גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מצאו את הפירצה: כך ממוסמס המס על כוסות קפה חד-פעמיות

המס על כלים חד-פעמיים בדרך לריכוך משמעותי: לאור בקשת המסעדנים, ועדת הכספים תדון היום בהפחתת המס על כוסות נייר המצופות בפלסטיק ● לפי הפשרה שהושגה, כוסות הנייר ימוסו לפי שיעור הפלסטיק שבהן, מה שעשוי להפוך את שיעור המס לזניח ● בארגון אדם טבע ודין מתנגדים: "הוועדה תסרס את החוק; ייצור כוסות נייר אחראי לכריתת 15% מהעצים בעולם מדי שנה"

כוסות קפה חד-פעמיות / צילום: איל יצהר
כוסות קפה חד-פעמיות / צילום: איל יצהר

המס על הכלים החד-פעמיים בדרך לריכוך משמעותי: לאור בקשת המסעדנים, ועדת הכספים של הכנסת תדון היום (ג') בהפחתת המס על כוסות נייר, זאת למרות שהמס כבר נכנס לתוקפו, ולמרות הנזקים הסביבתיים הנגרמים בשל שימוש בכוסות הנייר, המכילות אחוז נמוך של פלסטיק ומותירות חותם סביבתי כבד אף הן. לגלובס נודע כי לפי הפשרה שהושגה, כוסות נייר, בהן נעשה שימוש הולך וגובר בקרב בתי קפה ומסעדות, ימוסו לפי שיעור הפלסטיק שבהן. זהו הסדר שעשוי להפוך את שיעור המס לזניח, שכן מרבית כוסות הנייר מכילות כ-5% פלסטיק.

המס החדש, שנכנס לתוקף מתחילת נובמבר, משית 11 שקל של מיסוי לכל קילו מוצר חד-פעמי, במטרה להפחית את השימוש בכלים הנותרים לזהם את הסביבה לאורך שנים רבות לאחר תום השימוש בהם.

תומר מור, מנכ"ל "מסעדנים חזקים ביחד", הוביל את ההתנגדות של ענף המסעדנות למס, ומברך על הפתרון המסתמן עבור המגזר אותו הוא מייצג. לדבריו, "בישראל נמכרות כמיליון כוסות שתייה חמה ביום, כך שפועלנו לצמצום המס על כוסות הנייר בא כדי להגן על הפגיעה הכלכלית שהמס ישית על בתי הקפה בכל רחבי הארץ. כוס קפה הפכה להיות מוצר צריכה בסיסי עם ביקוש קשיח ומהווה חלק משמעותי מהכנסת סיגמנט בתי הקפה. אנו מאמינים בצורך להיגמל מפלסטיק מזהם, ולכן לא התנגדנו למיסוי על מיסוי כוסות פלסטיק לשתייה קרה". 

במשרד להגנת הסביבה יציגו היום פתרון אחר לסוגיה, לבקשתו של יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר. מאחר שכוס הנייר כבדה יותר מכוס פלסטיק, נכון להיום המס שמחושב לפי משקל, מוביל לכך שכוסות הנייר יקרות יותר - למרות שמדובר בשני מוצרים המייצרים נזק סביבתי זהה. לכן, במשרד להגנת הסביבה יציגו פתרון לפיו יבוצע תקנון של 11 השקלים הנגבים היום כמס, כך שכוס נייר תמוסה בדומה לכוס פלסטיק, לפי היחס המשקלי הכולל.

אך בארגוני הסביבה חוששים שהוועדה עלולה להחליט היום להקל באופן משמעותי את המס דווקא על מוצר צריכה שהביקוש לו עולה, למרות שהוא פוגע בסביבה ולמרות החלופות הקיימות. הנטל הסביבתי הנגרם בשל השימוש הרגעי בכלים המזיקים הולך וגדל משנה לשנה, בשל הפופולריות שלהם בקרב הציבור הישראלי - אחד מצרכני החד"פ המובילים בעולם.

כלי הפלסטיק החד-פעמיים יוצרים נזק סביבתי אדיר בעומסי מיקרו-פלסטיק על הסביבה ובגרימת גזי חממה, נזק לבעלי חיים ועומס על מערכות פינוי הפסולת. ואולם, גם לכלים חד-פעמיים העשויים מנייר או מחומרים אחרים ישנו משקל סביבתי בשל השימוש הרב במשאבים הנדרש לייצורם, שינועם והטיפול בהם כפסולת בסוף חייהם. לכן, במשרדי הגנת הסביבה והאוצר החליטו למסות באופן דומה את כלל הכלים החד-פעמיים, במטרה לדרבן את הציבור לעבור לחלופות בנות-קיימא, רב-פעמיות.

