גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכירו את האישה שבנתה עסק ענק מעסקים קטנים

ליאור וילצ'ינסקי, מייסדת משותפת ומנכ"לית של "חשבונית ירוקה", היא האישה שמנהלת את הכספים לכמעט מאה אלף עסקים בישראל, ושגייסה לאחרונה 20 מיליון דולר מקרן השקעות ● שיחה עם מנהלת שידעה לגדול לאט ● חצי שעה של השראה

חצי שעה של השראה, עם ליאור וילצ׳ינסקי / צילום: מנחם רייס, שריי עוז
חצי שעה של השראה, עם ליאור וילצ׳ינסקי / צילום: מנחם רייס, שריי עוז

Eran Gefen | חצי שעה של השראה עם ערן גפן · ליאור וילצ'ינסקי | מייסדת חשבונית ירוקה: כך הופכים עסק קטן - לענק

ערן גפן, מייסד G^Team, בשיחה ליאור וילצ׳ינסקי, מייסדת משותפת ומנכ"לית של "חשבונית ירוקה"

לפני כמה שנים, במסגרת עבודת ייעוץ להנהלת בנק גדול הצעתי להם לפגוש את "חשבונית ירוקה", חברה שכמעט כל מי שקיבל חשבונית מייל מעסק קטן נתקל בה. ראיתי הזדמנות לשיתוף פעולה אסטרטגי בזכות הגישה העמוקה של חשבונית ירוקה לעשרות אלפי עסקים קטנים בישראל. אבל בבנק לא התעניינו. הם לא הכירו את החברה, וגם אחרי שהסברתי תפסו אותה כגוף זניח. ובאמת במשך שנים החברה פעלה מהגראז׳, בלי משקיעים נוצצים ובלי יותר מדי פרסום.

מאז עברו כמה שנים, והיום כל הדלתות פתוחות בפני המייסדת המשותפת והמנכ"לית ליאור וילצ׳ינסקי (45) - עם כמעט 100 אלף לקוחות, שמוציאים חשבוניות בהיקף של 75 מיליארד בשנה וגיוס טרי של 20 מיליון דולר מפורטיסימו.

מה זה חשבונית ירוקה היום?
"בעיקר כלים לעצמאים ולעסקים קטנים שעוזרים להם לנהל את עצמם מהר יותר ובקלות. יש לנו מעל 90 אלף לקוחות, פרילנסרים ומיקרו ביזנס".

כמה יש כאלה בישראל בערך?
"יש בארץ 600 אלף עסקים, רובם עסקים קטנים ופרילנסרים".

נגיד שפוטנציאל השוק שלכם הוא 500 אלף.
"וחצי מהם עדיין מוציאים חשבוניות ידניות".

התחרות הכי גדולה שלך היא בעצם פתק?
"כן, הפתק, הנייר".

אבל אתם לא נותנים רק חשבוניות.
"נכון. עצמאים צריכים גם לעסוק במקצוע שלהם וגם בכל המסביב - לנהל הוצאות, לנהל לקוחות, מול רואה החשבון, לגבות כסף, לעקוב אחרי תשלומים - זה דורש המון זמן והתעסקות. אנחנו נותנים ממשק נוח שמתזכר לו, עושה המון אוטומציה, מטפל בתשלומים, מחבר אותו לסליקה אם הוא מוכר אונליין, מחבר לפלטפורמות כמו וויקס, שופיפיי או אטסי, פתרונות לעבודה עם חו"ל, הכל".

השקיעו בכם לאחרונה.
"כן, קרן פורטיסימו השקיעה בנו 20 מיליון דולר לפני עשרה חודשים, לפי שווי של 60 מיליון דולר. לכן מאוד גדלנו בשנה האחרונה, מ-40 עובדים ל-85. אנחנו קיימים כבר 10 שנים, אבל בהתחלה עשינו הכל לאט".

השם חשבונית ירוקה לא מצמצם אתכם?
"נגעת בול בנקודה, אנחנו בדילמה לגבי השם. מצד אחד כולם מכירים, אנחנו באמת מרקט לידר, הפכנו לשם גנרי שכל המתחרים שלנו גם משתמשים בו. מצד שני, חשבונית זה רק דבר אחד שהממשק שלנו נותן, זה רק הבסיס. אז השם זה הכוח שלנו, אבל הוא גם מאוד מגביל אותנו".

ספרי קצת איך התחלתם.
"רמי גבאי, השותף שלי, ואני חברים טובים המון שנים, למדנו יחד מדעי המחשב ואחר כך עבדנו יחד בסטארט-אפ. משם הוא הלך והקים סטארט-אפ ואני הלכתי לחברה גדולה. שם הבנתי שאני לא רוצה להיות שכירה. היה לי רע, לא מצאתי את עצמי, לא היה לי מעניין, לא חיכיתי להגיע לעבודה".

מה עשית שם?
"הייתי מפתחת. זה היה בארגון כיפי בשנות האלפיים, חבר מביא חבר כזה. העבודה הייתה הרבה יותר איטית שם, אבל זה היה לי בסדר, כי בדיוק ילדתי את הילד הראשון ויצאתי לחופשת הלידה היחידה שלי. אגב, יש לי עוד שני ילדים. פשוט הבנתי שאני אלרגית לפלורסנטים והיתה לי שביזות יום א׳ כל הזמן. רציתי להיות עצמאית, לעבוד בבית קפה בחוץ עם הלפטופ".

לא פחדת?
"פחדתי כמובן, זה לצאת מכלוב של זהב, לעזוב משכורת מאוד יפה אל הלא נודע. אבל הייתי חייבת לפחות לנסות. התחלתי כל מיני פרויקטים בפיתוח אתרים ותוכנה, הכל בזמן שלי. זה היה ממש טוב. ואז רמי בא אליי ואמר: תשמעי, יש לי רעיון. שנינו השתמשנו בתוכנה להפקת חשבוניות, והוא רצה שנעשה משהו יותר טוב. הוא אמר: אני לא מבין למה אני צריך להזין פרטים כל פעם שאני שולח דרישת תשלום, חייב להיות כפתור שמשכפל נתונים".

נשמע כמו פיצ׳ר שלא מצדיק חברה חדשה.
"עוד לא חשבנו בגדול. אנשים עוד לא הבינו מה זה חשבוניות דיגיטליות. בשנים הראשונות חברות ביטוח לא קיבלו את החשבוניות שלנו כי אמרו שאם זה קובץ PDF אפשר להגיש את זה לכמה חברות. אמרתי לרמי שזה נשמע לי משעמם, אבל הוא שכנע אותי".

איך הוא הצליח?
"הוא אמר שאפשר אפילו לעשות שזה יעבוד לבד עם הממשק, שאנשים לא יצטרכו אותנו בכלל ואנחנו נשב על החוף בתאילנד ונשתה קוקטיילים. זה קנה אותי".

כמה זמן לקח עד שהיה לכם משהו ביד?
"בערך שנה. אנחנו פדנטים ורצינו שהכל יהיה פרפקט, וגם עבדנו במקביל על עוד פרויקטים. שנינו היינו צריכים להכניס כסף הביתה, אז החלטנו שלא נחפש השקעה ונלך על השוק המקומי, כדי שנוכל לעשות את זה לצד פרנסה נוספת".

דמיינת תאילנד והגעת לסטארט-אפ עם השקעה של 20 מיליון דולר. היו רגעים שחשבת שזה לא יעבוד?
"לא. האמנתי שזה יצליח, אבל לא ידעתי עד כמה".

