גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

על הדרך בין פסיבי לאקטיבי: מה מעדיפים הציבור והיועצים במערכת הבנקאית?

מדוע הספרות המחקרית שמלווה את הוויכוח בין חסידי הגישות האקטיבית והפסיבית לניהול השקעות היא בעייתית, ולעיתים אף מעוותת? ● האם השקעה פסיבית עומדת בפני עצמה, או שגם היא זקוקה לניהול אקטיבי? ● ומה עולה מהשוואה בין נתוני התשואות של תיקים משני הסוגים?

בין פסיבי לאקטיבי / צילום: Shutterstock
בין פסיבי לאקטיבי / צילום: Shutterstock

אחד הנושאים ה"מבוקשים" ביותר בספרות המחקרית בנוגע לניהול השקעות הוא מה נכון יותר למשקיעים לעשות? להשקיע בקרנות נאמנות אקטיביות, או להשקיע בקרנות נאמנות פסיביות - קרנות המחקות את מדדי הבורסה השונים. כלומר, באיזו דרך צריך המשקיע להיחשף לשווקים, באופן התואם את מדיניות ההשקעה שלו.

הוויכוח בין חסידי הגישה האקטיבית ובין חסידי גישת ההשקעות הפסיבית מלווה בספרות מחקרית ענפה מאוד, שברובה מצביעה על יתרון במונחי תשואה של ההשקעה הפסיבית, וזאת בעיקר בשל דמי הניהול הגבוהים יותר שגובות הקרנות האקטיביות (הדורשות משאבי ניהול גדולים יותר) לעומת הקרנות הפסיביות. לו, למשל, היו דמי הניהול זהים, כי אז נוצר בדרך כלל תיקו בתשואות בין שני סוגי קרנות הנאמנות.

אלא שהתמונה העולה מהמחקרים אינה מלאה, ולעיתים אף מעוותת.

ראשית כל, רוב עצום של המחקרים נעשה בארה"ב לגבי מדדי המניות המרכזיים. שווקים אלה ידועים כשווקים משוכללים מאוד, שאכן קשה מאוד למנהלי קרנות אקטיביים "להכות" אותם.

 

שנית, לצד השווקים האמריקאיים ועוד כמה שווקים מפותחים ומשוכללים, יש הרבה שווקים מפותחים הרבה פחות ומשוכללים הרבה פחות, לרבות שוק המניות הישראלי, ומניסיון ובדיקות שעשיתי לאורך השנים, רואים שעם דמי ניהול סבירים כפי שהם כיום (ומן הסתם עוד עתידים לרדת) - ניתן בהחלט להכות את המדדים המובילים שלו.

שלישית, חלק מהמחקרים מתעלמים מעמלות הקנייה והמכירה או דמי הניהול שמשלמים המשקיעים בגין רכישה של קרנות נאמנות פסיביות, שבארה"ב הם אומנם נמוכים מאוד, אך באירופה ובישראל הם גבוהים הרבה יותר. עמלות אלה, נמוכות ככל שיהיו, גורעות מן התשואה שמשיג המשקיע.

אפשר לבטל את חשיבותן של העמלות בחישוב התשואה נטו למשקיע, אבל זו תהיה טעות שמתעלמת מן העובדה שטווח ההשקעה של המשקיע האופייני הולך ויורד במשך השנים, והוא משנה את השקעותיו לעיתים תכופות יותר ויותר, מה שכמובן לא בריא, ונובע מהיעדר חינוך פיננסי, או מחינוך פיננסי קלוקל. הדבר גורם לעמלות - שאולי נראות זניחות ממבט ראשון - להצטבר במהלך השנה או השנים לשיעור לא מבוטל, שלא ניתן להתעלם ממנו. זאת, בשעה שעורכים השוואה בין התשואה שמעניקה קרן נאמנות אקטיבית לזו שמעניקה קרן נאמנות פסיבית באותה קטגוריית השקעה.

רביעית, ואולי החשוב ביותר. החוקרים עושים השוואה טכנית-מספרית בין שני סוגי הקרנות, אך הם "שוכחים" שקרן נאמנות באשר היא, אקטיבית או פסיבית, היא בסך הכול מכשיר שבאמצעותו מממש המשקיע את מדיניות ההשקעה שלו.

האם "ניהול" בכלל יכול להיות פסיבי?

למעשה, אין חיה כזו ניהול פסיבי. עצם המילה "ניהול" היא בהגדרה אקטיבית. גם כאשר מדובר בקרנות פסיביות, עדיין "מישהו" צריך להחליט באילו קרנות פסיביות שמשקיעות באילו מדדים כדאי להשקיע. למשל, ורק למשל, האם להשקיע את השיעור המנייתי שמתאים למשקיע במדד S&P 500, או במדד מניות אירופי כלשהו, יפני, סיני, או ישראלי, או בתערובת שלהם במשקלות כאלה או אחרים. הדוגמה הזו נכונה לעוד אינספור החלטות על השקעות נוספות - בעץ החלטות שהוא מסועף מאוד.

ויותר מכך, אלה לא יכולות להיות החלטות של "שגר ושכח". קבלת החלטות השקעה היא תהליך דינמי. אומנם, לא נכון יהיה לשנות את מבנה ההשקעות לעיתים קרובות מדי, אבל עדיין, לשינויים המתרחשים בשווקים חייבת להיות השפעה על החלטות עתידיות של המשקיע, לאו דווקא בשל חששות ממפולת מתקרבת ו/או תקוות לגאות קרבה, אלא פשוט בגלל שינויים בתמחור של המניות בשווקים פיננסיים שונים, שבעטיים כדאי לרכוש קרן פסיבית שמחקה מדד גיאוגרפי או סקטוריאלי אחר מזה שנרכש בעת בניית תיק ההשקעות.

שינויים כאלה, מעבר לזה שהם מתחייבים ומחייבים ניהול אקטיבי, כרוכים מן הסתם גם בעלויות. לעומת זאת, מעבר מקרן נאמנות אקטיבית אחת לאחרת אינו כרוך בעמלות - לא עמלת קנייה ולא עמלת מכירה.

חופש פעולה מול מדיניות קשוחה והדוקה

בתעשיית קרנות הנאמנות בישראל יש לא מעט קטגוריות השקעה. יש כאלה שהן באופן מובהק קטגוריות מתמחות במניות, קטגוריות המתמחות באיגרות חוב ותת-קטגוריות בכל אחת מהקבוצות הגדולות האלה, ויש קרנות מעורבות, שמשלבות בין השקעה במניות ובין השקעה באיגרות חוב. הדבר נעשה בדרך כלל תוך מתן חופש פעולה נרחב למנהל הקרן האקטיבית - הן באשר לבחירת המניות והן באשר לבחירת איגרות החוב, ולמשקלן של המניות ושל איגרות החוב בקרן.

לצידן יש גם קרנות פסיביות שלגביהן נקבעת מדיניות השקעה קשיחה והדוקה, כדי שהמשקיע שרוכש אותן יידע בבירור מראש במה הוא משקיע, בעוד שלגבי קרנות אקטיביות הוא נותן אמונו במנהל הקרן ובגמישות שיש לו.

כאשר מדובר ברכישת קרן אחת או כמה קרנות אקטיביות שמשלבות השקעה באג"ח ובמניות, מדובר בעצם בסוג של תיק מנוהל באופן גמיש ודינמי, ואילו כאשר מדובר ברכישת קרנות פסיביות, שמשלבות השקעה באג"ח עם השקעה במניות, מדובר בתיק קשיח שלא משתנה, כל עוד בעל התיק לא מקבל החלטה אקטיבית לשנות אותו, למשל על ידי מכירת הקרן ומעבר לקרן מחקה אחרת.

מה מעדיפים ציבור המשקיעים וציבור יועצי ויועצות ההשקעות? הנתונים מצביעים בעד עצמם - העדפה מוחצת לסגנון הניהול האקטיבי. בעוד שהיקף הנכסים שבניהול קרנות אג"ח כללי אקטיביות מגיע לכ-106 מיליארד שקל, הרי שהיקפן של הקרנות הפסיביות בתחום זה עומד על כ-2 מיליארד שקל בלבד, פער של יותר מפי 50.

ועדיין נשאלת השאלה איזה סגנון ניהולי מוכיח את עצמו במבחן התוצאה, בממוצע כמובן. נראה, שלפחות התחלה של התשובה נמצאת בטבלת ה"תיק מנוהל" המצורפת.

מובן שזו לא בדיקה מדעית, אבל היא כן ממחישה את היתרון שיש לקרנות אקטיביות מנוהלות על פני הפסיביות ככל שמדובר בסוג של תיקים מעורבים, כך שמתברר שהיועצים ולקוחותיהם יודעים מה הם עושים.

ואם מישהו מסתייג מהמסקנה הראשונית הזו בשל התקופה הקצרה של המדידה, הטבלה השנייה ממחישה את אותה מסקנה ברמת פירוט גדולה פחות, אבל לתקופה ארוכה הרבה יותר.

הכותב הוא מבעלי בית ההשקעות מיטב דש, שבו מנוהלות, בין השאר, גם קרנות נאמנות. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

כמעט ארבעים שנה של דיכוי וטרור: מי הוא עלי חמינאי?

לפי הערכות, המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

תור לקוםות בסניף של טיב טעם, הבוקר / צילום: באדיבות עובדי טיב טעם

הבהלה לנייר טואלט: התנפלות על רשתות השיווק. אלה המוצרים המבוקשים

בעקבות התקיפה באיראן והאזעקות הבוקר, נרשמה עלייה של מאות אחוזים בתנועת הלקוחות ברשתות הפתוחות בשבת עם זינוק בביקושים למים, שימורים ונייר טואלט ● ברשתות מדגישים כי אין מחסור וכי המלאים מלאים, בעוד שירותי המשלוחים המהירים הושבתו בהתאם להנחיות פיקוד העורף

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד ה-7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר בעקבות פתיחת מתקפת המנע וההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שני ● עם זאת, חברות התעופה כבר מתחילות להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

אנשים מנסים לתפוס מחסה בעקבות פיצוץ, טהרן הבוקר. ניו יורק טיימס מדגיש כי התקיפה התבצעה בשעת העומס / צילום: Reuters

דיווחים על מבצע שתוכנן חודשים ופינוי חמינאי: כך מתפתח הסיקור העולמי

כלי תקשורת מובילים בארה"ב מדווחים על תקיפות אמריקאיות ישירות, ועל ריכוז כוחות חסר תקדים באזור, הגדול מאז 2003 ● באירופה שונה המסגור הראשוני כדי לכלול את וושינגטון כשותפה מלאה למהלך, וכן דווח כי המנהיג העליון חמינאי הובל למקום בטוח מחוץ לבירה ● הניו יורק טיימס מציין כי התקיפות התרחשו בשעה שמיליונים בדרכם למקומות עבודה ולבתי ספר, וב-CNN מתמקדים גם בהשלכות הכלכליות

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו בשעות האחרונות על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים