גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פי 11 בתוך חודשים: סטארט-אפ הקריפטו הישראלי מגייס לפי שווי 8 מיליארד דולר

פיירלבלוקס, סטארט-אפ לאבטחת קריפטו, מגייס לפי הדיווחים 400 מיליון דולר בהשתתפות קרן סקויה בזינוק גבוה בשווי ● השווי של חברות בעולמות הקריפטו והבלוקצ'יין קופץ כשיותר קרנות הון סיכון נכנסות להשקעה בתחומים אלו ועוד גופים פיננסים זקוקים לתשתית לניהול מטבעות דיגיטליים

מייסדי פיירבלוקס, מימין: פבל ברנגולץ, מיכאל שאולוב ועידן עפרת / צילום: יוליה נר
מייסדי פיירבלוקס, מימין: פבל ברנגולץ, מיכאל שאולוב ועידן עפרת / צילום: יוליה נר

התקופה הפרועה של גאות בשוק הטכנולוגיה ממשיכה ליצור קפיצות מדהימות בשווי סטארט-אפים. לפי הדיווח באתר הטכנולוגיה דה אינפורמיישן (The Information), סטארט-אפ הקריפטו הישראלי פיירבלוקס מגייס בימים אלו סיבוב ענק נוסף של 400 מיליון דולר בהשתתפות קרן סקויה, משקיעה קיימת של החברה. סבב גיוס זה צפוי לתת שווי של 8 מיליארד דולר לחברה ולהפוך אותה לאחד הסטארט-אפים בעלי השווי הגבוה בישראל. מפיירבלוקס סרבו להגיב על הדיווח.

אם גיוס זה יושלם עוד החודש הוא יהיה השלישי של פיירבלוקס במהלך 2021. פיירבלוקס, המפתחת תשתית מאובטחת לאחסון והעברת מטבעות ונכסי קריפטו עבור בורסות, חברות תשלומים, בנקים, קרנות גידור, גופי אשראי חוץ-בנקאי וגופים פיננסיים אחרים, הכריזה ביוני על גיוס 310 מיליון דולר לפי שווי 2.2 מיליון דולר.

עוד קודם במרץ השנה גייסה החברה 133 מיליון דולר לפי שווי של כ-700 מיליון דולר. כך שהגיוס הנוכחי, אם וכאשר יושלם, יכול להוות קפיצה של יותר מפי 11 בשווי של פיירבלוקס בתוך חודשים ספורים.

הקרנות החשובות בעולם משקיעות בקריפטו

הקפיצה האדירה בשווי של פיירבלוקס יכולה להיות מוסברת על ידי שתי התפתחויות מרכזיות. הראשונה היא כניסה מסיבית של קרנות הון סיכון מובילות בעולם להשקעות בקריפטו, תחום ממנו התנזרו בעבר. לפי דה אינפורמיישן, כרבע מההשקעות החדשות של קרן סקויה ב-2021 היו בתחום הקריפטו. גם קרן אנדריסן הורוביץ גייסה השנה 2 מיליארד דולר להשקעות בתחומים אלו. קרנות אלו מתווספות לגופי השקעה ייעודיים לעולם הקריפטו שקמו בשנים האחרונות.

התפתחות נוספת היא העניין של יותר גופים פיננסים בבניית תשתית לאחסון ומסחר בקריפטו. כיום אמריקאים קונים ומוכרים קריפטו באמצעות פלטפורמות פינטק אלטרנטיביות כמו קוינבייס, רובינהוד, סקוור או פייפאל, אך גם בנקים וחברות כמו ויזה או מאסטרקארד מתחילות לבנות נוכחות בתחום. כדי לעשות זאת, גופים אלו זקוקים לטכנולוגיה ליצירת תשתית בטוחה כמו של פיירבלוקס.

בגיוס ביוני אמר מנכ"ל פיירבלוקס מיכאל שאולוב לגלובס כי "אנחנו מתחילים לראות אדפטציה רחבה של מטבעות דיגיטליים. יש לזה חלק גלוי וחלק שעדיין סמוי, שאותו אנחנו מכירים מהעבודה שלנו עם 60-70 בנקים בעולם, עם חברות כרטיסי אשראי ושירותי סליקה מובילים על השימוש במטבעות דיגיטליים. יש בתחום הזה אפקט גדול של FOMO".

עליית הטכנולוגיה מבוססת ה-MPC

פיירבלוקס הוקמה ב-2018 על-ידי שלושה יזמים: מיכאל שאולוב, שמכר בעבר את חברת Lacoon Mobile Security לצ'ק פוינט ב-100 מיליון דולר; עידן עפרת (סמנכ"ל הטכנולוגיות), ממייסדי חברת C4 Security, שנרכשה על-ידי אלביט מערכות; ופבל ברנגולץ (סגן נשיא מו"פ), שהיה סמנכ"ל פיתוח בחברת Safend שנרכשה על-ידי Wave Systems. מאז הקמתה גייסה החברה 489 מיליון דולר, ללא הסבב המדובר כעת. רוב מכריע של הסכום כאמור גויס השנה.

פיירבלוקס מפתחת תשתית ארנק קריפטו בטכנולוגיה המבוססת על MPC (חישוב רב-משתתפים בטוח). טכנולוגיה זו מנסה להתמודד עם הפגיעות של המפתחות לארנקי הקריפטו כיום. המפתחות הם סיסמאות המאפשרות גישה לנכסי הקריפטו בארנק של יחידים וארגונים. כיום אובדן או גניבה של מפתח כזה, מובילה לאובדן הקריפטו בארנק.

הסיכון גדול במיוחד כאשר המפתחות נשמרים אונליין במה שמוגדר "ארנק חם". בטכנולוגיית ה-MPC מפרקים את המפתחות לחלקים ומפזרים אותם בין מספר גורמים, כך שהאקר שרוצה לגנוב את המפתח צריך לתקוף גורמים שונים במיקומים שונים באופן סימולטני, משימה מורכבת מאוד.

שתי חברות ישראליות בתחום ה-MPC נמכרו ממש לאחרונה. השבוע הודיעה קוינבייס, בורסת הקריפטו הגדולה בארה"ב וכנראה החשובה בעולם, על רכישת הסטארט-אפ אבטחת הקריפטו הישראלי אנבאונד סקיוריטי (Unbound Security) בסכום תלת-ספרתי של מיליוני דולרים והקמת מרכז פיתוח על בסיסו בישראל.

אנבאונד הוקמה על ידי פרופ' יהודה לינדל שחוקר MPC מאז סוף שנות ה-90 במכון ויצמן ואוניברסיטת בר אילן. מוקדם יותר השנה רכשה פייפאל את הסטארט-אפ קרב (Curv), עוד חברה עם טכנולוגיה מבוססת MPC, תמורת קצת פחות מ-200 מיליון דולר.

עוד כתבות

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

אכזבה ברבעון האחרון של באפט: הרווח התפעולי של ברקשייר נחתך בכ-30%

הרווח התפעולי של ברקשייר האת'ווי צנח בכמעט 30% ברבעון האחרון של באפט ● קופת המזומנים הדשנה של החברה הצטמצמה מעט ל-373 מיליארד דולר ברבעון האחרון

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד ה-7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

חיל האוויר תוקף מוסדות שלטון בלב טהרן. כך זה נראה

דובר צה"ל: "בדקה אחת באיראן חיסלנו אתמול 40 בכירים"; אישר: חיסלנו את רמטכ"ל איראן, עבד אל-רחים מוסווי • ההרוגה השנייה במלחמה:  מארינה בלייב, בת 68 מת"א מתה בדרך למקלט ● באיראן הודיעו על 40 ימי אבל בשל מותו של המנהיג העליון ● מזכ"ל חיזבאללה ספד לחמינאי, אך לא רמז שיצטרפו למערכה • שר ההגנה של בריטניה: טילים מאיראן נורו לעבר קפריסין • עדכונים שוטפים 

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

הישראליות בוול סטריט שיושפעו הכי הרבה מהמבצע נגד איראן

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של Ynet נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות - וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה שזיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מיהי חברת הסייבר העולמית שהחלה להיסחר השבוע בתל אביב?

במגילת אסתר מי היה המדתא, מה שמו העברי של הירק קייל, ואיזה אירוע צולם ושודר בטלוויזיה הרומנית בערב חג המולד 1989? ● הטריוויה השבועית

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"