מה היו הקשיים הכי גדולים בהתחלה?
"לכל שלב יש את הקושי שלו. בהתחלה היינו צריכים להבין שיש חברה, שיש לקוחות, מה צריך לעשות בכלל. אני מבינה בטכנולוגיה, לא בפיננסים, לא בעיצוב, לא בלקוחות, לא בלגייס עובדים. בהתחלה הבאנו פרילנסרים שיעזרו בשירות לקוחות כשאנחנו בפגישות, ובאיזשהו שלב הבנו שצריך אנשים במשרה מלאה".

זה מפחיד, לעבור את השלב הזה?
"כן, פתאום צריך להבין איך מוציאים תלוש, איך עושים חוזה".

צריך משרד.
"עבדנו מהבית ונפגשנו בבתי קפה. לי זה התאים מאוד".

והנה היום את במשרד הייטק עם קורנפלקס, חלב שקדים, חטיפים וכל סוגי הקפה.
"אתמול היה פה שיעור יוגה ויש אפילו חדר פלייסטיישן".

בואי נחזור אחורה, לתקופה לפני ש"התקלקלת".
"בהתחלה היה לי קשה לסמוך על אחרים שיעשו את העבודה כמו שצריך, אז הייתי עונה לכל הפניות בתמיכה - וכמובן זה היה קורה בדיוק כשאספתי את הילד מהגן או בתור בסופר. אבל היה לי תמיד מאוד חשוב לענות מיד".

זה קשה עם ילד קטן.
"אני זוכרת שהייתי בסופר עם שני ילדים, בן חצי שנה ובן שלוש וחצי, עומדת בתור עם עגלה מלאה והקופאית שמה הכל על המסוע - ופתאום נכנסת פנייה. אני עוצרת הכל ועונה. ילד אחד צורח, הקופאית כועסת, אבל אני חייבת לעשות שירות לקוחות ישיר ומיידי. זה עבר עם הזמן לכל העובדים. היה לי חשוב לשמוע מהלקוחות מה חשוב להם".

תני לי דוגמה למשהו ששינית כי הייתה לך הארה בעקבות פנייה של משתמש.
"הוספנו ניהול הוצאות כי היה חשוב לאנשים, הוספנו חיבור לרואי חשבון, נגיד שליחת דוחות חודשיים אוטומטית. רואי חשבון התחילו לבקש בפורמט מסוים כדי שיוכלו להכניס ישר לתיקיות שלהם, ואז התחילו לבקש חיבור לפייפאל ולפיוניר ולסליקה".

איך למדת לגייס אנשים?
"מטעויות. בהתחלה רק רמי ואני גייסנו, והבאנו כמה אנשים לא נכונים. בצוות קטן, כל טעות היא קריטית. אחרי כמה כאלה ביקשנו עזרה ממישהי שמבינה בגיוסים ובאנשים. בהתחלה היא היתה פרילנסרית, היום היא סמנכ"לית משאבי אנוש אצלנו".

את יודעת מה יפה פה, שיש חוט מקשר. לפעמים זה לא הכל או כלום, מתחילים בקטן, ולאט לאט מתקדמים. זה לוקח יותר זמן, אבל זה מסלול לגיטימי. אפרופו המשקיע שאומר לך תעזבי הכל ותעשי רק את זה. זה לא שחור ולבן.
"אני גם לא חושבת שיכולתי לראות אז את מה שהחברה הזאת יכולה להיות. כל פעם ראיתי כמה שלבים קדימה, אבל לא יכולתי לצפות את זה. היו שלבים שממש לא ידעתי מה לעשות".

תני דוגמה.
"לפני כמה שנים לקחנו לראשונה משרד בפארק המדע בנס ציונה, כי אני גרה שם. הגעתי לשם כמה פעמים בשבוע, ועוד כמה עובדים היו מגיעים מדי פעם. והרגשתי שם פתאום טוב, שאנחנו יכולים יותר, שאנחנו יכולים לעשות קפיצת גדילה - אבל לא ידעתי איך להמשיך. מה לשאול, מה להבין, מה לעשות.

