לול תרנגולות / צילום: אייל פישר
ישראל קטפה לאחרונה את המקום הרביעי במדד מחירי הביצים העולמי, קצת אחרי כמה מהמדינות העשירות בעולם: שווייץ, איסלנד ונורבגיה. ההישג המפוקפק אינו מקרי, בישראל מתנהל קרטל ביצים מוצהר בחסות החוק. תחת משטר שכאילו נלקח הישר מרוסיה הקומוניסטית - המדינה מגדירה כמה ביצים מותר לייצר בשנה, מה המחיר שיינתן תמורתן ומי זכאי לקבל מכסת-גידול. במקביל, המדינה חוסמת ייבוא מחוץ לארץ ובכך מונעת תחרות בענף. המנגנון המעוות מנוגד לכל היגיון כלכלי וזכה לביקורת נרחבת מצד שורה של גופים מקצועיים, בתוכם ארגון ה-OECD שמתריע מזה שנים כי יש לבטל את המשטר המלאכותי כדי להפחית את יוקר מחירי המזון בישראל.
הגבלת התחרות מעלה מחירים ומורידה את איכות הביצים. 93% מהלולים בישראל הם לולי "זבל" מיושנים שלא עומדים בדרישות השירותים הווטרינריים. כמעט שליש מהתרנגולות המטילות נגועות בחיידק הסלמונלה. כשהמחיר קבוע וההיצע מוגבל, אין שום סיבה להתחרות על איכות המוצר ועל ליבו של הצרכן. כתוצאה מכך אנחנו משלמים ביוקר על ביצים באיכות ירודה תוך פגיעה קשה ברווחת בעלי החיים.
כעת, אחרי שנים בהם פוליטיקאים נכנעו לאינטרסים הצרים של הלובי החקלאי בניגוד מובהק לטובת הציבור - הגיעו שר האוצר אביגדור ליברמן ושר החקלאות עודד פורר והצהירו כי בכוונתם לערוך רפורמה מקיפה בענף. כזו שתפתח את השוק לייבוא, תבטל את המכסות הכפויות, תעודד מעבר ללולי חופש ותעניק מענקי חדשנות שיובילו את התחום המקרטע אל המאה ה-21. הללויה.
אלא שלמרות הכיוון החיובי, מוקדם מדי לשמוח. הרפורמה בענף הייתה אמורה לעבור כבר בחוק ההסדרים, אך כדרכן של רפורמות נתקלה בהתנגדות עזה של עסקני הלובי החקלאי שפצחו בזעקות שבר על אובדן ערכי הציונות וההתיישבות העובדת. חיש מהר אצו לחסום צמתים, לזרוק ביצים ולהתראיין בעיתונים - כל זה בתמיכת חברי כנסת "חברתיים" שהבטיחו שלא יקום ולא יהיה תקציב בלי ויתור לטובת המגדלים. כך טורפד המהלך והרפורמה הוחזרה לשולחן המשא ומתן.
רעשי הרקע נועדו להסיט את תשומת הלב מעובדה פשוטה: הרפורמה המוצעת לא מבקשת להפקיר את חקלאי ישראל, אלא להחליף את התמיכה העקיפה שמעוותת את השוק בתמיכה כספית ישירה ושקופה מקופת המדינה בהתאם למקובל בעולם ובאופן שיאפשר את המשך קיומם בכבוד.
בפעם הבאה שחברי כנסת מצופפים שורות עם הלובי החקלאי, אולי כדאי שיעצרו רגע לחשוב על טובתו הרחבה של הציבור אותו הם משרתים. ביצים הן מוצר צריכה בסיסי והמנגנון הקיים הוא הכל חוץ מ"חברתי". משטר המכסות פוגע בראש ובראשונה בשכבות החלשות - משפחות מרובות ילדים שצורכות כמות גדולה של ביצים ונאלצות לשאת על כתפיהן העמוסות ממילא את סבסוד הענף.
בימים אלה עומדת להסתיים "תקופת החסד" שהוקצבה למשא ומתן על ההסדר מול החקלאים. במשרד החקלאות ומשרד האוצר נחושים - למרות הכל - להעביר את הרפורמה, להוריד מכסי-יבוא ולבטל את משטר מכסות הייצור. כולנו צריכים לקוות שהפעם האינטרס הציבורי ינצח. חקלאות ישראלית משגשגת יכולה להתקיים לצד ייבוא חופשי, תחרות הוגנת ויעילות. הלולים בישראל צריכים להיות מרווחים יותר, נקיים יותר, וחדשניים יותר. התרגלנו למחסור בביצים על המדפים בתקופת החגים, התרגלנו לשלם יותר ולקבל פחות - זה לא חייב להיות ככה, הגיע הזמן לשינוי.
הכותבת היא חוקרת במחלקת הליטיגציה בפורום קהלת