גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"מערבולת של שופוני": לא כולם בהייטק אוהבים את הטרנד החדש בענף

"פוגעים בתדמית העובדים", "לא אמיצים מספיק בשביל הדורות הצעירים", "תחרות למי יש יותר גדול" - אלה כמה מהביקורות ששמענו ממומחים למיתוג מעסיק בחברות הייטק על שטף הפרסומות והקמפיינים לגיוס מועמדים ● אם זה לא אפקטיבי, אז מה כן? ● ניהול וקריירה

מתוך מערכון ''ארץ נהדרת''  על ההייטק / צילום: צילום מסך
מתוך מערכון ''ארץ נהדרת'' על ההייטק / צילום: צילום מסך

משרות בהייטק משווקות בשנה האחרונה כמו מוצר צריכה: על גבי שלטי חוצות, בפרסומות טלוויזיה וברשתות החברתיות. המרדף חסר התקדים הזה אחרי עובדים כבר זכה לטיפול סאטירי ב"ארץ נהדרת", במערכון הטסלות, שתיאר חברה המגייסת עובד חדש ללא ניסיון ורקע ומציעה לו תנאים מפליגים רק כי נדמה לה שהוא הגיע מחברה שהציעה לו יותר טעמי גלידה במטבח. האם הדרך החדשה הזאת למשוך עובדים היא בכלל אפקטיבית?

מיכל פייגנבוים, מומחית למיתוג מעסיק, חושבת שהמעסיקים משקיעים במקום הלא נכון. לדבריה, הערך של קידום אג'נדות חברתיות או ערכיות גדול יותר מערכו של כל שלט חוצות.

"לעשות דברים ערכיים עם חשיבות חברתית או שמירה על כדור הארץ - אלה דברים שהרבה יותר רלוונטיים לדור ה-Y וה-Z מאשר שלט באיילון. חברות צריכות לקבל החלטות אמיצות, לנקוט עמדה ולא לשבת על הגדר, לדוגמה הזדהות עם אוכלוסיות שונות כמו להט"בים, פריפריה, מגזרים שונים ועוד. ארגונים שימשיכו להיות 'ניטרליים', יתקשו לגייס, לשמר ולרתום עובדים לעשייה של הארגון בטווח הרחוק.

"עובדים רוצים לדעת שהם עובדים בארגון מגוון, שמקדם אג'נדות חברתיות, ואחריות תאגידית. ברמת מיתוג מעסיק ואמירה יש בזה הרבה יותר כוח ועומק מאשר שלטים או פרסומים מפונפנים".

אז מדוע חברות משקיעות כל כך הרבה כסף בפרסום?
"יש עניין של למי יש יותר גדול. אם חברה מסוימת עשתה את זה, אז גם אני אעשה. אבל זה לא מה שיניע את המחוג. בדיוק כמו במערכון של 'ארץ נהדרת', שבו החברות מתחרות למי יהיו משרדים בקומה גבוהה יותר, זה בעיקר תחרות ביניהן, אני לא יודעת עד כמה זה באמת מביא מועמדים".

 

"מערבולת של שופוני"

הביקורת על שטף הפרסומות מגיעה גם מחלק מחברות ההייטק. לדברי אושרת בנימין, סמנכ"לית משאבי אנוש במאנדיי, "התפיסה שלנו לכל אורך הדרך הייתה לשים בפרונט את התרבות הארגונית, את פרופיל העובד שאנחנו מגייסים, את התרומה של החברה לאקוסיסטם ואת האתגר המקצועי. אנחנו רוצים לייצר מותג ארוך טווח שלא נשען על הטבות ופינוקים, אלא לתת ערך. אנשים מגיעים כי הם רוצים להרגיש שהם חלק מחברה שעוסקת בעשיית טוב, בנושאים ירוקים, במוצר שיש לו ויז'ן.

"טרנד ההתפטרות הוא מאוד חם עכשיו בארץ ובעולם, ובעיניי הדבר שמהווה את הדבק של העובדים וגם את המשיכה של עובדים אחרים זה התרבות הארגונית, התחושה שיש אנשים לרוץ איתם".

מה בתרבות הארגונית שלכם מושך עובדים?
"שקיפות לגבי החלטות ארגוניות ומתן אפשרות לעובדים לייצר אימפקט ולרוץ על פרויקטים עצמאיים ממש מהשבוע הראשון בעבודה".

איך אתם משווקים את זה החוצה?
"לא תראי קמפיינים שמציגים את הטיולים ואת המסיבות ואת המטבח המאובזר. הרבה אנשים נחשפים לתרבות הארגונית שלנו דרך התכנים שאנחנו משתפים עם סטארט-אפים אחרים, כמו הפודקאסט 'סטארט-אפ פור סטארט-אפ' שבו העובדים מתארחים בכל שבוע ומספרים על החוויות, הניסיון והידע שלהם".

מירי בן נתן, מנהלת מיתוג מעסיק ותקשורת פנים בטאבולה, המעסיקה בישראל כ-650 עובדים, "אני לא יודעת עד כמה חברות שואלות את עצמן מה חשוב לעובדים, מה יעזור להם לפתח את הקריירה, מה הם מחפשים ומה ישאיר אותם בחברות.

"יש מערבולת של שופוני. נוצרה סיטואציה שבה חברות טכנולוגיות צריכות לעשות שיווק דומה לזה של מותגים צרכניים, פרסומות בפריים טיים. אני לא חושבת שלא צריך בכלל לעשות את זה, אבל צריך להבין מה חשוב לעובדים - סביבת עבודה שתאפשר להם לצמוח גם ברמה האישית וגם ברמה המקצועית.

"אני באה מעולמות השיווק, ומשרה בטאבולה היא מוצר לכל דבר, ואני מסתכלת על העובדים כעל לקוחות. אני שואלת את עצמי מה חשוב להם, מה ייתן להם ערך אמיתי כדי שהם ירצו לקנות את המוצר שלי, שיהיו מרוצים וימליצו עליו לחברים שלהם. אבל הגענו למצב שחברות חושבות שכל השופוני זה המוצר וכל הדברים שהם יותר בעלי ערך זה הפיצ'רים של המוצר. אני אומרת שהפוך, אסור לאבד את האיזון. המוצר זה הערך שאנחנו יכולים לתת לעובדים מבחינת קריירה, צמיחה אישית ומקצועיות, סביבת עבודה, התאמת הארגון וחוויית העובד לתקופות המשתנות, העבודה ההיבירידית. זה המוצר, וכל הפאן והשופוני והדברים הנוספים - זה פיצ'ר".

איך אתם מתקשרים את הדברים האלה החוצה?
"אנחנו משקיעים ביוזמות שממוקדות בקהילות שאנחנו רוצים למשוך, כמו בקהילת נשים בהייטק. משקיעים בתוכניות לימוד לאוכלוסיות שאנחנו פונים אליהן. כבר חמש שנים יש לנו בלוג טכנולוגי מצליח, שבו אנחנו מביאים תכנים לעובדים שלנו ומסייעים להם למתג את עצמם באופן אישי.

"אם פעם חברות חששו לתת את הבמה לעובדים כדי שישתפו את הסיפור שלהם, היום להיפך, אנחנו נותנים לעובדים את הכלים לעמוד על במות ולכתוב בבלוג הטכנולוגיה. כל דבר שעוזר להם לספר את הסיפור יותר טוב ונותן להם להרגיש גאוות יחידה".

איך זה תורם למיתוג המעסיק?
"את הסיפור שלנו כמעסיק אני יכולה לספר עד מחר בתור טאבולה, אבל מי שמספר אותו בצורה הטובה ביותר אלה העובדים. חברות רוצות לספר על עצמן דברים מגניבים, אבל אם נוציא קמפיין מגניב על כמה מדהים לעבוד פה וייכנסו אנשים לתהליך מיון ויפגשו משהו אחר, זה יעשה נזק הרבה יותר גדול.

"אני קוראת לחברות לעצור ולשאול את העובדים מה חשוב להם. כשחברות יעשו את זה וישקיעו קצת יותר ביוזמות שנותנות ערך חזרה לקהילה, לאו דווקא התנדבות אלא דברים שתורמים לידע, להתקדמות, לחדשנות, זה יאיר אותן באור אחר. לדוגמה, בתקופה הראשונה של הקורונה, שבה כולם הוצאו לחל"ת, התגייס צוות האלגוריתמיקאים שלנו כדי לעשות מנטורינג לאנשים שנפלטו מהעבודה והיו צריכים עזרה והתייעצות איך למצוא משרות".

תדמית שטחית לעובדים

"כל הנושא של מיתוג מעסיק מאוד מטריד אותנו", אומרת שני ארנסט, מנהלת הגיוס במרכז הפיתוח של ג'נרל מוטורס. המרכז מעסיק היום יותר מ-650 עובדים, לעומת 60 ב-2016. "כשהקמנו את עמוד הפייסבוק שלנו, הייתה אמירה מאוד ברורה שנשים שם דברים עם ערך, לא רק את אירועי החברה הנוצצים. מה שאותי מטריד בסיפור של הגיוסים הוא מה שזה עושה לשוק ההייטק, איך זה מציג אותנו כלפי חוץ. זה יוצר תחושה שמדובר באנשים שטחיים. שוכחים שמדובר פה באנשים סופר-מוכשרים שעסוקים בפיתוח מוצרים שיהפכו את העולם להרבה יותר טוב. אני לא יודעת כמה אנשים יושבים ומשחקים ב-game room או טועמים 24 טעמי גלידות. אני מאמינה שרוב האנשים עובדים בלייצר ערך.

"במיתוג מעסיק, בעיניי מאוד חשוב מה הערך של החברה, האם היא דואגת לאיזון בית-עבודה ומאפשרת לעובדים להתפתח ולצמוח בכל מיני תחומים, לא רק במה שקשור לעבודה. עובד מגיע למשרד בגלל המנהל שלו, בגלל הערך שהחברה נותנת, בגלל היכולת לתרום ולהשפיע.

"בסופו של דבר, כל חברה צריכה להצדיק את עצמה מבחינה עסקית וכל חברה מתנהלת עם תקציב, וצריך לבחור במה משקיעים את הכסף. עברנו לא מזמן למשרדים חדשים, הכול מאוד מושקע והכול מאוד מפנק, אבל ההתעסקות שהייתה לנו עם פחי המיחזור הייתה הרבה יותר גדולה מאשר איזה אוכל יהיה במטבח.

"בכל האירועים והמסיבות יש אפקט של בזבזנות. אנחנו מאפשרים לעובדים יומיים בשנה להתנדב על חשבון החברה. אנחנו לא משקיעים בפעילויות שישאירו את העובדים הרבה שעות בחברה. חשוב לנו להשאיר להם זמן פרטי ויכולת לעשות את המקסימום בעבור עצמם ובעבור המשפחה. זה בא לידי ביטוי בגמישות הרבה: יש עובדים שבאים בחמש בבוקר למשרד ויוצאים מוקדם ויש עובדים שרק ב-11 פותחים את העיניים. בסופו של דבר, הדברים הפחות נוצצים הם הדברים החשובים".

עוד כתבות

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט