גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מצאו את הפירצה: כך ממוסמס המס על כוסות קפה חד-פעמיות

המס על כלים חד-פעמיים בדרך לריכוך משמעותי: לאור בקשת המסעדנים, ועדת הכספים תדון היום בהפחתת המס על כוסות נייר המצופות בפלסטיק ● לפי הפשרה שהושגה, כוסות הנייר ימוסו לפי שיעור הפלסטיק שבהן, מה שעשוי להפוך את שיעור המס לזניח ● בארגון אדם טבע ודין מתנגדים: "הוועדה תסרס את החוק; ייצור כוסות נייר אחראי לכריתת 15% מהעצים בעולם מדי שנה"

כוסות קפה חד-פעמיות / צילום: איל יצהר
כוסות קפה חד-פעמיות / צילום: איל יצהר

המס על הכלים החד-פעמיים בדרך לריכוך משמעותי: לאור בקשת המסעדנים, ועדת הכספים של הכנסת תדון היום (ג') בהפחתת המס על כוסות נייר, זאת למרות שהמס כבר נכנס לתוקפו, ולמרות הנזקים הסביבתיים הנגרמים בשל שימוש בכוסות הנייר, המכילות אחוז נמוך של פלסטיק ומותירות חותם סביבתי כבד אף הן. לגלובס נודע כי לפי הפשרה שהושגה, כוסות נייר, בהן נעשה שימוש הולך וגובר בקרב בתי קפה ומסעדות, ימוסו לפי שיעור הפלסטיק שבהן. זהו הסדר שעשוי להפוך את שיעור המס לזניח, שכן מרבית כוסות הנייר מכילות כ-5% פלסטיק.

המס החדש, שנכנס לתוקף מתחילת נובמבר, משית 11 שקל של מיסוי לכל קילו מוצר חד-פעמי, במטרה להפחית את השימוש בכלים הנותרים לזהם את הסביבה לאורך שנים רבות לאחר תום השימוש בהם.

תומר מור, מנכ"ל "מסעדנים חזקים ביחד", הוביל את ההתנגדות של ענף המסעדנות למס, ומברך על הפתרון המסתמן עבור המגזר אותו הוא מייצג. לדבריו, "בישראל נמכרות כמיליון כוסות שתייה חמה ביום, כך שפועלנו לצמצום המס על כוסות הנייר בא כדי להגן על הפגיעה הכלכלית שהמס ישית על בתי הקפה בכל רחבי הארץ. כוס קפה הפכה להיות מוצר צריכה בסיסי עם ביקוש קשיח ומהווה חלק משמעותי מהכנסת סיגמנט בתי הקפה. אנו מאמינים בצורך להיגמל מפלסטיק מזהם, ולכן לא התנגדנו למיסוי על מיסוי כוסות פלסטיק לשתייה קרה". 

במשרד להגנת הסביבה יציגו היום פתרון אחר לסוגיה, לבקשתו של יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר. מאחר שכוס הנייר כבדה יותר מכוס פלסטיק, נכון להיום המס שמחושב לפי משקל, מוביל לכך שכוסות הנייר יקרות יותר - למרות שמדובר בשני מוצרים המייצרים נזק סביבתי זהה. לכן, במשרד להגנת הסביבה יציגו פתרון לפיו יבוצע תקנון של 11 השקלים הנגבים היום כמס, כך שכוס נייר תמוסה בדומה לכוס פלסטיק, לפי היחס המשקלי הכולל.

אך בארגוני הסביבה חוששים שהוועדה עלולה להחליט היום להקל באופן משמעותי את המס דווקא על מוצר צריכה שהביקוש לו עולה, למרות שהוא פוגע בסביבה ולמרות החלופות הקיימות. הנטל הסביבתי הנגרם בשל השימוש הרגעי בכלים המזיקים הולך וגדל משנה לשנה, בשל הפופולריות שלהם בקרב הציבור הישראלי - אחד מצרכני החד"פ המובילים בעולם.

כלי הפלסטיק החד-פעמיים יוצרים נזק סביבתי אדיר בעומסי מיקרו-פלסטיק על הסביבה ובגרימת גזי חממה, נזק לבעלי חיים ועומס על מערכות פינוי הפסולת. ואולם, גם לכלים חד-פעמיים העשויים מנייר או מחומרים אחרים ישנו משקל סביבתי בשל השימוש הרב במשאבים הנדרש לייצורם, שינועם והטיפול בהם כפסולת בסוף חייהם. לכן, במשרדי הגנת הסביבה והאוצר החליטו למסות באופן דומה את כלל הכלים החד-פעמיים, במטרה לדרבן את הציבור לעבור לחלופות בנות-קיימא, רב-פעמיות.

כעת עולה החשש שכוסות הנייר המצליחות לחמוק מהמס כמעט לחלוטין, למרות שמרביתם המכריע של המוצרים הנמכרים היום מצופה בשכבת פלסטיק, ידרבנו למעשה את השימוש באלטרנטיבה החד-פעמית, המזיקה אף היא לסביבה.

