הקפה. אנו מאמינים בצורך להיגמל מפלסטיק מזהם, ולכן לא התנגדנו למיסוי על מיסוי כוסות פלסטיק לשתייה קרה".
במשרד להגנת הסביבה יציגו היום פתרון אחר לסוגיה, לבקשתו של יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר. מאחר שכוס הנייר כבדה יותר מכוס פלסטיק, נכון להיום המס שמחושב לפי משקל, מוביל לכך שכוסות הנייר יקרות יותר - למרות שמדובר בשני מוצרים המייצרים נזק סביבתי זהה. לכן, במשרד להגנת הסביבה יציגו פתרון לפיו יבוצע תקנון של 11 השקלים הנגבים היום כמס, כך שכוס נייר תמוסה בדומה לכוס פלסטיק, לפי היחס המשקלי הכולל.
אך בארגוני הסביבה חוששים שהוועדה עלולה להחליט היום להקל באופן משמעותי את המס דווקא על מוצר צריכה שהביקוש לו עולה, למרות שהוא פוגע בסביבה ולמרות החלופות הקיימות. הנטל הסביבתי הנגרם בשל השימוש הרגעי בכלים המזיקים הולך וגדל משנה לשנה, בשל הפופולריות שלהם בקרב הציבור הישראלי - אחד מצרכני החד"פ המובילים בעולם.
כלי הפלסטיק החד-פעמיים יוצרים נזק סביבתי אדיר בעומסי מיקרו-פלסטיק על הסביבה ובגרימת גזי חממה, נזק לבעלי חיים ועומס על מערכות פינוי הפסולת. ואולם, גם לכלים חד-פעמיים העשויים מנייר או מחומרים אחרים ישנו משקל סביבתי בשל השימוש הרב במשאבים הנדרש לייצורם, שינועם והטיפול בהם כפסולת בסוף חייהם. לכן, במשרדי הגנת הסביבה והאוצר החליטו למסות באופן דומה את כלל הכלים החד-פעמיים, במטרה לדרבן את הציבור לעבור לחלופות בנות-קיימא, רב-פעמיות.
כעת עולה החשש שכוסות הנייר המצליחות לחמוק מהמס כמעט לחלוטין, למרות שמרביתם המכריע של המוצרים הנמכרים היום מצופה בשכבת פלסטיק, ידרבנו למעשה את השימוש באלטרנטיבה החד-פעמית, המזיקה אף היא לסביבה.
בארגון אדם, טבע ודין מוחים על כך ומזהירים כי דרישת המסעדנים, שלפי הצפי תתקבל על-ידי חברי הוועדה, "תסרס את החוק". לדברי עו"ד מירב עבאדי, יועצת משפטית לתחום פסולת וקיימות בארגון אדם טבע ודין, "כלים אלה מזהמים ומזיקים לא פחות מפלסטיק, גם בשל העובדה שלשם ייצורם כורתים עצים, וגם משום שהם כבדים יותר וממילא מייצרים כמות גדולה יותר של פסולת. אנחנו קוראים לוועדה שלא לאפשר את התיקון האנטי-סביבתי שסותר את מטרת החוק. בעניין זה ראוי ללמוד את הלקח העצוב מהאופן שבו בחרו הרשתות לעקוף את חוק השקיות באמצעות מעבר לשקיות נייר או לשקיות עבות מזהמות שאינן חוסות תחת החוק. ניסוח נכון של החוק על מיסוי החד-פעמי ימנע התמודדות עם תופעה שלילית".
"לא סביבתי ולא מוסרי"
לאורך השנים האחרונות גדל בהתמדה השימוש של הציבור הישראלי בכלים חד-פעמיים. לפי בדיקת ארגון אדם טבע ודין, משפחה בת חמש נפשות הבוחרת לאכול רק בכלים חד-פעמיים, מוציאה בשנה סכום של משכורת חודשית (כ-6,130 שקל), עוד לפני עליית מחירי הכלים בשל המיסוי החדש. זאת, לעומת הוצאה מקסימלית של 1,213 שקל עבור שימוש בכלים רב-פעמיים (לרבות הוצאות בגין השטיפה של הכלים, כולל חימום המים ועלות סבון הכלים והסקוטש).
כלים חד-פעמיים העשויים מנייר, אשר ברובם הכמעט מוחלט גם מצופים בפלסטיק, הם חלק בלתי נפרד מכך ואינם מהווים חלופה סביבתית. "זו לא כוס נייר, זו כוס חד-פעמית עם תדמית של חומר ממוחזר ומתכלה - נייר", אומר פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה האקדמית סמי שמעון. "החרגה של כוסות כאלה או הפחתת העלות בשל הכמות הקטנה של הפלסטיק רק תשדר שהכוס פחות בעייתית, אפילו שמדובר במצב הפוך, ותדרבן את השימוש בהן, מבלי שהצרכנים יפנימו את משמעות הנזק הסביבתי שנגרם מהשימוש הרגעי שלהם בכוסות. מיחזור של כלים חד-פעמיים הוא כמעט בלתי אפשרי, גם כאשר מדובר בכוסות נייר מצופות פלסטיק. צריך לאסוף את הכוסות, להפריד אותן מהפסולת, וככל שיש פחות פלסטיק והוא מעורבב עם חומרים אחרים, ההפרדה והמיחזור של הנייר מהכוס קשים אפילו יותר. כמו כן, חשוב לזכור שהייצור כמו גם המיחזור של כלים חד-פעמיים מצריכים משאבים גדולים של חומר ואנרגיה, כגון מים ודלקים מאובנים, וגורמים לפליטות מזהמים וגזי חממה".
בארגון אדם טבע ודין בדקו עד כמה משפיע השימוש האנושי בכוסות החד-פעמיות העשויות נייר על הסביבה, כדי להמחיש בפני חברי הכנסת את הנזק שייגרם בשל ויתורם על הצבת "תג מחיר" עבור שימוש בכלים הגורמים לזיהום ודורשים משאבי ייצור.
ראשית, ייצור כלים חד-פעמיים מנייר כרוך בכריתת עצים, כאשר הרוב המכריע של הכלים אינו עשוי מחומר ממוחזר. "כלים מנייר מיועדים לשימוש חד-פעמי. זאת אומרת שאיפה שהוא בעולם גדלים עצים, מורידים אותם, מובילים אותם, מכינים מהם נייר, מהנייר מכינים כלי אוכל חד-פעמיים, ובתוך דקות ספורות של שימוש הכלים מוצאים עצמם בפח האשפה. זה לא סביבתי ולא מוסרי", אומר ראש תחום פסולת בארגון, עמיעד לפידות.
עץ אחד שנכרת לטובת השימושים האנושיים מספק ייצור של 2,461 כוסות חד-פעמיות מנייר. כלומר, אדם שמבצע שימוש יומי בשתי כוסות נייר "בלבד", אחראי באופן ישיר לכריתתו של עץ בתוך שלוש שנים. לפי לפידות, אזרח העולם הממוצע אחראי כיום בשנה באופן ממוצע לכריתה של שני עצים לשם שימושים שונים אותם מבצעים בני האדם - מרהיטים לכלים חד-פעמיים, כאשר העצים שאנו כורתים לצורך ייצור כוסות מנייר מהווים כ-15% מהעצים הנכרתים מדי שנה בעולם.
תהליך הייצור של כוס נייר גורם לפליטה של גזי חממה, המחוללים את משבר האקלים. ככל שגובר השימוש האנושי במוצרים החד-פעמיים, כך גם גוברת פליטת הגזים המצטברים באטמוספירה ודוחפים כלפי מעלה את הטמפרטורה ואת הסיכוי להתרחשותם של אירועי אקלים קיצוניים.
ייצור של כוס חד-פעמית גורר פליטה של כחצי ק"ג גזי חממה. כוס נייר שמשקלה כ- 10 גרם פולטת לאחר הטמנתה כמות גזי חממה נוספים של 9 גרם לכוס. לפי לפידות, הייצור וההטמנה של כוס נייר משחררים לאטמוספירה כמות גזי חממה כמו של הפעלת מדיח כלים מלא בטמפרטורה של 55 מעלות.
כוסות נייר אף מכבידות על מערך פינוי הפסולת, ובכך בפועל הבחירה האישית להשתמש בהן, גוררת 'מס' אוטומטי עבור כלל התושבים - גם אלה אשר לא מבצעים שימוש בכלים חד-פעמיים, אך משלמים תעריף ארנונה אחיד, דרכו מממנת העירייה את פינוי כמויות הפסולת ההולכות וגדלות.
משקלה של כוס חד-פעמית מנייר הוא כ-10 גרם - פי 7 מכוס חד-פעמית מפלסטיק שמשקלה 1.45 גרם. כלומר, אם כיום כלי הפלסטיק המיוצרים לשימוש חד-פעמי שוקלים בכללותם בישראל כ-68,000 טון, עם המעבר לכלי נייר, המשקל של הפסולת יגדל גם הוא פי 7 ויעמוד על כ-500,000 טון. עלות הטיפול בפסולת זו תגדל מ-191 מיליון שקל בשנה כעת לכמיליארד שקל. בנטל יישאו הרשויות המקומיות.
מיקרו-פלסטיק נוצר כתוצאה משימוש בכלים חד-פעמיים מפלסטיק. הם אינם מתכלים לעולם, אלא מתפרקים לשברירי פלסטיק קטנים, הנותרים לזהם את הסביבה, פוגעים בבעלי החיים ואף חוזרים לשרשרת המזון האנושית ונמצאים גם בצלחות ובשתייה שלנו. אך השימוש בכוסות נייר כלל לא פותר את אותה בעיה כבדת-משקל. כלים חד-פעמיים מנייר מצופים בפלסטיק שמשחרר חלקיקיי מיקרו-פלסטיק זעירים הפוגעים בבריאות ובסביבה אף הם. "קיבלנו מצב בו עברנו לכאורה לשימוש בכלים מנייר, אך עדיין נשארנו עם עלויות סביבתיות ובריאותיות גדולות", מסביר לפידות.
ההחלטה, ככל שתתקבל היום, להיענות לדרישת המסעדנים ולבטל כמעט לחלוטין את המס על כוסות הנייר, משמרת לדברי לפידות את תרבות ה"השתמש וזרוק". לדבריו, "השימוש בכלים מנייר או כל חומר אחר לא פותרים אותנו מאותה תרבות קלוקלת המחלחלת אל התפישה הערכית שלנו - גישה המתייחסת לחומרים שחולצו מהסביבה והיו כרוכים בזיהום ובאובדן של משאבים, כמיועדים לשימוש חד-פעמי בלבד. התרבות הזו פוגעת בנו סביבתית, בריאותית וחברתית. הנתונים האלה צריכים להיות לנגד עיניהם של חברי הוועדה".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "יו"ר ועדת הכספים אמר בסיום הדיון הקודם כי יש למצוא פתרון לנושא כלים חד-פעמיים העשויים נייר ומצופים פלסטיק. ואכן, גורמי המקצוע של המשרד להגנת הסביבה יציעו פתרון היום בדיון הוועדה, כפי שסוכם. ייתכן כי החרגה של כוסות הנייר מהמס היא משאלת לב של היבואנים והמשווקים, ואולם זה אינו הכיוון של המשרד להגנת הסביבה.
"כוס נייר מצופה פלסטיק אינה עדיפה סביבתית על כוס פלסטיק. יחד עם זאת, מכיוון שמשקל של כוס נייר מצופה פלסטיק גבוה ממשקל כוס פלסטיק, נשקלת אפשרות להפחית את המס על ק"ג מוצרי נייר מצופי פלסטיק, בהתאם ליחס בין משקל של כוס עשויה פלסטיק לבין משקל של כוס עשויה נייר מצופה פלסטיק, כך ששיעור העלייה במחיר של הכוסות האלה יהיה זהה לעלייה במחיר של שאר כלי הפלסטיק".