קו החוף של תל אביב. רילוקיישן לתל אביב מעולם לא היה יקר יותר, אבל כנראה שהוא עדיין משתלם / צילום: Shutterstock, Aleksandar Todorovic
3.433 מיליון שקלים - כמעט 1.1 מיליון דולר - זה מחירה של דירת מגורים ממוצעת, קראתם נכון ממוצעת, בעיר תל אביב נכון לסוף הרבעון השלישי של השנה על-פי הלמ"ס. העיר העברית הראשונה נחשבת מהיום לעיר היקרה ביותר בעולם, לפי יחידת המחקר של המגזין הבריטי היוקרתי אקונומיסט.
מתישהו בשנה וחצי האחרונות חצה מחיר דירה בת שלושה חדרים וקצת בתל אביב את הקו הסמלי כל-כך של מיליון דולר. זה קרה בזכות שני כוחות, זרים זה לזה, שפעלו באותו כיוון: עליית מחירי הדירות בישראל ובתל אביב בפרט (מחירי הדירות בתל אביב כפולים מהממוצע הארצי) והתחזקות השקל מול הדולר.
אז האם עליות מחירים ושקל חזק הם כל הסיפור? האם השילוב הזה הוא טבעי ומובן מאליו? התשובה לשתי השאלות היא ממש לא. התחזקות השקל היא גורם שבימים כתיקונם היה אמור להוביל לירידת מחירים, או לפחות ירידת מחירי הסחורות והשירותים שמיובאים לישראל ונמכרים במטבע זר. לפחות שליש ממדד המחירים לצרכן מבוסס על סחורות ושירותים שמחירם אמור לרדת ביחס הפוך להתחזקות המטבע.
ההשוואה שפרסם הבוקר האקונומיסט, פרי עבודת יחידת המחקר של העיתון, מיועדת בעיקר לפירמות שמעסיקות עובדים בחו"ל (Expats) ומעוניינות לדעת כמה זה יעלה להן. באקונומיסט, אולי באופן קצת אירוני, מתעניינים פחות במחירי הדירות ויותר במחירי המוצרים בסופר - כלומר במוצרים ושירותים שמחיריהם היו אמורים לרדת.
אבל איפה ירידת מחירים? עד לא מזמן עוד איימו בעלי רשתות על הצרכן הישראלי ב"צונאמי של עליות מחירים". אז נכון שבימים האחרונים שמענו צפירות הרגעה מכיוונם של יבואנים כמו דיפלומט או רשתות ההלבשה. ועדיין - אם מחירי הסחורות ליבואנים הוזלו, והמחירים על המדף לא ירדו ואפילו עלו, אז מישהו בדרך השאיר בכיסו את ההפרשים.
כאן מגיע ההסבר - וקשה לדעת האם הוא קלוש או מוצק. עליות המחירים הן תוצאה של ההפרעות בשרשראות האספקה. מחירי האנרגיה, חומרי הגלם וההובלה זינקו בשנת 2021 על רקע היציאה מהקורונה וההתאוששות הכלכלית בעולם. בעיות האלה אמורות להיפתר ברובן בשנה הקרובה אבל כל עוד הם שם - יש ליבואנים הגדולים תשובה שקשה להתמודד איתה.
אז היבואן לא בטוח מרוויח והצרכן הישראלי בוודאות לא, אבל המפסידים הברורים מיוקר המחיה הבלתי נסבל בתל אביב הם מי שמקבלים את שכרם בדולרים ונאלצים לשלם במכולת בשקלים. התאגידים הבינ"ל שמעסיקים בישראל בין 60 ל-80 אלף איש (לפי הערכות גופים כמו סטארט-אפ ניישן סנטרל) סופגים בינתיים בשתיקה את ההתייקרויות ומוכנים לשלם למהנדסים הישראלים שכר עתק. רילוקיישן לתל אביב מעולם לא היה יקר יותר, אבל כנראה שהוא עדיין משתלם.