גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המשבר רחוק מסיום: הפקק בשרשראות האספקה לא ישתחרר בקרוב (וגם המחירים לא יירדו)

מחירי השילוח הבינלאומי ששברו שיאים השנה מתחילים לרדת, אבל זה לא מתגלגל להוזלת מוצרים וגם לא מבשר על שינוי מגמה ● פקקי האוניות אמנם מתקצרים בעקבות סיום הזמנות המלאים לכריסמס, אבל צווארי בקבוק עדיין ניכרים לכל אורך שרשרת האספקה וגורמים להתייקרויות

נמל חיפה החדש / צילום: איל יצהר
נמל חיפה החדש / צילום: איל יצהר

בחודשיים האחרונים, הסחר העולמי חווה משהו שלא קרה מאז פרוץ מגפת הקורונה לפני כמעט שנתיים: ירידה במחירי השילוח. משיא של 11,109 דולר למכולה במדד מחירי השילוח של בספטמבר, ל-9,351 דולר למכולה נכון לסוף נובמבר. המחיר בנתיב הסחר המשמעותי ביותר, אסיה לצפון אמריקה, ירד משיא של 20,586 דולר בספטמבר, ל-14,677 דולר כיום. להשוואה, המחיר ערב הקורונה עמד על 1,331 דולר, פחות מעשירית מהמחיר כיום.

ההשפעה של הבעיות בשרשראות האספקה על הכיס שלנו ברורה. השאלה כעת היא האם אנו בדרך לשינוי מגמה? האם הפקק האדיר בשינוע הסחורות יסתיים בקרוב?

בעיה 1: חגי הקניות יוצרים אשליה

"לא", כך מסביר צבי שרייבר, מנכ"ל "פרייטוס", סטארט-אפ ירושלמי המפתח מערכת לתמחור אוטומטי של סחורות בים, ומפרסם בקביעות דאטה על המשבר מאז שפרץ. "יש התמתנות מסוימת בפקק הימי, אבל בעיקר כי מאוחר מדי לשלוח דברים לחגי הקניות כמו בלאק פריידיי וחג המולד. בשילוח האווירי, שעשוי להגיע בזמן, אנחנו עדיין בשיא". ואכן, מחיר השילוח האווירי רק הולך ומאמיר: באוקטובר 2020 המחיר עמד על 6.69 דולר לק"ג, עד ספטמבר השנה המחיר זינק ל-11.80 דולר, והמשיך לעלות בחודשיים האחרונים לשיא של 13.89 דולר - יותר מכפול מאוקטובר בשנה שעברה.

שרייבר מסביר כי "בעולם של מטען אווירי, מעבר לביקוש הגבוה, יש ירידה בקיבולת. לפני הקורונה, מחצית מהמטען האווירי נע בבטנם של מטוסי נוסעים. עם הצניחה בשוק הטיסות הבינלאומיות, גם היכולת לשנע סחורות אווירית הצטמצם. הסבו מטוסי נוסעים למטען, כולל להניח קופסאות על כסאות נוסעים, אבל זה מינורי לעומת הביקוש. גם שרשרת האספקה של תרופות וחיסונים לקורונה מעמיסה עוד על המערכת".

אך הבעיה הגדולה באמת היא שספינות המסחר תקועות בפקק אינסופי. מגזין "פורצ’ן" מדווח על עלייה של 25% בנפח השילוח לארה"ב. זה לא נשמע המון, אבל ממש כמו בפקקים בכבישים - ההשפעה היא אקספוננציאלית. מספיק עומס יתר קל על המערכת, וכל עיכוב באחד מהשלבים מוסיף עיכוב לשלבים הבאים: המשאיות והרכבות לא מספיקות לשנע את הסחורות יבשתית, מה שגורם לעומס יתר בנמלים ומילוי של מקומות האכסון, מה שאומר שספינות מחכות חודשים מחוץ לנמל, מה שאומר שאין מספיק ספינות ומכולות בחזרה, מה שאומר שהנמלים במדינות המקור לא מצליחים לטפל בייצוא, מה שאומר שגם הייצור במפעלים תקוע בפקק. כל אחד מהשלבים במערכת האדירה סובל מעומס יתר, מה שהופך את ריכוז המאמצים לפתרון המשבר למאתגר במיוחד.

