פח מיחזור / צילום: איל יצהר
לאחר שנה של דחייה, בה נדרשו היצרנים והקמעונאים להיערך בשטח, חוק הפיקדון על בקבוקי משקה גדולים נכנס היום (ד') לתוקפו. מעתה, יוכלו הצרכנים להחזיר אל המרכולים בקבוקים גדולים עליהם שולמו דמי פיקדון, ולקבלם בחזרה. למרות שחלפה שנה שלמה מאז אישרה הכנסת את הרחבת החוק, יצרני מכלי המשקה עליהם חלה האחריות, אינם ערוכים ליישום החוק. במרכולים ברחבי הארץ הוצבו רק 180 מכונות אוטומטיות לאיסוף הבקבוקים, במקום כ-3,000 הנדרשות ליישום החוק באופן מיטבי.
"היה כאן קרב מאוד מאוד רציני על כניסת החוק לתוקף", אומרת השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג. "לא הסכמנו לעשות שום שינוי בחוק שמשמעותו דחיית החוק. החוק נכנס היום לתוקף, באיחור של 20 שנה. חוסר המוכנות בשטח, היא תוצאה של המאבק נגד החוק. זה יסתדר עם הזמן. המשמעות של החוק היא שהיצרנים צריכים לקחת אחריות על הפסולת שהם מייצרים, ולגרום לשינוי ההתנהגות בצד הצרכן להצליח".
במרכולים כבר נמכרים בקבוקים המסומנים כחייבים בפיקדון, בגובה 30 אגורות. אך במשרד להגנת הסביבה מאפשרים ליצרנים לסיים את המלאים הקיימים בשוק, כך שבקבוקים רבים ימכרו בתקופה הקרובה ללא פיקדון, ולכן יצטרכו הצרכנים להבחין בין הבקבוקים השונים, שכן לא יקבלו דמי פיקדון על בקבוקים שאינם מסומנים.
איך זה הולך לעבוד?
ראשית, שימו לב שנכון לעכשיו על חלק מהבקבוקים יש פיקדון ועל חלק לא. המשמעות: לפני שאתם באים לדרוש את כספיכם חזרה, עליכם לוודא כי אתם אכן זכאים לו. עד מתי הבלבול הזה צפוי להימשך? כנראה מספר חודשים, עד אשר יסתיימו המלאים הקיימים. גובה הפיקדון המוטל על בקבוקים גדולים זהה לפחיות ולבקבוקים קטנים ועומד על 30 אגורות ליחידה.
בשל מחסור גדול במכונות אוטומטיות בשטח וחוסר נגישות במידע לגבי מיקומן - יאלצו הצרכנים להשיב את בקבוקי המשקה הגדולים למרכולים באופן ידני, במרבית המוקדים בארץ. רשתות השיווק והמרכולים יקבלו מכלי משקה ריקים מסומנים כחייבים בפיקדון בלבד, וישיבו דמי פיקדון עבור 50 מכלי משקה לאדם ביום לכל היותר. בית עסק חייב להחזיר את דמי הפיקדון במזומן.
אילו צרכנים אינם מעוניינים בהשבת דמי הפיקדון, הם יוכלו להשתמש בפחי המיחזור הפזורים בערים. בהדרגה, יפונו המיחזוריות המוצבות ברחובות הערים מהשטח, וחלק מהרשויות אף החלו לפנותן מהמרחב הציבורי. בתקופה הקרובה, יוכלו האזרחים להשליך את מכלי המשקה הגדולים אל המיחזוריות, כאשר פתרון נוסף הנגיש בפריסה רחבה בערים, הם הפחים הכתומים המיועדים לפסולת אריזות. אריזות פלסטיק כגון אקונומיקה, שמפו ומרככי כביסה יושלכו מעתה אף הם לפחים כתומים לפסולת אריזות.
אכיפה סבלנית תחילה
בשלב הראשון, לתקופת ביניים, ינקוט המשרד להגנת הסביבה ב"אכיפה סבלנית" כלפי הרשתות שיפרו את החוק, אך ביכולתו של המשרד להטיל קנסות על רשתות שיווק שלא יסכימו לאסוף מכלי משקה מהציבור. אזרחים הנתקלים במקרה שבו מסרבים להשיב להם את כספי הפיקדון, יכולים לפנות למוקד הטלפוני של המועצה הישראלית לצרכנות (03-5100190) ולדווח על כך. המוקד פעיל רק בשעות המוקדמות של היום - מ-9:00 בבוקר ועד 15:00.
בארגון הסביבה "אדם, טבע ודין" מותחים ביקורת על חוסר ההיערכות בשטח. לדברי עו"ד מירב עבאדי,""ההיערכות המרכזית לחוק הייתה צריכה להיות של הקמעונאים שעליהם מוטלת על פי חוק החובה לשמש כתשתית להחזרת הבקבוקים. הציפייה המרכזית מהם היתה להצטייד במכונות אוטומטיות שיאפשרו החזרה קלה ומהירה של הבקבוקים, כפי שקורה בכל מקום בעולם שבו יש חוק פיקדון. יתכן שהעדר ההיערכות שלהם נבע מתקווה שהחוק יתעכב, אך כעת משזה לא קרה, חובה על המשרד להגנת הסביבה לנקוט בכל אמצעי האכיפה העומדים לרשותו על מנת שלא יהיה מצב שהמרכולים ורשתות השיווק ממסמסים את החוק ומכבידים על החזרת הבקבוקים. אכיפה הדוקה כזו תביא, כך אנחנו מעריכים, להשלמת ההצטיידות במכונות האוטומטיות".
חוק הפיקדון הורחב לבקבוקי משקה גדולים, בעקבות אי-עמידתן של יצרניות ויבואניות המשקאות ביעדי האיסוף שנקבעו בחוק בשנת 2016. לכן, החליטה השרה להגנת הסביבה דאז, גילה גמליאל, להרחיב את החוק, למרות התנגדות היצרנים, היבואנים והקמעונאים. למרות שלמשרד להגנת הסביבה עמדה האפשרות להכניס את החוק לתוקף בתוך חודשיים, לאור בקשת היצרנים, נדחתה החלת החוק בשנה. ואולם, גם המשרד להגנת הסביבה התמהמה בהיערכות ליישום החוק, ובשטח - הצרכנים עשויים להתקל במערך מסורבל.
חלקם של הבקבוקים הגדולים הוא 38% מסך מספר המכלים הנמכרים בישראל, אך הם מהווים 77% מסך משקל הפלסטיק הנמכר בבקבוקי משקה. לכן, הם מהווים מטרד הולך וגובר על מערכי איסוף הפסולת, ועל הסביבה. למרות שברחבי הערים פזורות מיחזוריות (כלובי בקבוקים) אליהן יכול הציבור להשליך את הבקבוקים המשומשים, כיום מרבית הבקבוקים מחולצים דווקא מהפח הירוק בתחנות מיון הפסולת. לפי המשרד להגנת הסביבה, נכון לשנת 2019, רק 33% מהבקבוקים שנאספו, מקורם ב-23 אלף המחזוריות הפזורות ברחבי הארץ. מרבית הבקבוקים - 60%, חולצו בתחנות מעבר הפסולת מהפחים הירוקים, ואילו 7% מקורם בפח הכתום.
הרחבת החוק עשויה לחסוך לציבור כ-60 מיליון שקל בשנה
לכן, הרחבת החוק עשויה להגדיל את שיעורי מיחזור הפלסטיק, לצמצם את השלכת הפסולת במרחב הציבורי ואף לחסוך לציבור באופן ישיר קרוב ל-60 מיליון שקל בשנה, כך לפי המשרד להגנת הסביבה. אך בארגון "אדם טבע ודין", מדגישים שכדי לתמרץ את החברות המזהמות לאסוף את בקבוקיהן, "יש "חשיבות גדולה לפרסום נוהל מתוקן על ידי המשרד להגנת הסביבה שלפיו חילוץ בקבוקים מתחנות המעבר - כלומר מפחי האשפה של כולנו - לא תחשב כעמידה ביעדים. הודעה כזו תגרום להגברת המאמצים לאיסוף הבקבוקים מידי הצרכנים ישירות ולא אחרי שהם נזרקו לפח". כדאי לציין כי באיסוף מתחנות המעבר הפיקדון לא מוחזר לצרכן, ונותר בידיהן של היצרניות.
בתקופתה של גמליאל, החליט המשרד להגנת הסביבה לממן מכונות אוטומטיות לאיסוף הבקבוקים בפריפריה, בין היתר בבתי ספר ובמוסדות ציבור - במוקדים בהם הסבירות להצבת מכונות איסוף על ידי הקמעונאיות נמוכה בשל הכדאיות הנמוכה, ובהשקעה של 100 מיליון שקלים. ואולם, המשרד להגנת הסביבה לא קידם את הצעד הזה בתקופתה של זנדברג, מתוך כוונה לבדוק כיצד נערך השוק לטפל בפסולת ממנה מרוויחות חברות המשקאות, ולא לספק בשלב הראשון פתרונות על חשבון הקופה הציבורית.
גמליאל האשימה לאחרונה את זנדברג בחוסר ההיערכות של המשרד להגנת הסביבה תחתיה ליישום החוק בחצי השנה האחרונה. לדבריה, "לחברות המשקאות המזהמות יש אינטרס שלא יוצבו מכונות אוטומטיות במרחב הציבורי. המכונות הללו ינגישו לציבור הרחב את פעולת המיחזור, ויותר אזרחים יוכלו לקבל בחזרה את דמי הפיקדון מחברות המשקאות. הצבת 1,500 מכונות אוטומטיות שתקצבתי לבתי הספר, למתנ״סים ולמרחב הציבורי, יכלה למנוע את החוסר המשווע הקיים עם החלת החוק".
למרות שהרחבת חוק הפיקדון מסיימת עיוות רב שנים כאשר בניגוד לנהוג בעולם, בישראל הוטל פיקדון רק על בקבוקי משקה קטנים בשל פשרה פוליטית, מומחים לקיימות מזכירים הבוקר כי מיחזור אף הוא כרוך בזיהום סביבתי רב, וכי האופציה הסביבתית היחידה היא להימנע מרכישה של מוצרי פלסטיק חד פעמיים ככל הניתן.
"לשימוש בבקבוקי פלסטיק מחיר סביבתי-בריאותי כבד"
לדברי פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון, "אחרי הכל צריך לזכור שמיחזור הוא פתרון קצה, ואנחנו צריכים לשאוף להפחתה במקור, שהיא הכי זולה, הכי פשוטה והכי ידידותית לסביבה. כלומר, להימנע מרכישה של בקבוקי פלסטיק ככל הניתן. יחד עם זאת, אם כבר דורשים מהציבור לאסוף ולמחזר את הבקבוקים, צריך לדרוש אחריות יצרן מורחבת, לא רק באיסוף הבקבוקים ועמידה ביעדים מיחזור, אלא גם בסגירת המעגל ושימוש בפלסטיק ממוחזר כחומר גלם לייצור הבקבוקים הבאים. כלכלה מעגלית שכזו תבטיח הפחתה בייצור ובצריכה של פלסטיק בתולי, על כל ההשלכות הסביבתיות שלהם. כיום, היצרניות בקושי משתמשות בעצמן בפלסטיק ממוחזר, וללא מעורבות של הרגולטור, ספק אם נראה שינוי משמעותי בעניין".
פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, מדגיש כי שימוש בבקבוקי פלסטיק חד פעמיים מניע את משבר האקלים, וגורר השלכות אקולוגיות ובריאותיות כבדות. פלסטיק שנותר לזהם את הסביבה או נקבר במטמנות פסולת, אינו מתכלה לעולם. עשרות עד מאות שנים לאחר השימוש בו, הוא מתפרק לחלקיקים קטנים המכונים מיקרופלסטיק, נותר בטבע ואף חודר למזון ולמי השתיה של בני האדם.
לפי לוין, "לשימוש בבקבוקי פלסטיק מחיר סביבתי-בריאותי כבד. בקבוקי הפלסטיק הם חלק מתעשיית הנפט והדלקים שתורמת למשבר האקלים, לאובדן המגוון הביולוגי, ולמחלות המאיימות על בריאות הציבור. תוצרי הפלסטיק של הבקבוקים אינם נעלמים אלא מוצאים דרכם לגוף האדם ובעלי חיים אחרים, תוך גרימת נזק. הנגשת מי שתיה מהברז במרחב הציבורי והגברת השימוש בהם תתרום משמעותית לבריאות הציבור והסביבה".