כעת עולה החשש שכוסות הנייר המצליחות לחמוק מהמס כמעט לחלוטין, למרות שמרביתם המכריע של המוצרים הנמכרים היום מצופה בשכבת פלסטיק, ידרבנו למעשה את השימוש באלטרנטיבה החד-פעמית, המזיקה אף היא לסביבה.

בארגון אדם, טבע ודין מוחים על כך ומזהירים כי דרישת המסעדנים, שלפי הצפי תתקבל על-ידי חברי הוועדה, "תסרס את החוק". לדברי עו"ד מירב עבאדי, יועצת משפטית לתחום פסולת וקיימות בארגון אדם טבע ודין, "כלים אלה מזהמים ומזיקים לא פחות מפלסטיק, גם בשל העובדה שלשם ייצורם כורתים עצים, וגם משום שהם כבדים יותר וממילא מייצרים כמות גדולה יותר של פסולת. אנחנו קוראים לוועדה שלא לאפשר את התיקון האנטי-סביבתי שסותר את מטרת החוק. בעניין זה ראוי ללמוד את הלקח העצוב מהאופן שבו בחרו הרשתות לעקוף את חוק השקיות באמצעות מעבר לשקיות נייר או לשקיות עבות מזהמות שאינן חוסות תחת החוק. ניסוח נכון של החוק על מיסוי החד-פעמי ימנע התמודדות עם תופעה שלילית".

"לא סביבתי ולא מוסרי" 

לאורך השנים האחרונות גדל בהתמדה השימוש של הציבור הישראלי בכלים חד-פעמיים. לפי בדיקת ארגון אדם טבע ודין, משפחה בת חמש נפשות הבוחרת לאכול רק בכלים חד-פעמיים, מוציאה בשנה סכום של משכורת חודשית (כ-6,130 שקל), עוד לפני עליית מחירי הכלים בשל המיסוי החדש. זאת, לעומת הוצאה מקסימלית של 1,213 שקל עבור שימוש בכלים רב-פעמיים (לרבות הוצאות בגין השטיפה של הכלים, כולל חימום המים ועלות סבון הכלים והסקוטש).

כלים חד-פעמיים העשויים מנייר, אשר ברובם הכמעט מוחלט גם מצופים בפלסטיק, הם חלק בלתי נפרד מכך ואינם מהווים חלופה סביבתית. "זו לא כוס נייר, זו כוס חד-פעמית עם תדמית של חומר ממוחזר ומתכלה - נייר", אומר פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה האקדמית סמי שמעון. "החרגה של כוסות כאלה או הפחתת העלות בשל הכמות הקטנה של הפלסטיק רק תשדר שהכוס פחות בעייתית, אפילו שמדובר במצב הפוך, ותדרבן את השימוש בהן, מבלי שהצרכנים יפנימו את משמעות הנזק הסביבתי שנגרם מהשימוש הרגעי שלהם בכוסות. מיחזור של כלים חד-פעמיים הוא כמעט בלתי אפשרי, גם כאשר מדובר בכוסות נייר מצופות פלסטיק. צריך לאסוף את הכוסות, להפריד אותן מהפסולת, וככל שיש פחות פלסטיק והוא מעורבב עם חומרים אחרים, ההפרדה והמיחזור של הנייר מהכוס קשים אפילו יותר. כמו כן, חשוב לזכור שהייצור כמו גם המיחזור של כלים חד-פעמיים מצריכים משאבים גדולים של חומר ואנרגיה, כגון מים ודלקים מאובנים, וגורמים לפליטות מזהמים וגזי חממה".

בארגון אדם טבע ודין בדקו עד כמה משפיע השימוש האנושי בכוסות החד-פעמיות העשויות נייר על הסביבה, כדי להמחיש בפני חברי הכנסת את הנזק שייגרם בשל ויתורם על הצבת "תג מחיר" עבור שימוש בכלים הגורמים לזיהום ודורשים משאבי ייצור.

ראשית, ייצור כלים חד-פעמיים מנייר כרוך בכריתת עצים, כאשר הרוב המכריע של הכלים אינו עשוי מחומר ממוחזר. "כלים מנייר מיועדים לשימוש חד-פעמי. זאת אומרת שאיפה שהוא בעולם גדלים עצים, מורידים אותם, מובילים אותם, מכינים מהם נייר, מהנייר מכינים כלי אוכל חד-פעמיים, ובתוך דקות ספורות של שימוש הכלים מוצאים עצמם בפח האשפה. זה לא סביבתי ולא מוסרי", אומר ראש תחום פסולת בארגון, עמיעד לפידות.

עץ אחד שנכרת לטובת השימושים האנושיים מספק ייצור של 2,461 כוסות חד-פעמיות מנייר. כלומר, אדם שמבצע שימוש יומי בשתי כוסות נייר "בלבד", אחראי באופן ישיר לכריתתו של עץ בתוך שלוש שנים. לפי לפידות, אזרח העולם הממוצע אחראי כיום בשנה באופן ממוצע לכריתה של שני עצים לשם שימושים שונים אותם מבצעים בני האדם - מרהיטים לכלים חד-פעמיים, כאשר העצים שאנו כורתים לצורך ייצור כוסות מנייר מהווים כ-15% מהעצים הנכרתים מדי שנה בעולם.

תהליך הייצור של כוס נייר גורם לפליטה של גזי חממה, המחוללים את משבר האקלים. ככל שגובר השימוש האנושי במוצרים החד-פעמיים, כך גם גוברת פליטת הגזים המצטברים באטמוספירה ודוחפים כלפי מעלה את הטמפרטורה ואת הסיכוי להתרחשותם של אירועי אקלים קיצוניים.

ייצור של כוס חד-פעמית גורר פליטה של כחצי ק"ג גזי חממה. כוס נייר שמשקלה כ- 10 גרם פולטת לאחר הטמנתה כמות גזי חממה נוספים של 9 גרם לכוס. לפי לפידות, הייצור וההטמנה של כוס נייר משחררים לאטמוספירה כמות גזי חממה כמו של הפעלת מדיח כלים מלא בטמפרטורה של 55 מעלות.

כוסות נייר אף מכבידות על מערך פינוי הפסולת, ובכך בפועל הבחירה האישית להשתמש בהן, גוררת 'מס' אוטומטי עבור כלל התושבים - גם אלה אשר לא מבצעים שימוש בכלים חד-פעמיים, אך משלמים תעריף ארנונה אחיד, דרכו מממנת העירייה את פינוי כמויות הפסולת ההולכות וגדלות.

משקלה של כוס חד-פעמית מנייר הוא כ-10 גרם - פי 7 מכוס חד-פעמית מפלסטיק שמשקלה 1.45 גרם. כלומר, אם כיום כלי הפלסטיק המיוצרים לשימוש חד-פעמי שוקלים בכללותם בישראל כ-68,000 טון, עם המעבר לכלי נייר, המשקל של הפסולת יגדל גם הוא פי 7 ויעמוד על כ-500,000 טון. עלות הטיפול בפסולת זו תגדל מ-191 מיליון שקל בשנה כעת לכמיליארד שקל. בנטל יישאו הרשויות המקומיות.

מיקרו-פלסטיק נוצר כתוצאה משימוש בכלים חד-פעמיים מפלסטיק. הם אינם מתכלים לעולם, אלא מתפרקים לשברירי פלסטיק קטנים, הנותרים לזהם את הסביבה, פוגעים בבעלי החיים ואף חוזרים לשרשרת המזון האנושית ונמצאים גם בצלחות ובשתייה שלנו. אך השימוש בכוסות נייר כלל לא פותר את אותה בעיה כבדת-משקל. כלים חד-פעמיים מנייר מצופים בפלסטיק שמשחרר חלקיקיי מיקרו-פלסטיק זעירים הפוגעים בבריאות ובסביבה אף הם. "קיבלנו מצב בו עברנו לכאורה לשימוש בכלים מנייר, אך עדיין נשארנו עם עלויות סביבתיות ובריאותיות גדולות", מסביר לפידות.

ההחלטה, ככל שתתקבל היום, להיענות לדרישת המסעדנים ולבטל כמעט לחלוטין את המס על כוסות הנייר, משמרת לדברי לפידות את תרבות ה"השתמש וזרוק". לדבריו, "השימוש בכלים מנייר או כל חומר אחר לא פותרים אותנו מאותה תרבות קלוקלת המחלחלת אל התפישה הערכית שלנו - גישה המתייחסת לחומרים שחולצו מהסביבה והיו כרוכים בזיהום ובאובדן של משאבים, כמיועדים לשימוש חד-פעמי בלבד. התרבות הזו פוגעת בנו סביבתית, בריאותית וחברתית. הנתונים האלה צריכים להיות לנגד עיניהם של חברי הוועדה".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "יו"ר ועדת הכספים אמר בסיום הדיון הקודם כי יש למצוא פתרון לנושא כלים חד-פעמיים העשויים נייר ומצופים פלסטיק. ואכן, גורמי המקצוע של המשרד להגנת הסביבה יציעו פתרון היום בדיון הוועדה, כפי שסוכם. ייתכן כי החרגה של כוסות הנייר מהמס היא משאלת לב של היבואנים והמשווקים, ואולם זה אינו הכיוון של המשרד להגנת הסביבה.

"כוס נייר מצופה פלסטיק אינה עדיפה סביבתית על כוס פלסטיק. יחד עם זאת, מכיוון שמשקל של כוס נייר מצופה פלסטיק גבוה ממשקל כוס פלסטיק, נשקלת אפשרות להפחית את המס על ק"ג מוצרי נייר מצופי פלסטיק, בהתאם ליחס בין משקל של כוס עשויה פלסטיק לבין משקל של כוס עשויה נייר מצופה פלסטיק, כך ששיעור העלייה במחיר של הכוסות האלה יהיה זהה לעלייה במחיר של שאר כלי הפלסטיק".

עוד כתבות

חברת מטא / צילום: Shutterstock, Michael Vi

חברות הביג הטק מתכוננות לגל של רגולציה

שלא כמו בעבר, הפעם המבט הבוחן על התעשייה עלול להשפיע על השורה התחתונה בדוחות

קרן אופק / צילום: רמי זרנגר

ועד העובדים של פרטנר דורש מינוי נציג בדירקטוריון

בנוסף לבונוס, העובדים מעוניינים שבדומה לסלקום ולבזק, אבי גבאי יאפשר נציג שלהם בדירקטוריון פרטנר ■ בנוסף דורשים העובדים להיכנס עימם למו"מ מיידי עוד לפני השלמת העסקה להעברת השליטה בחברה

ניר שוורץ מעיד בבית המשפט / צילום: יוסי זמיר

משפט נתניהו: "אי-אפשר ללטף אדם בחדר החקירה על-מנת שייתן גרסה"

ברקע המגעים להסדר טיעון, התחדש היום משפטו של רה"מ לשעבר בנימין נתניהו, ועוה"ד בעז בן-צור וז'ק חן המשיכו בחקירתו של ניר שוורץ, חוקר המשטרה של עד המדינה ניר חפץ ● בין היתר אמר שוורץ בעדותו: "חקירה היא לא דבר נעים. אי אפשר לעשות את זה באמצעות ליטופים וחיבוקים" ● בהמשך עלה להעיד חוקר המשטרה יניב פלג, שחקר גם הוא את חפץ בזמנו

פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בקריפטו, נעילה ירוקה בבורסות אירופה; יוניליוור צנחה 7%

דאקס עלה ב-0.3%, פוטסי הוסיף 0.9% וקאק התקדם 0.8% ● היום לא יתקיים מסחר בניו יורק לרגל יום מרטין לות'ר קינג ● יוניליוור צנחה לאחר שחברת הפארמה GSK דחתה את הצעתה לרכישת חטיבת הבריאות הצרכנית שלה בתמורה ל-50 מיליארד פאונד ● הכלכלה בסין התרחבה ב-8.1% בשנת 2021, לעומת צפי כלכלנים לצמיחה של 8.4%

פרופ' אמנון שעשוע, מנכ''ל מובילאיי, בתערוכת CES / צילום: אינטל

הדרך להנפקה עוברת בתערוכה: כך מנסה מובילאיי לשכנע שהיא שווה עשרות מיליארדים

תערוכת CES הייתה תחנה חשובה בדרכה של החברה להנפקה הגדולה ביותר בתולדות ההייטק הישראלי ● כיצד מתכוונת מובילאיי לשכנע קרנות ענק ובתי השקעות שהיא שווה פי עשרה מאשר בהנפקה הקודמת? ● ומדוע זה מאיים עבור הרבה חברות אוטוטק צעירות?

