גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוק החשמל: בקואליציה נאבקים על ניסוחים והיקף ההסדרה טרם התברר

הוא לא תקדימי אבל שונה מחוקים דומים שחוקקו בעבר ● הוא מותקף גם מימין וגם משמאל ● כיצד הפך החוק, שנועד לחבר עשרות אלפי בתים בחברה הערבית לחשמל, למוקד מחלוקת בין השותפים הקואליציוניים?

אורית סטרוק וחמד עמאר / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
אורית סטרוק וחמד עמאר / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

הקמת הממשלה הנוכחית, תוך הישענות תקדימית על מפלגת רע"ם, גררה בחודשים האחרונים ביקורת בלתי פוסקת מצד חברי האופוזיציה, שמאשימים ח"כים בקואליציה - ובעיקר את חבריהם לשעבר במפלגות הימין - בכניעה לתכתיבים של התנועה האיסלאמית. לאחר הביקורת על התקציבים שהוקצו לחברה הערבית ועל הכוונה להסדיר יישובים בדואים בנגב, בשבועות האחרונים הפך חוק החשמל למוקד המחלוקת.

בשבוע שעבר אישרה ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בראשות וליד טאהא מרע"ם, נוסח מעודכן של החוק, והוא הונח על שולחן הכנסת לקראת קריאה ראשונה בתחילת שבוע הבא. תהליך החקיקה, שעדיין בעיצומו, כלל מאבקי כוח בין האופוזיציה לקואליציה כמובן, אך בעיקר בתוך הקואליציה עצמה, בין טאהא, שהוא מיוזמי החוק, לבין שרת הפנים איילת שקד. מאז שעברה במליאה בקריאה טרומיתבסוף חודש אוקטובר, הצעת החוק עברה כמה תיקונים ושינוי נוסח ובשלב מסוים אף איימה, לפחות לדברי רע"ם, לפרק את הממשלה. אל המשברון המתמשך נגיע תכף, אבל קודם ננסה להסביר את הנושא עצמו.

סעיפי המחלוקת

אז על מה המהומה בעצם? מדובר בהצעה לתיקון חוק התכנון והבנייה משנת 1965, שנועד לאפשר לבתים שנבנו ללא היתר בנייה להתחבר בדיעבד, באופן חוקי ומוסדר, לאספקת חשמל, מים וקו טלפון. על פי החוק בישראל, היתר בנייה למבנה ספציפי יכול להינתן רק לאחר שאושרה תכנית בנייה כללית לקרקע עליה הוא עתיד להיבנות, על ידי ועדת תכנון מקומית או מחוזית. לפי סעיף 157א בחוק הקיים, שר הפנים רשאי לאשר חיבור מבנה לתשתיות גם ללא היתר בנייה, לפנים משורת הדין, בתנאי שהוא נמצא בשטח שכלול בתכנית בנייה מפורטת שכבר הופקדה אצל הרשויות וממתינה לאישור, ובתנאי שוועדת התכנון קבעה שלא תהיה מניעה לתת לו היתר בנייה לאחר אישור התכנית.

 

היוזמה של טאהא וחבריו לרע"ם, אליה הצטרפה חברת הכנסת ג'ידא רינאוי-זועבי ממרצ, שואפת להקל משמעותית את התנאים לקבלת אישור שכזה משר הפנים, בטענה שהאפליה והמחסור בתכניות מתאר ואישורי בנייה שניתנו לחברה הערבית על ידי ממשלות ישראל לדורותיהן הם שהובילו לבנייה הלא חוקית ולחיבור פיראטי ומסוכן לרשת החשמל בכפרים ובערים הערביות. "מדובר על 60 אלף משפחות במדינת ישראל, 60 אלף משפחות זה קרוב לחצי מליון אנשים, רובם מהחברה הערבית", הסבירה רינאוי-זועבי בחודש שעבר את דחיפות החוק בראיון לגלי צה"ל. מנגד, באופוזיציה מתריעים כי המהלך למעשה יתמרץ עבירה על החוק, ונוקבים במספרים שונים. "חוק שילבין 70 אלף בתים ערבים וישחיר את המשילות ואת שלטון החוק", תיארה אותו אורית סטרוק מהציונות הדתית בשבוע שעבר ב"מקור ראשון".

מספר הנהנים לא ברור

מה המספר האמיתי? כמה בתים ייהנו מהחוק, אם יעבור, ויחוברו לחשמל? על כך אין בינתיים תשובה, בעיקר בגלל המאבק המתמשך בתוך הממשלה על הנוסח הסופי של החוק. מוועדת הפנים נמסר למשרוקית כי כרגע "הכל הערכות. תלוי מה יקרה בקריאה שנייה ושלישית".

בדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שחובר לפני פחות משנה, נכתב כי "לגורמים המוסמכים אין נתונים מדויקים על מספר המבנים ביישובי החברה הערבית שאינם מחוברים לחשמל באופן חוקי, אולם חברת החשמל מעריכה שמדובר בעשרות אלפי מבנים". חברת החשמל מצדה אמרה למשרוקית כי "לא ידוע לנו עדיין מה יהיה ההיקף".

לא מהלך תקדימי

חשוב להסביר, לא מדובר במהלך חסר תקדים. למעשה, מאז שנות ה-80 ממשלות ישראל השונות הכשירו חיבור לחשמל של בתים שנבנו ללא היתרים ביישובים ערבים. חוק הספקת חשמל (הוראות מיוחדות) מ-1987 איפשר את פרסומו של "צו שחל", על שם שר האנרגיה והתשתיות דאז משה שחל, שנגע לארבעה יישובים: אום אל-פחם, כפר קרע, דאלית אל-כרמל ועוספיא. השר במשרד האוצר חמד עמאר, כשנימק בחודש שעבר מדוע הממשלה תומכת בהצעת החוק הנוכחית, ציין שצו שחל חיבר "עשרות אלפי בתים" לחשמל.

אבל לפי משרד התשתיות, הצו, שפקע ב-2006, הביא לחיבורם של מאות בתים בלבד בכל אחד מארבעת היישובים הללו. במקביל, בינואר 1996 חוקקה ממשלת פרס הוראת שעה שאיפשרה לשר האנרגיה והתשתיות להורות על חיבור לחשמל מבנים שנבנו ללא היתר, בתנאי שהם משמשים למגורים, אינם מיועדים להריסה, ונבנו עד שנת 1987. הוראת השעה הוארכה כל שלוש שנים עד שהופסקה ב-2007, ולפי ההערכות של חברת החשמל, כ-9,000 בתים חוברו בזכותה לחשמל באופן חוקי.

ומה נעשה מאז 2007? סדרה של מתווים שפורסמו ועודכנו בתקופת ממשלות נתניהו, ב-2014, 2016 ו-2019, קבעו תנאים חדשים להסדרת החיבור לחשמל. בין היתר, נדרשו התושבים להפקיד ערבות בנקאית כדי להבטיח שיפעלו להוציא היתר בנייה לביתם ברגע שהתכנית הכללית תאושר בוועדות התכנון, וכן הם נדרשו לשלם את כל האגרות וההיטלים הכרוכים בכך.

המתווה המקורי, שפרסם שר הפנים דאז גדעון סער, גם דרש שהשטח המדובר ייכלל בתכנית בנייה שהוגשה רק על ידי המדינה, רשות מקומית או ועדה מקומית, וקבע שמבנה המיועד להריסה לא יקבל אישור חיבור לחשמל. אבל תיקונים שנעשו לאחר מכן על ידי שר האוצר משה כחלון הסירו את המגבלה על זהות מגיש תכנית הבנייה, וכן אפשרו חיבור של חלק קטן מהמבנים שהוצא להם צו הריסה. רק עשרות בודדות של מבנים חוברו לחשמל במסגרת צווים אלו.

כיפופי ידיים

אלו בעצם הנקודות שעליהן חלוקים היום טאהא ושקד. שרת הפנים הופתעה מהשינויים שהכניס יו"ר ועדת הפנים לחוק אחרי שאושר בקריאה טרומית, וסירבה לתמוך בו. טאהא ביקש להקל עוד יותר את התנאים המאפשרים חיבור לחשמל - על ידי הארכת פרק הזמן שיינתן לבעל המבנה להגיש בקשה להיתר בנייה, שינוי מנגנון תשלום הערבות ועוד. הוויכוח המשמעותי ביותר הוא על הסעיף המאפשר לחבר לחשמל בתים שהוצא נגדם צו הריסה על ידי בית משפט. רע"ם דורשת לחבר בתים שחלפו שנתיים מאז שהוצא נגדם צו הריסה וטרם נהרסו. במשרד הפנים מתנגדים בתוקף.

על פניו, נראה שידה של שקד יצאה על העליונה. רוב דרישותיו של טאהא הוצאו מהנוסח המעודכן של החוק לקראת ההצבעה בקריאה ראשונה. אלא שעד שייכנס לספר החוקים, אם בכלל, הדרך עוד ארוכה. בנוסף, ועדת הפנים תידרש לאשר לצד תיקון החוק הכללי גם מתווה מחודש, שיפרט בדיוק את התנאים והיקף הבתים שיחוברו לחשמל ויעוגן בחוק. נוסח המתווה המעודכן לא הוצג לחברי הוועדה בישיבה האחרונה, אבל טאהא התחייב שהוא יפורסם לפני הקריאה השנייה והשלישית. כשהותקף בוועדה על ידי חברי הרשימה המשותפת על כניעתו לשקד, טאהא הציע להם להתאזר בסבלנות ורמז שדרישתו העיקרית - שגם בתים שמיועדים להריסה יחוברו לחשמל - תיכנס גם תיכנס לנוסח הסופי. "אל תחליטו מה נמחק ומה לא נמחק. חכו למתווה. זה [אמנם] נמחק מהנוסח העכשווי... [אבל] אני לא אצביע בלי המתווה", התעקש.

לקריאה נוספת

חוק התכנון והבנייה 1965

חוק הספקת החשמל (הוראות מיוחדות) 1987

חוק הספקת חשמל (הוראת שעה) 1996

מתווה גדעון סער להוצאת צו חיבור לחשמל + תיקונים של שר האוצר משה כחלון (2014, 2016)

מתווה כחלון (2019)

דיון בכנסת וקריאה טרומית על חוק החשמל

דיון בוועדת הפנים לקראת קריאה ראשונה על חוק החשמל

נוסח מעודכן של הצעת החוק הנוכחית

עוד כתבות

אהרון פרנקל / צילום: אלי אטקין

אהרון פרנקל קונה מניות תמר פטרוליום ב-320 מיליון שקל. וזו חברת הביטוח המוכרת

בחודשים האחרונים הקטין פרנקל את החזקותיו בחברת האנרגיה בשורה של מימושים ומכירת חלק מהמניות לחברה האזרבייג׳נית סוקאר ● כעת הוא קונה 9% מהמניות ממנורה מבטחים, ומגדיל את האחיזה במי שמחזיקה במאגר הגז תמר

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בבורסת ת"א; מדד הביטוח איבד 4%, הבנקים 3%

מדד ת"א 35 ירד ב-2% ● איי.בי.איי: "הירידות נובעות יותר מההבנה שהצעדים מהעולם, הם אולי לא ברמה של סנקציות, אבל כן מוציאים לנו כרטיס צהוב" ● נקודות אור היום הן מניות נייס וארית שעולות בכ-2% ● פסגות מעלים את מחיר היעד של שופרסל ב-40% ● הערב תתקיים בארה"ב החלטת הריבית שהשוק מחכה לה

פרופ' רוני גמזו / צילום: כדיה לוי

בכירים ברשות שוק ההון: גמזו מתנהל בכוחנות ולא מתאים לתפקיד יו"ר חברת ביטוח

דירקטוריון מגדל אחזקות החליט למנות את פרופ' רוני גמזו לדירקטור במגדל ביטוח, בדרך למינוי אפשרי שלו כיו"ר החברה, בעוד שהדירקטור אבי דותן צפוי לסיים את תפקידו ● המהלך מנוגד לעמדת הממונה על שוק ההון, עמית גל, שהתריע מפני פגיעה בעצמאות מגדל

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: Shutterstock, Alexandros Michailidis

דיווח: בריטניה תכיר במדינה פלסטינית בסוף השבוע

שר הביטחון ישראל כ"ץ: "עם תחילת התמרון הקרקעי, הושמדו בעזה 25 מגדלי טרור" ● ישראל העבירה לסוריה הצעה להסכם ביטחוני חדש בגבול ●  במערכת הביטחון נערכים לניסיון חטיפה של חיילים באזור הלחימה בעיר עזה ● גורמים מדיניים: הסיכוי לעסקה בזמן הקרוב - אפסי ● 48 חטופים - 712 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

מימין: נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ושרת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס, בריסל / צילום: ap, Geert Vanden Wijngaert

הסנקציות של האיחוד האירופי: השפל ביחסים ומי עדיין תומך בישראל?

הנציבות האירופית הכריזה על תוכנית חסרת תקדים לסנקציות חריפות על ישראל, וחלק מהצעדים כבר יצאו לדרך ● מה יהיו השלבים הבאים, כמה כסף נפסיד ואילו מדינות מובילות את המהלך? ● שאלות ותשובות

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

הפד הודיע על הורדת הריבית בארה"ב, צופה עוד שתי הורדות עד סוף השנה

האינפלציה מעל ליעד, אבל שוק עבודה חלש הכריע את הכף ולאחר תשעה חודשים - הריבית ירדה ב-0.25% ל-4.25% ● יו"ר הפד, ג'רום פאוול תיאר את המהלך ככזה שנועד לניהול סיכונים, השוק קיבל את זה באכזבה ● הפד צופה עוד שתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● סטיבןן מירן, המינוי של טראמפ לפד, הצביע נגד ודרש הפחתה של 0.5% ● וגם האזהרה של ג’יי.פי.מורגן

פרופ' ליאו ליידרמן / צילום: ענבל מרמרי

התגובה בשווקים, ומה יעשה בנק ישראל? ליאו ליידרמן מנתח את הורדת הריבית של הפד

לאחר תשעה חודשים של המתנה, הפד הוריד את הריבית, והשאלה הגדולה היא מה צפוי בהמשך ● פרופ' ליאו ליידרמן מנתח את ההשפעות הצפויות על הבורסה האמריקאית, מעריך שבנק ישראל יכול לנקוט צעד דומה בסוף החודש, ומתייחס לפער הריביות ההיסטורי שייפתח בין המדינות

הסכמי מתנה / איור: לירון בר עקיבא

האם הסכמי מתנה קודמים לזכות הקדימה של בן זוג לפי חוק המקרקעין?

זוג הורים העניקו מחצית מגרש לבנם וכלתם, ובהסכם המתנה התחייבו הזוג כי להורים תהא זכות קדימה לרכישת הזכויות בעתיד במחיר שווי הבית, במקרה שזה יועמד למכירה ● בעת שפרץ סכסוך גירושים, הכלה ביקשה לממש את זכות הקדימה בחוק המקרקעין ● מה פסק ביהמ"ש?

נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, שר המשפטים יריב לוין והיועמ''שית גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת, דוברות בתי המשפט

היועמ"שית מול לוין: לא לכבד צו שיפוטי - ריסוק הדמוקרטיה


בכירי מערכת המשפט, היועמ"שית גלי בהרב-מיארה ושר המשפטים יריב לוין התכנסו לטקס הפרישה של שופט העליון יוסף אלרון • אחרי פרישתו, 11 שופטים בלבד יכהנו בעליון ● לוין: "גיוון מערכת המשפט - המפתח להשבת האמון הציבורי" • נשיא העליון יצחק עמית על המתיחות עם אלרון: "לא סוד שהיו לנו חילוקי דעות" • אלרון בנאום הפרישה: "מוטרד מהכרסום באמון הציבור במערכת המשפט"

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

בית הדין הרבני באמירה תקדימית: ניתן לחייב בעל במזונות אישה גם לאחר הגירושים

באמירה יוצאת דופן, בית הדין הרבני ציין כי במקרה בו יוגש הליך גירושים חדש המבוסס על עילה, קיימת אסמכתא הלכתית להמשך חיוב הבעל במזונות אישה גם לאחר הגירושים, עד לקבלת חלקה ברכוש 

שי פולונסקי (מימין) ומיקי זיסמן / צילום: יח''צ

"ת"א לא פחות אטרקטיבית - מלאי הדירות ייספג, והמחירים ימשיכו לטפס"

ברקע המציאות המורכבת של ענף הנדל"ן, שני המייסדים של חברת ההתחדשות העירונית בולווארד־ג'נסיס, מיקי זיסמן ושי פולונסקי, ממשיכים להאמין בתל אביב ● לאחרונה חתמו על הסכם עם חברת העיר הלבנה, נהנים לבנות ברובעים 3 ו־4 ולא חוששים משדה דב בתור תחרות

בלוקסמבורג מנסים להבין: למה המדינה הפרו-פלסטינית נבחרה להנפיק אג"ח ישראליות?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: בריטניה צפויה להכריז על הכרה במדינה פלסטינית, בגרמניה מתווכחים על התמיכה בישראל, ובלוקסמבורג מבקרים את ההחלטה לסייע להנפיק אג"ח ישראליות ● כותרות העיתונים בעולם 

מתוך ההגרלה של נגה / צילום: צילום מסך

לוטו גרסת נגה: הדרך החריגה שבה החליטו מי יזכה להתחבר לחשמל

בצל ביקוש אדיר לחיבור לרשת המתח העליון, בקבוצת נגה נאלצו לערוך הגרלה כדי לקבוע אילו פרויקטים יעברו סקירה ● שיכון ובינוי זכו ב־57% מההספק שנכנס לסקירה - כל ארבעת הפרויקטים שהגישו עברו ● אנלייט, שהגישה את ההספק הגדול ביותר, נאלצת להמתין לתורה ● בשוק מותחים ביקורת על חוסר הוגנות בהליך

אילוסטרציה: Shutterstock

עלייה בהשמנה, בשימוש בתרופות נוגדות דיכאון וברעב אצל ילדים: דוח מדדי האיכות ברפואת קהילה

דוח מדדי האיכות ברפואת קהילה ל-2024: המצב הסוציו-אקונומי והשיוך המגזרי ממשיכים ליצור פערים גבוהים בבריאות הציבור ● הפערים מתבטאים בין היתר ברזון של הילדים בשכבות החלשות ובפערים באיזון הסוכרת ● הציבור נראה חרד יותר ומדוכא יותר

השותפים בגלילות קפיטל. מימין: אריק קליינשטיין, ליאור ליטבק, נופר עמיקם, קובי סמבורסקי / צילום: בן יצחקי

קרן הסייבר הוותיקה מגייסת חצי מיליארד דולר להשקעה בחברות ישראליות. מה היא מחפשת?

קרן ההון סיכון הישראלית גלילות קפיטל תקים קרן סיד חמישית להשקעה בשלבים ראשונים וקרן צמיחה שנייה ● בתוך כך, רינת רמלר מצטרפת כשותפה

בנייה / צילום: Shutterstock

200 אלף דירות בבנייה: קצב התחלות הבנייה וההיתרים בשיא, אבל סיום הפרויקטים מתעכב

נתוני הלמ"ס מלמדים על קצב התחלות בנייה גבוה במיוחד: ב-12 החודשים האחרונים עד ליוני האחרון החלו להקים 77 אלף דירות ● בירושלים ובת"א נוספו בשנים האחרונות דירות בהיקף של ערים גדולות ● עם זאת, ענף הבנייה בישראל תקוע בין נתונים מרשימים של התחלות - לבין מספר גדל והולך של דירות שמצויות בפיגורים במהלך בנייתן

פצצת MPR - 500 חודרת קירות בטון של אלביט / צילום: אלביט מערכות

"היינו צריכים מניות בשווי מיליארד שקל": למה הבורסה חיכתה שנתיים להשקת מדד ביטחוני?

מדד חדש שיושק בנובמבר יכלול כמה מהכוכבות הגדולות של הסקטור הביטחוני בבורסה בת"א - אלביט, נקסט ויז'ן וארית, שהניבו תשואה של מאות אחוזים ● בבורסה טוענים כי לא איחרו את הרכבת: "זה לא מדד ליום או יומיים. התפקיד שלו הוא לייצר מכשיר פיננסי בר־מעקב"

אסף נתיב, ינקי קוינט, רם בלינקוב, אבי אדרי ועו''ד רונה ברגמן נוה / צילום: פרטי

ינקי קוינט נגד משרד האוצר: "רוב היום אני מתעסק בחסמים"

בכירי ענף ההייטק הגיעו לפתיחת המשרדים החדשים של קרן ההון סיכון פיטנגו ● פורום המנהיגות הנשית מציין 5 שנים להקמתו ● ואיזו שאלה הצליחה להוציא את ינקי קוינט משלוותו? ● אירועים ומינויים

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: ap, Jacquelyn Martin

תשעה חודשים של ציפייה: האירוע שכל הכלכלה העולמית מחכה לו מגיע

בשוק מעריכים בהסתברות של 96% שהפד יוריד את הריבית הערב ב-0.25% - לראשונה השנה ואחרי חמש החלטות רצופות ללא שינוי ● ב-CNBC סימנו מספר מניות שצפויות להרוויח מהורדת הריבית המסתמנת

אפליקציית עלי אקספרס / צילום: Shutterstock, BigTunaOnline

רכישות האונליין באוגוסט: האתרים הבינלאומיים בעלייה, הישראליים בירידה

רכישות הישראלים באונליין בחודש אוגוסט הסתכמו בהיקף דומה לזה של יולי ● באתרים הישראליים נרשמה ירידה של 6%, ובאתרים הבינלאומיים נרשמה עלייה של 3% ● בתמהיל האתרים המובילים בולטת נוכחות אתרים מתחום התיירות והאירוח ● "בגזרה הבינלאומית, הטריו הסיני - עליאקספרס, שיין וטמו - שומר על ההגמוניה" ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין