מתקן הדו שימוש הראשון בישראל, ביישוב קדש ברנע / צילום: גל צלמים
בחודש שעבר פרסמה רשות החשמל את תוצאות המכרז שקיימה להקמת מתקני ייצור חשמל בטכנולוגיה סולארית בדו שימוש, קרי הפקת חשמל ושימוש נוסף כמו בריכות דגים, מטמנות, בתי עלמין, מחלפים, מיגונים אקוסטיים ועוד. מדובר בפרויקט בהספק כולל של 814 מגהוואט, כאשר המחיר האחיד שנקבע (לפי הצעות שהוגשו במכרז) עמד על 17.05 שקל לקילוואט שעה שיתקבל עד ליוני 2039. מהתוצאות אלה כי חברה אחת - פריים אנרג'י - זכתה באפשרות להקמת פרויקטים בהספק של 475 מגהוואט - למעלה ממחצית הזכויות להקמת פרויקטים שכאלה בעתיד. זכייתם הינה ל-400 מגהוואט, ועוד 75 מגה וואט בשטחי יהודה ושומרון. חברות מוכרות אחרות זכו במכרז בנתחים קטנים בהרבה. כך למשל דוראל תוכל להקים פרויקטים בדו שימוש בהיקף של 100 מגה וואט, אנלייט עם 30.3 ו- EDF עם 32 מגהוואט.
פריים אנרג'י היא חברה ציבורית ששווי השוק שלה כיום עומד על 302 מיליון שקל. היא עוסקת בייזום, פיתוח, הקמה ותפעול של מערכות לייצור חשמל מאנרגיה סולארית. בעלי החברה והיו"ר הוא ירון קיקוז, כאשר כמנכ"ל החברה משמש ליאור אהרון. לחברה יש כיום פרויקטים בהפעלה מסחרית בהיקף של 18 מגה וואט, ועוד נכסים בהקמה בהיקף של 80 מגהוואט (לא כולל מכרז הדו שימוש. ג"ל). לפי החברה 98% מהפרויקטים מוחזקים על ידה באופן מלא.
לאור ההיקף היחסית מצומצם של פעילות החברה (בהשוואה להיקף זכייתה במכרז), מסביר ירון קיקוז כי בחברה נערכו זמן רב למכרז. "יש חברות שיש להן יותר פרויקטים קרקעיים, אבל לנו יש היכרות מאוד טובה בנושא של הדו שימוש. הקמנו את מתקן הדו שימוש הראשון בישראל - ביישוב קדש ברנע. מדובר בפרויקט של 13 מגהוואט שנבנה על גג מעל רפת. כחלק מההיערכות שלנו למכרז חתמנו עם לקוחות שונים על הרבה מאוד הסכמי אופציה להקמת מתקנים שכאלה". לדבריו מדובר בהסכמים במיקומים שפזורים בכל הארץ. "בעיקר מדובר בדרום פיתחת ניצנה שבדרום (30%-40%), במרכז הארץ משהו כמו 30% וכל השאר בצפון".
יש טענות בענף שהמחיר שהתקבל במכרז - 17.05 אגורות לקילוואט שעה הוא נמוך ולא כלכלי.
"יש טענות למי שכנראה לא זכה במכרז. גם צריך להגיד שבחלק מהחברות לא מכירים את מתקני הדו שימוש. אנחנו מבינים את העלויות וגם את החיסכון. למשל אין את התשלום למינהל (רשות מקרקעי ישראל. ג"ל), אין לי דמי חכירה ופיתוח ואת כל עלויות התכנון של פרויקט קרקעי. ולכן 17.05 אגורות לקילוואט שעה זה כלכלי מבחינתנו".
גם כשמחירי הסיליקון בעולם עלו היום, דבר שמייקר את מחיר הפאנלים הסולאריים?
"המחירים אכן עלו ברמה של 25%-30%, שחלקם נובעים מעליית מחירי השינוע הימי וגם בגלל משבר האנרגיה בסין. אבל יש לנו שנתיים לבנות את המתקנים ועוד 22 חודשים הארכות זמנים אם נצטרך. אנחנו חושבים שהמחירים יתייצבו". לדבריהם ל"כלכליות" של ההצעה שלהם יש גם הגיון מול מחירים אחרים שהתקבלו במכרזים דומים בעולם.
"בסוף כולם קונים רק מבית חרושת אחד שזה סין. כולם קונים משם גם ממירים, פאנלים וקונסטרוקציות. בספרד נערך ממש לאחרונה מכרז דומה שהתעריף שהתקבל בו עמד על 11 אגורות לקילוואט שעה ויש שם יזמים שבונים פרויקטים גדולים במחיר הזה של 200-300 מגהוואט. בימים האחרונים גם התפרסמו תוצאות של מכרז בגרמניה, בהיקף של כ-512 מגהוואט, בתעריף של 0.05 סנט יורו לקילווואט שעה - בדומה לתעריף בו זכינו במכרז בישראל, כאשר בגרמניה יש 1400 שעות שמש בשנה לעומת 1700-1750 שעות שמש בשנה בישראל. באופן יחסי המשמעות היא שמדובר בתעריף שנמוך בכ-20 אחוזים מהמכרז בישראל בפועל", אומר קיקוז.
ליאור אהרון, מנכ"ל פריים אנרג'י, הוסיף כי "לפי פרסומים של חברת החשמל בעת האחרונה, ניכר כי המגמה היא לעבור מעולם של תעריף מובטח (feed in taarif) לטווח ארוך לעולם של מחירי שוק ותשלומי זמינות. לכן, להערכתנו, לא צפויים עוד הליכים תחרותיים שיבטיחו תעריף לטווח ארוך".
לפי מצגת למשקיעים שפרסמה החברה לאחרונה, צפי ההכנסות הכולל שהיא מצפה לו בגין הקמה מלאה של כלל הכמות האפשרית במכרז נעה בין 5 עד 5.7 מיליארד שקל בטווח הזמן של 30-35 שנה.