גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עורכי הדין האלו הובילו תביעה חסרת תקדים נגד מיטב דש. עכשיו הם דורשים נתח שמן

עורכי הדין שזכו בתובענה בסכום של 400 מיליון שקל, טוענים ששכר הטרחה שמגיע להם גבוה במיוחד ומגיע לעשרות מיליונים • מנגד, במיטב דש טוענים שהסכום צריך להיות נמוך בהרבה ולא יותר מ-13.85 מיליון שקל: "הסכום המבוקש על ידי התובעים שקול לזכייה בפיס"

עו''ד אמיר איבצן, אחד מעורכי הדין שניהלו את התביעה הייצוגית מהגדולות שנוהלו בישראל / צילום: יח''צ
עו''ד אמיר איבצן, אחד מעורכי הדין שניהלו את התביעה הייצוגית מהגדולות שנוהלו בישראל / צילום: יח''צ

לאחר שהשופטת מיכל אגמון גונן חייבה את מיטב דש לשלם למבוטחיה כ-400 מיליון שקל במסגרת תובענה ייצוגית, כעת תצטרך השופטת להכריע בנוגע לשכר הטרחה של עורכי הדין שמייצגים את התובעים, וכן את הגמול לשני התובעים הייצוגיים. למרות המחלוקת בין מיטב דש לבין עורכי הדין אמיר איבצן וחגי נצר, הסכומים שייפסקו צפויים להיות גבוהים במיוחד.

עוד לפני ההכרעה הצפויה של השופטת אגמון גונן, עורכי הדין איבצן ונצר טענו שיש לפסוק לטובתם 15% מסכום ההשבה בתוספת מע"מ - כלומר 70 מיליון שקל. מלבד זאת, דורשים איבצן ונצר שייפסק גמול בסך 5% בתוספת מע"מ לשני התובעים הייצוגים, כלומר 23.4 מיליון שקל. לטענת עורכי הדין, שכר הטרחה והגמול צריכים להיות נפרדים מ-400 המיליון שנפסקו לטובת הקבוצה.

אין ספק שמדובר בסכום גבוה במיוחד, זאת לאור העובדה שמעולם לא נפסקו סכומים דומים לעורכי דין ותובעים ייצוגיים. איבצן ונצר טענו כי העובדה שהתובענה הייצוגית הועילה לקבוצה של 160 אלף עמיתים, כשכל אחד יקבל בממוצע 2,500 שקל, מחייבת פסיקת על שכר טרחה גבוה. בנוסף, ציינו את מורכות ההליך שנמשך משנת 2012, והסתיים בפסק דין שהכריע את התיק ולא בפשרה - כמו מרבית התובענות הייצוגיות.

"אין בסיס לטענת התובעים"


מיטב דש, באמצעות המשרד יגאל ארנון ושות’ ורון ברקמן ושות’, טוענים כי התבססות איבצן ונצר על "הלכת רייכרט" - שקבעה כי יש לפסוק אחוזי שכר טרחה באופן מדורג לפי גובה ההשבה - שגויה. "אין אפוא בסיס לטענת התובעים כאילו המדרגות שנקבעו בעניין רייכרט נועדו לחול על כל סכום זכייה באשר הוא, עד אין סוף", הסבירו. "מובן כי המדרגות שנקבעו נגזרו מנתוני המקרה הספציפי, ועם הגדלת סכום הזכייה, יש להוסיף מדרגות נוספות". לאור זאת טוענת מיטב דש כי בסכומי השבה שבין 200 ל-400 מיליון שקל, יש לפסוק 0.5% שכר טרחה - כלומר 13.85 מיליון שקלים "בלבד".

אילן רביב, מנכ''ל מיטב דש / צילום: תמר מצפי

במיטב דש המשיכו וטענו: "הסכום המבוקש על ידי התובעים [...] אינו עומד בשום פרופורציה ושום סטנדרט של סבירות, אינו מתיישב עם השכל הישר ועם שורת ההגיון [...] ושקול הלכה למעשה לזכייה בפיס, ולא סתם אלא בהגרלה מיוחדת, כזו שמתבצעת לאחר ששנה שלמה איש לא זכה בפרס הגדול".

בנוגע לגמול לתובעים הייצוגיים, מיטב דש טענה שיש לפסוק מאות אלפי שקלים בודדים בלבד לכל אחד משני התובעים הייצוגיים ולא 23.4 מיליון שקל כפי שדרשו איבצן ונצר. בנוסף, טענו כי שכר הטרחה והגמול צריכים להיפסק מתוך סכום הפיצוי ולא בנוסף לו. עוד נטען כי אין הצדקה להוסיף מע"מ לשכר הטרחה והגמול.

שכר הטרחה יינתן מסכום הפיצוי?

בתגובה לעמדת מיטב דש, טענו איבצן ונצר כי העמדה שאין להוסיף מע"מ משוללת יסוד וכי בתביעה שהוכרעה אין מקום לפסוק את הגמול ואת שכר הטרחה מתוך סיכום הפיצוי: "תובע אשר זכה בתביעתו, זכאי לפסיקת הוצאות ושכר טרחת עורכי דין בנוסף על הפיצוי שנפסק לו". לדבריהם, בית המשפט כבר פסק את הסכום שיש להשיב לקבוצה כדי להחזיר את המצב לקדמותו, ולא ייתכן שהגמול לתובע ושכר הטרחה לעורכי הדין יבוא על חשבון הקבוצה.

מלבד זאת נטען כי במידה וסכום שכר הטרחה והגמול אכן יינתן מתוך 400 מיליון השקלים שנפסקו לטובת הקבוצה, אז מיטב דש מושתקת מלטעון בעניין, זאת כיוון שהדבר כלל לא משליך עליה. עוד נטען כי כאשר פסק הדין מסתיים בהכרעה סופית, על הגמול ושכר הטרחה להיות גבוהים מאשר בהסדרי פשרה. "יש משקל מכריע לשאלה מהו שכר הטרחה שהשוק החופשי היה משלם בעד השירותים שניתנו לקבוצה", טענו. "בהקשר זה דומה שאין מחלוקת ממשית ששכר טרחה בשיעור של 15% הוא סביר ומשקף שווי שהשוק היה משלם במקרה כגון זה".

למען הזהירות, הציעו איבצן ונצר חישוב מדרגות אחוזים כך שאם עמדתם המקורית לא תתקבל, ייפסק לטובתם 35 מיליון שקל לא כולל מע"מ. בתגובה ציינה מיטב דש כי 35 מיליון שקל שכר טרחה מהווה שכר של 875 חודשים לאדם בעשירון העליון. "האם זה הגיוני לפסוק שכר טרחה בגובה שכר העשירון העליון למשך 73 שנים?", שאלו. "התשובה מובנת מאליה".

שכר הטרחה יהיה הגבוה אי פעם לייצוגית

הרוב הגדול של הליכי התובענות הייצוגיות מסתיים בהסדר פשרה והסתלקות מן התובענה כאשר באי כוח התובעים הייצוגיים מקבלים סכום שנע סביב אלפי שקלים ועד מאות אלפי שקלים בודדים. עם זאת, תחום זה ידע גם תיקים גדולים במיוחד שהסתיימו בשכר טרחה גבוה עבור עורכי הדין המייצגים.

בתובענה הייצוגית נגד סימנס, נפסק במרץ 2020 במסגרת הסדר פשרה שכר טרחה של כ-14.6 מיליון שקל לבאי כוח התובעים הייצוגיים, עוה"ד דביר גליזר, זיו עירוני וגיא הרמלין. סכום זה נוכה מתוך סכום ההשבה של 465 מיליון שקל. לפני כן, שיאן שכר הטרחה היה עו"ד אהוד גוט, ממשרד עורכי הדין בלטר-גוט-אלוני, שגרף שכר טרחה בסך 11.5 מיליון שקל בעקבות תביעה ייצוגית שניהל נגד מקורות ומדינת ישראל.

ב-2017 נפסק בהסדר פשרה 9.75 מיליון שקל שכר טרחה לטובת המשרדים עמית פולק מטלון ושות’ יחד עם עו"ד יצחק אבירם בייצוגית שהוגשה בפרשת "הפנסיה הגרמנית". הקבוצה המיוצגת קיבלה 75 מיליון שקל פיצוי. כל אחד משני התובעים הייצוגים קיבל פיצוי בסך 200 אלף שקל.

בתביעה הנגזרת שהגישו עו"ד רונן עדיני ועו"ד רם דקל בשם דסק"ש נגד נוחי דנקנר הגיעו הצדדים להסדר פשרה. בפברואר 2018 קבע השופט גרוסקופף כי מתוך 100 מיליון שקל פיצוי, יקבלו באי כוח התובעים הייצוגיים 9.34 מיליון שקל, וכי התובעים הנגזרים יקבלו 2.3 מיליון שקל.

עו"ד גולן קאשי שייצג בתובענה ייצוגית נגד בנק חברת אוצר ההתיישבות היהודית גרף שכר טרחה בסך 8.78 מיליון שקל. התובעים הייצוגיים קיבלו גמול בסך 1.55 מיליון שקל. בתיק זה הקבוצה המיוצגת קיבלה השבה בסך 274 מיליון שקל.

כל המקרים הללו הסתיימו בהסדר פשרה, כמו שמקובל ברוב מוחלט של ההליכים. פסק הדין נגד מיטב דש חריג גם בהיקף ההשבה של 400 מיליון שקל וגם בכך שההליך התברר עד תומו ולא הסתיים בפשרה לאחר אישור הבקשה לניהול התביעה כתובענה ייצוגית. יש להעריך אם כן, כי בראש הטבלה יעמדו בקרוב ובפער ניכר עורכי הדין אמיר איבצן וחגי נצר.

עוד כתבות

סנאה טאקאיצ'י, ראשת ממשלת יפן / צילום: ap, Eugene Hoshiko

תשואות האג"ח ביפן בשיא של כ-20 שנה, ושרת האוצר מנסה להרגיע את המשקיעים

התשואה על אג״ח ממשלת יפן ל־40 שנה זינקה לשיא היסטורי, על רקע החשש שבחירות הבזק שזימנה ראש הממשלה יובילו להרחבה פיסקלית שתכביד על מצבה הפיננסי הרעוע גם כך של המדינה ● שרת האוצר: הממשלה מקפידה לשים דגש רב על קיימות פיסקלית בכל צעד שהיא נוקטת

צוות Deep33 / צילום: אוהד קב

100 מיליון דולר: גיוס ראשון לקרן הדיפ-טק הישראלית אמריקאית

קרן ההון סיכון Deep33 Ventures השלימה סגירה ראשונה של 100 מיליון דולר, ולפי חברי הקרן צפויה להגיע ליעד של 150 מיליון ברבעון הראשון של 2026 ● הקרן, שהוקמה לאחרונה בישראל ובארה"ב, תפעל ותתמקד בטכנולוגיות שמוגדרות קריטיות לתשתיות

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

אסף רפפורט וקבוצת יזמי הייטק בוחנים את רכישת ערוץ רשת 13

במסגרת העסקה, היזמים מעוניינים להשקיע בשלוש השנים הקרובות כ-100 מיליון דולר כדי לאפשר לערוץ לפעול, וזאת ללא התערבות מצידם ● טרם פורסם מי הם אותם יזמי הייטק שהולכים עם רפפורט למהלך

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: הפטור מהסדר כובל לא יחודש, עלולה להידרש למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות הודיעה לוולט כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל במתכונתו הנוכחית, והציבה לחברה תנאים חדשים שעליה לקבל בתוך חודש ● אם המו"מ בין הצדדים לא יגיע לכדי הסכמות, וולט תיאלץ למכור את פעילותה הקמעונאית

דידי גורפינקל, אייל כהן ועודד הר-טל, מייסדי דאטהריילס / צילום: שני צידקיהו

דאטהריילס חוזרת לצמוח: מגייסת 70 מיליון דולר לפי שווי של כ-600 מיליון דולר

הסטארט-אפ דאטהריילס, שהוקם לפני מהפכת הבינה המלאכותית ופיתח כבר בתחילת העשור מערכת ניהול תקציב אוטומטית המבוססת על גיליונות אקסל, השלים סיבוב גיוס חדש במסגרתו הכפיל את שוויו ● לפי ההערכה, קצב ההכנסות השנתי של החברה צפוי לחצות את רף 100 מיליון הדולר לקראת סוף השנה

שר הכלכלה ניר ברקת. ''סופשבוע'', ערוץ 14, 08.01.26 / צילום: איל יצהר

ברקת צודק: הפטור ממע"מ ליבוא מנוגד למגמה בעולם

שר הכלכלה ניר ברקת התנגד להעלאת הפטור ממע"מ ליבוא, וציין כי מדינות אחרות עושות את ההפך ● בחינת המצב בארה"ב, באיחוד האירופי ובבריטניה מראה שהוא צודק ● המשרוקית של גלובס

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות בבורסת ת"א בהובלת מניות הביטוח והביטחוניות

אתמול הושלמה ההנפקה הראשונה השנה בת"א - רמי לוי נדל"ן ● ממשלת בולגריה נכנסת כשותפה ברישיון של ניומד אנרג'י ● אמש בוול סטריט נרשם היום הכי גרוע מאז אוקטובר, הבוקר יש התאוששות קלה ● המשקיעים בורחים מסיכון: מחירי הסחורות בשיא, ירידות חדות נרשמו באג"ח ובמטבעות הקריפטו

האם יהודים בארה"ב עדיין רצויים בבית הלבן?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: במשך שנים יהודים היו חלק מהפוליטיקה האמריקאית - כעת זה משתנה, מדינות האזור מעדיפות שלטון לא מתפקד באיראן מאשר כאוס, והאם "הקו הצהוב" הפך מאז הפסקת האש לגבול החדש של ישראל עם רצועת עזה • כותרות העיתונים בעולם

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בורסת ת"א ננעלה בירידות בעקבות ההסלמה במלחמת הסחר העולמית

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.5%, מדד ת"א 90 איבד 1.5% ● הדולר התחזק מול השקל בניגוד למגמה בעולם ● טופ גאם זינקה לאחר שדווח שתרכוש ב-30 מיליון דולר חברה אמריקאית בתחום; מנורה, הפניקס ומור מימשו בה אופציות ב-18 מיליון דולר ● משק אנרגיה זינקה בעקבות השקעה של הפניקס בה

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; אנבידיה, אמזון וטסלה נפלו בכ-4%

וול סטריט הגיבה לאיומי המכסים החדשים של טראמפ: נאסד"ק ירד ב-2.4% ● אנבידיה איבדה כ-170 מיליארד דולר בשווי שוק ● הדולר ירד בחדות מול האירו ותשואות האג"ח מזנקות לשיא של כ-4 חודשים ●  תשואת האג"ח של יפן ל-40 שנה חצתה לראשונה את רף ה-4% לאחר ההכרזה על בחירות בזק

מגדלי ב.ס.ר שרונה / צילום: באדיבות בסר

היטל ההשבחה של בסר שרונה יופחת בעקבות תיקון דרכי החישוב

לאחר דרישת היטל של 127 מיליון שקל על תוספת זכויות הבנייה בפרויקט המגדלים במתחם שרונה, ועדת הערר המחוזית קבעה כי נפלו פגמים בשומת ההשבחה – והורתה לשמאי המכריע לערוך חישוב מחודש הצפוי להביא להפחתת ההיטל

רווחים כלואים / אילוסטרציה: גלובס

כפול מהתחזית: היקף המס מהרווחים הכלואים צפוי להגיע ל-20 מיליארד שקל ב־2025

עפ"י הערכות של בכירים ברשות המסים, ההכנסות מרווחים צבורים צפויות להסתכם בשנת 2025 בעד 20 מיליארד שקל ● מדובר בגבייה כפולה מגביית מס ממוצעת בגין חלוקת דיבידנדים בשנה רגילה ● בינואר אשתקד רפורמת הרווחים הכלואים נכנסה לתוקף ואילצה בעלי חברות רבים לחלק עד סוף השנה 5% דיבידנד על רווח שנצבר או לשלם קנס בגובה 2%

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; היורש של באפט בדרך למהלך ראשון

מגמה שלילית באירופה, הדאקס מאבד כ-0.7% מערכו ● נטפליקס מאבדת כ-7%, גם מניית חברת המזון קראפט היינץ צוללת במסחר המוקדם בוול סטריט לאחר דיווח כי ברקשייר האת'ווי עשויה למכור את כל 325 מיליון מניותיה בחברה ● המסחר בוול סטריט ננעל אמש בירידות חדות בעקבות איומי המכסים המחודשים של טראמפ נגד מדינות אירופה ● החוזים העתידיים נסחרים בעליות קלות ● מחיר הזהב קופץ במעל 2%

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"איום על היציבות": בנק ישראל נגד ענף ההשקעות הצומח. ואיך הגיב צבי סטפק?

בדיון סוער בוועדת הכספים נציג בנק ישראל הביע חשש מהסיכון בפעילות הקרנות ● בבתי ההשקעות תקפו: "כשהטיעון נשלף בנושא כל כך איזוטרי, איך נתייחס בפעם הבאה לאיום בנק ישראל?" ● בינתיים, ענף שמנהל מיליארדים נותר תלוי באוויר ומחכה להסדרה

מדד ת''א שובר שיא חדש / צילום: Shutterstock

הנקודה ה־4,000: מדדי ת"א חוצים רף היסטורי. האם זו בשורה טובה?

בתוך ימים מדד ת"א 125 וגם מדד ת"א 90 שברו שיא עגול חדש כשהגיעו ל־4,000 נקודות, וגם מדד ת"א 35 נמצא במרחק נגיעה מהשיא הזה ● ההיסטוריה מלמדת שהזמן שלוקח לחצות 1,000 נקודות הולך ומתקצר עם השנים, אבל בדרך לשם על המשקיעים לחצות רף פסיכולוגי ולעתים גם משבר

חנות של קרטייה בשאנז אליזה בפריז / צילום: Shutterstock

מחירי העתק, מכסי טראמפ וסדנאות היזע: האם מותגי היוקרה ייצאו מהבוץ ב-2026?

אחרי שנה של בלימה במכירות וסקפטיות מצד המשקיעים, סקטור אופנת העילית מחשב מסלול מחדש ● בזמן שמותגי ה-Ready-to-Wear הופכים נגישים יותר, וה"עשירים החדשים" מההייטק מחפשים יוקרה שקטה, מותגים כמו ברונלו קוצ'ינלי מוכיחים שהסוד טמון בשמרנות

רחפן בשירות צבאי / צילום: Shutterstock

דוח חדש חושף היקף הזמנות חריג מסטארט-אפים ביטחוניים

דוח סיכום שנת 2025 של מפא"ת חושף כי חברות צעירות בשלבים מוקדמים מרכזות כמחצית מהעסקאות, עם דגש על פלטפורמות אוטונומיות ● ההזמנות מלקוחות זרים הסתכמו בכ־300 מיליון שקל

שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

בתי המשפט כבר מתחילים להטמיע את התיקון להלכת אפרופים

בתוך שבוע ניתנו שני פסקי דין ברוח התיקון להלכת אפרופים, הקובע כי ברירת המחדל בחוזים עסקיים היא כי הם יפורשו לפי לשונם ● באחד מהם נקבע כי "ללשון החוזה שמורה בכורה בהליך הפרשני"

רשות המסים / צילום: איל יצהר

חשד: מכרו 8 דירות ב-11 מיליון שקל - וחמקו ממסי שבח ורכישה

מוכרי ורוכשי מקרקעין חשודים בדיווח כוזב על מכירת 4 דירות בבניין בתמורה לכ-6 מיליון שקל - כאשר בפועל נמכרו 8 דירות בשווי של כ-11 מיליון שקל ● עפ"י החשד, המוכרים התחמקו מתשלום מס שבח בסכום כולל של כ-1.9 מיליון שקל, והרוכשים התחמקו מתשלום מס רכישה של 400 אלף שקל

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: ap, Gil Cohen-Magen

היועצת המשפטית לממשלה: סגירת גל"צ אינה חוקית ונועדה להשתיק כלי תקשורת מרכזי

בייעוץ המשפטי קובעים כי החלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל מחייבת חקיקה ראשית ● זאת, בייחוד בהקשר הרחב של מהלכים קואליציוניים נוספים שלדברי היועמ"שית מחלישים את התקשורת החופשית, ובשנת בחירות ● זאת ועוד, היועצת מפרטת שורה של פגמים שנפלו בעבודת הוועדה המייעצת לשר הביטחון לבחינת עתידה של התחנה