גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוק החשמל: בקואליציה נאבקים על ניסוחים והיקף ההסדרה טרם התברר

הוא לא תקדימי אבל שונה מחוקים דומים שחוקקו בעבר ● הוא מותקף גם מימין וגם משמאל ● כיצד הפך החוק, שנועד לחבר עשרות אלפי בתים בחברה הערבית לחשמל, למוקד מחלוקת בין השותפים הקואליציוניים?

אורית סטרוק וחמד עמאר / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
אורית סטרוק וחמד עמאר / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

הקמת הממשלה הנוכחית, תוך הישענות תקדימית על מפלגת רע"ם, גררה בחודשים האחרונים ביקורת בלתי פוסקת מצד חברי האופוזיציה, שמאשימים ח"כים בקואליציה - ובעיקר את חבריהם לשעבר במפלגות הימין - בכניעה לתכתיבים של התנועה האיסלאמית. לאחר הביקורת על התקציבים שהוקצו לחברה הערבית ועל הכוונה להסדיר יישובים בדואים בנגב, בשבועות האחרונים הפך חוק החשמל למוקד המחלוקת.

בשבוע שעבר אישרה ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בראשות וליד טאהא מרע"ם, נוסח מעודכן של החוק, והוא הונח על שולחן הכנסת לקראת קריאה ראשונה בתחילת שבוע הבא. תהליך החקיקה, שעדיין בעיצומו, כלל מאבקי כוח בין האופוזיציה לקואליציה כמובן, אך בעיקר בתוך הקואליציה עצמה, בין טאהא, שהוא מיוזמי החוק, לבין שרת הפנים איילת שקד. מאז שעברה במליאה בקריאה טרומיתבסוף חודש אוקטובר, הצעת החוק עברה כמה תיקונים ושינוי נוסח ובשלב מסוים אף איימה, לפחות לדברי רע"ם, לפרק את הממשלה. אל המשברון המתמשך נגיע תכף, אבל קודם ננסה להסביר את הנושא עצמו.

סעיפי המחלוקת

אז על מה המהומה בעצם? מדובר בהצעה לתיקון חוק התכנון והבנייה משנת 1965, שנועד לאפשר לבתים שנבנו ללא היתר בנייה להתחבר בדיעבד, באופן חוקי ומוסדר, לאספקת חשמל, מים וקו טלפון. על פי החוק בישראל, היתר בנייה למבנה ספציפי יכול להינתן רק לאחר שאושרה תכנית בנייה כללית לקרקע עליה הוא עתיד להיבנות, על ידי ועדת תכנון מקומית או מחוזית. לפי סעיף 157א בחוק הקיים, שר הפנים רשאי לאשר חיבור מבנה לתשתיות גם ללא היתר בנייה, לפנים משורת הדין, בתנאי שהוא נמצא בשטח שכלול בתכנית בנייה מפורטת שכבר הופקדה אצל הרשויות וממתינה לאישור, ובתנאי שוועדת התכנון קבעה שלא תהיה מניעה לתת לו היתר בנייה לאחר אישור התכנית.

 

היוזמה של טאהא וחבריו לרע"ם, אליה הצטרפה חברת הכנסת ג'ידא רינאוי-זועבי ממרצ, שואפת להקל משמעותית את התנאים לקבלת אישור שכזה משר הפנים, בטענה שהאפליה והמחסור בתכניות מתאר ואישורי בנייה שניתנו לחברה הערבית על ידי ממשלות ישראל לדורותיהן הם שהובילו לבנייה הלא חוקית ולחיבור פיראטי ומסוכן לרשת החשמל בכפרים ובערים הערביות. "מדובר על 60 אלף משפחות במדינת ישראל, 60 אלף משפחות זה קרוב לחצי מליון אנשים, רובם מהחברה הערבית", הסבירה רינאוי-זועבי בחודש שעבר את דחיפות החוק בראיון לגלי צה"ל. מנגד, באופוזיציה מתריעים כי המהלך למעשה יתמרץ עבירה על החוק, ונוקבים במספרים שונים. "חוק שילבין 70 אלף בתים ערבים וישחיר את המשילות ואת שלטון החוק", תיארה אותו אורית סטרוק מהציונות הדתית בשבוע שעבר ב"מקור ראשון".

מספר הנהנים לא ברור

מה המספר האמיתי? כמה בתים ייהנו מהחוק, אם יעבור, ויחוברו לחשמל? על כך אין בינתיים תשובה, בעיקר בגלל המאבק המתמשך בתוך הממשלה על הנוסח הסופי של החוק. מוועדת הפנים נמסר למשרוקית כי כרגע "הכל הערכות. תלוי מה יקרה בקריאה שנייה ושלישית".

בדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שחובר לפני פחות משנה, נכתב כי "לגורמים המוסמכים אין נתונים מדויקים על מספר המבנים ביישובי החברה הערבית שאינם מחוברים לחשמל באופן חוקי, אולם חברת החשמל מעריכה שמדובר בעשרות אלפי מבנים". חברת החשמל מצדה אמרה למשרוקית כי "לא ידוע לנו עדיין מה יהיה ההיקף".

לא מהלך תקדימי

חשוב להסביר, לא מדובר במהלך חסר תקדים. למעשה, מאז שנות ה-80 ממשלות ישראל השונות הכשירו חיבור לחשמל של בתים שנבנו ללא היתרים ביישובים ערבים. חוק הספקת חשמל (הוראות מיוחדות) מ-1987 איפשר את פרסומו של "צו שחל", על שם שר האנרגיה והתשתיות דאז משה שחל, שנגע לארבעה יישובים: אום אל-פחם, כפר קרע, דאלית אל-כרמל ועוספיא. השר במשרד האוצר חמד עמאר, כשנימק בחודש שעבר מדוע הממשלה תומכת בהצעת החוק הנוכחית, ציין שצו שחל חיבר "עשרות אלפי בתים" לחשמל.

אבל לפי משרד התשתיות, הצו, שפקע ב-2006, הביא לחיבורם של מאות בתים בלבד בכל אחד מארבעת היישובים הללו. במקביל, בינואר 1996 חוקקה ממשלת פרס הוראת שעה שאיפשרה לשר האנרגיה והתשתיות להורות על חיבור לחשמל מבנים שנבנו ללא היתר, בתנאי שהם משמשים למגורים, אינם מיועדים להריסה, ונבנו עד שנת 1987. הוראת השעה הוארכה כל שלוש שנים עד שהופסקה ב-2007, ולפי ההערכות של חברת החשמל, כ-9,000 בתים חוברו בזכותה לחשמל באופן חוקי.

ומה נעשה מאז 2007? סדרה של מתווים שפורסמו ועודכנו בתקופת ממשלות נתניהו, ב-2014, 2016 ו-2019, קבעו תנאים חדשים להסדרת החיבור לחשמל. בין היתר, נדרשו התושבים להפקיד ערבות בנקאית כדי להבטיח שיפעלו להוציא היתר בנייה לביתם ברגע שהתכנית הכללית תאושר בוועדות התכנון, וכן הם נדרשו לשלם את כל האגרות וההיטלים הכרוכים בכך.

המתווה המקורי, שפרסם שר הפנים דאז גדעון סער, גם דרש שהשטח המדובר ייכלל בתכנית בנייה שהוגשה רק על ידי המדינה, רשות מקומית או ועדה מקומית, וקבע שמבנה המיועד להריסה לא יקבל אישור חיבור לחשמל. אבל תיקונים שנעשו לאחר מכן על ידי שר האוצר משה כחלון הסירו את המגבלה על זהות מגיש תכנית הבנייה, וכן אפשרו חיבור של חלק קטן מהמבנים שהוצא להם צו הריסה. רק עשרות בודדות של מבנים חוברו לחשמל במסגרת צווים אלו.

כיפופי ידיים

אלו בעצם הנקודות שעליהן חלוקים היום טאהא ושקד. שרת הפנים הופתעה מהשינויים שהכניס יו"ר ועדת הפנים לחוק אחרי שאושר בקריאה טרומית, וסירבה לתמוך בו. טאהא ביקש להקל עוד יותר את התנאים המאפשרים חיבור לחשמל - על ידי הארכת פרק הזמן שיינתן לבעל המבנה להגיש בקשה להיתר בנייה, שינוי מנגנון תשלום הערבות ועוד. הוויכוח המשמעותי ביותר הוא על הסעיף המאפשר לחבר לחשמל בתים שהוצא נגדם צו הריסה על ידי בית משפט. רע"ם דורשת לחבר בתים שחלפו שנתיים מאז שהוצא נגדם צו הריסה וטרם נהרסו. במשרד הפנים מתנגדים בתוקף.