ישבתי עם רמי במשרד ואמרתי לו שיש לנו משהו טוב בידיים ושאנחנו חייבים לגדול. אז הוא אמר, אם את רוצה לגדול זה לא פה, זה בתל אביב. אז אמרתי בסדר, עוברים. ואז הגענו ללאבס בעזריאלי שרונה, רק בנו את המגדל והיינו ראשונים שם. משרד אחד עם שבעה עובדים, זה היה ב-2018".

למה חייבים בתל אביב?
"גם תפיסתית, וגם כי האנרגיות שם היו אחרות. התיישבנו בקומה 59 עם נוף מטורף, וכולם מסביב סטארט-אפים קטנים שחולמים בגדול".

מדהים איך החלל והמקום שאתה נמצא בו משפיעים על רוחב המבט שלך.
"זה נכון, ולא הבנתי עד כמה. המשרד השפיע על כל העשייה, על המחשבות, על התיאבון לגדול".

הבנתם שאתם מחזיקים את היד לעצמאים ועוזרים להם לעשות את האפ-סקייל בעצם, כמו הצמיחה שאתם עשיתם.
"זה באמת להחזיק את היד, זה בדיוק זה. כשדיברתי עם לקוחות בשירות, שמעתי את החרדה הזאת של להפיק חשבונית ראשונה. כמו שאני הייתי במקום שלא ידעתי מה לשאול. אנחנו רואים את זה המון. הצוות שלנו עובר הכשרה וקורסים על איך לקרוא בין השורות ולהבין אם הם יכולים לעזור עוד לפני ששואלים אותם משהו".

איך היה בשנתיים האחרונות עם הקורונה? אתם הרי רואים בעיניים את היקפי הפעילות. איך זה נראה?
"זה היה מרתק, מפחיד, מבהיל. בהתחלה ראינו ממש איך כל פעם שהייתה איזו החלטת ממשלה על סגר או משהו כזה - השוק משתולל. ממש ראינו את הירידות בהכנסות של העסקים. עשינו גרף כזה ובמשך כמה חודשים ממש ראינו את הצניחה של שימוש במזומן ובצ׳קים".

מה חשבת שהולך לקרות?
"בפעם הראשונה נתקפתי פחד נוראי שכל מה שבניתי עומד להתרסק".

ראית את הסוף.
"פחד וחוסר ודאות מוחלט".

שאלתם את עצמכם כמה מתוך העסקים עלולים לפשוט רגל?
"לא ידענו. בחודש הראשון באמת הייתה תחושה שהכל מתרסק והכל הולך להיעלם, כולל אנחנו. אבל לאט לאט התמונה התבהרה, אחרי שאנשים איבדו את העבודה שלהם ויצאו לחל"ת - רבים מהם שינו פאזה. החליטו להיות עצמאים, להגשים חלומות. אולי אני אהיה צורפת תכשיטים או קונדיטורית? פתאום ראינו עלייה ביוזרים".

מגניב. כתבו על זה לאחרונה בגלובס, על המגמה של אנשים שמתפטרים ומשנים פאזה. משהו נתקע בקשר בין המעסיקים לעובדים.
"זה התחיל עוד לפני הקורונה, יותר ויותר אנשים הפכו לעצמאים. קראתי איפשהו שבארה"ב כבר לפני כמה שנים 36% מכוח העבודה היו פרילנסרים, ושהיום זה כבר 40%".

את חושבת שגם בישראל נגיע בשנים הקרובות למספרים כאלה?
"אני לא חושבת שהשכירים ייעלמו, אבל הלך הרוח משתנה. גם עובדים שכירים חושבים כמו עצמאים".

איך הגרף הזה היום? הפעילות חזרה לרמות של לפני הקורונה?
"יותר. הייתה עלייה. השנה אנחנו רואים עלייה של 45%-50% במספר העסקים שמצטרפים אלינו".

מה המדינה צריכה לעשות לדעתך בשביל העסקים הקטנים?
"אין לעצמאים מספיק כוח כי הם לא מאוגדים, היה ניסיון, אבל זה לא באמת עבד. רואים אותם, אבל לא מספיק. נפגשנו עם רשות המסים, והם באמת רוצים לפשט את המיסוי והתקשורת מולם. בעלי עסקים אומרים שהם לא רוצים לפחד ממס הכנסה, אבל כשאנשים באים להפיק חשבוניות - הם מפחדים. זה לא צריך להיות ככה. ההתנהלות מול הרשויות צריכה להיות פשוטה וישירה יותר".

עכשיו בואי נדבר לאן עוד חשבונית ירוקה יכולה לצמוח, בכל זאת השקיעו 20 מיליון דולר וצריך להציף פה ערך. אתם יכולים ללכת לעולם, אבל אני מניח ששם יש כבר פתרונות אז יחסית צפוף. עוד אפשרות להיכנס לכל הנושא של תחזית ומימון פיננסי - אם הכסף עובר דרכך, זה מייצר שווי. אתם יכולים להתרחב לעולמות של ה-CRM לעסקים קטנים. ולבסוף יש את הכוח של הביחד, של 100 אלף עסקים, אתם יכולים לייצר מרקט. אז מה עושים, איך בוחרים?
"יש לי רשימה ארוכה וצריך לתעדף. אנחנו יכולים לתת פתרונות פיננסיים, תחזיות תזרים, בנצ׳מרקים, חיבור לבנקים. אחת הסיבות שבגללן עסקים נסגרים היא שהם לא יודעים לנהל את עצמם פיננסית".

קראתי שהרבה עסקים נופלים על תזרים. למה?
"הם לא מחשבים נכון. הם עושים עבודה, התשלום אמור להגיע בעוד שוטף פלוס-פלוס, אבל יש להם גם הוצאות והם לא מנהלים את זה מסודר ולא רואים את כל התמונה. אנחנו יכולים לעשות את זה בשבילם, לצד חינוך פיננסי לעסקים".

או שתבטלו את השוטף פלוס-פלוס. מה דעתך? יש לכם כוח.
"אני בעד לבטל את השוטף פלוס פלוס. אתה יודע מי מאחר הכי הרבה בתשלומים לפי משרד הכלכלה? רשויות מקומיות".

אז איך תבחרו מה לעשות קודם?
"לא סתם יש פה 85 עובדים. בנינו הנהלה מאוד חזקה ואנחנו עדיין מגייסים. יש פה הרבה אנשים חכמים עם הרבה דעות, ואנחנו מתייעצים הרבה. פורטיסימו הם שותפים מדהימים והם מאוד מעורבים בחברה".

אני לוקח מהסיפור שלך בעיקר את הגידול האורגני, את זה שלא הכל זה אפס או אחת.
"אני חושבת שזאת תובנה מאוד חשובה. קשה לקפוץ מאפס למאה, וגם קשה להבין את כל הצעדים בדרך".

ואפשר גם להתרסק.
"לפני עשר שנים לא הייתי יכולה לנהל את החברה כמו שהיא היום. אני עברתי אבולוציה ואני עדיין עוברת כל הזמן".

אם היית חוזרת עכשיו לליאור של אז, איזו עצה היית נותנת לה, אחרי שכבר עשית את כל הטעויות?
"להיעזר באנשים. למצוא אנשים שהם אוטוריטה בתחומם וללמוד מהם".

ערן גפן הוא מייסד G^Team, חברה לייעוץ אסטרטגי, שעוזרת לחברות לפתח מנועי צמיחה חדשים. הוא בעל ניסיון בעבודה עם מנכ"לים והנהלות של החברות המובילות בארץ ובעולם, בהן קוקה קולה, וולט, מיקרוסופט שטראוס וקימברלי קלארק. חברה קודמת שהקים נרכשה על ידי WIX. גפן מפעיל את הפודקאסט "חצי שעה של השראה" ומחבר הספר "יוצרים צמיחה - כך הופכים יצירתיות עסקית לתוכנית עבודה".

gefen@gteam.org

עוד כתבות

הדמייה של רובע ריבל / צילום: 3dvision

תמורת 620 מיליון שקל: קרסו נדל"ן במו"מ עם כלל ביטוח למכירת 49% מרובע ריב"ל בתל אביב

לגלובס נודע כי המו"מ מתנהל מול חברת כלל ביטוח ופיננסים ● המתחם בשטח 14 דונם בדרום תל אביב כולל שלושה מגדלים, 410 דירות ושטחי מסחר ומלונאות ● שווי הפרויקט לאחר השלמתו מוערך בכ־4 מיליארד שקל ● לפי ההערכות, צפי לקבלת היתר והתחלת עבודות - ברבעון אחרון של 2026

קמפיין החוצות נגד צביקה נווה / צילום: מיכל אריאלי

נקמה במיליון שקל: המספרים מאחורי ״את מי אתה סוחט היום״

בשלטי חוצות שהוצבו בימים האחרונים באיילון ובמקומות נוספים נכתב: "צביקה נווה, את מי אתה סוחט היום?" ● מאחורי הקמפיין האגרסיבי עומד איש העסקים אלכס סקלר, שבימים אלה מנהל מאבק משפטי מול גרושתו - שהיא כיום אשתו של צביקה נווה, חוקר פרטי ובעלי חברת המודיעין העסקי CGI

שער הדולר מתחיל להשפיע על ענף ההייטק / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

הכסף נשחק, השכר מתייקר: צניחת הדולר מאיימת על ענף ההייטק הישראלי

בזמן שטראמפ מצהיר כי "מצב הדולר מצוין", חברות ההייטק הישראליות מתמודדות עם שחיקה מתמשכת בהון שגייסו וזינוק בעלויות השכר השקליות ● השילוב בין היחלשות המטבע לחוסר התערבות ממשלתית מעמיד בסכנה את הכנסות המדינה ממסים, ומאלץ את התעשייה לבחון מחדש את תוכניות הצמיחה והגיוס בישראל

אלי מיזרוח, מנכ''ל סילבר קסטל / צילום: אלי כהן

רגולציה איטית וביקוש נמוך: מה קרה להבטחת הקריפטו של ת"א

סילבר קסטל נכנסה לבורסה כחברת ההשקעות הראשונה בנכסים דיגיטליים, עם הבטחות גדולות ונבחרת של כוכבי שוק מאחוריה ● אלא שכעת, לאחר שמחקה 99% משוויה, היא נמכרת לבית ההשקעות אי.בי.אי, שישקיע בה 10 מיליון שקל וינסה לרתום את הפלטפורמה שפיתחה לעסקיו

"יותר ויותר אנטי-ישראלית": המדינה שמתרחקת מנורמליזציה עם ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: השפעתה של סין במזרח התיכון נמצאת בשפל, התקשורת הסעודית מאותת כי הסיכויים לנורמליזציה עם ישראל הולכים ומתמעטים, וג'ימיני של גוגל נקשר לפעילות ביטחונית בעזה • כותרות העיתונים בעולם

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מגמה חיובית בוול סטריט; ארה"ב והודו הגיעו להסכם סחר

הנאסד"ק עולה בכ-0.7% ● אורקל עולה, לאחר שהודיעה כי תגייס עד 50 מיליארד דולר כדי להרחיב את תשתיות הענן שלה ● אנבידיה נחלשת, לאחר שדווח כי תוכנית ההשקעה של החברה בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ב־OpenAI הוקפאה ● מחירי המתכות היקרות ממשיכים לרדת ● מחירי הנפט צונחים ● בלומברג: ספקולנטים סינים עזרו לדחוף מעלה את מחירי הזהב והיו הראשונים להפיל אותם

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניה שתזנק היום בבורסה, והשתיים שצפויות לרדת בחדות

המתיחות בין איראן וארה"ב נותרת ברמות שיא ● עונת הדוחות בוול סטריט נכנסת לשבוע קריטי נוסף, עם תוצאות של אלפאבית, אמזון, פלנטיר ו-AMD ● הנשיא טראמפ בחר את מועמדו לתפקיד יו"ר הפד - ובוול סטריט מרוצים ● מחירי המתכות היקרות צללו יחד עם מטבעות הקריפטו ● וגם: האם ביצועי וול סטריט בינואר יכתיבו את הטון לשנה כולה? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

משרדי WIX בגלילות / צילום: איל יצהר

דור ה-Z לא יבלה שלוש שנים בפקק: השיעור שצריך ללמוד מהמהלך של Wix

הסיפור של שוק התעסוקה לא קשור רק למשאבי אנוש, אלא גם לכלכלות המיקום של מגדלי המשרדים ומגורי העובדים ● ליזמים, למתכננים ולמנהלי שיווק מומלץ לאמץ את מודל 5 ה-ל': לגור, לעבוד, ללמוד, לקנות ולבלות - וכולם באותו מרחב הליכה

משרדי חברת BUYME / צילום: איל יצהר

איך הגיעה חברת BUYME לשווי של מיליארד שקל

הפניקס מנהלת מגעים לרכישת 65% מחברת המתנות והחוויות BUYME ממשפחות שחר וקז ● על פי הערכות, מכירות החברה צומחות ב–25%–30% בשנה, ומחזיקה בנתח השוק הגדול בתחומה

תל אביב / צילום: Shutterstock

112 עמודי התנגדויות: מהנדס העיר ת"א הצטרף לדרישה לשינויים בתוכנית המתאר

תוכנית המתאר של תל אביב מגיעה לשלב ההתנגדויות, והשבוע תדון הוועדה המקומית ברשימה ארוכה של שינויים שמבקש מהנדס העיר ● במרכזן: ביטול קביעת היקף זכויות הבנייה לפי גודל המגרש והפחתת עצימות הבנייה בצפון העיר

נשיא סין שי ונשיא איראן פזשכיאן נפגשים בבייג'ינג / צילום: ap, Ng Han Guan

תחת עיני הבית הלבן: סין הפכה לגורם מרכזי בשימור המשטר האיראני

בעוד שמוסקבה מתמהמהת באספקה, סין מטמיעה בטהרן מערכות הגנה מתקדמות ● מנגנון משומן של "מכליות רפאים" מאפשר לסין ליהנות מנפט איראני בהנחות עתק ● אלא שמאחורי הדברים, מסתתרת תמונה מורכבת של גירעון סחר מעמיק וניצול ציני

שדה התעופה בהרצליה / צילום: נועם הרמן

המס על קרקעות פנויות מתקדם לאישור: מי ישלם ולמה זה עלול להיות בעייתי

מס הרכוש על קרקעות פנויות כלול בחוק ההסדרים לתקציב 2026 ● האם היזמים שקנו לאחרונה קרקעות במכרזי המדינה הגדולים יצטרכו לשלם מיליונים לרשות המסים? ● גלובס עושה סדר

פרויקט בקעת ערד1 של אנלייט / צילום: בילקטריק ישראל

שיא באגירה בישראל, מיליארדים בארה"ב: תנופת האנרגיה המתחדשת

רפק אנרג'י ושמיר אנרגיה חתמו אמש עם בנק דיסקונט על הסכם מימון של 800 מיליון שקל להקמת מתקן ייצור סולארי גדול בנגב ● המתקן יהיה בעל כושר ייצור של 174 מגהוואט, ויחזיק ביכולת אגירה של 974 מגהוואט-שעה, שצפוי להיות הגדול ביותר בישראל ● בארה"ב, אנלייט צפויה להשקיע 3 מיליארד דולר בפרויקט לייצור חשמל ושם יכולת האגירה תעמוד על 4 ג'יגהוואט-שעה

