גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביטול סבסוד המעונות לא יהפוך את ישיבת פוניבז' לסניף הבני-ברקי של אינטל

אם במקביל לתמריצים השליליים היו מטפלים גם בחסמים הבולטים עוד היה ניתן לחשוב שלמישהו באמת אכפת מהשילוב, כרגע נדמה שמדובר בענישה לשם ענישה ● ואם כבר מדברים על "מימון בטלה", כנראה שזה מפריע רק כשמדובר בחרדים

ביטול סבסוד המעונות לא מחפש לתקן עיוותים קיימים אלא להעמיק אותם / צילום: Shutterstock, PhotoMavenStock
ביטול סבסוד המעונות לא מחפש לתקן עיוותים קיימים אלא להעמיק אותם / צילום: Shutterstock, PhotoMavenStock

קו ישיר מחבר בין מקרה אתר שופרסל שהיה מיועד לחברה החרדית לביטול סבסוד המעונות לאברכים. כמו במקרה הראשון, שלא הוביל להוזלת מחירים עבור כולם ורק פגע באלה שכן הצליחו להשיג מחירים זולים, גם ביטול סבסוד המעונות לא מחפש לתקן עיוותים קיימים אלא להעמיק אותם. במקום לחשוב על תמריצים חיוביים, מקדמים ענישה. וענישה זו, ככל שהיא באמת נועדה למטרת "עידוד" יציאה לעבודה, תתקשה מאד להשיג את מטרתה. במקרה הטוב היא תקשה על נשים חרדיות ששיעור השתתפותן בשוק העבודה גבוה ממילא. במקרה הפחות טוב מדובר במהלך שיהיה גן עדן למסגרות לא מפוקחות.

אז לפני שבאים לדון על ההצדקה המוסרית שיש בכך שהמדינה מממנת לומדי תורה, יש כאן בעיה אחרת שנשכחה בצד המאבק האידאולוגי ועליה קל להסכים - ניסיון לתקן עיוותים גם כשהמחיר הידוע מראש הוא העמקת העיוותים הקיימים. אם אכן המחיר הזה ידוע מראש, האפשרויות היחידות נעות בין טיפשות לרשעות. פגיעה באחרים בשם תיקון עיוות בידיעה מראש שהעיוות לא יתוקן, משאירה אותנו רק עם הפגיעה.

כך שגם לסבורים שאין הצדקה הגיונית לכך שהמדינה מממנת לומדי תורה, הדרך לעשות זאת אינה עוברת בהכרזת מלחמה שפותחת קרב אידאלים חסר הכרעה. היא עוברת בחשיבה מעמיקה שתכליתה שילוב מכבד ופעולות חיוביות לעידוד יציאה לעבודה. המדינה אכן משקיעה בתמריצים חיוביים, והתוצאה היא שיעור השתתפות חרדי של כ-65% בשוק העבודה (נכון ל-2020). נשים חרדיות עובדות כיום בשיעור של כ-78 אחוזים, כאשר יותר ממחצית הגברים החרדים עובדים גם הם. אז בעין שאינה מכירה בלימוד תורה כערך, המצב טעון שיפור אך הוא רחוק מלהיות "בטלה חרדית" משום שרוב החרדים עובדים. שילוב של תמריצים חיוביים קיימים עם הסרת חסמים יכול להיות אפקטיבי בהרבה.

לפני שמבצעים מהלך שלילי, מן הראוי להקדיש תשומת לב לחסמים 

לחברה החרדית ישנם חסמים רבים בדרכם לשוק העבודה, ולכן לא רק עובדת תורתם אומנותם משפיעה על אחוזי ההשתתפות בשוק העבודה. בהשוואה למיעוט הערבי, שאינו מסווג תחת ההגדרה "תורתו אומנותו", החסמים השונים מעמידים את שיעור ההשתתפות של החברה על 69% בקרב הגברים וכ-36% בקרב נשים - נמוך בהשוואה כוללת למגזר החרדי. לכן, לפני שמבצעים מהלך שלילי, מן הראוי להקדיש תשומת לב לחסמים הבירוקרטיים והתרבותיים שמונעים השתלבות. אם במקביל לתמריצים השליליים היו מטפלים גם בחסמים הבולטים - גיוס חובה, חשש מהעסקת חרדים וכדומה - עוד היה ניתן לחשוב שלמישהו באמת אכפת מהשילוב. כרגע נדמה שמדובר בענישה לשם ענישה.

וכאן כדאי להתייחס גם לשיח הנלווה שרואה בלימוד תורה את התגלמותה של "הבטלה החרדית", ובמימון שלו "כניעה לסחטנות החרדית". זו הסתכלות בעייתית שכן מדינה המורכבת ממיעוטים בעלי הגדרות זהות ותרבות שונות, אינה יכולה להרשות לעצמה לכנות כל מה שחשוב למיעוט אחר כ"בטלה". בטלה אצל האחד היא התרבות של האחר. הכסף האזרחי מממן גם מוסדות לאומנות ותרבות, למרות שחרדים רבים רואים בכך - מזווית מבטם - סוג של בטלה שהמדינה מממנת. מדוע מימון אנשים שנהנים מלמדנות נחשב למימון בטלה, ואילו מימון אנשים שנהנים ממחזמר נחשב למימון לגיטימי של תרבות?

אותו דבר כשמדובר בצבא. זה לא סוד שהמדינה מתקצבת חיילים רבים בצה"ל שלא בכולם יש צורך הכרחי. מודל צבא העם, מעבר לכך שגורם להפסד תוצר של מיליארדי שקלים למשק הישראלי, גם מממן כוח אדם שחלקו נחוץ יותר בשוק העבודה מאשר בשלוש שנות שירות. אבל בפנסיות תקציביות מנופחות ומימון חיילים שלא לצורך, לא תמיד רואים "מימון בטלה". כשמדובר במדים ירוקים ולא שחורים הכל נראה הגיוני יותר. אנחנו יודעים להכיל את המימון על הרבה דברים, כולל כאלה הנראים מיותרים ומעודדי בטלה לפחות לחלקים מסוימים מהאוכלוסייה, אבל כשזה מגיע לחרדים המימון הזה הופך קשה מאד לעיכול.

וכמו תמיד, במקום לחשוב על פתרונות יעילים של הסרת חסמים לצד מתן תמריצים חיוביים, הולכים על הפתרון הקל שגם נראה טוב על הנייר - מבטלים את הסבסוד על מעונות היום. זה כמובן לא יגרום לישיבת פוניבז' להפוך לסניף הבני-ברקי של אינטל, אבל למי למען השם אכפת מתוצאות כשהדרך כל כך מהנה?

הכותב הוא עיתונאי בעיתון משפחה

עוד כתבות

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"