בעיה 2: צווארי בקבוק נמצאים בכל מקום

אך הבעיה הגדולה באמת היא שספינות המסחר תקועות בפקק אינסופי: המשאיות והרכבות לא מספיקות לשנע את הסחורות יבשתית, מה שגורם לעומס יתר בנמלים, מה שאומר שספינות מחכות חודשים מחוץ לנמל, מה שאומר שאין מספיק ספינות ומכולות בחזרה, מה שאומר שהנמלים במדינות המקור לא מצליחים לטפל בייצוא, מה שאומר שגם הייצור במפעלים תקוע בפקק.

"צוואר הבקבוק נמצא בכל מקום", מפרט שרייבר. "הספינות מלאות, חסרים קונטיינרים, אין מקום ברכבות, הנמלים עמוסים, אין מספיק משאיות, המקום לאכסון מלא...; אין שום שלב ברשת העולמית שבו הייתה יתרה. זה מתגלגל בצורה רעה מאוד, כי כל שלב משפיע גם על השלב הבא: אוניות שמחכות בנמל לוס אנג’לס לא יכולות להתחיל את המסע חזרה לאסיה, וכל השרשרת מתעכבת".

משה מצפי, הבעלים של משה מצפי יבואני מזון, אומר כי "כל המכולות שהזמנו התעכבו ועדיין מתעכבות. מכולות שמגיעות מטורקיה תוך יום יומיים, ממתינות בים עוד שבועיים. בינתיים חברות הספנות לא מקבלות מכולות ריקות ליצוא, מה שגורם לחוסר, לפאניקה סביב תאריכים לבוקינג, וכמובן לעליית מחירים בלתי פוסקת".

בעיה 3: הכסף מחבילת החילוץ הופך לביקושים

משבר הסחורות נגרם ממכלול רחב של גורמים, אך בעיני שרייבר, הסיבה לכולם אחת: "צרכנים, בעיקר אמריקאים, עשו שיא של שופינג השנה, 15% יותר מאשר לפני הקורונה. הם מוציאים פחות על שירותים כמו מסעדות שהיו סגורות וחופשות שבוטלו, וקונים יותר חפצים לבית כמו רהיטים ופריטי עיצוב. אף אחד לא צפה את זה. זו הסיבה כמעט היחידה ובוודאי הדומיננטית לפקק". כלומר, בשיא הקורונה אנשים לא הפסיקו לצרוך, ופשוט הטו את הוצאותיהם לאפיקים של סחורה פיזית. רשת הסחר הבינלאומי, בדרך כלל מופת ליעילות, גילתה שאין לה "שוליים" כדי להתמודד עם הזרקת הביקוש הפתאומית.

זאת התנהגות שונה למדי ממשברים כלכליים רגילים, במסגרתם ההוצאה צונחת - וזה עלול להוביל לצניחת ביקושים, פיטורי עובדים וצניחת ביקושים נוספת במעגל קסמים שמאריך את המשבר. זה היה החשש במשבר 2008, שהוביל לחבילת הסיוע הממשלתית הגדולה ביותר בהיסטוריה של ארה"ב עד אז. ב-2021, ממשל ביידן ניסה לחקות את האסטרטגיה במשבר הקורונה בצורה שמאפיינת את האמריקאים - כמה שיותר בגדול.

הסיוע מתקציב המדינה והדפסת הכסף חסרת התקדים בידי הפדרל ריזרב הביאו לזמינות אדירה של מזומנים וחסכונות קצרי טווח, שמיתרגמת למחירים הולכים וגוברים.
"לעלייה בביקושים בהחלט יש קשר לסיוע הממשלתי הנדיב והדפסת הכסף בארצות הברית", אומר שרייבר "כמות הכסף בשוק מגבירה את הביקוש, עד עכשיו הייתה הדפסה משמעותית של כסף בלי אינפלציה במוצרי הצריכה, אלא בעיקר במוצרי ההון - המניות והקריפטו זינקו. עכשיו מתחילים לראות אותה גם במוצרי הצריכה - אבל עדיין רוב האינפלציה בנכסים".

ההבדל בין חבילת הסיוע ב-2008 לזו של 2021 היא במי קיבל סיוע. אז אלו היו בעלי הון וחברות ענק, שמוציאות את כספן בעיקר על נכסים ומוצרי הון - ואכן שם הייתה אינפלציה משמעותית. כעת הסיוע מגיע גם לצרכני הקצה, מה שמעלה באופן טבעי את הביקוש למוצרי צריכה - ומכאן את מחירם.

ואכן, מחירי מוצרי צריכה נפוצים עלו מאוד בשנתיים האחרונות: על פי אתר Camelcamelcamel העוקב אחר מחירים באמזון, מייבשי שיער התייקרו בין נובמבר 2019 לנובמבר 2021 ב-25%, שמיכות כבדות ב-32%, מחבתות עמוקות ב-53% וטלוויזיות 49 אינץ’ ב-90%. מדד המחירים לצרכן בארה"ב עלה בשנתיים האחרונות ב-7.4%, מתוכם 6.2% בין אוקטובר 2020 לאוקטובר 2021. בישראל, התחזקות השקל מול הדולר הגנה עלינו מרוב האינפלציה, שעומדת כעת על 2.6% בשנה האחרונה.

בישראל קיימת בעיה נוספת, שהנמלים בישראל מסרבים להרחיב את את הקיבולת שלהם באמצעות גיוס עובדים זמניים. איגוד לשכות המסחר, המייצגת את היבואנים בישראל, הגישה השבוע תביעה כנגד נמל אשדוד בגין הנזק שנגרם להם עקב העומס החריג בנמל. על פי כתב התביעה, "בשנה האחרונה מטעני יבוא ויצוא לא הועמסו על אוניות או לא נפרקו מהן בפרקי זמן סבירים, וזאת כתוצאה ישירה ממחסור בידיים עובדות, שנוצר בתורו עקב מחדליו של נמל אשדוד לגייס עובדים חדשים או לתפעל כוח אדם, בעיקר בשל הסכמים קיבוציים". כלומר, בישראל ספציפית המשבר מחריף עקב חוסר היכולת של נמל אשדוד להרחיב את פעילותו - משום שזה יפגע ברווחי העובדים הנוכחיים שמעוניינים בכמה שיותר משמרות עבורם וחוששים מתחרות מצד עובדים חדשים.

פתרונות: בניית ספינות וייצור מוגבר של מכולות

כשהוא נשאל אילו ענפים מושפעים במיוחד מעיכוב הסחורות והעלייה במחירים, שרייבר מושך בכתפיו. "הכל משפיע על הכל: חומרי הגלם שתקועים בנמלים משמשים לייצור של כל המוצרים. עם זאת, מוצרים גדולים וזולים כמו רהיטים פשוטים ייפגעו בצורה הניכרת ביותר, כי הם הכי מושפעים ממחירי השינוע. יהלומים וסמארטפונים לא מאוד מושפעים, אבל מזון וחומרי בניין שהשינוע מהווה אחוז ניכר ממחירם דווקא כן. ענף הקמעונאות הכי מושפע מהבעיות בשרשראות האספקה. יש גם חוסרים ברכיבים כמו מוליכים למחצה, שמשפיעים גם על ייצור מוצרים בהמשך", כמו רכבים וחלקי מחשב.

לדעתו, "אם אומיקרון לא יפגע בפתיחת המשק, אולי הביקוש ינוע חזרה ממוצרים לשירותים וזה עשוי לעזור קצת, אבל יש עודף כסף וצפי לעודף כסף נוסף בשל ההוצאה הפיסקלית המשמעותית של ממשל ביידן בארה"ב".

ברביעי השבוע האקונומיסט פרסם תחזית אינפלציה לפיה קצב העלייה צפוי להתמתן ב-2022, ולחזור לרמה סבירה רק לאחר מכן. עד אז ייבנו ספינות חדשות, ייוצרו מכולות חדשות, יגייסו עוד נהגי משאית וכל הפעולות הנדרשות על מנת לצאת מהפקק. רק אם כל אלו יקרו, והממשל האמריקאי יפסיק להגביר מלאכותית את הביקושים, נוכל לראות את רשת הסחר הבינלאומי (מפלאי העולם המודרני, בימים כתיקונם) חוזרת לסדרה. עד אז - כדאי להתכונן להמשך האינפלציה במחירי כל המוצרים. 

עוד כתבות

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מדד ת"א-בנייה זינק בחודש האחרון, וכעת רכישת צמח המרמן בסכנה

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת הבנייה בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

שטפון בטקסס / צילום: ap, Eric Gay

יותר מ-20 הרוגים בשיטפונות בטקסס, עשרות ילדות נעדרות

כ-20 ילדות ממחנה קיץ על גדות נהר הגוואדלופה נעדרות בשל הצפה של הנהר • הרשויות במדינה ציינו כי "אנחנו לא יודעים מתי הגשם ייפסק" • מושל טקסס פרסם סרטון של חילוץ באמצעות מסוק: "מחלצים מסביב לשעון"

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

בובות לבובו מוצגות לראווה בחנות של פופ מארט / צילום: Reuters, Oriental Image via Reuters Connect

חיוך מטריד ששווה מיליארדים: בובת הפרווה שהפכה לטרנד וכבשה את העולם

לבובו, הבובה הפרוותית בעלת הבעת הפנים המעט קריפית, הפכה ללהיט גלובלי - ולפריט חובה אצל סלבריטאיות על, כמו ריהאנה וקים קרדשיאן ● היצרנית, חברת פופ מארט הסינית, הכפילה את הכנסותיה ב־2024 ובסין כבר הזהירו מהתמכרות לבובה המעוצבת

מאפים וסלטים ב–Benno / צילום: אורנה בן חיים

היקב עם המיתוג המוזר שמוכר 10,000 בקבוקים בשנה

יקב בוטיק עם בלנד ייחודי, סדנת קרמיקה משעשעת, הרצאה בשפת הסימנים ותפריט עם נגיעות מקורדון בלו ● מצאנו חמלה לנפש ביישובים סביב נתב"ג ● חגית אברון תופרת יום

נתב''ג / צילום: Shutterstock

מגיע לכם החזר? ועדת הכלכלה תדון במתווה לפיצוי למי שנתקע בחו"ל במהלך מבצע "עם כלביא"

ועדת הכלכלה תדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע למעלה מ-400 דולר לנוסע ● בנוסף: מתגבש מתווה מטעמם של משרד הכלכלה והתחבורה, שיכלול גם את ההוצאות שהתווספו על הטיסה חזרה לישראל

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

ארבעה סוגי ירקות מכילים ניקוטין. באיזה מהם הכמות הגדולה ביותר?

מה מקור המילה ונדליזם, איך נקרא המטבע בגמביה ובאיזו קבוצת NBA ישחקו הישראלים בן שרף ודני וולף? ● הטריוויה השבועית

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו / צילום: ap, Eric Risberg

הבניין בסן פרנסיסקו התנדנד ועבר שיפוץ. מה קרה למחירים?

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו עבר שיפוץ יסודי בשווי 100 מיליון דולר, לאחר שהחל לשקוע זמן קצר לאחר שהושק • אלא שלמרות הצלחת השיפוץ, מחיר הדירות בו ירדו ביותר מ־20%

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

התחדשות עירונית בת''א. התחום תופס יותר משליש מהתחלות הבנייה / צילום: דיויד לוין

אופטימיות על סטרואידים: 13 חברות נדל"ן חדשות הגיעו לבורסה מאז ינואר

13 חברות נדל"ן הצטרפו לבורסת תל אביב במחצית הראשונה של השנה, חלקן אפילו לא מסרו פרויקט עדיין ● במקום שהריבית הגבוהה תנקה את השוק, רק צצים עוד ועוד יזמים - וההוצאות שלהם דווקא גדלות

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

בודקים את המיתוס / צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

מי היה הראשון שהשתמש באריה כסמל שלטוני? לא ממלכת יהודה

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: בודקים את המיתוס ● אחת לשבוע המדור יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והפעם: שר המורשת סיפר שהאריה היהודאי השפיע על העמים מסביב, אבל זה כנראה עבד הפוך

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בת"א; טאואר עולה בכ-3%, סלקום יורדת בכ-3%

מדד ת"א 35 יורד ב-0.1% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

ממקבל העבודות הסדרתי: מהנדס התוכנה שטלטל את עמק הסיליקון

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים