גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עורכי הדין האלו הובילו תביעה חסרת תקדים נגד מיטב דש. עכשיו הם דורשים נתח שמן

עורכי הדין שזכו בתובענה בסכום של 400 מיליון שקל, טוענים ששכר הטרחה שמגיע להם גבוה במיוחד ומגיע לעשרות מיליונים • מנגד, במיטב דש טוענים שהסכום צריך להיות נמוך בהרבה ולא יותר מ-13.85 מיליון שקל: "הסכום המבוקש על ידי התובעים שקול לזכייה בפיס"

עו''ד אמיר איבצן, אחד מעורכי הדין שניהלו את התביעה הייצוגית מהגדולות שנוהלו בישראל / צילום: יח''צ
עו''ד אמיר איבצן, אחד מעורכי הדין שניהלו את התביעה הייצוגית מהגדולות שנוהלו בישראל / צילום: יח''צ

לאחר שהשופטת מיכל אגמון גונן חייבה את מיטב דש לשלם למבוטחיה כ-400 מיליון שקל במסגרת תובענה ייצוגית, כעת תצטרך השופטת להכריע בנוגע לשכר הטרחה של עורכי הדין שמייצגים את התובעים, וכן את הגמול לשני התובעים הייצוגיים. למרות המחלוקת בין מיטב דש לבין עורכי הדין אמיר איבצן וחגי נצר, הסכומים שייפסקו צפויים להיות גבוהים במיוחד.

עוד לפני ההכרעה הצפויה של השופטת אגמון גונן, עורכי הדין איבצן ונצר טענו שיש לפסוק לטובתם 15% מסכום ההשבה בתוספת מע"מ - כלומר 70 מיליון שקל. מלבד זאת, דורשים איבצן ונצר שייפסק גמול בסך 5% בתוספת מע"מ לשני התובעים הייצוגים, כלומר 23.4 מיליון שקל. לטענת עורכי הדין, שכר הטרחה והגמול צריכים להיות נפרדים מ-400 המיליון שנפסקו לטובת הקבוצה.

אין ספק שמדובר בסכום גבוה במיוחד, זאת לאור העובדה שמעולם לא נפסקו סכומים דומים לעורכי דין ותובעים ייצוגיים. איבצן ונצר טענו כי העובדה שהתובענה הייצוגית הועילה לקבוצה של 160 אלף עמיתים, כשכל אחד יקבל בממוצע 2,500 שקל, מחייבת פסיקת על שכר טרחה גבוה. בנוסף, ציינו את מורכות ההליך שנמשך משנת 2012, והסתיים בפסק דין שהכריע את התיק ולא בפשרה - כמו מרבית התובענות הייצוגיות.

"אין בסיס לטענת התובעים"


מיטב דש, באמצעות המשרד יגאל ארנון ושות’ ורון ברקמן ושות’, טוענים כי התבססות איבצן ונצר על "הלכת רייכרט" - שקבעה כי יש לפסוק אחוזי שכר טרחה באופן מדורג לפי גובה ההשבה - שגויה. "אין אפוא בסיס לטענת התובעים כאילו המדרגות שנקבעו בעניין רייכרט נועדו לחול על כל סכום זכייה באשר הוא, עד אין סוף", הסבירו. "מובן כי המדרגות שנקבעו נגזרו מנתוני המקרה הספציפי, ועם הגדלת סכום הזכייה, יש להוסיף מדרגות נוספות". לאור זאת טוענת מיטב דש כי בסכומי השבה שבין 200 ל-400 מיליון שקל, יש לפסוק 0.5% שכר טרחה - כלומר 13.85 מיליון שקלים "בלבד".

אילן רביב, מנכ''ל מיטב דש / צילום: תמר מצפי

במיטב דש המשיכו וטענו: "הסכום המבוקש על ידי התובעים [...] אינו עומד בשום פרופורציה ושום סטנדרט של סבירות, אינו מתיישב עם השכל הישר ועם שורת ההגיון [...] ושקול הלכה למעשה לזכייה בפיס, ולא סתם אלא בהגרלה מיוחדת, כזו שמתבצעת לאחר ששנה שלמה איש לא זכה בפרס הגדול".

בנוגע לגמול לתובעים הייצוגיים, מיטב דש טענה שיש לפסוק מאות אלפי שקלים בודדים בלבד לכל אחד משני התובעים הייצוגיים ולא 23.4 מיליון שקל כפי שדרשו איבצן ונצר. בנוסף, טענו כי שכר הטרחה והגמול צריכים להיפסק מתוך סכום הפיצוי ולא בנוסף לו. עוד נטען כי אין הצדקה להוסיף מע"מ לשכר הטרחה והגמול.

שכר הטרחה יינתן מסכום הפיצוי?

בתגובה לעמדת מיטב דש, טענו איבצן ונצר כי העמדה שאין להוסיף מע"מ משוללת יסוד וכי בתביעה שהוכרעה אין מקום לפסוק את הגמול ואת שכר הטרחה מתוך סיכום הפיצוי: "תובע אשר זכה בתביעתו, זכאי לפסיקת הוצאות ושכר טרחת עורכי דין בנוסף על הפיצוי שנפסק לו". לדבריהם, בית המשפט כבר פסק את הסכום שיש להשיב לקבוצה כדי להחזיר את המצב לקדמותו, ולא ייתכן שהגמול לתובע ושכר הטרחה לעורכי הדין יבוא על חשבון הקבוצה.

מלבד זאת נטען כי במידה וסכום שכר הטרחה והגמול אכן יינתן מתוך 400 מיליון השקלים שנפסקו לטובת הקבוצה, אז מיטב דש מושתקת מלטעון בעניין, זאת כיוון שהדבר כלל לא משליך עליה. עוד נטען כי כאשר פסק הדין מסתיים בהכרעה סופית, על הגמול ושכר הטרחה להיות גבוהים מאשר בהסדרי פשרה. "יש משקל מכריע לשאלה מהו שכר הטרחה שהשוק החופשי היה משלם בעד השירותים שניתנו לקבוצה", טענו. "בהקשר זה דומה שאין מחלוקת ממשית ששכר טרחה בשיעור של 15% הוא סביר ומשקף שווי שהשוק היה משלם במקרה כגון זה".

למען הזהירות, הציעו איבצן ונצר חישוב מדרגות אחוזים כך שאם עמדתם המקורית לא תתקבל, ייפסק לטובתם 35 מיליון שקל לא כולל מע"מ. בתגובה ציינה מיטב דש כי 35 מיליון שקל שכר טרחה מהווה שכר של 875 חודשים לאדם בעשירון העליון. "האם זה הגיוני לפסוק שכר טרחה בגובה שכר העשירון העליון למשך 73 שנים?", שאלו. "התשובה מובנת מאליה".

שכר הטרחה יהיה הגבוה אי פעם לייצוגית

הרוב הגדול של הליכי התובענות הייצוגיות מסתיים בהסדר פשרה והסתלקות מן התובענה כאשר באי כוח התובעים הייצוגיים מקבלים סכום שנע סביב אלפי שקלים ועד מאות אלפי שקלים בודדים. עם זאת, תחום זה ידע גם תיקים גדולים במיוחד שהסתיימו בשכר טרחה גבוה עבור עורכי הדין המייצגים.

בתובענה הייצוגית נגד סימנס, נפסק במרץ 2020 במסגרת הסדר פשרה שכר טרחה של כ-14.6 מיליון שקל לבאי כוח התובעים הייצוגיים, עוה"ד דביר גליזר, זיו עירוני וגיא הרמלין. סכום זה נוכה מתוך סכום ההשבה של 465 מיליון שקל. לפני כן, שיאן שכר הטרחה היה עו"ד אהוד גוט, ממשרד עורכי הדין בלטר-גוט-אלוני, שגרף שכר טרחה בסך 11.5 מיליון שקל בעקבות תביעה ייצוגית שניהל נגד מקורות ומדינת ישראל.

ב-2017 נפסק בהסדר פשרה 9.75 מיליון שקל שכר טרחה לטובת המשרדים עמית פולק מטלון ושות’ יחד עם עו"ד יצחק אבירם בייצוגית שהוגשה בפרשת "הפנסיה הגרמנית". הקבוצה המיוצגת קיבלה 75 מיליון שקל פיצוי. כל אחד משני התובעים הייצוגים קיבל פיצוי בסך 200 אלף שקל.

בתביעה הנגזרת שהגישו עו"ד רונן עדיני ועו"ד רם דקל בשם דסק"ש נגד נוחי דנקנר הגיעו הצדדים להסדר פשרה. בפברואר 2018 קבע השופט גרוסקופף כי מתוך 100 מיליון שקל פיצוי, יקבלו באי כוח התובעים הייצוגיים 9.34 מיליון שקל, וכי התובעים הנגזרים יקבלו 2.3 מיליון שקל.

עו"ד גולן קאשי שייצג בתובענה ייצוגית נגד בנק חברת אוצר ההתיישבות היהודית גרף שכר טרחה בסך 8.78 מיליון שקל. התובעים הייצוגיים קיבלו גמול בסך 1.55 מיליון שקל. בתיק זה הקבוצה המיוצגת קיבלה השבה בסך 274 מיליון שקל.

כל המקרים הללו הסתיימו בהסדר פשרה, כמו שמקובל ברוב מוחלט של ההליכים. פסק הדין נגד מיטב דש חריג גם בהיקף ההשבה של 400 מיליון שקל וגם בכך שההליך התברר עד תומו ולא הסתיים בפשרה לאחר אישור הבקשה לניהול התביעה כתובענה ייצוגית. יש להעריך אם כן, כי בראש הטבלה יעמדו בקרוב ובפער ניכר עורכי הדין אמיר איבצן וחגי נצר.

עוד כתבות

כותרות העיתונים בעולם

ישראל נגד ארה"ב וסין: איזו מערכת לייזר ירכשו מדינות המפרץ?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מדינות המפרץ מעוניינות לרכוש מערכת לייזר בעקבות המלחמה עם איראן, המדינות שהרוויחו מהעלייה במחיר הנפט, ובעולם נשמו לרווחה כשישראל לא זכתה באירוויזיון • כותרות העיתונים בעולם 

קניון עזריאלי בתל אביב / צילום: Shutterstock, Opachevsky Irina

מחיר המלחמה באיראן: הכלכלה הישראלית התכווצה ב-3.3% ברבעון הראשון

ברבעון השנתי של 2026 המשק הישראלי התכווץ בקצב שנתי של 3.3% ● הצניחה תואמת את הערכות הכלכלנים שפורסמו בשבועות שקדמו לפרסום - ומהווה היפוך מהיר ממגמת ההתאוששות שאפיינה את המחצית השנייה של 2025

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, Shutterstock

השוק ציפה לתרופה חדשה לאלצהיימר, אך הניסוי איכזב

נובו נורדיסק מכרה מוצר חדשני שלה ליזם ישראלי ● ניסוי באלצהיימר איכזב את המשקיעים, אבל יש בו גם נקודת אור ● ואחרי חרושת השמועות, ראש ה־FDA התפטר, והוא לא היחיד ● השבוע בביומד

מערכת ראיית הלילה במשקפת בינוד (BiNOD) / צילום: מוך ערוץ היוטיוב של אלביט ארה''ב

במאות מיליוני דולרים: המערכת הישראלית שיקבל כמעט כל חייל אמריקאי

חוזה החלל באסיה של חברת החיישנים הישראלית ● אוקראינה שוקלת לאפשר יצוא ביטחוני במהלך המלחמה ● השקעת הענק של ממשל טראמפ במו"פ ביטחוני ● תצוגת הטכנולוגיה הביטחונית בטקסס בה ישתתפו 14 חברות דיפנס־טק ישראליות ● אלביט תפתח אמצעי ראיית לילה מתקדם לצבא ארה"ב ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ניתוח חברה / צילום: גל צלמים

זו הייתה חברת אנרגיה במשבר, עד שהיזם והבעלים זיהו תחום שהשוק פספס

מניית פריים אנרג'י זינקה מתחילת השנה ב–240%, אחרי שהחברה החליטה להתמקד באגירה והקמת מרכזי אנרגיה ● ההשקעה של להב אל.אר והשליטה המשותפת הובילו לצבר מרשים, אך מולו יעמדו אתגרים לוגיסטיים, ביצועיים וניהוליים, ותלות בתעריפי החשמל ● ניתוח חברה, מדור חדש

לשכת העבודה בת''א / צילום: שירות תעסוקה

שירות התעסוקה הוציא את אחד הדוחות החשובים שלו. מה צריך לדעת עליו?

אנחנו מכירים את שירות התעסוקה משלבי חיפוש העבודה, אבל מתברר שהוא חולש על נתונים חשובים ● לאילו מספרים הציבור יכול להיחשף, ומה אפשר ללמוד מהם? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

רצפת המסחר של הבורסה לניירות ערך בניו יורק (ארכיון) / צילום: ap, Seth Wenig

המניות שמכר ואלו שרכש: השינויים בתיק ההשקעות של טראמפ

טראמפ ביצע במהלך הרבעון הראשון של השנה 3,642 עסקאות קנייה או מכירה שהיקפן הכולל מגיע ל-220-750 מיליון דולר - כך עולה מדיווח שהועבר מלשכת האתיקה הממשלתית האמריקאית ● העסקאות המגוונות של טראמפ נגעו במגוון רחב של סקטורים, ויש גם כמה מניות ישראליות ברשימה

מפעל חברת רפא בהר חוצבים בירושלים / צילום: באדיבות חברת רפא

ישי דוידי ואורי יהודאי מביאים את רפא לבורסה. תנפיק לפי שווי של 2.2 מיליארד שקל

קרן ההשקעות פימי בדרך לרשום אקזיט משמעותי נוסף באמצעות הנפקת חברת התרופות הוותיקה מירושלים, שתציף עבורה רווח מוערך של מעל 1 מיליארד שקל ● וגם – כמה שוות האופציות של מנכ"ל פרוטרום לשעבר, המשמש כיום כיו"ר רפא?

לקראת המונדיאל: מסכי הטלוויזיה הבולטים בשוק

בחודש הבא תיערך אליפות העולם בכדורגל, שרובנו נראה על מסכים מהבית ● פנינו ליבואניות הטלוויזיות ושאלנו מה הדגם המומלץ מבחינתן לצפייה במשחקים

השופט גלעד הס / צילום: דוברות הרשות השופטת

הדירה שלכם שווה יותר? השופט שמטלטל את שוק הנדל״ן

פסק הדין של גלעד הס בעניין שוויון התמורות בפינוי–בינוי שלח גלי הדף לשוק, אך עבור מי שעוקב אחריו לא מדובר בהפתעה ● ממתווה להיטלי ההשבחה בת"א, דרך פיצויי ההפקעה לקשישים ועד טיוטה מחייבת בסכסוך על שטח ● שופט המחוזי שמעצב מחדש את כללי הענף

אילוסטרציה: Shutterstock

האישה תקבל 6.6 מיליון שקל על המניות של הבעל או 2 מיליון? המחלוקת שמסעירה את בתי המשפט - ופסק הדין

ביהמ"ש המחוזי דן בשאלה האם יש לנכות "מס רעיוני" משווי מניות חברה פרטית במסגרת הליכי איזון משאבים בין בני זוג מתגרשים ● נקבע כי בעת חלוקת מניות בחברה שבבעלות הבעל, אין לנכות מחלקה של האישה את המס העתידי שיוטל בעת מכירה תאורטית, והיא זכאית לשווי המניות ברוטו

אילוסטרציה: Shutterstock, XanderSt

למילואימניקים ולוחמים: השר חיים כץ הורה על פתיחת הגרלת "דירה בהנחה" כבר בשבוע הבא

מועצת מקרקעי ישראל התכנסה לדון בהשלכות פסיקת בג"ץ על זכאות חרדים להטבות בדיור, אך שאלת זכאותם של צעירים חרדים שאינם משרתים בצה"ל נותרה בינתיים ללא הכרעה ברורה ● בסיום הדיון הודיע השר חיים כץ הודיע על פתיחת הגרלת דירה בהנחה כבר ב־25 במאי: כ־4,000 דירות יוגרלו במסלול ייעודי למשרתי מילואים, ובהמשך כ־4,000 נוספות לציבור הרחב עם קבלת המידע הנדרש מהצבא

נשיא המדינה לשעבר ראובן ריבלין / צילום: דודי ועקנין

חברת הביטקוין של רובי ריבלין ויוחנן דנינו מצאה מיזוג חדש ותיכנס לבורסה בשווי של 85 מיליון שקל

לאחר שהמיזוג עם השלד פליינג ספארק נכשל, ביטקור קפיטל תתמזג עם איירטאצ' ● החברה עוד לא התחילה פעילות ואין לה לקוחות והכנסות ● בין השמות הנוצצים בחברה: הנשיא לשעבר ראובן ריבלין, המפכ"ל לשעבר יוחנן דנינו והשר לשעבר יזהר שי

רשות המסים / צילום: איל יצהר

השיחות מרשות המסים שגרמו בהלה בקרב יועצי מס בחמש בבוקר

בהלה בקרב מייצגים – יועצי מס, רואי חשבון ועורכי דין, אשר קיבלו לפנות בוקר שיחות טלפון "חשודות" מרשות המסים ● מייצגים רבים שפנו אל גלובס מספרים כי מדובר באירוע מטריד שמטיל חשש כבד בנוגע לאבטחת המידע הרגיש שנמצא במערכת המיחשוב של הרשות ● רשות המסים: "מדובר בתקלה במערכת ממשל זמין, הנותנת שירות הודעות למשרדי הממשלה"

ספינה שבעבר ניסתה להגיע לעזה / צילום: ap, Salvatore Cavalli

הלוחמים עלו על הסיפון: החלה ההשתלטות על המשט הטורקי

דיווח: טראמפ נפגש עם בכירי ממשלו כדי לדון בשאלה כיצד להתקדם במלחמה עם איראן ● בתימן מדווחים: החות'ים הפילו מל"ט אמריקאי ● משרד ההגנה הסעודי: הבוקר שוגרו והושמדו שלושה כטב"מים ששוגרו מעיראק ● צה"ל השתלט על המשט הטורקי - אבד קשר עם חלק מכלי השיט ● עדכונים שוטפים

מייסדי סטרים אלמנטס, אור פרי, גיל הירש וראם שרמן / צילום: שלומי יוסף

עובד החברה טען שהסטארט-אפ נסגר. החברה: אנחנו בדרך למכירה

עובד סטרים אלמנטס הישראלית עדכן בשבוע שעבר את לקוחות החברה, ובהם יוצרים ומשפיעני רשת, על סגירה אפשרית של החברה - כך עפ"י פרסום באתר Gamesbeat ● מהחברה נמסר: "אנחנו מנהלים שיחות חיוביות עם רוכשים פוטנציאליים ועובדים על מנת למצוא את הדרך הטובה ביותר עבור היוצרים, הלקוחות והצוות שלנו"

רחפן FPV מבוסס סיב אופטי / צילום: Reuters, Pavlo Bahmut/Ukrinform

איום הרחפנים התגלה לפני תשע שנים. רק כעת רה"מ מקצה לו 2 מיליארד שקל

לגלובס נודע כי בתום דיון שקיים נתניהו, בהשתתפות בכירי מערכת הביטחון, הוחלט להקצות תקציב לפיתוח פתרונות לאיום הרחפנים ● כבר בשנת 2017 איום הרחפנים הוגדר כמהותי

מנכ''ל בנק הפועלים, ידין ענתבי / צילום: יונתן בלום

מה עובר על מניות הבנקים? המשקיעים הפסידו מעל 30 מיליארד שקל בשבוע

בנק הפועלים פרסם בסוף השבוע את התוצאות שלו לרבעון הראשון של השנה והמשקיעים התאכזבו ● אבל הפועלים לא לבד. בשבוע האחרון מניות חמשת הבנקים הגדולים ירדו בכ־10%, בעיקר בשל החשש מהמס המיוחד והורדות הריבית שפוגעים בתוצאות

עובדים במפעל בגרמניה. יעבדו 73 שעות בשבוע? / צילום: ap, Sean Rayford

סערה בגרמניה: עובדים יידרשו לעבוד יותר משמונה שעות ביום

רפורמה חדשה בגרמניה מציעה לבטל את ההגבלה היומית על עבודת שכירים, ולהחליפה בהגבלה חצי־שנתית ● קנצלר גרמניה טוען כי "חייבים לעבוד יותר", אך פרסום הרפורמה התקבל בסערה במדינה, גם מתוך הממשלה ● איך יעבוד החוק החדש, ומי צפוי להיפגע?

צוותי חיל האוויר שמשתתפים בתקיפות באיראן / צילום: דובר צה''ל

חודש וחצי לאחר אישור התקציב, ומשרד הביטחון כבר נערך לריקון כספי הרזרבה

בעיצומה של המתיחות מול איראן, לגלובס נודע כי מערכת הביטחון כבר פועלת לניצול 7 מיליארד השקלים שנועדו להסלמה ● באוצר טוענים כי מדובר בניסיון "להלביש" על המלחמה התחייבויות עבר ● פרצת הגירעון מגבירה את החשש שלא תתרחש הקפיצה הצפויה בצמיחה ברבעון הנוכחי, אחרי ירידה של 3.3%