גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עורכי הדין האלו הובילו תביעה חסרת תקדים נגד מיטב דש. עכשיו הם דורשים נתח שמן

עורכי הדין שזכו בתובענה בסכום של 400 מיליון שקל, טוענים ששכר הטרחה שמגיע להם גבוה במיוחד ומגיע לעשרות מיליונים • מנגד, במיטב דש טוענים שהסכום צריך להיות נמוך בהרבה ולא יותר מ-13.85 מיליון שקל: "הסכום המבוקש על ידי התובעים שקול לזכייה בפיס"

עו''ד אמיר איבצן, אחד מעורכי הדין שניהלו את התביעה הייצוגית מהגדולות שנוהלו בישראל / צילום: יח''צ
עו''ד אמיר איבצן, אחד מעורכי הדין שניהלו את התביעה הייצוגית מהגדולות שנוהלו בישראל / צילום: יח''צ

לאחר שהשופטת מיכל אגמון גונן חייבה את מיטב דש לשלם למבוטחיה כ-400 מיליון שקל במסגרת תובענה ייצוגית, כעת תצטרך השופטת להכריע בנוגע לשכר הטרחה של עורכי הדין שמייצגים את התובעים, וכן את הגמול לשני התובעים הייצוגיים. למרות המחלוקת בין מיטב דש לבין עורכי הדין אמיר איבצן וחגי נצר, הסכומים שייפסקו צפויים להיות גבוהים במיוחד.

עוד לפני ההכרעה הצפויה של השופטת אגמון גונן, עורכי הדין איבצן ונצר טענו שיש לפסוק לטובתם 15% מסכום ההשבה בתוספת מע"מ - כלומר 70 מיליון שקל. מלבד זאת, דורשים איבצן ונצר שייפסק גמול בסך 5% בתוספת מע"מ לשני התובעים הייצוגים, כלומר 23.4 מיליון שקל. לטענת עורכי הדין, שכר הטרחה והגמול צריכים להיות נפרדים מ-400 המיליון שנפסקו לטובת הקבוצה.

אין ספק שמדובר בסכום גבוה במיוחד, זאת לאור העובדה שמעולם לא נפסקו סכומים דומים לעורכי דין ותובעים ייצוגיים. איבצן ונצר טענו כי העובדה שהתובענה הייצוגית הועילה לקבוצה של 160 אלף עמיתים, כשכל אחד יקבל בממוצע 2,500 שקל, מחייבת פסיקת על שכר טרחה גבוה. בנוסף, ציינו את מורכות ההליך שנמשך משנת 2012, והסתיים בפסק דין שהכריע את התיק ולא בפשרה - כמו מרבית התובענות הייצוגיות.

"אין בסיס לטענת התובעים"


מיטב דש, באמצעות המשרד יגאל ארנון ושות’ ורון ברקמן ושות’, טוענים כי התבססות איבצן ונצר על "הלכת רייכרט" - שקבעה כי יש לפסוק אחוזי שכר טרחה באופן מדורג לפי גובה ההשבה - שגויה. "אין אפוא בסיס לטענת התובעים כאילו המדרגות שנקבעו בעניין רייכרט נועדו לחול על כל סכום זכייה באשר הוא, עד אין סוף", הסבירו. "מובן כי המדרגות שנקבעו נגזרו מנתוני המקרה הספציפי, ועם הגדלת סכום הזכייה, יש להוסיף מדרגות נוספות". לאור זאת טוענת מיטב דש כי בסכומי השבה שבין 200 ל-400 מיליון שקל, יש לפסוק 0.5% שכר טרחה - כלומר 13.85 מיליון שקלים "בלבד".

אילן רביב, מנכ''ל מיטב דש / צילום: תמר מצפי

במיטב דש המשיכו וטענו: "הסכום המבוקש על ידי התובעים [...] אינו עומד בשום פרופורציה ושום סטנדרט של סבירות, אינו מתיישב עם השכל הישר ועם שורת ההגיון [...] ושקול הלכה למעשה לזכייה בפיס, ולא סתם אלא בהגרלה מיוחדת, כזו שמתבצעת לאחר ששנה שלמה איש לא זכה בפרס הגדול".

בנוגע לגמול לתובעים הייצוגיים, מיטב דש טענה שיש לפסוק מאות אלפי שקלים בודדים בלבד לכל אחד משני התובעים הייצוגיים ולא 23.4 מיליון שקל כפי שדרשו איבצן ונצר. בנוסף, טענו כי שכר הטרחה והגמול צריכים להיפסק מתוך סכום הפיצוי ולא בנוסף לו. עוד נטען כי אין הצדקה להוסיף מע"מ לשכר הטרחה והגמול.

שכר הטרחה יינתן מסכום הפיצוי?

בתגובה לעמדת מיטב דש, טענו איבצן ונצר כי העמדה שאין להוסיף מע"מ משוללת יסוד וכי בתביעה שהוכרעה אין מקום לפסוק את הגמול ואת שכר הטרחה מתוך סיכום הפיצוי: "תובע אשר זכה בתביעתו, זכאי לפסיקת הוצאות ושכר טרחת עורכי דין בנוסף על הפיצוי שנפסק לו". לדבריהם, בית המשפט כבר פסק את הסכום שיש להשיב לקבוצה כדי להחזיר את המצב לקדמותו, ולא ייתכן שהגמול לתובע ושכר הטרחה לעורכי הדין יבוא על חשבון הקבוצה.

מלבד זאת נטען כי במידה וסכום שכר הטרחה והגמול אכן יינתן מתוך 400 מיליון השקלים שנפסקו לטובת הקבוצה, אז מיטב דש מושתקת מלטעון בעניין, זאת כיוון שהדבר כלל לא משליך עליה. עוד נטען כי כאשר פסק הדין מסתיים בהכרעה סופית, על הגמול ושכר הטרחה להיות גבוהים מאשר בהסדרי פשרה. "יש משקל מכריע לשאלה מהו שכר הטרחה שהשוק החופשי היה משלם בעד השירותים שניתנו לקבוצה", טענו. "בהקשר זה דומה שאין מחלוקת ממשית ששכר טרחה בשיעור של 15% הוא סביר ומשקף שווי שהשוק היה משלם במקרה כגון זה".

למען הזהירות, הציעו איבצן ונצר חישוב מדרגות אחוזים כך שאם עמדתם המקורית לא תתקבל, ייפסק לטובתם 35 מיליון שקל לא כולל מע"מ. בתגובה ציינה מיטב דש כי 35 מיליון שקל שכר טרחה מהווה שכר של 875 חודשים לאדם בעשירון העליון. "האם זה הגיוני לפסוק שכר טרחה בגובה שכר העשירון העליון למשך 73 שנים?", שאלו. "התשובה מובנת מאליה".

שכר הטרחה יהיה הגבוה אי פעם לייצוגית

הרוב הגדול של הליכי התובענות הייצוגיות מסתיים בהסדר פשרה והסתלקות מן התובענה כאשר באי כוח התובעים הייצוגיים מקבלים סכום שנע סביב אלפי שקלים ועד מאות אלפי שקלים בודדים. עם זאת, תחום זה ידע גם תיקים גדולים במיוחד שהסתיימו בשכר טרחה גבוה עבור עורכי הדין המייצגים.

בתובענה הייצוגית נגד סימנס, נפסק במרץ 2020 במסגרת הסדר פשרה שכר טרחה של כ-14.6 מיליון שקל לבאי כוח התובעים הייצוגיים, עוה"ד דביר גליזר, זיו עירוני וגיא הרמלין. סכום זה נוכה מתוך סכום ההשבה של 465 מיליון שקל. לפני כן, שיאן שכר הטרחה היה עו"ד אהוד גוט, ממשרד עורכי הדין בלטר-גוט-אלוני, שגרף שכר טרחה בסך 11.5 מיליון שקל בעקבות תביעה ייצוגית שניהל נגד מקורות ומדינת ישראל.

ב-2017 נפסק בהסדר פשרה 9.75 מיליון שקל שכר טרחה לטובת המשרדים עמית פולק מטלון ושות’ יחד עם עו"ד יצחק אבירם בייצוגית שהוגשה בפרשת "הפנסיה הגרמנית". הקבוצה המיוצגת קיבלה 75 מיליון שקל פיצוי. כל אחד משני התובעים הייצוגים קיבל פיצוי בסך 200 אלף שקל.

בתביעה הנגזרת שהגישו עו"ד רונן עדיני ועו"ד רם דקל בשם דסק"ש נגד נוחי דנקנר הגיעו הצדדים להסדר פשרה. בפברואר 2018 קבע השופט גרוסקופף כי מתוך 100 מיליון שקל פיצוי, יקבלו באי כוח התובעים הייצוגיים 9.34 מיליון שקל, וכי התובעים הנגזרים יקבלו 2.3 מיליון שקל.

עו"ד גולן קאשי שייצג בתובענה ייצוגית נגד בנק חברת אוצר ההתיישבות היהודית גרף שכר טרחה בסך 8.78 מיליון שקל. התובעים הייצוגיים קיבלו גמול בסך 1.55 מיליון שקל. בתיק זה הקבוצה המיוצגת קיבלה השבה בסך 274 מיליון שקל.

כל המקרים הללו הסתיימו בהסדר פשרה, כמו שמקובל ברוב מוחלט של ההליכים. פסק הדין נגד מיטב דש חריג גם בהיקף ההשבה של 400 מיליון שקל וגם בכך שההליך התברר עד תומו ולא הסתיים בפשרה לאחר אישור הבקשה לניהול התביעה כתובענה ייצוגית. יש להעריך אם כן, כי בראש הטבלה יעמדו בקרוב ובפער ניכר עורכי הדין אמיר איבצן וחגי נצר.

עוד כתבות

נוחי דנקנר / צילום: תמר מצפי

נוחי דנקנר מגלה: המליצו לאבי להדיר אותי מהירושה

במסגרת תצהיר תגובה לבקשת הבנקים להכריז עליו כפושט רגל, טען דנקנר כי בחר לאורך השנים להימנע מהליכי חדלות פירעון ולנסות להגיע להסדרים עם נושיו - אך "הניסיון לפרוע חוב עתק נדמה כניסיון של סיזיפוס לגלגל סלע במעלה ההר" ● הוא מציע במקום לפנות להליך גישור או הידברות ● עוד חשף כי אביו המנוח סירב להדיר אותו מהצוואה למרות המלצות שקיבל, בניסיון לסייע לו לפרוע את חובותיו

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

מחיר הזיהום: חלוקת הקרקעות הפרטיות בשדה דב תתעכב

זיהום הקרקע שנחשף ברובע שדה דב הוביל את בית משפט השלום בהרצליה לדחות לאוגוסט את הגרלת חלוקת הזכויות לכ־1,700 בעלי קרקעות בגוש הגדול, שהייתה אמורה להתקיים בחודש הבא ● ההחלטה התקבלה לאחר שחלק ממנהלי הקרקעות פנו לבית המשפט בטענה כי כל עוד לא הובהר מי יישא בעלויות הטיהור ומה תהיה השפעת הזיהום על הקרקעות, לא ניתן להשלים את הליך החלוקה

מערכת אימונים של בגירה / צילום: מתוך מצגת החברה

הביטחונית שרוצה להנפיק בבורסה - לפי שווי של כ-5 מיליארד שקל

חברת הסימולטורים בגירה, שבשליטת משפחת מזרחי, תנסה לגייס כ-1 מיליארד שקל לפי שווי מוערך של 4.5-5 מיליארד שקלים ● מרבית סכום הגיוס צפוי להיכנס לכיסם של הבעלים, בדרך של הצעת מכר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הערכות באוצר: סמוטריץ' יתנגד לסבסוד המשכנתאות

שר האוצר אומנם מסרב להתבטא בעניין, אבל עפ"י הערכות הוא צפוי להתנגד להצעה, שעלותה נאמדת ב־5.5 עד 10 מיליארד שקל לחמש שנים ללא מקור תקציבי ● הדיון בוועדת השרים שהיה צפוי היום נדחה ברגע האחרון

ח''כ שלום דנינו, יוזם הצעת החוק / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

