גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אל תילחמו במשקיעים אלא בביורוקרטיה

אחרי שכבר נעשה ניסיון בתקופת כחלון למלחמה במשקיעים, והתוצאות היו גרועות ופגעו בחלשים, מה ההיגיון לחזור על טעויות עבר אחרי שכבר ניסינו אותם, וראינו את תוצאותיהן? צריך לשחרר את השוק וליצור היצע, ולא להילחם בו

זאב אלקין בהצגת תוכנית הדיור הממשלתית / צילום: יוסי זמיר
זאב אלקין בהצגת תוכנית הדיור הממשלתית / צילום: יוסי זמיר

העלאת מס הרכישה למשקיעים לשמונה אחוזים, זועקת את הפראפרזה לסיסמת הבחירות הפרובוקטיבית והמפורסמת של קלינטון It's the economy, stupid בתרגום מילולי: "זאת הכלכלה, טמבל" ואצלנו - "זה ההיצע, טמבל!" אלה לא המשקיעים זו הרגולציה.

לא הביקוש לדירות הוא שיוצר את בעיית הדיור, אלא חוסר ההיצע שנובע מרגולציה וההיטפלות לביקוש, המשקיעים במקרה זה, מייצרת עיוות בשוק ומדיניות ממשלתית סותרת. הממשלה מקדמת כמה יוזמות ברוכות בהסרת חסמי רגולציה והגדלת ההיצע, שיסייעו להקל את מצוקת הדיור, ובמקביל הממשלה גם מייצרת עיוותים, כדוגמת העלאת מס הרכישה. מיסוי זה מייצר נזק ואין ממנו תועלת למצוקת הדיור.

הטלת מיסוי נוסף על המשקיעים מסמן אותם כאוייבי הציבור וכאחראים ליוקר הדיור אך המציאות הפוכה - המשקיעים מספקים שירות דיור במחיר נמוך. כל משקיע קטן המחזיק בדירה, לא מוציא אותה מהשוק, אלא - מציע אותה לשוק ובכך מגדיל את היצע השכירות.

יתירה מזו, שוק הנדל"ן בישראל זקוק מאד להיצע דירות להשכרה, וכאשר המשקיעים הקטנים יוצאים מהמשחק, נוצר מחסור בדירות ממנו סובלים בעיקר השכבות החלשות (הקטנת ההיצע מביאה לעלייה במחירי השכירות). הממשלה מודעת לכך, ולכן מאמצת מדיניות חלמאית - המדינה מתמרצת בהנחות מס משמעותיות גופים מוסדיים וקרנות גדולות כדי שיכנסו לשוק הנדל"ן להשכרה. מדוע שחקנים אלה לא נכנסו לשוק הדיור להשכרה עד כדי שצריך למתרץ אותן? התשובה היא התשואות הנמוכות בשוק זה לעומת האלטרנטיבות, ולא משתלם להן לעסוק בכך.

כלומר, ישנו שוק אשר התשואה בו היא נמוכה ויש בו שחקנים קטנים שנמצאים בו מרצון, מסתפקים בתשואה נמוכה וכך מספקים ערך רב לציבור (ובעיקר לשכבות החלשות), ודווקא אותם פועלת המדינה להוציא באופן אקטיבי מן המשחק ולסמנם כאוייבי האומה. בד בבד, את ידה האחרת מכניסה המדינה לכיס הציבורי כדי לפתות שחקנים אחרים להיכנס אל אותו שוק בדיוק.

קיימים הבדלים בין המשקיעים הקטנים לגופים המוסדיים בתחום הנדל"ן, הגדולים משקיעים בדרך כלל בבניינים או במתחמים ומאפשרים שכירות לתקופות ארוכות, והמשקיעים הקטנים מחזיקים בדירה יחידה או כמה דירות בודדות המרוחקות זו מזו, והם נוהגים בדרך כלל לעדכן את השכירות מידי תקופה (בהתאם לשיקול העסקי, לרוב נוח לתת מחיר טוב לדייר הקיים, כדי שימשיך את תקופת השכירות).

ניתן היה להבין את הרציונל בהכנסת המוסדיים והוצאת המשקיעים הקטנים אילו היה מוסכם על הכל כי שכירות ארוכת טווח היא צורך נדרש ושכירות קצרת טווח פוגעת בשוכרים, אך המציאות היא שיש צורך בשניהם, והאחד לא פוגע בשני.

אנשים בוחרים לגור בשכירות בגלל שתי סיבות עיקריות האחת היעדר יכולת כלכלית לרכוש דירה והשנייה הרצון לגור באופן זמני באזור מסויים כדוגמת צרכי עבודה או סיבות אחרות. יצירת היצע של שכירות ארוכת טווח תועיל לסוג הראשון - שוכרים מחוסר יכולת כלכלית, אך תפגע מאד בשוכרים מטעמי גמישות. שוק שבו כל הדירות מושכרות לטווח ארוך, זה אומר שאין גמישות ואין היצע לאנשים המחפשים שכירות לטווח קצר (ופעמים רבות גם מהרגע להרגע).

הנקודה החשובה היא, שאם רוצים לסייע לחסרי היכולת, אין צורך לפגוע באחרים. אין למדינה צורך להוציא את השחקנים הקטנים, אפשר פשוט לעודד את הגדולים בהנחות מס, וכך יווצר היצע גדול.

מה שצורם במיוחד בעיני, זו העובדה שכבר נעשה ניסיון בתקופת כחלון לבדיקת המלחמה במשקיעים - את התוצאות ראינו, היצע השכירות קטן, מחירי השכירות עולים, ובד בבד עליית מחיר הדיור לא מפסיקה. מה ההיגיון לחזור על טעויות עבר אחרי שכבר ניסינו אותם, וראינו את תוצאותיהן?

המדינה צריכה להתמקד במדיניות הנכונה של הסרת חסמים רגולטוריים במטרה להגדיל את היצע הדיור באזורי ביקוש, לשווק קרקעות, ולפעול כדי לייצר היצע דיור שיהיה תואם את הגידול באוכלוסייה. אין צורך למהול מדיניות נכונה עם טעויות שנוסו, צריך לשחרר יותר את שוק הנדל"ן בישראל, ולאפשר לו לפעול באופן גמיש ומיטבי יחד עם כוחות השוק ולא במלחמה איתם.

הכותב הוא יזם נדל"ן ומנכ"ל קבוצת החברות היזמיות הוד הבירה ואינסייט בינה

עוד כתבות

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

גם אחרי הוזלה של 40 אלף שקל לא בטוח שהרכב הזה שווה את מחירו

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"