גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהיום חוק הפיקדון חל גם על בקבוקים גדולים: איך זה יעבוד והחורים בהיערכות

מעתה, יוכלו הצרכנים להחזיר אל המרכולים בקבוקים גדולים עליהם שולמו דמי פיקדון, ולקבלם בחזרה ● אלא שאף שחלפה שנה שלמה מאז אישרה הכנסת את הרחבת החוק, יצרני מכלי המשקה עליהם חלה האחריות, אינם ערוכים ליישומו ● רק 33% מהבקבוקים נאספו ב-2019 דרך המחזוריות הרבות הפזורות בערים

פח מיחזור / צילום: איל יצהר
פח מיחזור / צילום: איל יצהר

לאחר שנה של דחייה, בה נדרשו היצרנים והקמעונאים להיערך בשטח, חוק הפיקדון על בקבוקי משקה גדולים נכנס היום (ד') לתוקפו. מעתה, יוכלו הצרכנים להחזיר אל המרכולים בקבוקים גדולים עליהם שולמו דמי פיקדון, ולקבלם בחזרה. למרות שחלפה שנה שלמה מאז אישרה הכנסת את הרחבת החוק, יצרני מכלי המשקה עליהם חלה האחריות, אינם ערוכים ליישום החוק. במרכולים ברחבי הארץ הוצבו רק 180 מכונות אוטומטיות לאיסוף הבקבוקים, במקום כ-3,000 הנדרשות ליישום החוק באופן מיטבי.

"היה כאן קרב מאוד מאוד רציני על כניסת החוק לתוקף", אומרת השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג. "לא הסכמנו לעשות שום שינוי בחוק שמשמעותו דחיית החוק. החוק נכנס היום לתוקף, באיחור של 20 שנה. חוסר המוכנות בשטח, היא תוצאה של המאבק נגד החוק. זה יסתדר עם הזמן. המשמעות של החוק היא שהיצרנים צריכים לקחת אחריות על הפסולת שהם מייצרים, ולגרום לשינוי ההתנהגות בצד הצרכן להצליח".

במרכולים כבר נמכרים בקבוקים המסומנים כחייבים בפיקדון, בגובה 30 אגורות. אך במשרד להגנת הסביבה מאפשרים ליצרנים לסיים את המלאים הקיימים בשוק, כך שבקבוקים רבים ימכרו בתקופה הקרובה ללא פיקדון, ולכן יצטרכו הצרכנים להבחין בין הבקבוקים השונים, שכן לא יקבלו דמי פיקדון על בקבוקים שאינם מסומנים.

איך זה הולך לעבוד?

ראשית, שימו לב שנכון לעכשיו על חלק מהבקבוקים יש פיקדון ועל חלק לא. המשמעות: לפני שאתם באים לדרוש את כספיכם חזרה, עליכם לוודא כי אתם אכן זכאים לו. עד מתי הבלבול הזה צפוי להימשך? כנראה מספר חודשים, עד אשר יסתיימו המלאים הקיימים. גובה הפיקדון המוטל על בקבוקים גדולים זהה לפחיות ולבקבוקים קטנים ועומד על 30 אגורות ליחידה.

בשל מחסור גדול במכונות אוטומטיות בשטח וחוסר נגישות במידע לגבי מיקומן - יאלצו הצרכנים להשיב את בקבוקי המשקה הגדולים למרכולים באופן ידני, במרבית המוקדים בארץ. רשתות השיווק והמרכולים יקבלו מכלי משקה ריקים מסומנים כחייבים בפיקדון בלבד, וישיבו דמי פיקדון עבור 50 מכלי משקה לאדם ביום לכל היותר. בית עסק חייב להחזיר את דמי הפיקדון במזומן.

אילו צרכנים אינם מעוניינים בהשבת דמי הפיקדון, הם יוכלו להשתמש בפחי המיחזור הפזורים בערים. בהדרגה, יפונו המיחזוריות המוצבות ברחובות הערים מהשטח, וחלק מהרשויות אף החלו לפנותן מהמרחב הציבורי. בתקופה הקרובה, יוכלו האזרחים להשליך את מכלי המשקה הגדולים אל המיחזוריות, כאשר פתרון נוסף הנגיש בפריסה רחבה בערים, הם הפחים הכתומים המיועדים לפסולת אריזות. אריזות פלסטיק כגון אקונומיקה, שמפו ומרככי כביסה יושלכו מעתה אף הם לפחים כתומים לפסולת אריזות.

אכיפה סבלנית תחילה

בשלב הראשון, לתקופת ביניים, ינקוט המשרד להגנת הסביבה ב"אכיפה סבלנית" כלפי הרשתות שיפרו את החוק, אך ביכולתו של המשרד להטיל קנסות על רשתות שיווק שלא יסכימו לאסוף מכלי משקה מהציבור. אזרחים הנתקלים במקרה שבו מסרבים להשיב להם את כספי הפיקדון, יכולים לפנות למוקד הטלפוני של המועצה הישראלית לצרכנות (03-5100190) ולדווח על כך. המוקד פעיל רק בשעות המוקדמות של היום - מ-9:00 בבוקר ועד 15:00.

