גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהיום חוק הפיקדון חל גם על בקבוקים גדולים: איך זה יעבוד והחורים בהיערכות

מעתה, יוכלו הצרכנים להחזיר אל המרכולים בקבוקים גדולים עליהם שולמו דמי פיקדון, ולקבלם בחזרה ● אלא שאף שחלפה שנה שלמה מאז אישרה הכנסת את הרחבת החוק, יצרני מכלי המשקה עליהם חלה האחריות, אינם ערוכים ליישומו ● רק 33% מהבקבוקים נאספו ב-2019 דרך המחזוריות הרבות הפזורות בערים

פח מיחזור / צילום: איל יצהר
פח מיחזור / צילום: איל יצהר

לאחר שנה של דחייה, בה נדרשו היצרנים והקמעונאים להיערך בשטח, חוק הפיקדון על בקבוקי משקה גדולים נכנס היום (ד') לתוקפו. מעתה, יוכלו הצרכנים להחזיר אל המרכולים בקבוקים גדולים עליהם שולמו דמי פיקדון, ולקבלם בחזרה. למרות שחלפה שנה שלמה מאז אישרה הכנסת את הרחבת החוק, יצרני מכלי המשקה עליהם חלה האחריות, אינם ערוכים ליישום החוק. במרכולים ברחבי הארץ הוצבו רק 180 מכונות אוטומטיות לאיסוף הבקבוקים, במקום כ-3,000 הנדרשות ליישום החוק באופן מיטבי.

"היה כאן קרב מאוד מאוד רציני על כניסת החוק לתוקף", אומרת השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג. "לא הסכמנו לעשות שום שינוי בחוק שמשמעותו דחיית החוק. החוק נכנס היום לתוקף, באיחור של 20 שנה. חוסר המוכנות בשטח, היא תוצאה של המאבק נגד החוק. זה יסתדר עם הזמן. המשמעות של החוק היא שהיצרנים צריכים לקחת אחריות על הפסולת שהם מייצרים, ולגרום לשינוי ההתנהגות בצד הצרכן להצליח".

במרכולים כבר נמכרים בקבוקים המסומנים כחייבים בפיקדון, בגובה 30 אגורות. אך במשרד להגנת הסביבה מאפשרים ליצרנים לסיים את המלאים הקיימים בשוק, כך שבקבוקים רבים ימכרו בתקופה הקרובה ללא פיקדון, ולכן יצטרכו הצרכנים להבחין בין הבקבוקים השונים, שכן לא יקבלו דמי פיקדון על בקבוקים שאינם מסומנים.

איך זה הולך לעבוד?

ראשית, שימו לב שנכון לעכשיו על חלק מהבקבוקים יש פיקדון ועל חלק לא. המשמעות: לפני שאתם באים לדרוש את כספיכם חזרה, עליכם לוודא כי אתם אכן זכאים לו. עד מתי הבלבול הזה צפוי להימשך? כנראה מספר חודשים, עד אשר יסתיימו המלאים הקיימים. גובה הפיקדון המוטל על בקבוקים גדולים זהה לפחיות ולבקבוקים קטנים ועומד על 30 אגורות ליחידה.

בשל מחסור גדול במכונות אוטומטיות בשטח וחוסר נגישות במידע לגבי מיקומן - יאלצו הצרכנים להשיב את בקבוקי המשקה הגדולים למרכולים באופן ידני, במרבית המוקדים בארץ. רשתות השיווק והמרכולים יקבלו מכלי משקה ריקים מסומנים כחייבים בפיקדון בלבד, וישיבו דמי פיקדון עבור 50 מכלי משקה לאדם ביום לכל היותר. בית עסק חייב להחזיר את דמי הפיקדון במזומן.

אילו צרכנים אינם מעוניינים בהשבת דמי הפיקדון, הם יוכלו להשתמש בפחי המיחזור הפזורים בערים. בהדרגה, יפונו המיחזוריות המוצבות ברחובות הערים מהשטח, וחלק מהרשויות אף החלו לפנותן מהמרחב הציבורי. בתקופה הקרובה, יוכלו האזרחים להשליך את מכלי המשקה הגדולים אל המיחזוריות, כאשר פתרון נוסף הנגיש בפריסה רחבה בערים, הם הפחים הכתומים המיועדים לפסולת אריזות. אריזות פלסטיק כגון אקונומיקה, שמפו ומרככי כביסה יושלכו מעתה אף הם לפחים כתומים לפסולת אריזות.

אכיפה סבלנית תחילה 

בשלב הראשון, לתקופת ביניים, ינקוט המשרד להגנת הסביבה ב"אכיפה סבלנית" כלפי הרשתות שיפרו את החוק, אך ביכולתו של המשרד להטיל קנסות על רשתות שיווק שלא יסכימו לאסוף מכלי משקה מהציבור. אזרחים הנתקלים במקרה שבו מסרבים להשיב להם את כספי הפיקדון, יכולים לפנות למוקד הטלפוני של המועצה הישראלית לצרכנות (03-5100190) ולדווח על כך. המוקד פעיל רק בשעות המוקדמות של היום - מ-9:00 בבוקר ועד 15:00.

בארגון הסביבה "אדם, טבע ודין" מותחים ביקורת על חוסר ההיערכות בשטח. לדברי עו"ד מירב עבאדי,""ההיערכות המרכזית לחוק הייתה צריכה להיות של הקמעונאים שעליהם מוטלת על פי חוק החובה לשמש כתשתית להחזרת הבקבוקים. הציפייה המרכזית מהם היתה להצטייד במכונות אוטומטיות שיאפשרו החזרה קלה ומהירה של הבקבוקים, כפי שקורה בכל מקום בעולם שבו יש חוק פיקדון. יתכן שהעדר ההיערכות שלהם נבע מתקווה שהחוק יתעכב, אך כעת משזה לא קרה, חובה על המשרד להגנת הסביבה לנקוט בכל אמצעי האכיפה העומדים לרשותו על מנת שלא יהיה מצב שהמרכולים ורשתות השיווק ממסמסים את החוק ומכבידים על החזרת הבקבוקים. אכיפה הדוקה כזו תביא, כך אנחנו מעריכים, להשלמת ההצטיידות במכונות האוטומטיות".

חוק הפיקדון הורחב לבקבוקי משקה גדולים, בעקבות אי-עמידתן של יצרניות ויבואניות המשקאות ביעדי האיסוף שנקבעו בחוק בשנת 2016. לכן, החליטה השרה להגנת הסביבה דאז, גילה גמליאל, להרחיב את החוק, למרות התנגדות היצרנים, היבואנים והקמעונאים. למרות שלמשרד להגנת הסביבה עמדה האפשרות להכניס את החוק לתוקף בתוך חודשיים, לאור בקשת היצרנים, נדחתה החלת החוק בשנה. ואולם, גם המשרד להגנת הסביבה התמהמה בהיערכות ליישום החוק, ובשטח - הצרכנים עשויים להתקל במערך מסורבל.

חלקם של הבקבוקים הגדולים הוא 38% מסך מספר המכלים הנמכרים בישראל, אך הם מהווים 77% מסך משקל הפלסטיק הנמכר בבקבוקי משקה. לכן, הם מהווים מטרד הולך וגובר על מערכי איסוף הפסולת, ועל הסביבה. למרות שברחבי הערים פזורות מיחזוריות (כלובי בקבוקים) אליהן יכול הציבור להשליך את הבקבוקים המשומשים, כיום מרבית הבקבוקים מחולצים דווקא מהפח הירוק בתחנות מיון הפסולת. לפי המשרד להגנת הסביבה, נכון לשנת 2019, רק 33% מהבקבוקים שנאספו, מקורם ב-23 אלף המחזוריות הפזורות ברחבי הארץ. מרבית הבקבוקים - 60%, חולצו בתחנות מעבר הפסולת מהפחים הירוקים, ואילו 7% מקורם בפח הכתום.

הרחבת החוק עשויה לחסוך לציבור כ-60 מיליון שקל בשנה

לכן, הרחבת החוק עשויה להגדיל את שיעורי מיחזור הפלסטיק, לצמצם את השלכת הפסולת במרחב הציבורי ואף לחסוך לציבור באופן ישיר קרוב ל-60 מיליון שקל בשנה, כך לפי המשרד להגנת הסביבה. אך בארגון "אדם טבע ודין", מדגישים שכדי לתמרץ את החברות המזהמות לאסוף את בקבוקיהן, "יש "חשיבות גדולה לפרסום נוהל מתוקן על ידי המשרד להגנת הסביבה שלפיו חילוץ בקבוקים מתחנות המעבר - כלומר מפחי האשפה של כולנו - לא תחשב כעמידה ביעדים. הודעה כזו תגרום להגברת המאמצים לאיסוף הבקבוקים מידי הצרכנים ישירות ולא אחרי שהם נזרקו לפח". כדאי לציין כי באיסוף מתחנות המעבר הפיקדון לא מוחזר לצרכן, ונותר בידיהן של היצרניות.

בתקופתה של גמליאל, החליט המשרד להגנת הסביבה לממן מכונות אוטומטיות לאיסוף הבקבוקים בפריפריה, בין היתר בבתי ספר ובמוסדות ציבור - במוקדים בהם הסבירות להצבת מכונות איסוף על ידי הקמעונאיות נמוכה בשל הכדאיות הנמוכה, ובהשקעה של 100 מיליון שקלים. ואולם, המשרד להגנת הסביבה לא קידם את הצעד הזה בתקופתה של זנדברג, מתוך כוונה לבדוק כיצד נערך השוק לטפל בפסולת ממנה מרוויחות חברות המשקאות, ולא לספק בשלב הראשון פתרונות על חשבון הקופה הציבורית.

גמליאל האשימה לאחרונה את זנדברג בחוסר ההיערכות של המשרד להגנת הסביבה תחתיה ליישום החוק בחצי השנה האחרונה. לדבריה, "לחברות המשקאות המזהמות יש אינטרס שלא יוצבו מכונות אוטומטיות במרחב הציבורי. המכונות הללו ינגישו לציבור הרחב את פעולת המיחזור, ויותר אזרחים יוכלו לקבל בחזרה את דמי הפיקדון מחברות המשקאות. הצבת 1,500 מכונות אוטומטיות שתקצבתי לבתי הספר, למתנ״סים ולמרחב הציבורי, יכלה למנוע את החוסר המשווע הקיים עם החלת החוק".

למרות שהרחבת חוק הפיקדון מסיימת עיוות רב שנים כאשר בניגוד לנהוג בעולם, בישראל הוטל פיקדון רק על בקבוקי משקה קטנים בשל פשרה פוליטית, מומחים לקיימות מזכירים הבוקר כי מיחזור אף הוא כרוך בזיהום סביבתי רב, וכי האופציה הסביבתית היחידה היא להימנע מרכישה של מוצרי פלסטיק חד פעמיים ככל הניתן.

"לשימוש בבקבוקי פלסטיק מחיר סביבתי-בריאותי כבד"

לדברי פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון, "אחרי הכל צריך לזכור שמיחזור הוא פתרון קצה, ואנחנו צריכים לשאוף להפחתה במקור, שהיא הכי זולה, הכי פשוטה והכי ידידותית לסביבה. כלומר, להימנע מרכישה של בקבוקי פלסטיק ככל הניתן. יחד עם זאת, אם כבר דורשים מהציבור לאסוף ולמחזר את הבקבוקים, צריך לדרוש אחריות יצרן מורחבת, לא רק באיסוף הבקבוקים ועמידה ביעדים מיחזור, אלא גם בסגירת המעגל ושימוש בפלסטיק ממוחזר כחומר גלם לייצור הבקבוקים הבאים. כלכלה מעגלית שכזו תבטיח הפחתה בייצור ובצריכה של פלסטיק בתולי, על כל ההשלכות הסביבתיות שלהם. כיום, היצרניות בקושי משתמשות בעצמן בפלסטיק ממוחזר, וללא מעורבות של הרגולטור, ספק אם נראה שינוי משמעותי בעניין".

פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, מדגיש כי שימוש בבקבוקי פלסטיק חד פעמיים מניע את משבר האקלים, וגורר השלכות אקולוגיות ובריאותיות כבדות. פלסטיק שנותר לזהם את הסביבה או נקבר במטמנות פסולת, אינו מתכלה לעולם. עשרות עד מאות שנים לאחר השימוש בו, הוא מתפרק לחלקיקים קטנים המכונים מיקרופלסטיק, נותר בטבע ואף חודר למזון ולמי השתיה של בני האדם.

לפי לוין, "לשימוש בבקבוקי פלסטיק מחיר סביבתי-בריאותי כבד. בקבוקי הפלסטיק הם חלק מתעשיית הנפט והדלקים שתורמת למשבר האקלים, לאובדן המגוון הביולוגי, ולמחלות המאיימות על בריאות הציבור. תוצרי הפלסטיק של הבקבוקים אינם נעלמים אלא מוצאים דרכם לגוף האדם ובעלי חיים אחרים, תוך גרימת נזק. הנגשת מי שתיה מהברז במרחב הציבורי והגברת השימוש בהם תתרום משמעותית לבריאות הציבור והסביבה".

עוד כתבות

כטב''מים / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

גרינפלד אורי / צילום: איל יצהר

הכלכלן והאסטרטג אורי גרינפלד מצטרף לקבוצת אגם לידרים

גרינפלד, כיהן בתפקיד האסטרטג הראשי של פסגות במשך כעשור ● גרינפלד: "זוהי דרך חדשה ומבטיחה עבורי, אגם לידרים בעלת מוניטין רב שנים בתחום הפנסיוני והפיננסי"

מפגינים פרו פלסטינים משתלטים על בניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: Associated Press

דוח חדש חושף: הכסף שמניע את האלימות בקמפוסים בארה"ב

מעט מאוד ידוע לגבי ההון שנשפך על המחאות האנטישמיות המבעבעות בקמפוסים בארה"ב, אבל ברור שהן לא ספונטניות - זהו מאבק ממומן ומתוכנן היטב ● דוח חדש של מכון NGO Monitor, ששיתפו דמויות כמו ביל אקמן ואילון מאסק, חושף את הארגונים מאחורי ההפגנות הקיצוניות וחלק ממקורות המימון שלהן, ובראשם שניים: ג'ורג' סורוס והאחים רוקפלר

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן נואם בעצרת סולידריות עם הפלסטינים בסוף אוקטובר / צילום: ap, Emrah Gurel

טורקיה מפסיקה את המסחר עם ישראל: מה המשמעויות ואילו ענפים יפגעו?

כפי שנחשף בגלובס, טורקיה החליטה על הפסקת הסחר עם ישראל ● טורקיה היא מקור היבוא החמישי בגודלו בישראל, שפיתחה תלות גדולה במיוחד במוצרי המלט ● איך המהלך ישפיע על המדפים שלנו, ולמה דווקא עכשיו? גלובס עושה סדר

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

בסכום של 13 מיליארד דולר: הכירו את מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מטרו / אילוסטרציה: Unsplash, olivier collet

בעלי קרקעות עותרים לבג"ץ נגד הפקעות המטרו וחושפים התנהלות מרושלת סביב חקיקת התוכנית

העותרים טוענים כי ההפקעה לטובת הדיפו בראשל"צ, שמעליו מתוכננת בנייה מאסיבית, אינה חוקית, שכן החוק מאפשר הפקעה רק לשימוש ציבורי ● חוק המטרו אמור היה להסדיר זאת, אך החלק הנוגע לכך טרם הושלם

פול אוסטר. ''סופרים לא יוצאים לפנסיה'' / צילום: Reuters, VINCENT WEST

על פול אוסטר, שהיופי שבמקריות העסיק אותו כל חייו

השבוע הלך לעולמו בגיל 77 הסופר היהודי-אמריקאי פול אוסטר ● אוסטר כתב ספרים שהפכו לרבי מכר ועוסקים באופן תכוף בצירופי מקרים ● כתיבתו נטועה בילדות קשה ואירועים מטלטלים ששינו את חייו

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בבורסה; היום עודכנו המדדים, אלה שיצאו ואלה שנכנסו למדד ת"א 35

מדד ת"א 35 עלה ב-0.5% ● השקל נחלש מול המטבעות הזרים ● הנפקות האג"ח הקונצרניות באפריל גדלו בישראל בכ-300% ● במיטב מעריכים כי בנק ישראל יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● הפד הותיר את הריבית על כנה אך פאוול הדגיש שלא תהיה העלאת ריבית בקרוב ● עונת הדוחות בוול סטריט ממשיכה לתפוס תאוצה והערב אפל תפרסם את תוצאותיה הכספיות בסיום המסחר

עו''ד יוסי בנקל / צילום: תמר מצפי

"יכולנו לגבות הרבה יותר": עורך הדין שמנהל את פשיטת הרגל הגדולה במדינה בראיון

זה שבע שנים שעו"ד יוסי בנקל מנהל קרב משפטי על כספיו של אליעזר פישמן, לאחר שצבר חובות של כמעט 4 מיליארד שקל וזכה ל"תספורת" נדיבה ● בראיון ראשון לאחר מותו של פישמן מספר בנקל איך ימשיך לנהל את התיק, נמנע מלבקר את הבנקים ומספר על ה"תרגיל" שעשה פישמן כדי להשאיר הון בידי משפחתו