טראוויס קלניק, מייסד אובר, אדם נוימן, מייסד wework, אליזבת הולמס, מייסדת ת'ראנוס, ג'יימס מונסיס, ממייסדי ג'ול / צילום: שאטרסטוק,  AP-Susan Walsh, מתוך ויקיפדיה Heisenberg Media

"חדי הקרן צברו כוח רב מדי, צריך לרסן אותם": חוקרים מישראל ומארה"ב קוראים למהפכה

כוחם של חדי הקרן בשוק גדל בקצב מסחרר, בעוד שנתוני הביצועים מוסתרים מהציבור ● ניסיון השנים האחרונות מראה שחוסר השקיפות עשוי להוביל למהלכים פסולים עד כדי מעשי הונאה של ממש ● עם ריבוי הסקנדלים, החוקרים קוראים לשים קץ להתנהלות החשאית ולהחיל את כללי השקיפות על החברות

נמל גואנגג'ואו בסין / צילום: Shutterstock, GuoZhongHua

מדיניות "אפס קורונה" של סין עלולה לערער בשנית את שרשרת האספקה העולמית

הפרעות בשרשרת האספקה מתמשכות עקב המדיניות הקשיחה של סין בנוגע לקורונה, כך עפ"י כלכלנית ממודי'ס ● לדבר יהיו "השלכות משמעותיות על האינפלציה וכן על החלטות הבנק המרכזי בחודשים הקרובים"

שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל / צילום: תמר מצפי

פינוי הבמה או מהלך טקטי: מה עומד מאחורי פרישת אליהו מתפקיד יו"ר מגדל

בעל השליטה במגדל, שיחגוג השבוע 86, החליט לפנות את תפקיד יו"ר דירקטוריון החברה האם, מגדל אחזקות, וצפוי להיות מוחלף על ידי שופט העליון בדימוס חנן מלצר • השאלה: האם הוויתור על התפקיד יסלול את דרכו חזרה למעורבות ישירה בחברת הביטוח

מוכרי הדירות שמשנים את המחיר במהלך המו''מ / איור: גיל ג'יבלי

זו כבר תופעה: העסקה כמעט נחתמה, ואז המוכרים מודיעים - הדירה התייקרה במאות אלפי שקלים

הסחרור במחירים גורם למוכרי הדירות לנסות להעלות מחירים גם תוך כדי המשא-ומתן וגם אם כבר סגרו עם הקונים על סכום לעסקה ● איך זה נראה מהצד של הקונים, ומה אומר החוק

נשיא טורקיה ארדואן / צילום: Shutterstock, Mr. Claret Red

הלירה הטורקית בצלילה חופשית. איך הישראלים מרוויחים מזה?

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן מוביל במדינה ניסוי כלכלי מסוכן: במקום להעלות ריבית כדי לעצור את האינפלציה הגואה, הוא דווקא מוריד אותה עוד ועוד ● בשנה החולפת, הלירה הטורקית איבדה 44% מערכה לעומת הדולר ומיליוני טורקים ירדו אל מתחת לקו העוני ● עוד תופעה שצוברת תאוצה היא המרת המשכורת לביטקוין ולזהב ● והישראלים? הם דווקא נהנים מכל המצב ● האזינו 

קנצלר אוסטריה, קרל ניהאמר / צילום: Associated Press, Michael Gruber

אוסטריה הציגה חוק לחובת חיסון נגד קורונה; קנס של 3,600 אירו למסרבים

לפי הצעת החוק, כל מי שמבוגר מגיל 18 יהיה מחויב להתחסן, כאשר נשים בהריון ומי שאינם יכולים להתחסן מסיבות רפואיות יוחרגו מהחובה ● אוסטריה היא המדינה הראשונה באירופה הנוקטת צעד זה, על רקע מיעוט גדול יחסית של מתנגדי חיסונים במדינה

חווה סולארית / צילום: Shutterstock, abriendomundo

מגדל תיכנס כשותפה בפרויקטים של טראלייט בהשקעה של 460 מיליון ש'

טראלייט חתמה על מזכר הבנות עם מגדל ביטוח לשם כניסתה כשותפה בשני פרויקטים: תשקיע עד 270 מיליון שקל בפרויקט הסולארי "התענך1" בצפון הארץ ועד 190 מיליון שקל בפרויקט Dunmore בקנדה

