מתחם בדיקות קורונה לנכנסים נתב''ג / צילום: איל יצהר
לא ברור מה הוביל לנזק גדול יותר למעגלי העוסקים בענף התיירות והתעופה - עצירת התיירות הנכנסת, פחות מחודש לאחר שהתאפשרה כניסת תיירים לישראל, או ההחלטה על חובת הבידוד לכלל הנוחתים בין אם הם מחוסנים (שלושה ימי בידוד) או לא (שבעה ימי בידוד), או שניהם גם יחד.
בשעה שמרבית המדינות בחרו להתייחס בנפרד למדינות אפריקה שמהן זוהה סיכון גדול יותר להכנסת האומיקרון, בישראל הוחלט על הפסקה גורפת של כניסת זרים - בשלב זה, לשבועיים. הנימוק שסיפק שר הבריאות ניצן הורוביץ למהלך הוא "אנחנו עוצרים זמנית כניסת תיירים, כדי להקטין זמנית את מספר הזרים שנכנסים לארץ". אך האם מוצדק לסגור את השער לכלל המדינות? והאם מוצדק להטיל בידוד על מחוסנים שחוזרים מכל מדינה?
"(זו) החלטה שיהיה לה מחיר כלכלי", אמר ראש הממשלה נפתלי בנט בעת ההכרזה, שהתקבלה בענף כרעם ביום בהיר. כמה דקות לאחר שפורט המתווה המליץ בנט, שוב, שלא לנסוע לחו"ל. כזכור, אמירה דומה שלו בקיץ הובילה לעצירה בהזמנות ולביטולי חופשות.
יחד עם הבשורה על החזרת המגבלות הובטח גם פיצוי, אך לא בטוח שזה יחפה על הנזקים שענפי התיירות והתעופה יספגו. נזקים אלה אינם מוגבלים בשבועיים - גם במידה שלאחריהם יוחלט לחדש את מתווה התיירות, או שיוסרו הגבלות הבידוד לנוחתים.
"לכל אמירה כזו יש משמעות הרסנית", אומר קובי קרני, יו"ר התאחדות משרדי הנסיעות. מאז היוודע חובת בידוד לכלל הנוחתים חזרה בישראל בדיוק בתזמון של חג החנוכה, נרשמו ביטולים וההזמנות נבלמו. "אם ראש הממשלה חושב שאסור לנסוע לחו"ל, אז שיסגרו את השמיים ויתנו לעוסקים בתחום פיצוי. אי אפשר לצאת באמירה כזו, ולחשוב שנוכל להתמודד עם הסיטואציה שוב".
בפנייה דחופה שהעביר לראש הממשלה ולשרי האוצר והתיירות כתב קרני כי "השבוע שוב קמנו לבשורות איוב. החלטה דרקונית זאת משמעותה דה פקטו הטלת סגר על נתב"ג, נזקים כלכליים אדירים למארגני התיירות היוצאת ומשרדי הנסיעות, הנחתת מכת מוות על התיירות הנכנסת לישראל, וגרימת עוגמת נפש לעשרות אלפי אזרחים ישראלים ותיירים". קרני מלין גם על היעדר הסיווג בין מדינות על פי נתוני התחלואה שלהן. "כל החלטה אחרת אינה ברת כל צידוק לגיטימי", כתב.
"מדובר במצב זמני"
נדמה שיותר מאשר ההגבלות שנחתו על הענף מוטרד קרני מכך שלמרות ההבטחות, העוסקים בתיירות הנכנסת ובתיירות היוצאת לא קיבלו פיצוי. הוא עצמו החזיר מחל"ת 80 עובדים, שכעת נותרים חסרי מעש.
הסיוע קשור לאבחנה בין סוגי העוסקים בתיירות. משרד התיירות אמון על התיירות הנכנסת לישראל (שגם מכניסה כסף למדינה). לעומת זאת, משרדי הנסיעות שלמעשה "מוציאים" את התיירים מישראל, נמצאים תחת אחריות משרד הכלכלה. לאור זאת, קרני מודאג שמתווה שיגובש לא יכלול פיצוי למשרדי הנסיעות בתיירות היוצאת. נזכיר כי תוכנית המענקים של האוצר הסתיימה עם ההחלטה "לחיות לצד הקורונה".
בתוך כך, נציין כי רוב חבילת הסיוע שגובשה לעוסקים בענף עוד באוגוסט עדיין לא הגיעה לעסקים שממתינים לה. החבילה, בהיקף של 105 מיליון שקל (60 מיליון שקל למלונאים ו-45 מיליון שקל לכלל העוסקים) גובשה מתוך הנחה שעד לסוף 2021 לא ייכנסו תיירים לישראל. כעת, על פי ההבטחות, יידרשו משרדי האוצר והתיירות לחשב את אומדן הנזקים הנוספים.
שר התיירות, יואל רזבוזוב, אומר לגלובס כי "נוכח הווריאנט החדש, החלטנו שבריאותם ופרנסתם של אזרחי ישראל היא בעדיפות הראשונה. על כן נקטנו במלוא הזהירות, עד שנדע את השפעותיו של הווריאנט. כעת מדובר במצב זמני.
"ככל שתתבהר הסכנה הבריאותית, וכשנמצא את הווריאנט כלא מסוכן לציבור המחוסן, המגבלות יוסרו ונחזור למתווה התיירות הנכנסת. כיום המשימה העיקרית שלי היא לפעול כפי שנקבע בקבינט הקורונה ובממשלה, ולהביא מהר ככל האפשר פתרונות כלכליים לתעשיית התיירות - אשר רק התחילה להתניע, ושוב מקבלת מכה קשה. בשיתוף משרד האוצר אנו פועלים למציאת פתרונות ופיצויים לאנשי תעשיית התיירות".
הבקשה לסיוע מיידי
המתווה שנכנס לתוקף השבוע אוסר על כניסת זרים לישראל מכל המדינות, למעט מקרים שיאושרו בוועדת חריגים. יוסי פתאל, מנכ"ל לשכת תיירות נכנסת, מעריך כי בשבועיים הקרובים יספוג הענף נזק של כ-100 מיליון דולר. לדבריו, "כ-3,500 תיירים נכנסו ביום, וכל אחד מהם משאיר בממוצע כ-2,000 דולר. לזה יש להוסיף את הנזק של מארגני התיירות, שבתחילת נובמבר גייסו עובדים ופתחו מחדש את המשרדים, ועכשיו תקועים עם משרד מלא עובדים, בלי עבודה ועם התחייבויות כספיות לקבוצות שבוטלו".
במקביל הוחלט, כאמור, כי כלל הנכנסים לישראל ישהו בבידוד של 3-7 ימים, בכפוף לביצוע של שלוש בדיקות: האחת לפני המראה לישראל, השנייה לאחר הנחיתה, ובדיקה נוספת ביום השלישי למחוסנים/מחלימים, וביום השביעי ללא מחוסנים.
עם פרסום ההגבלות החדשות שמעו העוסקים בענף התיירות עוד הבטחה למתווה סיוע, שיגובש באמצעות משרדי התיירות והאוצר. בענף, ששבע הבטחות מהסבבים הקודמים, סוררת סקפטיות. הנשיא הנכנס של התאחדות המלונות, אבי ניסנקורן, שיגר פנייה למשרדי הממשלה שבמסגרתה הוא מבקש סיוע מיידי לענף שסופג "פגיעה אנושה". את הנזק למלונאים, ובעיקר לאלה הפועלים בערים הנשענות על תיירות נכנסת, העריך ניסנקורן בכחצי מיליארד שקל בחודש.
במכתב אחר, ששיגר פורום העצמאיים בהסתדרות (הכולל את מורי הדרך), עלתה הבקשה להכיל "נוהל לחיצה על כפתור" למקרי חירום מהסוג הזה, על מנת שכל עוסק "ידע כי בעת שחלה הגבלה הוא יפוצה, ומה גובה הפיצוי".
הצניחה בתפוסה
כאמור, הנזק הוא דו כיווני - ישראלים שתכננו לטוס לחו"ל ויוותרו על החופשה לאור חובת הבידוד בחזור, ותיירים שנאלצו לבטל את הביקור שתכננו בישראל. תיירים אלה היו אמורים לעורר את התפוסה הדלה במלונות הממוקמים בעיקר בפריפריה, ולא רק - גם בירושלים ובתל אביב תיירות הפנים לא מצליחה לחפות על החדרים הריקים.
במלון ענבל בירושלים קיוו לחנוכה מואר, כפי שמספר המנכ"ל רוני טימסיט. "אחרי שנתיים של קורונה שפגעה בכל חלקה טובה בתיירות, אנחנו שוב ניצבים מול שוקת שבורה. מאות תיירים ומשלחות שתכננו לחגוג את חג החנוכה במלוננו מבטלים את הזמנותיהם, לאחר שבנינו את כל התשתית מחדש".
את הנזק הכספי מעריך טיסמיט במאות אלפי דולרים לשבועיים הקרובים. "אם זה יימשך מעבר לשבועיים, נגיע לנזק של מיליון דולר רק בדצמבר". התפוסה במלון, שהייתה אמורה לעמוד על 50%, צנחה ל-15%.
גם בטבריה שיוועו המלונאים לקבוצות הצליינים. במלון סופיה כנרת, אומר ראול סרוגו מבעלי המלון, התפוסה תצנח מ-85% לכ-30%. "אחרי שהתחלנו לראות תיירים מאירופה ומארה"ב, באבחת חרב מבטלים את כל הקבוצות. בתחילת השבוע התבשרנו על ביטול של יותר מ-50 חדרים של תיירים אמריקאים שהיו אמורים להגיע אלינו. הנזק עצום", אומר סרוגו.
"יש תיירים שכבר היו בדרך למטוס וחזרו אחורה", אומר אוני עמיאל, בעלי קבוצת עמיאל, העוסקת בתיירות נכנסת ובארגון כנסים ואירועים. כמו יתר העוסקים בענף, גם הוא חיכה בכיליון עיניים למתווה התיירות, שהתחיל לבסוף בנובמבר. "תיירות נכנסת לא עובדת בטווחים של חודש-חודשיים. התכנון הוא ארוך טווח, וסיטונאי התיירות בעולם שמפסידים כסף לאור ההחלטות של המדינה, מפנים את התיירים ליעדים אחרים.
"לנו בוטלו 25 קבוצות. זה נזק לבתי המלון, למדריכי הדרך, לנהגים ולכל מי שחיכה לתיירים. חוסר היציבות בהחלטות מובילה לפגיעה ארוכת טווח. הסיטונאים מפנים תיירים ליוון ולטורקיה, ואומרים שיגיעו לישראל בעוד שנתיים. למעשה, היום אנחנו עובדים על 2023-2024 בצל אי ודאות. את הנזקים שנגרמו עם ההגבלות כעת - אי אפשר לאמוד".
לדברי עמיאל, שעוסק בתחום מזה 45 שנים, "בענף התיירות הנכנסת אנחנו למודי ניסיון ויודעים להתרחב ולהתכווץ בגלל הגיאופוליטיקה, אבל כזו תקופה ארוכה לא לימדו אותנו באף בית ספר. ערב המשבר היו בישראל 3,500 סוכנים של תיירות נכנסת, כיום נשארו פחות מאלף. צריך להבין שכל אחד מהם עובר הכשרה של שלוש שנים לפחות.
"אנחנו כיפת הברזל של המדינה, ואם המדינה לא תעזור לנו, כשהתיירות תחזור לא יהיה מי שיטפל בענף. לא ברור האם מבינים את החשיבות של התיירות כמשאב לאומי, כשהיא אף פעם לא עמדה בראש סדר העדיפויות, ולא רק במובן הכספי אלא התדמיתי. אנחנו עושים עבודה של משרד החוץ. יש ביקוש של תיירים לבוא לישראל, ואנחנו במצב מתסכל ובלתי אפשרי כלכלית".