מגרש מכוניות למכירה, נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

צ'רי חדשה וחשמלית בדרך לישראל, והמסים מענף הרכב בשיא היסטורי

הסכום הממוצע של מס קנייה מרכב נוסעים חדש זינק ב-12.6% לעומת שנת 2022 ● מותג הפרימיום Exlantix של צ'רי בדרך לישראל, וכך גם הקרוסאובר של KGM הקוריאנית ● ועוד חדשות מענף הרכב

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות המכוניות הסיניות זינקו, אקספנג ב-17%

נאסד"ק עלה ב-1.5%, הדאו ב-0.8% ● שיא במשיכות כספים מקרנות הביטקוין ● קוואלקום זינקה ב-10%, אנבידיה ב-3% ● גוגל שוב מפטרת עובדים ● ישראליות: רדקום זינקה ב-8%, היפו צללה ב-13% ● מחר דוח התעסוקה בארה"ב ● וגם, בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה "Sell in May and go away"

אחרי שהודיעה על הפסקת המסחר עם ישראל: אלה הדרישות של טורקיה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ביממה החולפת הופנו הכותרות בכלי התקשורת בטורקיה וברשתות החברתיות לנושא הפסקת קשרי הסחר עם ישראל ● הודעת משרד המסחר הטורקי, תגובת שר החוץ ישראל כ"ץ לאחר חשיפת גלובס בנושא ● וההשפעות על נתוני האינפלציה העדכניים ● כותרות העיתונים בעולם 

אאודי Q4 / צילום: יח''צ

החל מ-320 אלף שקל: לגרסה הזו של אאודי מחכה תחרות קשה

הקרוס–אובר המשפחתי של אאודי סוגר פערים חיוניים בתחום הביצועים והטווח, ושומר על תמחור סביר ● אבל מצפה לו קרב קשה מול הגרסה הבכירה של טסלה Y ושלל הסיניות

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

נעילה ירוקה בוול סטריט; נאסד"ק קפץ ב-2%

מדד ההנג סנג ננעל בזינוק של 1.5% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● מניית אפל עלתה בכמעט 6% לאחר דוחות חיוביים ורכישה עצמית של מניות בסך 110 מיליארד דולר ● לא התקיים מסחר בבורסות בסין וביפן

רפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

דיווח בארה"ב: ישראל עדכנה את ממשל ביידן על תוכניתה להתחיל לפנות אוכלוסייה מרפיח

צה"ל ערך תרגיל המדמה תקיפת פתע של חיזבאללה בגבול לבנון • אזעקות הופעלו אחרי כמעט יומיים ללא ירי לצפון, גם הירי מעזה התחדש עם נפילה - שלא הפעילה אזעקה • מטוסי קרב תקפו מבנים צבאיים של ארגון הטרור במרחב עייתא ע-שעב שבדרום לבנון • לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - בסוריה דיווחו על תקיפה ישראלית ליד דמשק ● עדכונים בולטים

פיצה פפרוני של ''פיצה אולה'' / צילום: מרב סריג

אחת הפיצות הטובות בארץ מסתתרת בחצר משפחה בעספיא

בימי שישי, בשיטת "עד שנגמר הבצק", מנפיק טאבון העצים של משפחת עלו פיצות נאפוליטניות נהדרות ● גם הנקניקים מיוצרים במקום

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר רוני הירש / צילום: פרטי

החוקרת הישראלית שמפרקת את המיתוסים על אבי הקפיטליזם

שיחה עם ד"ר רוני הירש, מומחית לתיאוריה פוליטית והיסטוריה של מחשבה כלכלית ● על הגותו של אדם סמית, שוק חופשי ושחיתות פוליטית ● האזינו 

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

למי הקדישה אלופת אירופה החדשה בג'ודו את זכייתה בזהב?

איך נקראת מערכת ההגנה האווירית החדשה שפיתחה אלביט ושתימכר ללקוחות בינלאומיים, במה עוסק הפלאונטולוג ובאיזו שנה הותקן הרמזור הראשון באילת? ● הטריוויה השבועית

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

מתן ותומר, מייסדי חברת Apex / צילום: בן חכים

הם עוד לא בני 40 וכבר הצליחו לגייס את היזם המדובר בעולם לחברת הסייבר שלהם

מתן דרמן ותומר אבני ראו מקרוב את מהפכת הבינה המלאכותית קורמת עור וגידים במהלך שירותם הארוך ב־8200 ● לפני עשרה חודשים, הם הקימו חברה שמאבטחת את השימוש ב־ChatGPT, וכך מנטרלת את הרתיעה ממנו בקרב מנהלים ● היום, סם אלטמן מייעץ להם ומשקיע מכיסו