אורן שובל ודניאל רמות, מייסדי Via / צילום: יח''צ
התחושה שהפקקים בכבישים גברו בתקופה שלאחר השקת חיסוני הקורונה איננה מייצגת רק את הנהגים בישראל. למעשה, מגלה אורן שובל, ממייסדי חד-הקרן ויה (Via), הסטארט-אפ שמאחורי אפליקציות הנסיעות המשותפות Bubble בגוש דן ותיק-תק בירושלים, מדובר בתופעה בינלאומית. בערים הגדולות, בכבישים המהירים, נהגים עומדים יותר זמן על הכביש ולאורך שעות רבות יותר של היממה. "התחבורה הציבורית לא השתנתה בהרבה בעטיה של הקורונה, אבל דפוסי השימוש ברכב ובתחבורה בכלל - השתנו מן הקצה אל הקצה", הוא מספר לגלובס.
"בעוד קווי התחבורה הציבורית המסורתית פעילים במתכונת של טרום-קורונה, ומותאמים לסדר יום קבוע שבו כולם הולכים לעבודה בבוקר וחוזרים בערב, דפוסי צריכת תחבורה מצדם של נהגים ונוסעים הפכו גמישים יותר ופרוסים על פני יותר שעות", הוא אומר. "למשל, היום אנשים נוטים לעבוד חלק מהזמן מהבית, ולצאת עם הרכב לפגישה בשעות מאוחרות יותר. מאחר והתשתיות לא גמישות מספיק, יותר נוסעי תחבורה ציבורית רואים ברכב כפתרון נוח יותר. הוסיפו לכך את ההגבלה על נסיעות בתחבורה ציבורית או את החשש מהידבקות, והרי לכם מתכון לגודש בכבישים".
את הירידה החדה במספר נוסעי התחבורה הציבורית הרגישו היטב ב-ויה (Via Transportation) עם פרוץ הקורונה, אך כיום, קרוב לשנתיים לאחר מכן, הביקוש לטכנולוגיה שלה נמצא בשיא. ויה היא מובילת הקטגוריה של תחום התחבורה הגמישה (Micro Transit) - טכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים המנתבת רכבים מסחריים, מיניבוסים ואוטובוסים לפי דרישה. בעוד אוטובוס ציבורי מנווט בין תחנות אוטובוס קבועות, הרכבים של ויה - באמצעות שותפים כמו דן (באבל) או אגד (תיקתק) - מנווטים בין נקודות איסוף והורדה המתחלפות כל העת, בהתאם לביקוש של הנוסעים.
המיקרו-טרנזיט, אומר שובל, היא מעין שמיכה נוספת המכסה את המרחב העירוני והפרברי עבור כל אלה שמעוניינים באלטרנטיבה לתחבורה הציבורית המסורתית, למוניות ולרכב הפרטי.
מבאבל בגבעתיים ועד תלמידי בית ספר בניו יורק
על פי ההערכה, ויה מחזיקה בכמחצית משוק המיקרו טרנזיט, כאשר המתחרות בה פעילות בעיקר בזירות מקומיות, כמו מוביט בישראל, העומדת מאחורי שירות תיקתק חיפה. ויה פעילה בשתי דרכים מרכזיות - כחברה טכנולוגית המספקת מערכת ניווט וניהול צי לספקיות תחבורה, כפי שהדבר נעשה במשותף עם דן ואגד בישראל, וכחברה המפעילה בעצמה את צי התחבורה. בניו יורק, וושינגטון, לוס אנג'לס ובשיקגו, למשל, החברה פעילה כאפליקציית תחבורה עצמאית תחת המותג ויה. סך הכל משרתת ויה 500 חברות תחבורה ורשויות מקומיות ב-38 מדינות בעולם.
בשנים האחרונות פועלת ויה יותר ויותר מול רשויות מקומיות, עיריות ומדינות במטרה לזכות במכרזי הפעלת ציי תחבורה ציבורית לצרכים שונים. בניו יורק, למשל, היא זכתה במכרז להפעלת מערך הסעות הסקול באס, הסעות התלמידים לבתי הספר באוטובוסים הצהובים. ויה מסיעה מאות אלפי תלמידים ביום באמצעות מערך הכולל עשרות אלפי נהגים, והאפליקציה שלה מספקת להורים תמונת מצב של מיקום הילדים. בברלין היא מסייעת להפעיל רשת של רכבים, הכוללים בין השאר מכוניות אוטונומיות, ושותפה לפרויקט ייחודי של הסעת בעלי מוגבלויות.
בארלינגטון שבטקסס, עיר הסמוכה לדאלאס, מספקת ויה שכבת תחבורה נוספת למרקם עירוני-פרברי שאינו מקבל מענה הולם מתשתיות תחבורה הציבורית המסורתית. ויה זכתה שם במכרז בן חמש שנים להפעלת שירותי מיקרו טרנזיט אשר צפוי להכניס לשירות גם כמה רכבים אוטונומיים.
עליית ערך רצופה
כל אלה הביאו את קצב ההכנסות השנתי של החברה הישראלית לכ-100 מיליון דולר, נתון המהווה צמיחה של עשרות אחוזים ביחס לשנה הקודמת - שהיתה שנת קורונה. גם מספר העובדים בחברה הגיע לשיא של 1,000 עובדים בעולם, מתוכם 400 במרכז המו"פ בתל אביב. נתון זה מגיע אחרי שנתיים לא פשוטות: על פי לינקדאין, החברה התקשתה לצמוח במספר העובדים שלה בין סוף 2019 לסוף 2020, אז דשדש מספר העובדים על ממוצע של 850 איש בכל רגע נתון. בשנה האחרונה קפצה מצבת העובדים בכ-22%, על פי הרשת החברתית לעובדים.
היום (ג') מודיעה החברה - אותה הקימו המנכ"ל דניאל רמות וסמנכ"ל הטכנולוגיות אורן שובל, על גיוס של 130 מיליון דולר לפי שווי של 3.3 מיליארד, המסמן לחברה עליית ערך רצופה בכל סבבי הגיוס שלה. על פי מאגר PitchBook המשרת את קרנות ההון סיכון ומקבל מהן נתונים פיננסיים, ויה נחשבת לחד קרן כבר מאז 2017. סבב הגיוס שנערך לה בתחילת שנת 2020 שיקף לה שווי של 2 מיליארד דולר, ובסבב גיוס קטן שהתקיים במרץ 2021 היא כבר הוערכה בשווי של 2.9 מיליארד אחרי הכסף. את הגיוס החדש מובילה שורה של קרנות הון סיכון, בהן הקרן הבריטית יאנוס הנדרסון, בלאקרוק, איון קרוסאובר וקוך דיסרפטיב. אלה מתווספים לרשימה ארוכה של משקיעים קיימים בהם 83North, פיטנגו, אקסור והרסט.