בארגון הסביבה "אדם, טבע ודין" מותחים ביקורת על חוסר ההיערכות בשטח. לדברי עו"ד מירב עבאדי,""ההיערכות המרכזית לחוק הייתה צריכה להיות של הקמעונאים שעליהם מוטלת על פי חוק החובה לשמש כתשתית להחזרת הבקבוקים. הציפייה המרכזית מהם היתה להצטייד במכונות אוטומטיות שיאפשרו החזרה קלה ומהירה של הבקבוקים, כפי שקורה בכל מקום בעולם שבו יש חוק פיקדון. יתכן שהעדר ההיערכות שלהם נבע מתקווה שהחוק יתעכב, אך כעת משזה לא קרה, חובה על המשרד להגנת הסביבה לנקוט בכל אמצעי האכיפה העומדים לרשותו על מנת שלא יהיה מצב שהמרכולים ורשתות השיווק ממסמסים את החוק ומכבידים על החזרת הבקבוקים. אכיפה הדוקה כזו תביא, כך אנחנו מעריכים, להשלמת ההצטיידות במכונות האוטומטיות".

חוק הפיקדון הורחב לבקבוקי משקה גדולים, בעקבות אי-עמידתן של יצרניות ויבואניות המשקאות ביעדי האיסוף שנקבעו בחוק בשנת 2016. לכן, החליטה השרה להגנת הסביבה דאז, גילה גמליאל, להרחיב את החוק, למרות התנגדות היצרנים, היבואנים והקמעונאים. למרות שלמשרד להגנת הסביבה עמדה האפשרות להכניס את החוק לתוקף בתוך חודשיים, לאור בקשת היצרנים, נדחתה החלת החוק בשנה. ואולם, גם המשרד להגנת הסביבה התמהמה בהיערכות ליישום החוק, ובשטח - הצרכנים עשויים להתקל במערך מסורבל.

חלקם של הבקבוקים הגדולים הוא 38% מסך מספר המכלים הנמכרים בישראל, אך הם מהווים 77% מסך משקל הפלסטיק הנמכר בבקבוקי משקה. לכן, הם מהווים מטרד הולך וגובר על מערכי איסוף הפסולת, ועל הסביבה. למרות שברחבי הערים פזורות מיחזוריות (כלובי בקבוקים) אליהן יכול הציבור להשליך את הבקבוקים המשומשים, כיום מרבית הבקבוקים מחולצים דווקא מהפח הירוק בתחנות מיון הפסולת. לפי המשרד להגנת הסביבה, נכון לשנת 2019, רק 33% מהבקבוקים שנאספו, מקורם ב-23 אלף המחזוריות הפזורות ברחבי הארץ. מרבית הבקבוקים - 60%, חולצו בתחנות מעבר הפסולת מהפחים הירוקים, ואילו 7% מקורם בפח הכתום.

הרחבת החוק עשויה לחסוך לציבור כ-60 מיליון שקל בשנה

לכן, הרחבת החוק עשויה להגדיל את שיעורי מיחזור הפלסטיק, לצמצם את השלכת הפסולת במרחב הציבורי ואף לחסוך לציבור באופן ישיר קרוב ל-60 מיליון שקל בשנה, כך לפי המשרד להגנת הסביבה. אך בארגון "אדם טבע ודין", מדגישים שכדי לתמרץ את החברות המזהמות לאסוף את בקבוקיהן, "יש "חשיבות גדולה לפרסום נוהל מתוקן על ידי המשרד להגנת הסביבה שלפיו חילוץ בקבוקים מתחנות המעבר - כלומר מפחי האשפה של כולנו - לא תחשב כעמידה ביעדים. הודעה כזו תגרום להגברת המאמצים לאיסוף הבקבוקים מידי הצרכנים ישירות ולא אחרי שהם נזרקו לפח". כדאי לציין כי באיסוף מתחנות המעבר הפיקדון לא מוחזר לצרכן, ונותר בידיהן של היצרניות.

בתקופתה של גמליאל, החליט המשרד להגנת הסביבה לממן מכונות אוטומטיות לאיסוף הבקבוקים בפריפריה, בין היתר בבתי ספר ובמוסדות ציבור - במוקדים בהם הסבירות להצבת מכונות איסוף על ידי הקמעונאיות נמוכה בשל הכדאיות הנמוכה, ובהשקעה של 100 מיליון שקלים. ואולם, המשרד להגנת הסביבה לא קידם את הצעד הזה בתקופתה של זנדברג, מתוך כוונה לבדוק כיצד נערך השוק לטפל בפסולת ממנה מרוויחות חברות המשקאות, ולא לספק בשלב הראשון פתרונות על חשבון הקופה הציבורית.

גמליאל האשימה לאחרונה את זנדברג בחוסר ההיערכות של המשרד להגנת הסביבה תחתיה ליישום החוק בחצי השנה האחרונה. לדבריה, "לחברות המשקאות המזהמות יש אינטרס שלא יוצבו מכונות אוטומטיות במרחב הציבורי. המכונות הללו ינגישו לציבור הרחב את פעולת המיחזור, ויותר אזרחים יוכלו לקבל בחזרה את דמי הפיקדון מחברות המשקאות. הצבת 1,500 מכונות אוטומטיות שתקצבתי לבתי הספר, למתנ״סים ולמרחב הציבורי, יכלה למנוע את החוסר המשווע הקיים עם החלת החוק".

למרות שהרחבת חוק הפיקדון מסיימת עיוות רב שנים כאשר בניגוד לנהוג בעולם, בישראל הוטל פיקדון רק על בקבוקי משקה קטנים בשל פשרה פוליטית, מומחים לקיימות מזכירים הבוקר כי מיחזור אף הוא כרוך בזיהום סביבתי רב, וכי האופציה הסביבתית היחידה היא להימנע מרכישה של מוצרי פלסטיק חד פעמיים ככל הניתן.

"לשימוש בבקבוקי פלסטיק מחיר סביבתי-בריאותי כבד"

לדברי פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון, "אחרי הכל צריך לזכור שמיחזור הוא פתרון קצה, ואנחנו צריכים לשאוף להפחתה במקור, שהיא הכי זולה, הכי פשוטה והכי ידידותית לסביבה. כלומר, להימנע מרכישה של בקבוקי פלסטיק ככל הניתן. יחד עם זאת, אם כבר דורשים מהציבור לאסוף ולמחזר את הבקבוקים, צריך לדרוש אחריות יצרן מורחבת, לא רק באיסוף הבקבוקים ועמידה ביעדים מיחזור, אלא גם בסגירת המעגל ושימוש בפלסטיק ממוחזר כחומר גלם לייצור הבקבוקים הבאים. כלכלה מעגלית שכזו תבטיח הפחתה בייצור ובצריכה של פלסטיק בתולי, על כל ההשלכות הסביבתיות שלהם. כיום, היצרניות בקושי משתמשות בעצמן בפלסטיק ממוחזר, וללא מעורבות של הרגולטור, ספק אם נראה שינוי משמעותי בעניין".

פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, מדגיש כי שימוש בבקבוקי פלסטיק חד פעמיים מניע את משבר האקלים, וגורר השלכות אקולוגיות ובריאותיות כבדות. פלסטיק שנותר לזהם את הסביבה או נקבר במטמנות פסולת, אינו מתכלה לעולם. עשרות עד מאות שנים לאחר השימוש בו, הוא מתפרק לחלקיקים קטנים המכונים מיקרופלסטיק, נותר בטבע ואף חודר למזון ולמי השתיה של בני האדם.

לפי לוין, "לשימוש בבקבוקי פלסטיק מחיר סביבתי-בריאותי כבד. בקבוקי הפלסטיק הם חלק מתעשיית הנפט והדלקים שתורמת למשבר האקלים, לאובדן המגוון הביולוגי, ולמחלות המאיימות על בריאות הציבור. תוצרי הפלסטיק של הבקבוקים אינם נעלמים אלא מוצאים דרכם לגוף האדם ובעלי חיים אחרים, תוך גרימת נזק. הנגשת מי שתיה מהברז במרחב הציבורי והגברת השימוש בהם תתרום משמעותית לבריאות הציבור והסביבה".

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מכסי טראמפ מכים בשווקים: צפי לירידות בוול סטריט, הביטקוין נופל

ברקע הירידות - חוסר הוודאות כתוצאה מתוכנית המכסים של טראמפ שהודיע על מכס גלובלי בגובה 15% ● הביטקוין מתחת ל-65 אלף דולר לאחר ירידה של 47% מהשיא שנרשם באוקטובר ● באסיה - מגמה מעורבת

שלטי מבצעי קבלן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מחירי הדירות בתל אביב זינקו? הנתונים שבלמ"ס לא הביאו בחשבון

האם מחירי הנדל"ן בת"א באמת עולים או שזו תוצאה של "בליץ" הטבות סוף שנה? ● הכלכלן הראשי בהפניקס מסביר: כך מבצעי המימון האגרסיביים של הקבלנים מנפחים את המחירים - על הנייר

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

"לא מחפש הרפתקאות וסיכונים": מי הוא צביקה לביא מחקירת מידע הפנים בארית

מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר על ידי רשות ני"ע, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים את לביא מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"