גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"תעשיית הסמיקונדקטור גדלה ב-2021 הרבה מעבר למה שהייתה רגילה, וברור שעל זה אנחנו רוכבים"

רפי עמית, מנכ"ל קמטק, המייצרת מערכות בדיקה לתעשיית המוליכים למחצה, צופה המשך של הצמיחה המהירה גם ב-2022, אך מודה כי "לא כל שנה עושים צמיחה של עשרות אחוזים" ● הוא מצביע על דיסקאונט שבו נסחרת להערכתו בעלת השליטה פריורטק ("ההחזקה שלה באקסס לא נספרת") ומכריז כי "הכיוון היום הוא כמה שיותר "made in China"

רפי עמית, מנכ''ל קמטק / צילום: רענן טל
רפי עמית, מנכ''ל קמטק / צילום: רענן טל

השנה האחרונה הייתה שנה טובה לחברת קמטק, ובהתאם גם לפריורטק, המחזיקה ב-21% ממניות קמטק. בתקופה זו כל אחת משתי המניות יותר מהכפילה את עצמה: קמטק כבר נסחרת בשווי של 2 מיליארד דולר (כ-6.3 מיליארד שקל), ופריורטק בשווי של 1.3 מיליארד שקל.

קמטק, המייצרת מערכות בדיקה לתעשיית המוליכים למחצה, נהנית מרוח גבית של צמיחת התעשייה, והציגה צמיחה של 82% בהכנסותיה בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה. לאחרונה היא השלימה גיוס אג"ח להמרה בסך 200 מיליון דולר, בריבית של 0%.

נראה שרפי עמית, מנכ"ל קמטק ויו"ר פריורטק, בהחלט יכול להיות מרוצה; אולם הוא חושב שהשוק מפספס משהו אחר בפריורטק - את ההחזקה שלה בחברת אקסס (כ-28% בשרשור דרך החברה הבת אמיטק). אקסס, חברה פרטית הממוקמת בסין, עוסקת בייצור מצעים מתקדמים לתעשיית השבבים, ודומה מאוד לקמטק בהיקפים ובצמיחה (ראו מסגרת).

"האחוז שפריורטק מחזיקה בקמטק הוא בערך השווי של פריורטק בבורסה. החברה השנייה לא נספרת", אומר עמית, שהראיון עימו מתבצע כשהוא נמצא בתאילנד, ומחכה לחזור לסינגפור - שם הוא מתגורר.

כלומר פריורטק נסחרת היום מתחת לשווי האמיתי שלה?
"זה לא בא לידי ביטוי בשווי. אקסס רווחית והתחזית שלה מבטיחה".

"היום נראה לנו ש-2022 הולכת להיות שנה טובה"

נחזור לקמטק: החברה אמורה לסיים את שנת 2021 עם צמיחה של מעל 70% בהכנסות (לעומת כ-16% ב-2020), ליותר מ-265 מיליון דולר. "המצב של קמטק הוא טוב", אומר עמית. "אם נלך שנה-שנתיים אחורה, היינו מתחילים רבעון רק עם חצי מההזמנות. היום, הסביבה השתנתה לחלוטין, ואנחנו יכולים לראות חצי שנה קדימה, ואף מעבר לזה, את האותות החיוביים. היום נראה לנו ש-2022 הולכת להיות שנה טובה".

עם שיעורי צמיחה גבוהים כמו ב-2021?
"לא כל שנה עושים צמיחה של עשרות אחוזים. הצמיחה שלנו מגיעה מזה שכל התעשייה גדלה, הסגמנטים שבהם אנחנו פועלים גדלים יותר ואנו גם לוקחים נתחי שוק. תעשיית הסמיקונדקטור גדלה ב-2021 הרבה מעבר למה שהייתה רגילה, וברור שעל זה אנחנו רוכבים. אנחנו בהחלט צופים המשך גידול".

אתם מכפילים את היקף המכירות שלכם כל כמה שנים. זה משהו שאמור להימשך?
"זה נכון, פעם הייתה הקורונה, קודם היה את הקטע של סין (שמשקיעה בבניית תעשיית שבבים עצמאית, ש'ח'ו'), כל פעם קרו אירועים שיצרו צמיחה יוצאת דופן. יש כמה אלמנטים שאפשר להסתכל עליהם ולהבין מה יקרה בעתיד: לכולם ברור שסמיקונדקטור הוא מוצר בסיסי שמשולב בתעשיית הרכב, מובייל, דור 5, שרתים, זיכרונות - כל מוצרי הקצה האלה צומחים.

"אלמנט שני הוא הטכנולוגיה: לא רק שהתעשייה גדלה. ההכפלה לפי חוק מור (שנוסח בשנות ה-60 וקובע שמספר הטרנזיסטורים בשבב אלקטרוני מכפיל את עצמו בכל שנתיים, ש'ח'ו') לא יכולה להתבצע דרך הסיליקון, אלא דרך המארז, הוא זה שנותן את ההכפלה כל שנתיים.

"מבחינת מערכות הבדיקה זה יוצא מהכלל. מארז הוא מאוד יקר, וכדי שיעבד היטב צריך לבדוק היטב, כך שהבדיקה נהייתה חיונית. במקביל, הסטנדרט נהיה של 0 פגמים. זה התחיל בתעשיית הרכב, בגלל שיקולי בטיחות, והתרחב לכלל התעשייה. לא רוצים לקבל רכיבים פגומים, וזה מחייב להחמיר עם הבדיקה. אז יש לנו עלייה בשוק הסמיקונדקטור, על זה נלביש טכנולוגיה ומודעות לבטיחות - וכל החבילה יחד מאפשרת לנו גידול מעבר לצמיחת התעשייה".

"מקווה שלא נחזור לשיעור צמיחה של שאר התעשייה"

אלמנט נוסף שעליו מדבר עמית הוא סין: "סין החליטה להיות מעצמה בתחום הסמיקונדקטור. ההשקעות שם עצומות, זאת מהפכה, ובארץ עוד לא מבינים את המשמעות. היא לא רוצה להיות תלויה בגורמי-חוץ, והופכת למעצמה בתחום. עוד אין לה יכולות כמו ל-TSMC, אבל היא מתחילה להשתלט, ומשנה את כל התמונה העולמית. זה הפך לעוד פקטור בגידול שלנו. האם בעתיד נחזור לקצב צמיחה של 10%-20% כמו שאר התעשייה? אני מקווה שזה לא יקרה, ושנמשיך ליהנות מאירועים כאלה.

"אני חי באסיה משנת 2004, הסיבה שבחרתי כמנכ"ל קמטק להיות באסיה היא בגלל ש-90% מהמכירות של קמטק הן לשוק האסייתי ואני מאמין שהלקוחות המרוצים זה הנכס הגדול שיש לחברה".

אין עניין של "לבחור צד" בין סין וארה"ב?
"ממש לא. אנחנו מוכרים לכולם, יש לנו הרבה מכירות לארה"ב. אנחנו לא מוגדרים באותו מקום שבו יש טכנולוגיות שנחשבות רגישות. בתחומים שלנו, קמטק ואקסס, אין מגבלות. גם חברות אמריקאיות יכולות לפעול שם, אולי עם רישיון אבל בלי הגבלות. נוצרה בסין אווירה, לא חקיקה, אבל אווירה של לוקאל-פטריוטיזם, 'לא רוצים אתכם' (את האמריקאים). אם הייתי חברה סינית, בכלל הייתי עכשיו בשמיים - הכיוון הוא כמה שיותר made in China".

כמה סין מהווה מהצמיחה של קמטק?

"בשנתיים האחרונות היא נדבך חשוב בצמיחה. אנחנו לא מפרסמים נתונים מספריים. אסיה היא 80%-85% מהמכירות, וסין היא גורם לא קטן, לצד קוריאה וטייוואן".

"להיכנס ללקוח כמו אינטל זה לוקח שנים"

המערכות של קמטק בודקות שלבים מסוימים בתהליך הייצור, ויש חברות אחרות (בהן נובה ו-KLA) שבודקות שלבים אחרים. לשאלה האם קמטק שוקלת להיכנס לעוד שלבי בדיקה עמית משיב: "אנחנו כל הזמן חושבים על זה, אבל נודה על האמת, בעולם הסמיקונדקטור, להיכנס ללקוח כמו אינטל למשל זה לוקח שנים. אין נטייה לצרף ספק נוסף אלא אם יש בעיה עם הספק הקיים, יש בזה סיכון ומעדיפים לשמור על יציבות. אז קודם כל צריך לבוא עם משהו שאין לספק הקיים, לעבור תהליך ארוך ואז להתחיל.

"אנחנו נכנסים ל-front end, מגדילים את מספר הלקוחות, מציעים מודולים נוספים על אותה פלטפורמה. יש לנו כל כך הרבה הזדמנויות בתחום שלנו למצות את הגידול, אז אנחנו מעדיפים להיות מפוקסים מאשר להיכנס לתחומים חדשים לחלוטין. בהמשך, אני מניח שעם נתח שוק גדול וקושי לגדול עוד, או אם הטכנולוגיה תתייצב, נחפש. בגלל זה גייסנו כסף, אנחנו רוצים לעשות מיזוגים ורכישות. תמיד עדיף לרכוש חברה שכבר קיימת ולא להתחיל מאפס".

עמית מוסיף שיעדי הרכישות מתחלקים לשני סוגים - חברות קטנות עם רעיון טוב שכבר עובד, אך ללא מכירות, שאפשר "להלביש" על מערכת השיווק והמכירות של קמטק; או חברה יציבה ורווחית עם מחזור מכירות של 50-100 מיליון דולר, שיחד עם קמטק תוכל לצמוח מהר יותר.

יש יעדים ספציפיים?

"שוק הסמיקונדקטור נמצא היום בשיא האופטימיות שלו, וכל אחד בטוח שהוא מסתדר לבד. יש מחזוריות, זה יירגע, ואנחנו נהיה שם כשתיווצרנה הזדמנויות. אנחנו לא הולכים לשלם מחירים מטורפים על דברים שאין להם בסיס והיגיון כלכלי".

"החלטנו לגייס כי אי אפשר לגדול רק אורגנית"

רק לפני שנה גייסתם 60 מיליון דולר בהנפקת מניות במחיר של 17 דולר למניה (לעומת כ-46 דולר כיום), ועכשיו הנפקתם אג"ח להמרה.
"התנאים היום טובים. לפני שנה שקלנו להנפיק אג"ח להמרה, ואמרו לנו שאנחנו לא עומדים בקריטריונים. עכשיו פתאום באו אלינו ואמרו לנו 'בואו, 0%, תנאים טובים'. היה ביקוש של פי חמישה, גם מצד משקיעים מוסדיים מישראל. החלטנו לגייס כי ברור שאי אפשר לגדול רק אורגנית".

חברת כרומה מטייוואן רכשה ב-2019 כ-20% מקמטק. היא שילמה אז 9.5 דולרים למניה. הם שוקלים אולי לעשות אקזיט אחרי העלייה במחיר?
"כרומה ראו בקמטק השקעה אסטרטגית, הם בונים על שיתופי פעולה. יש להם יכולות גבוהות וקשרים טובים באסיה. הקורונה שיבשה תוכניות, אבל כשהדברים יירגעו נוכל לחדש. הם בפירוש ראו שיש סינרגיה".

"לא חושב שאפשר לרכוש מרחוק רק על סמך ניירות"

עד כמה הקורונה פוגעת בקמטק?
"הצוותים המקומיים שלנו עושים עבודה יוצאת מהכלל בהתקנה ותמיכה, ופיתחנו שיטות טובות לתמיכה מרחוק. הוצאנו דגם חדש לגמרי עם הדרכה מרחוק - זה טירוף אבל זה עבד. להגיד שתמיד זה יעבוד? אני לא מאמין, לא חושב שאפשר לעשות רכישה מרחוק על סמך ניירות בלי להיפגש פנים אל פנים, לא הכול עובד דיגיטלי".

מה בנוגע לקשיים בשרשרת האספקה, עד כמה זה משפיע?
"המחיר מבחינתנו הוא להגדיל את המלאי, אבל יש לנו צבר הזמנות יפה אז אנחנו מרגישים נוח להזמין לטווח ארוך. יש לנו יחסים אישיים עם הספקים ואנחנו מצליחים לקבל את כל הרכיבים, לא נעצרה שום אספקה. מצד הלקוחות שלנו, אני לא שמעתי על לקוח שעצר קו ייצור בגלל רכיב מסוים. אנחנו לא מרגישים שינוי במדיניות".

"להתעלם מסין זה לא רציני. מי שמתעלם יפסיד"

"ברגע שמתחילים להבין מה זה סין היום, מבינים שלמשקיעים מישראל יש הזדמנות להשקיע בסין דרכנו. אין הרבה אפשרויות כאלו", אומר עמית בהקשר של חברת אקסס (ZhuHai Access Semiconductors), שמוחזקת על-ידי פריורטק.

אקסס עוסקת בתחום המצעים לשבבים. עמית מספר: "זו חברה שהקמנו לפני הרבה שנים, פיתחנו טכנולוגיה מיוחדת של מצעים, ובהתחלה החברה הייתה בנויה על לקוחות אמריקאים מתחום ה-RF והסלולר.

"אלה לא לקוחות קלים, והחברה עברה ימים לא קלים. היא דשדשה עד 2017, אחר כך נפלה עליה השריפה שעוד יותר סיבכה אותה (מפעל שלה בסין נשרף). ואז קרה נס - אני לא יכול למצוא מילה אחרת - אקסס היא החברה היחידה בסין שנולדה כחברת מצעים, לא חברה עם אוריינטציה של מעגלים מודפסים שאומרת נייצר גם מצעים. השוק הסיני לא היה שחקן מול אקסס, ועד אז הזמין הכול מחו"ל.

"מרגע שהתחיל חרם שארה"ב עשתה, בסין החליטו שרוצים הכל made in China, ופתאום הגיעו כמה שחקנים מקומיים שמייצרים רכיבים לטלפונים בסין. הגיעו ביקושים מטורפים בבת אחת, עד כדי כך שהלקוחות מממנים לאקסס בניית קווי ייצור. זה שוק אינסופי ללא מתחרים כמעט.

"היום אקסס חברה של 220-230 מיליון דולר מכירות, בשנה הבאה היא יכולה להגיע ל-300 מיליון דולר. ההבדל בינה ובין קמטק הוא שבקמטק חייבים להשקיע כל הזמן. לאקסס יש לה רווחיות יפה, עם רוח גבית של ממשלה, לא כמו קמטק שנלחמת על לקוחות. זה גן עדן שלא רואים בעולם תחרותי נורמלי".

עמית צופה שבעתיד אקסס תצא להנפקה בסין. בעבר היא כבר החלה בתהליך, אך נתקעה בשל שינוי מבני של שותף בחברה. "אם קמטק שווה היום 2 מיליארד דולר, אין שום סיבה שאקסס, שמוכרת בהיקף דומה ורווחית, לא תהיה גם היא שווה כך", אומר עמית.

אקסס רשומה בספרי אמיטק בשווי 58.6 מיליון דולר בסוף 2020, אך לדבריו, "אני לא מתייחס לזה, אני יודע כמה משקיעים סינים רוצים לתת לנו היום כדי להיכנס להשקעה. הפוטנציאל שלה זה הזדמנות של פעם בחיים".

אז המשקיעים בישראל מפספסים את פריורטק, או אולי חוששים מסין?
"הם מבינים את זה וזה מחלחל. יש חשדנות, רואים את סין כבור שחור. קמטק תלויה בסין, אקסס תלויה בסין - חצי עולם תלוי בסין. אין כמעט מוצר שלא מיוצר שם. להתעלם מסין זה לא רציני. מי שמתעלם יפסיד".

אקסס היא יעד לרכישה?
"חברות טובות הן תמיד יעד לרכישה, גם אקסס וקמטק - תמיד יש פניות. לגבי אקסס זה ברור, כי שוק הסמיקונדקטור בסין נמצא בכזה בום, והכול שאלה של מחיר, אם המחיר יהיה מספיק טוב זו אופציה. כרגע אנחנו רואים שם הזדמנות. אם נמכור ונקבל כסף מה נעשה איתו? כמה הזדמנויות יש לי למצוא סיכוי כל כך מרשים לשנים הקרובות? מעט מאוד. עוד אפשרות זה אקזיט חלקי".

עוד כתבות

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים