גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכירו את האישה שבנתה עסק ענק מעסקים קטנים

ליאור וילצ'ינסקי, מייסדת משותפת ומנכ"לית של "חשבונית ירוקה", היא האישה שמנהלת את הכספים לכמעט מאה אלף עסקים בישראל, ושגייסה לאחרונה 20 מיליון דולר מקרן השקעות ● שיחה עם מנהלת שידעה לגדול לאט ● חצי שעה של השראה

חצי שעה של השראה, עם ליאור וילצ׳ינסקי / צילום: מנחם רייס, שריי עוז
חצי שעה של השראה, עם ליאור וילצ׳ינסקי / צילום: מנחם רייס, שריי עוז

Eran Gefen | חצי שעה של השראה עם ערן גפן · ליאור וילצ'ינסקי | מייסדת חשבונית ירוקה: כך הופכים עסק קטן - לענק

ערן גפן, מייסד G^Team, בשיחה ליאור וילצ׳ינסקי, מייסדת משותפת ומנכ"לית של "חשבונית ירוקה"

לפני כמה שנים, במסגרת עבודת ייעוץ להנהלת בנק גדול הצעתי להם לפגוש את "חשבונית ירוקה", חברה שכמעט כל מי שקיבל חשבונית מייל מעסק קטן נתקל בה. ראיתי הזדמנות לשיתוף פעולה אסטרטגי בזכות הגישה העמוקה של חשבונית ירוקה לעשרות אלפי עסקים קטנים בישראל. אבל בבנק לא התעניינו. הם לא הכירו את החברה, וגם אחרי שהסברתי תפסו אותה כגוף זניח. ובאמת במשך שנים החברה פעלה מהגראז׳, בלי משקיעים נוצצים ובלי יותר מדי פרסום.

מאז עברו כמה שנים, והיום כל הדלתות פתוחות בפני המייסדת המשותפת והמנכ"לית ליאור וילצ׳ינסקי (45) - עם כמעט 100 אלף לקוחות, שמוציאים חשבוניות בהיקף של 75 מיליארד בשנה וגיוס טרי של 20 מיליון דולר מפורטיסימו.

מה זה חשבונית ירוקה היום?
"בעיקר כלים לעצמאים ולעסקים קטנים שעוזרים להם לנהל את עצמם מהר יותר ובקלות. יש לנו מעל 90 אלף לקוחות, פרילנסרים ומיקרו ביזנס".

כמה יש כאלה בישראל בערך?
"יש בארץ 600 אלף עסקים, רובם עסקים קטנים ופרילנסרים".

נגיד שפוטנציאל השוק שלכם הוא 500 אלף.
"וחצי מהם עדיין מוציאים חשבוניות ידניות".

התחרות הכי גדולה שלך היא בעצם פתק?
"כן, הפתק, הנייר".

אבל אתם לא נותנים רק חשבוניות.
"נכון. עצמאים צריכים גם לעסוק במקצוע שלהם וגם בכל המסביב - לנהל הוצאות, לנהל לקוחות, מול רואה החשבון, לגבות כסף, לעקוב אחרי תשלומים - זה דורש המון זמן והתעסקות. אנחנו נותנים ממשק נוח שמתזכר לו, עושה המון אוטומציה, מטפל בתשלומים, מחבר אותו לסליקה אם הוא מוכר אונליין, מחבר לפלטפורמות כמו וויקס, שופיפיי או אטסי, פתרונות לעבודה עם חו"ל, הכל".

השקיעו בכם לאחרונה.
"כן, קרן פורטיסימו השקיעה בנו 20 מיליון דולר לפני עשרה חודשים, לפי שווי של 60 מיליון דולר. לכן מאוד גדלנו בשנה האחרונה, מ-40 עובדים ל-85. אנחנו קיימים כבר 10 שנים, אבל בהתחלה עשינו הכל לאט".

השם חשבונית ירוקה לא מצמצם אתכם?
"נגעת בול בנקודה, אנחנו בדילמה לגבי השם. מצד אחד כולם מכירים, אנחנו באמת מרקט לידר, הפכנו לשם גנרי שכל המתחרים שלנו גם משתמשים בו. מצד שני, חשבונית זה רק דבר אחד שהממשק שלנו נותן, זה רק הבסיס. אז השם זה הכוח שלנו, אבל הוא גם מאוד מגביל אותנו".

ספרי קצת איך התחלתם.
"רמי גבאי, השותף שלי, ואני חברים טובים המון שנים, למדנו יחד מדעי המחשב ואחר כך עבדנו יחד בסטארט-אפ. משם הוא הלך והקים סטארט-אפ ואני הלכתי לחברה גדולה. שם הבנתי שאני לא רוצה להיות שכירה. היה לי רע, לא מצאתי את עצמי, לא היה לי מעניין, לא חיכיתי להגיע לעבודה".

מה עשית שם?
"הייתי מפתחת. זה היה בארגון כיפי בשנות האלפיים, חבר מביא חבר כזה. העבודה הייתה הרבה יותר איטית שם, אבל זה היה לי בסדר, כי בדיוק ילדתי את הילד הראשון ויצאתי לחופשת הלידה היחידה שלי. אגב, יש לי עוד שני ילדים. פשוט הבנתי שאני אלרגית לפלורסנטים והיתה לי שביזות יום א׳ כל הזמן. רציתי להיות עצמאית, לעבוד בבית קפה בחוץ עם הלפטופ".

לא פחדת?
"פחדתי כמובן, זה לצאת מכלוב של זהב, לעזוב משכורת מאוד יפה אל הלא נודע. אבל הייתי חייבת לפחות לנסות. התחלתי כל מיני פרויקטים בפיתוח אתרים ותוכנה, הכל בזמן שלי. זה היה ממש טוב. ואז רמי בא אליי ואמר: תשמעי, יש לי רעיון. שנינו השתמשנו בתוכנה להפקת חשבוניות, והוא רצה שנעשה משהו יותר טוב. הוא אמר: אני לא מבין למה אני צריך להזין פרטים כל פעם שאני שולח דרישת תשלום, חייב להיות כפתור שמשכפל נתונים".

נשמע כמו פיצ׳ר שלא מצדיק חברה חדשה.
"עוד לא חשבנו בגדול. אנשים עוד לא הבינו מה זה חשבוניות דיגיטליות. בשנים הראשונות חברות ביטוח לא קיבלו את החשבוניות שלנו כי אמרו שאם זה קובץ PDF אפשר להגיש את זה לכמה חברות. אמרתי לרמי שזה נשמע לי משעמם, אבל הוא שכנע אותי".

איך הוא הצליח?
"הוא אמר שאפשר אפילו לעשות שזה יעבוד לבד עם הממשק, שאנשים לא יצטרכו אותנו בכלל ואנחנו נשב על החוף בתאילנד ונשתה קוקטיילים. זה קנה אותי".

כמה זמן לקח עד שהיה לכם משהו ביד?
"בערך שנה. אנחנו פדנטים ורצינו שהכל יהיה פרפקט, וגם עבדנו במקביל על עוד פרויקטים. שנינו היינו צריכים להכניס כסף הביתה, אז החלטנו שלא נחפש השקעה ונלך על השוק המקומי, כדי שנוכל לעשות את זה לצד פרנסה נוספת".

דמיינת תאילנד והגעת לסטארט-אפ עם השקעה של 20 מיליון דולר. היו רגעים שחשבת שזה לא יעבוד?
"לא. האמנתי שזה יצליח, אבל לא ידעתי עד כמה".

מה היו הקשיים הכי גדולים בהתחלה?
"לכל שלב יש את הקושי שלו. בהתחלה היינו צריכים להבין שיש חברה, שיש לקוחות, מה צריך לעשות בכלל. אני מבינה בטכנולוגיה, לא בפיננסים, לא בעיצוב, לא בלקוחות, לא בלגייס עובדים. בהתחלה הבאנו פרילנסרים שיעזרו בשירות לקוחות כשאנחנו בפגישות, ובאיזשהו שלב הבנו שצריך אנשים במשרה מלאה".

זה מפחיד, לעבור את השלב הזה?
"כן, פתאום צריך להבין איך מוציאים תלוש, איך עושים חוזה".

צריך משרד.
"עבדנו מהבית ונפגשנו בבתי קפה. לי זה התאים מאוד".

והנה היום את במשרד הייטק עם קורנפלקס, חלב שקדים, חטיפים וכל סוגי הקפה.
"אתמול היה פה שיעור יוגה ויש אפילו חדר פלייסטיישן".

בואי נחזור אחורה, לתקופה לפני ש"התקלקלת".
"בהתחלה היה לי קשה לסמוך על אחרים שיעשו את העבודה כמו שצריך, אז הייתי עונה לכל הפניות בתמיכה - וכמובן זה היה קורה בדיוק כשאספתי את הילד מהגן או בתור בסופר. אבל היה לי תמיד מאוד חשוב לענות מיד".

זה קשה עם ילד קטן.
"אני זוכרת שהייתי בסופר עם שני ילדים, בן חצי שנה ובן שלוש וחצי, עומדת בתור עם עגלה מלאה והקופאית שמה הכל על המסוע - ופתאום נכנסת פנייה. אני עוצרת הכל ועונה. ילד אחד צורח, הקופאית כועסת, אבל אני חייבת לעשות שירות לקוחות ישיר ומיידי. זה עבר עם הזמן לכל העובדים. היה לי חשוב לשמוע מהלקוחות מה חשוב להם".

תני לי דוגמה למשהו ששינית כי הייתה לך הארה בעקבות פנייה של משתמש.
"הוספנו ניהול הוצאות כי היה חשוב לאנשים, הוספנו חיבור לרואי חשבון, נגיד שליחת דוחות חודשיים אוטומטית. רואי חשבון התחילו לבקש בפורמט מסוים כדי שיוכלו להכניס ישר לתיקיות שלהם, ואז התחילו לבקש חיבור לפייפאל ולפיוניר ולסליקה".

איך למדת לגייס אנשים?
"מטעויות. בהתחלה רק רמי ואני גייסנו, והבאנו כמה אנשים לא נכונים. בצוות קטן, כל טעות היא קריטית. אחרי כמה כאלה ביקשנו עזרה ממישהי שמבינה בגיוסים ובאנשים. בהתחלה היא היתה פרילנסרית, היום היא סמנכ"לית משאבי אנוש אצלנו".

את יודעת מה יפה פה, שיש חוט מקשר. לפעמים זה לא הכל או כלום, מתחילים בקטן, ולאט לאט מתקדמים. זה לוקח יותר זמן, אבל זה מסלול לגיטימי. אפרופו המשקיע שאומר לך תעזבי הכל ותעשי רק את זה. זה לא שחור ולבן.
"אני גם לא חושבת שיכולתי לראות אז את מה שהחברה הזאת יכולה להיות. כל פעם ראיתי כמה שלבים קדימה, אבל לא יכולתי לצפות את זה. היו שלבים שממש לא ידעתי מה לעשות".

תני דוגמה.
"לפני כמה שנים לקחנו לראשונה משרד בפארק המדע בנס ציונה, כי אני גרה שם. הגעתי לשם כמה פעמים בשבוע, ועוד כמה עובדים היו מגיעים מדי פעם. והרגשתי שם פתאום טוב, שאנחנו יכולים יותר, שאנחנו יכולים לעשות קפיצת גדילה - אבל לא ידעתי איך להמשיך. מה לשאול, מה להבין, מה לעשות.

ישבתי עם רמי במשרד ואמרתי לו שיש לנו משהו טוב בידיים ושאנחנו חייבים לגדול. אז הוא אמר, אם את רוצה לגדול זה לא פה, זה בתל אביב. אז אמרתי בסדר, עוברים. ואז הגענו ללאבס בעזריאלי שרונה, רק בנו את המגדל והיינו ראשונים שם. משרד אחד עם שבעה עובדים, זה היה ב-2018".

למה חייבים בתל אביב?
"גם תפיסתית, וגם כי האנרגיות שם היו אחרות. התיישבנו בקומה 59 עם נוף מטורף, וכולם מסביב סטארט-אפים קטנים שחולמים בגדול".

מדהים איך החלל והמקום שאתה נמצא בו משפיעים על רוחב המבט שלך.
"זה נכון, ולא הבנתי עד כמה. המשרד השפיע על כל העשייה, על המחשבות, על התיאבון לגדול".

הבנתם שאתם מחזיקים את היד לעצמאים ועוזרים להם לעשות את האפ-סקייל בעצם, כמו הצמיחה שאתם עשיתם.
"זה באמת להחזיק את היד, זה בדיוק זה. כשדיברתי עם לקוחות בשירות, שמעתי את החרדה הזאת של להפיק חשבונית ראשונה. כמו שאני הייתי במקום שלא ידעתי מה לשאול. אנחנו רואים את זה המון. הצוות שלנו עובר הכשרה וקורסים על איך לקרוא בין השורות ולהבין אם הם יכולים לעזור עוד לפני ששואלים אותם משהו".

איך היה בשנתיים האחרונות עם הקורונה? אתם הרי רואים בעיניים את היקפי הפעילות. איך זה נראה?
"זה היה מרתק, מפחיד, מבהיל. בהתחלה ראינו ממש איך כל פעם שהייתה איזו החלטת ממשלה על סגר או משהו כזה - השוק משתולל. ממש ראינו את הירידות בהכנסות של העסקים. עשינו גרף כזה ובמשך כמה חודשים ממש ראינו את הצניחה של שימוש במזומן ובצ׳קים".

מה חשבת שהולך לקרות?
"בפעם הראשונה נתקפתי פחד נוראי שכל מה שבניתי עומד להתרסק".

ראית את הסוף.
"פחד וחוסר ודאות מוחלט".

שאלתם את עצמכם כמה מתוך העסקים עלולים לפשוט רגל?
"לא ידענו. בחודש הראשון באמת הייתה תחושה שהכל מתרסק והכל הולך להיעלם, כולל אנחנו. אבל לאט לאט התמונה התבהרה, אחרי שאנשים איבדו את העבודה שלהם ויצאו לחל"ת - רבים מהם שינו פאזה. החליטו להיות עצמאים, להגשים חלומות. אולי אני אהיה צורפת תכשיטים או קונדיטורית? פתאום ראינו עלייה ביוזרים".

מגניב. כתבו על זה לאחרונה בגלובס, על המגמה של אנשים שמתפטרים ומשנים פאזה. משהו נתקע בקשר בין המעסיקים לעובדים.
"זה התחיל עוד לפני הקורונה, יותר ויותר אנשים הפכו לעצמאים. קראתי איפשהו שבארה"ב כבר לפני כמה שנים 36% מכוח העבודה היו פרילנסרים, ושהיום זה כבר 40%".

את חושבת שגם בישראל נגיע בשנים הקרובות למספרים כאלה?
"אני לא חושבת שהשכירים ייעלמו, אבל הלך הרוח משתנה. גם עובדים שכירים חושבים כמו עצמאים".

איך הגרף הזה היום? הפעילות חזרה לרמות של לפני הקורונה?
"יותר. הייתה עלייה. השנה אנחנו רואים עלייה של 45%-50% במספר העסקים שמצטרפים אלינו".

מה המדינה צריכה לעשות לדעתך בשביל העסקים הקטנים?
"אין לעצמאים מספיק כוח כי הם לא מאוגדים, היה ניסיון, אבל זה לא באמת עבד. רואים אותם, אבל לא מספיק. נפגשנו עם רשות המסים, והם באמת רוצים לפשט את המיסוי והתקשורת מולם. בעלי עסקים אומרים שהם לא רוצים לפחד ממס הכנסה, אבל כשאנשים באים להפיק חשבוניות - הם מפחדים. זה לא צריך להיות ככה. ההתנהלות מול הרשויות צריכה להיות פשוטה וישירה יותר".

עכשיו בואי נדבר לאן עוד חשבונית ירוקה יכולה לצמוח, בכל זאת השקיעו 20 מיליון דולר וצריך להציף פה ערך. אתם יכולים ללכת לעולם, אבל אני מניח ששם יש כבר פתרונות אז יחסית צפוף. עוד אפשרות להיכנס לכל הנושא של תחזית ומימון פיננסי - אם הכסף עובר דרכך, זה מייצר שווי. אתם יכולים להתרחב לעולמות של ה-CRM לעסקים קטנים. ולבסוף יש את הכוח של הביחד, של 100 אלף עסקים, אתם יכולים לייצר מרקט. אז מה עושים, איך בוחרים?
"יש לי רשימה ארוכה וצריך לתעדף. אנחנו יכולים לתת פתרונות פיננסיים, תחזיות תזרים, בנצ׳מרקים, חיבור לבנקים. אחת הסיבות שבגללן עסקים נסגרים היא שהם לא יודעים לנהל את עצמם פיננסית".

קראתי שהרבה עסקים נופלים על תזרים. למה?
"הם לא מחשבים נכון. הם עושים עבודה, התשלום אמור להגיע בעוד שוטף פלוס-פלוס, אבל יש להם גם הוצאות והם לא מנהלים את זה מסודר ולא רואים את כל התמונה. אנחנו יכולים לעשות את זה בשבילם, לצד חינוך פיננסי לעסקים".

או שתבטלו את השוטף פלוס-פלוס. מה דעתך? יש לכם כוח.
"אני בעד לבטל את השוטף פלוס פלוס. אתה יודע מי מאחר הכי הרבה בתשלומים לפי משרד הכלכלה? רשויות מקומיות".

אז איך תבחרו מה לעשות קודם?
"לא סתם יש פה 85 עובדים. בנינו הנהלה מאוד חזקה ואנחנו עדיין מגייסים. יש פה הרבה אנשים חכמים עם הרבה דעות, ואנחנו מתייעצים הרבה. פורטיסימו הם שותפים מדהימים והם מאוד מעורבים בחברה".

אני לוקח מהסיפור שלך בעיקר את הגידול האורגני, את זה שלא הכל זה אפס או אחת.
"אני חושבת שזאת תובנה מאוד חשובה. קשה לקפוץ מאפס למאה, וגם קשה להבין את כל הצעדים בדרך".

ואפשר גם להתרסק.
"לפני עשר שנים לא הייתי יכולה לנהל את החברה כמו שהיא היום. אני עברתי אבולוציה ואני עדיין עוברת כל הזמן".

אם היית חוזרת עכשיו לליאור של אז, איזו עצה היית נותנת לה, אחרי שכבר עשית את כל הטעויות?
"להיעזר באנשים. למצוא אנשים שהם אוטוריטה בתחומם וללמוד מהם".

ערן גפן הוא מייסד G^Team, חברה לייעוץ אסטרטגי, שעוזרת לחברות לפתח מנועי צמיחה חדשים. הוא בעל ניסיון בעבודה עם מנכ"לים והנהלות של החברות המובילות בארץ ובעולם, בהן קוקה קולה, וולט, מיקרוסופט שטראוס וקימברלי קלארק. חברה קודמת שהקים נרכשה על ידי WIX. גפן מפעיל את הפודקאסט "חצי שעה של השראה" ומחבר הספר "יוצרים צמיחה - כך הופכים יצירתיות עסקית לתוכנית עבודה".

gefen@gteam.org

עוד כתבות

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תנועת הספינות במיצרי הורמוז צונחת - ומחיר המעבר מזנק

בעקבות המבצע נגד איראן, תנועת הספינות באזור הקריטי נחתכה בכ-70%, ובפייננשל טיימס מדווחים כי מחירי הביטוח לכלי השיט העוברים בו צפויים לזנק בחדות ● על אף שאיראן קראה לספינות שלא לעבור במיצרים, בבריטניה המליצו לימאים להתעלם מהקריאות ולנהוג בזהירות

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה יחסית מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

מתדרוך שקיים משרד האוצר עולה כי עד כה עלות המלחמה עם איראן נאמדת בכ-9 מיליארד שקלים, נוסף ל-112 מיליארד שתכננה הממשלה להקצות למערכת הביטחון בתקציב 2026 שעדיין לא עבר בכנסת ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב