גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפקק בנמלים מתחיל להשתחרר, אבל אנחנו נמשיך לשלם עליו עוד הרבה זמן

התורים המתארכים שנוצרו בתקופת הקורונה בכניסה לנמלי ישראל גרמו להפסדי עתק ליבואנים והיצואנים ● בדוח של משרד האוצר נקבע כי העלויות הכבדות שסופגים בענף מתגלגלות לצרכנים ● למרות שלאחרונה נראית הקלה בעומס, נראה שהוא ימשיך להיות מורגש ביוקר המחייה

אניית משא בנמל חיפה / צילום: Shutterstock
אניית משא בנמל חיפה / צילום: Shutterstock

בשנה האחרונה אין כמעט מוצר שמחירו לא עלה. החל מחומרי גלם כמו ברזל ונייר וכלה בצעצועים ומוצרי אלקטרוניקה. ההסבר שחוזר על עצמו שוב ושוב כגורם המרכזי לעליית המחירים הוא מחירי השינוע הימי שקפצו במאות אחוזים בשל היצע אוניות קטן, עלייה במחירי הנפט, פריון נמוך בנמלי המזרח כתוצאה מהקורונה ועוד.

גם לעומסים הכבדים בנמלים יש חלק בעליית המחירים. הנה דוגמה: בסוף אוגוסט הגיעה לנמל אשדוד האונייה Aegean Spire שהובילה עבור יבואנית התבואות ADM תירס להאכלת פרות. בשל זמן ההמתנה הארוך שהיא שהתה עד לסיום הפריקה (מעל חודש) נקנסה היבואנית ב-900 אלף דולר. במילים אחרות: המוצר התייקר בכמעט מיליון דולר.

בהודעה שפרסם החודש איגוד יבואני התבואות הוא מבהיר כי יבואנים גדולים שפועלים בדרום מעדיפים מזה זמן לפרוק תבואה בחיפה (נמל דגון), ולהובילה דרומה במשאיות. "האונייה מלניה, ועליה 26 אלף טון חיטה שמיועדים למפעל אסמי עוז באופקים, הגיעה מנמל רוטרדם בהולנד, לרציף דגון בחיפה, במקום לנמל אשדוד. מנכ"ל החברה, אדי מחלב, מצהיר כי העדיף לשלם חצי מיליון שקל להובלה במשאיות, מאשר לשלם קנס של מעל חצי מיליון דולר לחברת הספנות בחו"ל, בגלל קצב הפריקה האיטי בנמל אשדוד", נכתב בהודעתם.

 

גם יבואני הפלדה, שהתייקרה מאוד בחודשים האחרונים, מתקשים לעמוד בהמתנות. יו"ר חטיבת הברזל באיגוד לשכות המסחר, איציק איסטריק, אף יצא בהצהרה יוצאת דופן כשאמר לגלובס כי "אני ממליץ לרוכשי הדירות שלא להצמיד את הסכם הרכישה למדד תשומות הבנייה. הפקק הגדול בכניסה לנמלים והעיכוב העצום בפריקת הסחורה, עשויים להביא לגידול של כ-10% במדד הזה". הוא אף קרא לשרת התחבורה, מרב מיכאלי, "לפעול בדחיפות להקצאת רציף ייעודי בנמל אשדוד לצורך פריקה והעמסה של ברזל".
חשוב להבהיר כי את סדר פריקת האוניות קובע קובעת רספ"ן (רשות הספנות והנמלים) ולא הנמלים. וכך אוניות תיירות (שכמעט ואין בשל הקורונה) הן ראשונות בתור, אחריהן אוניות המכולה ובסוף אוניות מסוג מטען כללי (תבואות, חומרי גלם ועוד), ולכן הגורמים שפועלים בתחום המטען הכללי סופגים את מרבית העיכובים.

"הגודש בנמלים פוגע בפריון המשק"

ועדת הכלכלה של הכנסת תקיים השבוע דיון על השפעת העומסים בנמלים על יוקר המחייה בישראל. הוועדה תתבסס בין היתר על דוח של אגף הכלכלנית הראשית באוצר מספטמבר האחרון. לפי הדוח: "השהייה הממוצעת של אונייה בנמלי חיפה ואשדוד ברבעון הראשון של 2021 עלתה בכ-46 שעות בהשוואה לנתוני 2019" (ראו אינפו). בנוסף נמצא כי, "התפוקה הממוצעת לשעת צוות בנמלי חיפה ואשדוד ירדה בכ-11% בממוצע ב-2021 לעומת 2019, ואילו התפוקה הממוצעת לשעת שהייה ירדה בכ-40%".

באוצר אף העריכו כי העיכובים בנמלים מפחיתים את הפריון במשק, כאשר הפגיעה ביצוא ברבעון הראשון של השנה מוערכת על ידם ב-16 מיליון שקל ליום במונחי תוצר. "הפגיעה ברכיב היבוא למוצרי השקעה במונחי תוצר מוערכת בכ-10 מיליון שקל ליום", נכתב בדוח שמעריך גם שככל שהמצב יתארך הוא ישפיע לרעה על התעסוקה ואף יביא לעליית מחירים במשק.

העלויות מתגלגלות בסוף לצרכנים

בדוח יש גם התייחסות ישירה לטענות שעולות מהיבואנים. "להערכת גורמים בענף, כל יום עיכוב עולה למפעילי האונייה כ-20 אלף דולר, כאשר חלק מעלות זו מגולגל ליבואנים וליצואנים ומשם לצרכנים". לדברי יבואנים עמם שוחחנו מגפת הקורונה וחוסר הוודאות בשינוע הימי ובזמני ההמתנה יצרו מצב לא שכיח וגם לא כלכלי במיוחד - רבים מזמינים הרבה מעבר לצורך הרגיל, בכדי להגדיל את המלאים שלהם, ובכך נוצרות שתי תופעות לא שגרתיות. גידול בהגעת אוניות לישראל - מה שלעיתים מגדיל את העומס. ומצד שני החברות זקוקות להגדיל את מרכיב האחסון בתחשיבים הכלכליים שלהם, דבר שגם מביא לייקור מוצרים או סחורות. לכן, מחירי הרכישה של מוצרים אלה שכבר בוצעו ישפיעו על המכירות העתידיות לפחות בחודשים הקרובים.

במשרד התחבורה כמו גם בנמלי אשדוד וחיפה, טוענים כי מאז שהתפרסם דוח הכלכלנית בספטמבר, המצב השתפר פלאים, לא מעט בזכות תוספת של עשרות עובדים זמניים בשני הנמלים. בשבוע שעבר בעת ביקורה של השרה מיכאלי בנמל אשדוד היא שיגרה הודעה לפיה "בזכות מאמץ מרוכז הצלחנו להביא לצמצום משמעותי של התור שעומד כעת על מספר חד-ספרתי של ימי המתנה, ולשמחתי הם הולכים ויורדים". בדיקה שקיים גלובס, נכון לאמצע השבוע הזה, מצאה כי 29 אוניות ממתינות מחוץ לנמלי הים התיכון, כאשר המצב בחיפה ובאשדוד אכן השתפר. אם בשיא המשבר עמדו מחוץ לנמל אשדוד 30 אוניות, נכון לעכשיו מדובר ב-8 בלבד. בנמל חיפה מדובר על 3 אוניות בלבד. במרבית המקרים ההמתנה מחוץ לנמל התקצרה אף היא כך שאוניות אלה כבר לא ממתינות שבועות כפי שקרה לא אחת בשנה האחרונה.

שאר האוניות שממתינות כיום מחוץ לנמלים מיועדות לנמל המלט וכיל (ICL) בדרום, ולנמלי דגון ונמל המספנות הפרטי בחיפה. אגב, באופן יוצא דופן דווקא מחוץ לנמל המספנות יש מספר רב יחסית של אוניות, דבר שלדברי נשיא לשכת הספנות, יורם זבה דווקא מלמד משהו על עוצמתם. "לנמלים הממשלתיים יש רציפים באורך של כחמישה ק"מ ואילו לנמל המספנות 600 מטר, והמצב הזה שבו אוניות רבות מעדיפות להמתין בתור אצלם ולא ללכת לנמלי אשדוד וחיפה מלמדת על היעילות שלהם".

תגובות הנמלים: "צמצום ייחודי בעולם"

מנמל אשדוד נמסר בתגובה: "הצמצום הדרמטי בתור התפעולי הוא ייחודי בעולם המערבי וחשוב לשמר אותו בעזרת כוח האדם הזמני. נמל אשדוד גייס 90 עובדים זמניים להתמודדות עם העומסים שהלכו וגדלו עקב מגפת הקורונה וההשלכות שהיכו בכל נמלי העולם. בנוסף, חברת נמל אשדוד פנתה להסתדרות כדי להאריך את משך תעסוקתם של העובדים הזמניים".

מנמל חיפה נמסר: "החל מחודש אוגוסט תגבר הנמל את עובדי התפעול שלו ב-38 עובדים חדשים ופעל במיצוי מקסימלי של שעות נוספות של העובדים הקיימים. בחודשיים האחרונים, לעומת חודשים יוני-יולי, הושג קיטון בימי המתנה של כ-62% באוניות מטען כללי. בנוסף, הפעיל נמל חיפה לראשונה במלוא העוצמה את מסוף קישון מזרח המשרת בו זמנית שלוש אוניות מטען כללי. התוצאה היא שנכון לעכשיו שלוש אוניות מטען כללי בלבד ממתינות לתורן מחוץ לרציפי הנמל".

עוד כתבות

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה לרדת מחר"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית מחר (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה מחר עומד על 65%

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מתרסקת, אנבדיה צומחת - אך מי מהן תורמת יותר לכלכלה הישראלית?

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● דיווח: איראן הצליחה לפגוע ב-5 בסיסים של צה"ל ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?