יאיר רביבו, ראש עיריית לוד / צילום: יח''צ משה אלדן

ראש העיר לוד לא אהב את הסרטון הסאטירי, עכשיו הוא מאיים לתבוע

יוצר התוכן דן פונדק פרסם סרטון סאטירי בו הוא מגיע ללוד ומתאר באופן הומוריסטי את "פינות הנופש" בעיר ● בתגובה, ראש עיריית לוד יאיר רביבו שלח לפונדק מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים, בטענה כי הציג את לוד "באופן חד-צדדי, פוגעני ומעוות" וגרם לה נזק תדמיתי ● מה הסיכויים של תביעה כזו להתקבל?

היועצת המשפטית לכנסת, עו''ד שגית אפיק / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

הייעוץ המשפטי ממליץ לפצל כשני שלישים מחוק ההסדרים; מה יישאר בחוץ?

רפורמת החלב, הבנקים הקטנים ומס הקרקעות – בחוץ: היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, ממליצה להוציא מהמסלול המהיר של חקיקת התקציב כשני שלישים מסעיפי חוק ההסדרים ולקדם אותם בחקיקה רגילה ● באוצר מודאגים מהיקף הפיצולים ומלינים על כך שלא מאפשרים להם לקדם רפורמות מבניות – לא בהסדרים ולא מחוצה להם

שלמה קרעי וגלי בהרב-מיארה / צילומים: דוברות הכנסת

"קיצוני וחריג": היועמ"שית קוראת לקיים דיון דחוף בבג"ץ על חוק השידורים של קרעי

לקראת הדיונים בעתירות שהוגשו לבג"ץ, בייעוץ המשפטי לממשלה מפרסמים היום את חוות-דעתם בעניין חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי ● לשיטתם, מדובר במקרה "קיצוני וחריג" שמצדיק את התערבות בג"ץ ● כמו כן, היועמ"שית קוראת להשהות את הדיונים בכנסת על החוק

אמיר שביט / צילום: יח''צ

יו"ר רשות החשמל: "כשיש הגזמה במחירים, אין ברירה אלא להתערב"

אמיר שביט אומר שהגבלת המחירים שיצרני החשמל דורשים חסכה למדינה מאות מיליוני שקלים ● הוא תוקף את כשלי חברת החשמל, דורש להפריט את תחנת "גזר" ומאמין: המחירים ייוותרו יציבים

המכללה האקדמית תל חי בקריית שמונה / צילום: אייל מרגולין

תרומת ענק לאוניברסיטת תל חי בקריית שמונה: 130 מיליון שקל מקרן רודברג

לפני כשבועיים אישרה המועצה להשכלה גבוהה את הפיכה של מכללת תל חי לאוניברסיטת קריית שמונה בגליל, וכעת מגיעה התרומה מהקרן הקנדית ● אתמול אישרה הממשלה את תקציב האוניברסיטה: 600 מיליון שקל

ד''ר פרוסטינג

נונו מימי ברכישה נוספת: קנתה את קונדיטוריית הבוטיק ד"ר פרוסטינג

הקבוצה, בראשות איש העסקים דובב לוינסון, רכשה כבר לפני חודשיים 80% מהשליטה בקונדיטוריה תל אביבית בשם ד"ר פרוסטינג לפי שווי של 1.6 מיליון שקל

סניף יוחננוף / צילום: יח''צ

ב-17 מיליון שקל: יוחננוף רוכשת 30% מקרקע ליד בנימינה להקמת מרכז מסחרי

לגלובס נודע כי יוחננוף תקים על הקרקע מרכז מסחרי חדש שיכלול סניף של הרשת ● הרכישה מתבצעת מידי חברת הנדל"ן שי חי ● המרכז המסחרי, שייפתח ב-2029, צפוי להתחרות בקניון "מול זכרון" הסמוך