בארגון אדם, טבע ודין מוחים על כך ומזהירים כי דרישת המסעדנים, שלפי הצפי תתקבל על-ידי חברי הוועדה, "תסרס את החוק". לדברי עו"ד מירב עבאדי, יועצת משפטית לתחום פסולת וקיימות בארגון אדם טבע ודין, "כלים אלה מזהמים ומזיקים לא פחות מפלסטיק, גם בשל העובדה שלשם ייצורם כורתים עצים, וגם משום שהם כבדים יותר וממילא מייצרים כמות גדולה יותר של פסולת. אנחנו קוראים לוועדה שלא לאפשר את התיקון האנטי-סביבתי שסותר את מטרת החוק. בעניין זה ראוי ללמוד את הלקח העצוב מהאופן שבו בחרו הרשתות לעקוף את חוק השקיות באמצעות מעבר לשקיות נייר או לשקיות עבות מזהמות שאינן חוסות תחת החוק. ניסוח נכון של החוק על מיסוי החד-פעמי ימנע התמודדות עם תופעה שלילית".

"לא סביבתי ולא מוסרי" 

לאורך השנים האחרונות גדל בהתמדה השימוש של הציבור הישראלי בכלים חד-פעמיים. לפי בדיקת ארגון אדם טבע ודין, משפחה בת חמש נפשות הבוחרת לאכול רק בכלים חד-פעמיים, מוציאה בשנה סכום של משכורת חודשית (כ-6,130 שקל), עוד לפני עליית מחירי הכלים בשל המיסוי החדש. זאת, לעומת הוצאה מקסימלית של 1,213 שקל עבור שימוש בכלים רב-פעמיים (לרבות הוצאות בגין השטיפה של הכלים, כולל חימום המים ועלות סבון הכלים והסקוטש).

כלים חד-פעמיים העשויים מנייר, אשר ברובם הכמעט מוחלט גם מצופים בפלסטיק, הם חלק בלתי נפרד מכך ואינם מהווים חלופה סביבתית. "זו לא כוס נייר, זו כוס חד-פעמית עם תדמית של חומר ממוחזר ומתכלה - נייר", אומר פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה האקדמית סמי שמעון. "החרגה של כוסות כאלה או הפחתת העלות בשל הכמות הקטנה של הפלסטיק רק תשדר שהכוס פחות בעייתית, אפילו שמדובר במצב הפוך, ותדרבן את השימוש בהן, מבלי שהצרכנים יפנימו את משמעות הנזק הסביבתי שנגרם מהשימוש הרגעי שלהם בכוסות. מיחזור של כלים חד-פעמיים הוא כמעט בלתי אפשרי, גם כאשר מדובר בכוסות נייר מצופות פלסטיק. צריך לאסוף את הכוסות, להפריד אותן מהפסולת, וככל שיש פחות פלסטיק והוא מעורבב עם חומרים אחרים, ההפרדה והמיחזור של הנייר מהכוס קשים אפילו יותר. כמו כן, חשוב לזכור שהייצור כמו גם המיחזור של כלים חד-פעמיים מצריכים משאבים גדולים של חומר ואנרגיה, כגון מים ודלקים מאובנים, וגורמים לפליטות מזהמים וגזי חממה".

בארגון אדם טבע ודין בדקו עד כמה משפיע השימוש האנושי בכוסות החד-פעמיות העשויות נייר על הסביבה, כדי להמחיש בפני חברי הכנסת את הנזק שייגרם בשל ויתורם על הצבת "תג מחיר" עבור שימוש בכלים הגורמים לזיהום ודורשים משאבי ייצור.

ראשית, ייצור כלים חד-פעמיים מנייר כרוך בכריתת עצים, כאשר הרוב המכריע של הכלים אינו עשוי מחומר ממוחזר. "כלים מנייר מיועדים לשימוש חד-פעמי. זאת אומרת שאיפה שהוא בעולם גדלים עצים, מורידים אותם, מובילים אותם, מכינים מהם נייר, מהנייר מכינים כלי אוכל חד-פעמיים, ובתוך דקות ספורות של שימוש הכלים מוצאים עצמם בפח האשפה. זה לא סביבתי ולא מוסרי", אומר ראש תחום פסולת בארגון, עמיעד לפידות.

עץ אחד שנכרת לטובת השימושים האנושיים מספק ייצור של 2,461 כוסות חד-פעמיות מנייר. כלומר, אדם שמבצע שימוש יומי בשתי כוסות נייר "בלבד", אחראי באופן ישיר לכריתתו של עץ בתוך שלוש שנים. לפי לפידות, אזרח העולם הממוצע אחראי כיום בשנה באופן ממוצע לכריתה של שני עצים לשם שימושים שונים אותם מבצעים בני האדם - מרהיטים לכלים חד-פעמיים, כאשר העצים שאנו כורתים לצורך ייצור כוסות מנייר מהווים כ-15% מהעצים הנכרתים מדי שנה בעולם.

תהליך הייצור של כוס נייר גורם לפליטה של גזי חממה, המחוללים את משבר האקלים. ככל שגובר השימוש האנושי במוצרים החד-פעמיים, כך גם גוברת פליטת הגזים המצטברים באטמוספירה ודוחפים כלפי מעלה את הטמפרטורה ואת הסיכוי להתרחשותם של אירועי אקלים קיצוניים.

ייצור של כוס חד-פעמית גורר פליטה של כחצי ק"ג גזי חממה. כוס נייר שמשקלה כ- 10 גרם פולטת לאחר הטמנתה כמות גזי חממה נוספים של 9 גרם לכוס. לפי לפידות, הייצור וההטמנה של כוס נייר משחררים לאטמוספירה כמות גזי חממה כמו של הפעלת מדיח כלים מלא בטמפרטורה של 55 מעלות.

כוסות נייר אף מכבידות על מערך פינוי הפסולת, ובכך בפועל הבחירה האישית להשתמש בהן, גוררת 'מס' אוטומטי עבור כלל התושבים - גם אלה אשר לא מבצעים שימוש בכלים חד-פעמיים, אך משלמים תעריף ארנונה אחיד, דרכו מממנת העירייה את פינוי כמויות הפסולת ההולכות וגדלות.

משקלה של כוס חד-פעמית מנייר הוא כ-10 גרם - פי 7 מכוס חד-פעמית מפלסטיק שמשקלה 1.45 גרם. כלומר, אם כיום כלי הפלסטיק המיוצרים לשימוש חד-פעמי שוקלים בכללותם בישראל כ-68,000 טון, עם המעבר לכלי נייר, המשקל של הפסולת יגדל גם הוא פי 7 ויעמוד על כ-500,000 טון. עלות הטיפול בפסולת זו תגדל מ-191 מיליון שקל בשנה כעת לכמיליארד שקל. בנטל יישאו הרשויות המקומיות.

מיקרו-פלסטיק נוצר כתוצאה משימוש בכלים חד-פעמיים מפלסטיק. הם אינם מתכלים לעולם, אלא מתפרקים לשברירי פלסטיק קטנים, הנותרים לזהם את הסביבה, פוגעים בבעלי החיים ואף חוזרים לשרשרת המזון האנושית ונמצאים גם בצלחות ובשתייה שלנו. אך השימוש בכוסות נייר כלל לא פותר את אותה בעיה כבדת-משקל. כלים חד-פעמיים מנייר מצופים בפלסטיק שמשחרר חלקיקיי מיקרו-פלסטיק זעירים הפוגעים בבריאות ובסביבה אף הם. "קיבלנו מצב בו עברנו לכאורה לשימוש בכלים מנייר, אך עדיין נשארנו עם עלויות סביבתיות ובריאותיות גדולות", מסביר לפידות.

ההחלטה, ככל שתתקבל היום, להיענות לדרישת המסעדנים ולבטל כמעט לחלוטין את המס על כוסות הנייר, משמרת לדברי לפידות את תרבות ה"השתמש וזרוק". לדבריו, "השימוש בכלים מנייר או כל חומר אחר לא פותרים אותנו מאותה תרבות קלוקלת המחלחלת אל התפישה הערכית שלנו - גישה המתייחסת לחומרים שחולצו מהסביבה והיו כרוכים בזיהום ובאובדן של משאבים, כמיועדים לשימוש חד-פעמי בלבד. התרבות הזו פוגעת בנו סביבתית, בריאותית וחברתית. הנתונים האלה צריכים להיות לנגד עיניהם של חברי הוועדה".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "יו"ר ועדת הכספים אמר בסיום הדיון הקודם כי יש למצוא פתרון לנושא כלים חד-פעמיים העשויים נייר ומצופים פלסטיק. ואכן, גורמי המקצוע של המשרד להגנת הסביבה יציעו פתרון היום בדיון הוועדה, כפי שסוכם. ייתכן כי החרגה של כוסות הנייר מהמס היא משאלת לב של היבואנים והמשווקים, ואולם זה אינו הכיוון של המשרד להגנת הסביבה.

"כוס נייר מצופה פלסטיק אינה עדיפה סביבתית על כוס פלסטיק. יחד עם זאת, מכיוון שמשקל של כוס נייר מצופה פלסטיק גבוה ממשקל כוס פלסטיק, נשקלת אפשרות להפחית את המס על ק"ג מוצרי נייר מצופי פלסטיק, בהתאם ליחס בין משקל של כוס עשויה פלסטיק לבין משקל של כוס עשויה נייר מצופה פלסטיק, כך ששיעור העלייה במחיר של הכוסות האלה יהיה זהה לעלייה במחיר של שאר כלי הפלסטיק".

עוד כתבות

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר