אנטנה סלולרית / צילום: Shutterstock
החברות הסלולריות בישראל במהלך נרחב משותף להסדרת פעילות הקמת אתרים משותפת. לגלובס נודע כי החברות סלקום, פלאפון ו-PHI (המשותפת לפרטנר והוט מובייל) פנו לרשות התחרות ולמשרד התקשורת כדי לקבל אישור לפעילות משותפת פסיבית בהקמת אתרים סלולריים.
הרעיון המסדר הוא שכל חברה שמקימה אתר סלולרי חדש, תפנה ליתר החברות ותעדכן אותן על התוכנית להקמת האתר, וזאת על מנת שהחברות יוכלו להחליט האם להצטרף למהלך בתוך 30 יום. במצב כזה החברות יוכלו לחלוק ולחסוך בעלויות ההקמה בצורה משמעותית, במיוחד לטובת פרויקט הדור החמישי שבו ברור שהן יזדקקו להקמת אתרים נוספים רבים.
נדגיש שכבר עכשיו החברות הסלולריות משתפות פעולה בהקמת אתרים באופן פסיבי. במונח "פסיבי" הכוונה לשת"פ שהוא תשתיתי בלבד, כלומר עלויות ההקמה, חשמל, מיזוג עבודות הנדסיות ותורן שעליו מותקנות האנטנות. כל הציוד האלקטרוני של כל חברה מופרד ואסור בשיתוף. הרשתות המשותפות כמו פרטנר והוט מובייל וסלקום ואקספון חולקות רשת רדיו משותפת (שיתוף אקטיבי) וגם בציוד האלקטרוני, כיוון שהן חולקות גם בתדרים במשותף.
על פי ההערכות, ברשות התחרות ובמשרד התקשורת לא צפויה התנגדות למהלך, אלא להפך. שני הגופים רואים בשיתוף הפסיבי מהלך חשוב שיכול לסייע לחברות מבחינה פיננסית ומבלי שיהיה למהלך השפעות של פגיעה בתחרות.
נזכיר כי צוות בינמשרדי שהוקם לעסוק בנושא האתרים הסלולריים השנה קבע כי הדרך להתבסס כמדינה מובילה ומתקדמת בתחום תשתיות הסלולר עודנה ארוכה. גם כיום ישראל נמצאת בקרב מדינות מתפתחות - מרוקו, ג'מייקה, עירק, מולדובה, טרינידד ווייטנאם. תחזיות גורמי המקצוע במשרד התקשורת מצביעות על כך שתוספת התדרים קרובה למיצוי, וללא הוספה משמעותית של מתקני שידור חדשים ורכיבי שידור במתקנים קיימים - היעד להיותנו מדינה מובילה ילך ויתרחק.
צריך להקים עוד כ-150 מתקני שידור גדולים או כ-300-400 קטנים
עוד נמסר על ידי הצוות כי כבר כעת - ולאחר שימוש בתדרים החדשים שהוקצו במכרז דור 5 - קיימים מוקדי שידור עמוסים. כך לדוגמה, ממידע שהתקבל מאחת מחברות הסלולר עולה כי ברשת החברה קיימים כ-150 מוקדי שידור עמוסים מאוד, ולכן נדרש להקים כ-150 מתקני שידור גדולים או כ-300-400 מתקני שידור קטנים נוספים בסמוך למוקדי השידור העמוסים, לשם מתן מענה לצורכי קיבולת בלבד ברשת זו.
הצפי הוא שכמות מוקדי השידור העמוסים תגדל עם הזמן בהתאם למגמת הגידול בביקוש לשירותי סלולר, ותדרוש הקמת מוקדי שידור חדשים לתמיכה בצורכי הקיבולת. בנוסף לתמיכה בצורכי קיבולת, קיים צורך לעבות את הכיסוי הקיים כיום ברשתות הסלולר.
עוד נכתב כי תמהיל מתקני השידור ברשתות הסלולר מראה כי חברות התקשורת הקימו בשלוש השנים האחרונות בעיקר מתקני שידור מסוימים - תרנים קרקעיים מחוץ לאזורים אורבניים אשר מעוררים לרוב פחות התנגדות ציבורית, מתקני גישה אלחוטיים ומתקנים זעירים - מתקנים אשר לא טעונים היתרי בניה.
הסיבה המרכזית לכך היא הקושי בקבלת היתרי בניה למתקני שידור סלולריים מוועדות מקומיות לתכנון ולבניה, זאת בעיקר בשל התנגדות הציבור להקמת מתקני שידור בקרבתם. לטענת חברות הסלולר, גם כשהן עומדות בכל התנאים הנדרשים למתן ההיתרים, ואף במקומות בהם הצורך במתקני השידור מוסכם על כל הגורמים, הן מתקשות לקבל היתרים או שהליכי הרישוי מתארכים ונמשכים זמן רב, ובמקרים רבים אף נשארים תלויים ועומדים ללא הכרעה.
הצוות הבינמשרדי והאישור של הרפורמה במסגרת תקציב המדינה, למעשה סיפק לחברות הסלולריות את התשתית הפורמלית להגשת הבקשה לשיתוף הפעולה הפסיבי, ולכן גם גבוהים הסיכויים שלצד מגבלות שיטילו רשות החברות ומשרד התקשורת, יינתנו האישורים למהלך.