אורית סטרוק וחמד עמאר / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
הקמת הממשלה הנוכחית, תוך הישענות תקדימית על מפלגת רע"ם, גררה בחודשים האחרונים ביקורת בלתי פוסקת מצד חברי האופוזיציה, שמאשימים ח"כים בקואליציה - ובעיקר את חבריהם לשעבר במפלגות הימין - בכניעה לתכתיבים של התנועה האיסלאמית. לאחר הביקורת על התקציבים שהוקצו לחברה הערבית ועל הכוונה להסדיר יישובים בדואים בנגב, בשבועות האחרונים הפך חוק החשמל למוקד המחלוקת.
בשבוע שעבר אישרה ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בראשות וליד טאהא מרע"ם, נוסח מעודכן של החוק, והוא הונח על שולחן הכנסת לקראת קריאה ראשונה בתחילת שבוע הבא. תהליך החקיקה, שעדיין בעיצומו, כלל מאבקי כוח בין האופוזיציה לקואליציה כמובן, אך בעיקר בתוך הקואליציה עצמה, בין טאהא, שהוא מיוזמי החוק, לבין שרת הפנים איילת שקד. מאז שעברה במליאה בקריאה טרומיתבסוף חודש אוקטובר, הצעת החוק עברה כמה תיקונים ושינוי נוסח ובשלב מסוים אף איימה, לפחות לדברי רע"ם, לפרק את הממשלה. אל המשברון המתמשך נגיע תכף, אבל קודם ננסה להסביר את הנושא עצמו.
סעיפי המחלוקת
אז על מה המהומה בעצם? מדובר בהצעה לתיקון חוק התכנון והבנייה משנת 1965, שנועד לאפשר לבתים שנבנו ללא היתר בנייה להתחבר בדיעבד, באופן חוקי ומוסדר, לאספקת חשמל, מים וקו טלפון. על פי החוק בישראל, היתר בנייה למבנה ספציפי יכול להינתן רק לאחר שאושרה תכנית בנייה כללית לקרקע עליה הוא עתיד להיבנות, על ידי ועדת תכנון מקומית או מחוזית. לפי סעיף 157א בחוק הקיים, שר הפנים רשאי לאשר חיבור מבנה לתשתיות גם ללא היתר בנייה, לפנים משורת הדין, בתנאי שהוא נמצא בשטח שכלול בתכנית בנייה מפורטת שכבר הופקדה אצל הרשויות וממתינה לאישור, ובתנאי שוועדת התכנון קבעה שלא תהיה מניעה לתת לו היתר בנייה לאחר אישור התכנית.
היוזמה של טאהא וחבריו לרע"ם, אליה הצטרפה חברת הכנסת ג'ידא רינאוי-זועבי ממרצ, שואפת להקל משמעותית את התנאים לקבלת אישור שכזה משר הפנים, בטענה שהאפליה והמחסור בתכניות מתאר ואישורי בנייה שניתנו לחברה הערבית על ידי ממשלות ישראל לדורותיהן הם שהובילו לבנייה הלא חוקית ולחיבור פיראטי ומסוכן לרשת החשמל בכפרים ובערים הערביות. "מדובר על 60 אלף משפחות במדינת ישראל, 60 אלף משפחות זה קרוב לחצי מליון אנשים, רובם מהחברה הערבית", הסבירה רינאוי-זועבי בחודש שעבר את דחיפות החוק בראיון לגלי צה"ל. מנגד, באופוזיציה מתריעים כי המהלך למעשה יתמרץ עבירה על החוק, ונוקבים במספרים שונים. "חוק שילבין 70 אלף בתים ערבים וישחיר את המשילות ואת שלטון החוק", תיארה אותו אורית סטרוק מהציונות הדתית בשבוע שעבר ב"מקור ראשון".
מספר הנהנים לא ברור
מה המספר האמיתי? כמה בתים ייהנו מהחוק, אם יעבור, ויחוברו לחשמל? על כך אין בינתיים תשובה, בעיקר בגלל המאבק המתמשך בתוך הממשלה על הנוסח הסופי של החוק. מוועדת הפנים נמסר למשרוקית כי כרגע "הכל הערכות. תלוי מה יקרה בקריאה שנייה ושלישית".
בדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שחובר לפני פחות משנה, נכתב כי "לגורמים המוסמכים אין נתונים מדויקים על מספר המבנים ביישובי החברה הערבית שאינם מחוברים לחשמל באופן חוקי, אולם חברת החשמל מעריכה שמדובר בעשרות אלפי מבנים". חברת החשמל מצדה אמרה למשרוקית כי "לא ידוע לנו עדיין מה יהיה ההיקף".
לא מהלך תקדימי
חשוב להסביר, לא מדובר במהלך חסר תקדים. למעשה, מאז שנות ה-80 ממשלות ישראל השונות הכשירו חיבור לחשמל של בתים שנבנו ללא היתרים ביישובים ערבים. חוק הספקת חשמל (הוראות מיוחדות) מ-1987 איפשר את פרסומו של "צו שחל", על שם שר האנרגיה והתשתיות דאז משה שחל, שנגע לארבעה יישובים: אום אל-פחם, כפר קרע, דאלית אל-כרמל ועוספיא. השר במשרד האוצר חמד עמאר, כשנימק בחודש שעבר מדוע הממשלה תומכת בהצעת החוק הנוכחית, ציין שצו שחל חיבר "עשרות אלפי בתים" לחשמל.
אבל לפי משרד התשתיות, הצו, שפקע ב-2006, הביא לחיבורם של מאות בתים בלבד בכל אחד מארבעת היישובים הללו. במקביל, בינואר 1996 חוקקה ממשלת פרס הוראת שעה שאיפשרה לשר האנרגיה והתשתיות להורות על חיבור לחשמל מבנים שנבנו ללא היתר, בתנאי שהם משמשים למגורים, אינם מיועדים להריסה, ונבנו עד שנת 1987. הוראת השעה הוארכה כל שלוש שנים עד שהופסקה ב-2007, ולפי ההערכות של חברת החשמל, כ-9,000 בתים חוברו בזכותה לחשמל באופן חוקי.
ומה נעשה מאז 2007? סדרה של מתווים שפורסמו ועודכנו בתקופת ממשלות נתניהו, ב-2014, 2016 ו-2019, קבעו תנאים חדשים להסדרת החיבור לחשמל. בין היתר, נדרשו התושבים להפקיד ערבות בנקאית כדי להבטיח שיפעלו להוציא היתר בנייה לביתם ברגע שהתכנית הכללית תאושר בוועדות התכנון, וכן הם נדרשו לשלם את כל האגרות וההיטלים הכרוכים בכך.
המתווה המקורי, שפרסם שר הפנים דאז גדעון סער, גם דרש שהשטח המדובר ייכלל בתכנית בנייה שהוגשה רק על ידי המדינה, רשות מקומית או ועדה מקומית, וקבע שמבנה המיועד להריסה לא יקבל אישור חיבור לחשמל. אבל תיקונים שנעשו לאחר מכן על ידי שר האוצר משה כחלון הסירו את המגבלה על זהות מגיש תכנית הבנייה, וכן אפשרו חיבור של חלק קטן מהמבנים שהוצא להם צו הריסה. רק עשרות בודדות של מבנים חוברו לחשמל במסגרת צווים אלו.
כיפופי ידיים
אלו בעצם הנקודות שעליהן חלוקים היום טאהא ושקד. שרת הפנים הופתעה מהשינויים שהכניס יו"ר ועדת הפנים לחוק אחרי שאושר בקריאה טרומית, וסירבה לתמוך בו. טאהא ביקש להקל עוד יותר את התנאים המאפשרים חיבור לחשמל - על ידי הארכת פרק הזמן שיינתן לבעל המבנה להגיש בקשה להיתר בנייה, שינוי מנגנון תשלום הערבות ועוד. הוויכוח המשמעותי ביותר הוא על הסעיף המאפשר לחבר לחשמל בתים שהוצא נגדם צו הריסה על ידי בית משפט. רע"ם דורשת לחבר בתים שחלפו שנתיים מאז שהוצא נגדם צו הריסה וטרם נהרסו. במשרד הפנים מתנגדים בתוקף.
על פניו, נראה שידה של שקד יצאה על העליונה. רוב דרישותיו של טאהא הוצאו מהנוסח המעודכן של החוק לקראת ההצבעה בקריאה ראשונה. אלא שעד שייכנס לספר החוקים, אם בכלל, הדרך עוד ארוכה. בנוסף, ועדת הפנים תידרש לאשר לצד תיקון החוק הכללי גם מתווה מחודש, שיפרט בדיוק את התנאים והיקף הבתים שיחוברו לחשמל ויעוגן בחוק. נוסח המתווה המעודכן לא הוצג לחברי הוועדה בישיבה האחרונה, אבל טאהא התחייב שהוא יפורסם לפני הקריאה השנייה והשלישית. כשהותקף בוועדה על ידי חברי הרשימה המשותפת על כניעתו לשקד, טאהא הציע להם להתאזר בסבלנות ורמז שדרישתו העיקרית - שגם בתים שמיועדים להריסה יחוברו לחשמל - תיכנס גם תיכנס לנוסח הסופי. "אל תחליטו מה נמחק ומה לא נמחק. חכו למתווה. זה [אמנם] נמחק מהנוסח העכשווי... [אבל] אני לא אצביע בלי המתווה", התעקש.
לקריאה נוספת
חוק התכנון והבנייה 1965
חוק הספקת החשמל (הוראות מיוחדות) 1987
חוק הספקת חשמל (הוראת שעה) 1996
מתווה גדעון סער להוצאת צו חיבור לחשמל + תיקונים של שר האוצר משה כחלון (2014, 2016)
מתווה כחלון (2019)
דיון בכנסת וקריאה טרומית על חוק החשמל
דיון בוועדת הפנים לקראת קריאה ראשונה על חוק החשמל
נוסח מעודכן של הצעת החוק הנוכחית