על פניו, נראה שידה של שקד יצאה על העליונה. רוב דרישותיו של טאהא הוצאו מהנוסח המעודכן של החוק לקראת ההצבעה בקריאה ראשונה. אלא שעד שייכנס לספר החוקים, אם בכלל, הדרך עוד ארוכה. בנוסף, ועדת הפנים תידרש לאשר לצד תיקון החוק הכללי גם מתווה מחודש, שיפרט בדיוק את התנאים והיקף הבתים שיחוברו לחשמל ויעוגן בחוק. נוסח המתווה המעודכן לא הוצג לחברי הוועדה בישיבה האחרונה, אבל טאהא התחייב שהוא יפורסם לפני הקריאה השנייה והשלישית. כשהותקף בוועדה על ידי חברי הרשימה המשותפת על כניעתו לשקד, טאהא הציע להם להתאזר בסבלנות ורמז שדרישתו העיקרית - שגם בתים שמיועדים להריסה יחוברו לחשמל - תיכנס גם תיכנס לנוסח הסופי. "אל תחליטו מה נמחק ומה לא נמחק. חכו למתווה. זה [אמנם] נמחק מהנוסח העכשווי... [אבל] אני לא אצביע בלי המתווה", התעקש.

לקריאה נוספת

חוק התכנון והבנייה 1965

חוק הספקת החשמל (הוראות מיוחדות) 1987

חוק הספקת חשמל (הוראת שעה) 1996

מתווה גדעון סער להוצאת צו חיבור לחשמל + תיקונים של שר האוצר משה כחלון (2014, 2016)

מתווה כחלון (2019)

דיון בכנסת וקריאה טרומית על חוק החשמל

דיון בוועדת הפנים לקראת קריאה ראשונה על חוק החשמל

נוסח מעודכן של הצעת החוק הנוכחית

עוד כתבות

אילון מאסק / צילום: Shutterstock

ניסיון לחזור למירוץ ה-AI: גיוס הענק של של אילון מאסק

בנק ההשקעות מורגן סטנלי הודיע כי סטארט-אפ הבינה המלאכותית xAI, שלפי מאסק, שוויו מוערך בכ-80 מיליארד דולר, גייס 10 מיליארד דולר בחוב ובמניות ● גיוס ההון יאפשר לחברה לקדם את מודל ה-AI של החברה, Grok, ולהשיג יתרון מול המתחרות שלה, OpenAI ו-Anthropic

משמאל לימין: מייסדי אימג'ין, יהונתן צלח, דין ביתן ושחר פורת / צילום: אייל טואג

גיוס של 23 מיליון דולר לחברת אימג'ין AI בהובלת לארי אליסון

גיוס סבב נוסף בהיקף של 23 מיליון דולר לאימג'ין AI, שפיתחה טכנולוגיה לגילוי מהיר של סרטן, שאותו מוביל, כמו את סבב הגיוס הקודם, מייסד חברת אורקל והמשקיע לארי אליסון ● בעקבות הגיוס הנוכחי, סך ההשקעות בחברה מגיע ל-45 מיליון דולר

הון שחור / צילום: דוברות המשטרה

ועדת השרים אישרה את החוק נגד ארגוני פשיעה במכרזים ציבוריים

התוכנית החדשה תעניק לחשב הכללי במשרד האוצר סמכות לפסול ספקים ממכרזים ציבוריים על בסיס מידע משטרתי ● המנגנון החדש יחול על תחומים שבהם זוהתה מעורבות משמעותית של גורמי פשיעה, ותוקם ועדה מקצועית בראשות בכיר מאגף החשכ"ל שתגבש המלצות לפסילת ספקים ספציפיים

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: ap, Tsafrir Abayov

בעקבות רפורמת הנשק של בן גביר: כמות התלונות על המשרד לביטחון לאומי גדלו פי 6

רפורמת הנשק של השר בן גביר הביאה לגל של 370 אלף בקשת לרישיון נשק מתחילת המלחמה, שהביאה לעומס בירוקרטי יוצא דופן ● 1,436 תלונות על המשרד לביטחון לאומי הוגשו בשנה החולפת, לעומת 226 תלונות בלבד בשנה שעברה ● רבות מהתלונות הן של חיילים בחזית שלא הצליחו להוציא רישיון נשק אזרחי

טראמפ שולח לישראל מערכת נשק בשווי חצי מיליארד דולר

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: ארה"ב תמכור לישראל מערכת להנחיית פצצות, בוול סטריט ג'ורנל טוענים שגם דחייה של חודש בתוכנית הגרעין האיראנית משמעותית ואיך השפיעה המערכת מול איראן על ענף התעופה ● כותרות העיתונים בעולם

אלעד טנא / צילום: איה אפרים

ידיעות אחרונות במגעים עם העורך הראשי של מקור ראשון לתפקיד בכיר בקבוצה

אחרי שעורך העל של הקבוצה, אבי משולם, הודיע על סיום תפקידו, בקבוצת התקשורת מנהלים מגעים עם אלעד טנא - העורך הראשי של מקור ראשון מקבוצת ישראל היום ● לטנא יש רקורד בתקשורת הישראלית ואף בידיעות אחרונות עצמה

אילוסטרציה: Shutterstock

פסק הדין החדש שכל זוג נשוי צריך להכיר. וההשלכות

בית המשפט העליון קבע השבוע באופן תקדימי כי ניתן לחלק בין בני זוג המתגרשים גם נכס שהיה שייך לאחד מהם לפני הנישואים ● כל מה שכדאי לדעת על הסכסוך שמאחורי ההלכה החדשה, ההשלכות וגם - למה מעכשיו "חייבים לעשות הסכם ממון"

מטוסים בנתב''ג / צילום: Shutterstock, Dmitry Pistrov

חברות התעופה מבקשות פטור רטרואקטיבי על הטיסות שבוטלו, איך זה ישפיע עליכם?

חברות התעופה פנו בבקשה דחופה להעניק להם פטור רטרואקטיבי מחובת מתן הטבות לנוסעים שטיסותיהם בוטלו או שונו בעקבות מבצע "עם כלביא" ● במקביל, אלפי ישראלים כבר תובעים את חברות התעופה על הפרת זכויותיהם במהלך תקופת המבצע ● נראה כי בחברות התעופה מנסים לדחוף לשינויים רגולטוריים כדי להימנע מתביעות הענק ● ומה קבעו בתי המשפט במשברי תעופה עולמיים?

בעלי סוכנות נטו פיננסים וקרן וולת'סטון, מימין: עידן כץ, אילן בן-ישי וירון פיטארו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: תמר מצפי, אתר החברה, שאטרסטוק

רשות ני"ע מאשימה את בעלי וולת'סטון: "גייסו כסף במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל"

הרשות מאשימה את הבעלים של קרן ההשקעות בנדל"ן וולת'סטון, ירון פיטארו, אילן בן ישי ועידן כץ, בגיוס כספים במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל ● לפי החשד, השלושה הציעו השקעות בסיכון גבוה, שלא על־פי תשקיף, תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שווא באשר לניגוד העניינים בו היו מצויים

מנכ''ל בלקרוק, לארי פינק / צילום: בלקרוק

ענקית ההשקעות שממליצה: תשכחו מהטווח הארוך. הכללים בשווקים השתנו

בבלקרוק סבורים שקשה היום יותר מבעבר, לחזות את העתיד הכלכלי, בשל השינויים המבניים שמובילה ארה"ב ושינוי זה "מחייב גישה חדשה כלפי סיכון" ● במקום שבע המופלאות, ענקית ההשקעות ממליצה על יצרניות החומרה ועל מגזר שירותי התשתיות

יריד דירות נדלניישן של יד2 / צילום: רוני הרמן

רוכשי הדירות היו אמורים לשלם פחות על המשכנתא, למה זה לא קורה?

התמתנות קצב האינפלציה, הירידה בתשואות האג"ח והצפי להורדת ריבית - מאותתים על הקלה גם בריבית המשכנתאות ● אבל בבנקים לא ממהרים להפחית לפני שייראו מגמה חיובית לאורך זמן

דיון בוועדת החוקה / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

ועדת החוקה אישרה: השינוי הדרמטי בדיני החוזים מתקרב

הצעת החוק כוללת הסדר שהוביל היו"ר רוטמן, ולפיו הצדדים לחוזה יקבעו בעצמם כיצד יש לפרשו ● ההצעה נועדה לבטל את פסק הדין המזוהה עם נשיא העליון לשעבר ברק, ואשר העניקה סמכות רחבה לבתי המשפט לפרש חוזים ● יועמ"ש ועדת חוקה: "חשש שחוסר הודאות רק יגדל"

נשיא העליון, השופט יצחק עמית, בדיון בבג''ץ על מינוי ראש השב''כ / צילום: צילום מסך מהשידור החי

מינוי זיני: הממשלה והיועמ"שית פועלים להגיע להסכמות

לאחר הדיון היום בבג"ץ בנוגע לעתירות למנוע את מינויו של האלוף זיני לראש השב"כ הודיעו הצדדים כי הם פועלים להגיע להסכמות  ● במהלך הדיון ח"כ גוטליב צעקה לעבר הנשיא עמית: "תתבייש לך" - והוצאה מהאולם ● בעקבות הפרעות נוספות, הוחלט להמשיך את הדיון ללא קהל; עמית על המהומה באולם: "ניסיון להכשיל הליך משפטי"

כסף בקיר. עם שחר שני / צילום: פרטי

תכנון המס אפשר לו לקנות שתי דירות להשקעה, והוא רק בן 23

שחר שני עבד כנער בצביעת בתים ובשיפוצים, ולכן לא נבהל מקניית דירה שזקוקה לשיפוץ ● לאחר מכן מינף את הניסיון שצבר בבית ואת מבצעי הקבלנים - כדי להחזיק שתי דירות בגיל שבו רוב הצעירים עוד חוסכים לטיול אחרי צבא

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום לע''מ

ראש הממשלה ביטל דיון בהקמת שדה תעופה ברמת דוד

המועצה הארצית לתכנון ובניה לא תדון היום בהקמת שדה התעופה ברמת דוד שבעמק יזרעאל והליכי התכנון יעוכבו ● הביטול מגיע אחרי שסגן השר אלמוג כהן התפטר מהממשלה במחאה על התכנון לקדם שדה תעופה בצפון ולא בדרום

בניין מערכת וואלה בתל אביב / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

גל העזיבות בוואלה נמשך: סגן העורך דוד רוזנטל עוזב אחרי חודשיים בתפקיד

התפקיד הבא של רוזנטל: עורך אתר "ישראל היום" ● בוואלה הודיעו כי ליאת להב תחליף את רוזנטל ותמונה לסגנית העורך הראשי ● לאחרונה עזבו את וואלה גם סגן העורך צחי קומה, המנכ"ל עידן אלרום והפרשן המדיני ברק רביד

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; טסלה ואנבידיה ירדו ומשכו את נאסד"ק למטה

נאסד"ק ירד ב-0.8% ● תשואות האג"ח האמריקאיות טיפסו לאחר שפאוול אמר שלולא מלחמת הסחר, הריבית בארה"ב הייתה יורדת ● נעילה מעורבת באירופה ● הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים • S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות • גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ושרת האוצר רייצ'ל ריבס / צילום: ap, POOL

הטבת מס בת 200 שנה בוטלה והמיליונרים נוטשים את בריטניה

כ־16 אלף מיליונרים זרים עזבו את בריטניה מאז תחילת השנה, בעקבות ביטול הטבת המס בת 200 שנה שפטרה אותם מתשלום על הכנסות מחוץ למדינה ● כעת שרת האוצר רייצ'ל ריבס שוקלת לצמצם את הרפורמה - שהייתה הבטחת בחירות מרכזית של מפלגת הלייבור

יעקב לוקסנבורג / צילום: סיון פרג'

המהלך הכפול שהניב ליעקב לוקסנבורג תוספת שווי של 400 מיליון שקל

בשבוע שעבר ניצל יעקב לוקסנבורג את מחירי השיא בבורסה בת"א כדי למכור מניות בחברת הבנייה דניה סיבוס, ובמקביל הגדיל את החזקותיו בלפידות קפיטל השולטת בה ● התוצאה: שווי החזקותיו בלפידות זינק ל-3.2 מיליארד שקל

מבנה נטוש בחיפה / צילום: תמר מצפי

בחיפה יש כ-700 בניינים נטושים. לעירייה יש יוזמה להשמיש אותם

בחיפה יש כ-700 בניינים נטושים, הגורעים מהכנסות הארנונה כ־33 מיליון שקל בשנה ● כעת בעירייה נוקטים במספר צעדים להילחם בתופעה, בין היתר בעירייה יסייעו בקידום תוכניות או היתרי בנייה, כמו גם קידום חקיקה על פיה יחויבו בעלי הנכסים לשלם עליהם ארנונה לאחר 3 שנים