"פגיעה בשירות הציבורי": קודם החוק למינוי בכירים

ועדת השרים אישרה את הצעת החוק של ח"כ שלום דנינו מהליכוד, לפיה הממשלה תוכל למנות את בכירי השירות הציבורי, ולאחר פירוקה הם יפוטרו ויוחלפו, אלא אם הממשלה החדשה תחליט להשאירם בתפקיד ● ההצעה אושרה בניגוד לעמדת היועמ"שית, שהתריעה כי מדובר בפוליטיזציה של מינויים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדדי הנדל"ן צנחו ביותר מ-3%

ת"א 35 ירד ב-0.1%, ת"א 90 נפל ב-1.3% ות"א 125 איבד 0.3% ● המניות הביטחוניות נפלו: אירודרום ב-10%, נקסט ויז'ן ב-5% ● מחיר הנפט מזנק, השקל נחלש ● לידר שוקי הון: "ככל שהשקל מתחזק, הסבירות להתערבות בנק ישראל גוברת" ● מיטב: "ייסוף השקל מסוכן יותר לכלכלה מאשר בעבר"

מצר הורמוז / צילום: ap, Asghar Besharati

מכבות GPS ועוברות: ענקיות האנרגיה שחוצות את הורמוז למרות האיום האיראני

עראמקו ואדנוק מהמפרציות מגלות שלמרות השקעות העתק בתשתיות עוקפות, הדרך לשווקי אסיה עדיין עוברת באיום האיראני ● עובדה זו מאלצת אותן לכבות GPS כדי לשמר את היצוא ● עם זינוק במחירי הנפט ועלויות ביטוח שנסקו פי עשרה, שוק האנרגיה בעיצומו של משבר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הגירעון לחודש אפריל ירד במפתיע לרמה הנמוכה ביותר מאז 2023

הגירעון ב-12 החודשים האחרונים עמד על 3.8% מהתוצר והסתכם בסוף אפריל ב-81.3 מיליארד שקל ● ההפתעה החיובית בגירעון מתבטאת בשני צידי המאזן: הוצאות הממשלה קטנו במקביל לכך שהכנסות המדינה ממסים באפריל המשיכו במגמת העלייה

אורי לוין, מנכ''ל קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

2 מיליארד שקל לכל שותף: שלושת המרוויחים הצפויים מהנפקת הנדל"ן של העשור

בעיתוי מאתגר לשוק הנדל"ן, תנסה תדהר לגייס 1.5 מיליארד שקל לפי שווי של כ–7 מיליארד שקל לפני הכסף ● אם תצליח בכך, תהפוך ליזמית הנדל"ן השלישית בגודלה בת"א, והמרוויחים הגדולים מכך יהיו בעלי השליטה - גיל גבע, אריה בכר ומארק וייסמן ● וגם: הצפת הערך שתניב ההנפקה להראל ולמנכ"ל תדהר, אורי לוין

מוצרי לה בוטה / צילום: ערן לם

קוד הקופון עשה את העבודה, וסייע לאתרים חדשים להתברג בתודעה

שיתופי פעולה עם משפיעניות סייעו לאתרי איקומרס מהארץ ומחו"ל להיכנס לראשונה למדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין - והקפיצו בחזרה את הביצועים של אתר ותיק

נדב פרי. מהמצליחים בשגרה ובמלחמה / צילום: צילום מסך מיוטיוב

ההאזנה לפודקאסטים זינקה במלחמה, מחירי הפרסום נותרו דומים

המלחמה עם איראן העלתה את רף ההאזנות לפודאקסטים, שממשיכים לנגוס בדפוסי ההאזנה המסורתיים גם בשגרה ● יחד עם זאת, מחירי הפרסום לא עלו, אלא נשארו דומים

חיים גייר / צילום: תמר מצפי

פירוק מטוסים והקמת חוות שרתים: מור מזרים 190 מיליון שקל לחברת הנדל"ן המניב

מניית איי.אי.אס של חיים גייר זינקה ב-220% בשנה האחרונה, ובעל השליטה מחזיק מניות בשווי של 2 מיליארד שקל ● החברה רכשה לאחרונה חמישה מטוסים ללא מנוע תמורת 42.5 מיליון דולר

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הנתון המטריד מימי בועת הדוט.קום חזר לשווקים

מדד שילר, אחד הכלים הידועים להבנת תמחור השוק בטווח הארוך, עקף את רף ה-40 ● בפעם היחידה והאחרונה שכך היה, בתחילת שנות ה-2000, זה לא נגמר בטוב

מיכל עבאדי-בויאנג'ו, החשבת הכללית / צילום: חיים צח-לע''מ

החשבת הכללית מתנגדת למתווה ההנפקה של רפאל

על פי מתווה רשות החברות, רפאל תונפק קודם כל למוסדיים ● אלא שהחשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג'ו מתנגדת למהלך וקוראת לחתור להנפקה ציבורית ישירה ושקופה

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

עלתה על הציפיות: מאנדיי מסכמת רבעון בצמיחה של 24.5%

מאנדיי סיכמה את הרבעון הראשון עם צמיחה של 24.5% בהכנסות ל-351 מיליון דולר ● החברה, שמנייתה צנחה ב-51% מאז תחילת השנה, עקפה את תחזיות האנליסטים ברבעון הראשון של השנה גם בשורת ההכנסות וגם בשורת הרווח, והעלתה את התחזית השנתית שלה

רחפני סיב של אלביט. תקיפה מכוורת / צילום: אלביט מערכות

זולים במיוחד, קשים ליירוט: הישראליות שמסתערות על טרנד הרחפנים הקטלניים

החסינות לשיבושים והיכולת לפעול ללא קליטה הפכו את רחפני הסיב למוצר המבוקש ביותר בשטח, במיוחד מאז החל חיזבאללה להפעילם בצפון ● חברות ישראליות - מהסטארט־אפים ועד ענקיות הביטחון - מפתחות נחילי רחפני סיב במחיר גבוה, במטרה להבטיח דיוק מבצעי

המדינות שנפלו בגלל מטבע חזק ואלו שפיצחו את השיטה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

"המחלה ההולנדית" והתשובה הנורבגית: המדינות שנפלו בגלל מטבע חזק ואלו שפיצחו את השיטה

התחזקות השקל מציבה את המשק בפני אתגר מבני הולך ומחריף, כאשר מטבע חזק מדי עלול לפגוע ביצוא ולהכביד על התעשייה המקומית ● אלא שישראל היא לא המדינה הראשונה שמתמודדת עם הבעיה ● בהולנד גילוי משאב טבע הוביל להתחזקות המטבע ולפגיעה בתחרות, בנורבגיה הקדימו תרופה למכה והקימו קרן עושר ובערב הסעודית הצמידו את הריאל לדולר כדי למנוע ייסוף

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

החברה שעלתה ב-200% מציגה קפיצה ברווח הנקי וקופת מזומנים של חצי מיליארד דולר

יצרנית המצלמות המיוצבות לרחפנים, שמנייתה עלתה ב-200% בשנה החולפת, מדווחת על זינוק בהכנסות וברווח ועל צבר הזמנות של 289 מיליון דולר ● המנכ"ל: "היום אנחנו מספקים מעל ל-2,500 מצלמות בחודש, והתוכנית היא להגיע ל-5,000 עד סוף השנה"

יאן קום / צילום: ap, Manu Fernandez

ייסד את וואטסאפ ותומך בארגוני ימין: המיליארדר שתרם לשערי צדק

יאן קום, מייסד וואטסאפ שעשה את הונו ממכירתה לפייסבוק תרם תרומת ענק לבית החולים הירושלמי ● הוא גדל באוקראינה, היגר לארה"ב וחי בעוני, וכיום נחשב לאחד הפילנתרופים המשפיעים בעולם היהודי ● מה סוד הצלחתו של הנדבן?

כנסת ישראל / צילום: ליאור מזרחי

ממינוי בכירים ועד הקלות מס באיו"ש: אלו החוקים שהקואליציה תנסה להעביר

מושב הקיץ האחרון של הכנסת לפני הבחירות הכלליות נפתח הבוקר והממשלה הנוכחית ממשיכה להעביר חוקים לפני פיזורה ● חלק גדול מהחוקים המקודמים, נוגע לרצון הממשלה לשלוט בתקציבים שונים וחשובים ובמינויים של בעלי תפקידים בכירים