דב סלע חברת ראדא / צילום: שלומי יוסף

אחרי שאיבדה 35% מאז השיא שלה: ראדא פירסמה תחזית צמיחה חיובית

חברת המכ"מים הטקטיים ראדא, שנסחרת בת"א ובנאסד"ק, סיפקה פרטים על אסטרטגיית הצמיחה שלה בכנס משקיעים וירטואלי שערכה השבוע ● מצפה להכנסות של 140 מיליון דולר השנה – גידול של כ-20% ביחס להכנסות שהיא צפויה להציג בדוחות 2021

לשכת התעסוקה בת''א. להעניק אבטלה לתקופה מוגבלת / צילום: שירות תעסוקה

לפני השפעת האומיקרון: שיעור האבטלה בדצמבר 2021 ירד ל-4.1%

שיעור האבטלה הרחב בסיכום הרבעון הרביעי אשתקד: 6.5% - טוב יותר מהתחזיות של בנק ישראל לרבעון האחרון של 2021

שלמה אליהו / צילום: תמר מצפי

בדרך לרעידת אדמה במגדל: שופט העליון לשעבר מלצר יחליף את שלמה אליהו בתפקיד היו"ר

בעל השליטה בחברת הביטוח פורש מהתפקיד אך ימשיך לכהן כדירקטור בחברה ● דירקטוריון מגדל אחזקות יתכנס מחר לאשר את המהלך ● אליהו רשם לאחרונה רווחים מההשקעה במגדל, אחרי שנים ארוכות שבהן היה מופסד על ההשקעה

בוריס ג'ונסון / צילום: Reuters, EyePress News

"הסוף ל-BBC כפי שאנחנו מכירים אותו": אגרת הטלוויזיה בבריטניה תבוטל

ג'ונסון מנסה לצבור פופולריות? לפי ממשלת בריטניה, רשת השידור הציבורית BBC תבטל את אגרת הטלוויזיה עד 2027 ותיאלץ למצוא מקורות מימון אחרים שככל הנראה יהיו כרוכים ברפורמות כואבות מבחינתה ● התוכנית הממשלתית שהוכרזה כוללת הקפאה של האגרה בשנתיים הקרובות, מה שמהווה קיצוץ ריאלי בהוצאות בשל השפעות האינפלציה הגבוהה במדינה

תחרות שכר המתמחים במשרדי עורכי הדין הגדולים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

עוד פירמה מצטרפת לטרנד העלאות השכר: באיזה משרד עו"ד גדול הכי משתלם לעבוד?

מ. פירון מצטרף לטרנד העלאות השכר במשרדי עורכי הדין, שנחשף לראשונה בגלובס ●  שורה של משרדים, בהם גורניצקי, הרצוג פוקס נאמן, מיתר ואגמון, כבר שיפרו את תנאי העובדים במטרה להיאבק בבריחת המוחות להייטק

רותם סלע בקמפיין בנק דיסקונט / צילום: צילום מסך

האם כשהפרזנטורים מייצרים שיח ברשת, זה בהכרח מספיק למותג?

בשלושת הקמפיינים שהתברגו החודש במדד הפרסומות המדוברות מככבים פרזנטורים שהתפתח סביבם שיח ציבורי - אך לא תמיד לטובה ● השיא נרשם במקרה של רותם סלע ודיסקונט, כאשר כמחצית מהשיח עסק בתביעה בינה לבין טורנדו והסרת תמונותיה בשלטי פרסום בערים חרדיות

מטוס ארקיע / צילום: תמר מצפי

בית הדין לעבודה נגד טייסי ארקיע שסירבו להטיס בדיקות אנטיגן מדרום קוריאה

ביה"ד לעבודה הוציא צו מניעה המורה לוועד טייסי ארקיע להשתבץ ל-6 טיסות מטען שאמורות להמריא לסיאול כדי להביא לארץ ערכות של בדיקות קורונה ● העובדים טענו כי אינם נוקטים עיצומים, אך ביה"ד קבע כי מדובר בפעולה קיבוצית מתואמת

אתר בניה ברחובות. הרוכשים מעדיפים דירות חדשות / צילום: כדיה לוי

מחירי הדיור גבוהים יותר מכפי שחושבים? זו הסיבה לפער בנתוני הלמ"ס

חרף העליות החדות במחירי הדירות החדשות שנמכרות כיום בשוק החופשי, מדד מחירי הדירות החדשות של הלמ"ס משקף עלייה נמוכה יחסית של המחירים ● ההחלטה מ־2017 לכלול את דירות מחיר למשתכן המסובסדות מצליחה לצנן את העליות במדד, אבל לא את העליות בשוק