למרבית החברות כבר יש אסטרטגיה בתחום, אך היא לא מובילה לתוצאות / אילוסטרציה: Shutterstock, namtipStudio
השיח האקלימי הגובר מתחיל אט אט לחדור גם לשכבת ההנהלה הבכירה בחברות האנרגיה והתעשייה בארה"ב. אולם הדרך עוד ארוכה עד שבחברות, שחלקן רווחיות מאוד, יכניסו את היד לכיס ויבצעו השקעות נרחבות בתחום, כך עולה מסקר שערכה פירמת הייעוץ וראיית החשבון הבינלאומית Deloitte בקרב 140 סמנכ"לי כספים.
70% מהנשאלים שייכים לחברות אנרגיה, והשאר עובדים בחברות תעשייה מובילות. מטרת הסקר הייתה להבין עד כמה הנושא של הפחתת טביעת הרגל הפחמנית בפעילותן של החברות הללו חדר בפועל לעבודתן השוטפת. לדברי אלי תדהר, שמשמש כראש מגזר אנרגיה ותעשייה ב-Deloitte ישראל, הפניית השאלות דווקא לסמנכ"לי הכספים איננה מקרית. "אלה האנשים שבסופו של דבר משמשים כ'שרי האוצר' בחברה ואם הם מעורבים בנושא, זה אומר שכבר מדובר על הוצאה כספית ושהנושא לא נשאר רק ברמה של הצהרות", הוא אומר בשיחה עם גלובס.
הממצא הראשון בסקר עשוי מעט להטעות, כשלפיו 73% מהנשאלים מסרו כי בארגונים שבהם הם עובדים קיימת כבר אסטרטגיה בתחום. עם זאת מספר נמוך מכך בהרבה מסרו שהכיוון הזה כבר מוביל לתוצאות בשטח - קרי השקעות ממש. נסביר. ישנן שלוש אסטרטגיות שונות אותן נוקטות חברות האנרגיה ליישום הפחתת הפחמן: התמקדות בהפחתת פליטות גזי חממה באופן ישיר. השנייה היא התמקדות בהפחתת פליטות ישירות ועקיפות, לדוגמה גם אצל ספקים שמפעילים רכבים מזהמים או שדרוג \ שינוי במערכות תפעול שונות.
האסטרטגיה השלישית כוללת את שני הצעדים הללו, וכן קביעת מטרות סופיות שמתמקדות בהפחתת פליטות עקיפות וישירות של כל שרשרת האספקה. לפי התוצאות, 20% מהחברות שגיבשו אסטרטגיה כלשהי בחרו במתווה ה"רזה" (אסטרטגיה ראשונה), ורק 24% בחרו בשני המתווים הראשונים. 29% מהחברות השקיעו את מירב המאמצים ופיתחו את האסטרטגיה המלאה שכוללת גם הצבת מטרות סופיות וגיבוש דרך הגעה אליהן.
טרנד או עוד דרך לרווחיות?
והנה עוד תוצאה שאולי מראה על התקדמות מסוימת, אבל כאמור לא כזו שניתן להתגאות בה. רק 17% ממנהלי הכספים חושבים שהשקעה באסטרטגיה להפחתת פחמן היא רווחית וכזו שתביא לצמיחה והקטנת עלויות. 14% מהנשאלים חושבים שמדובר ב"עלות עם רווח זניח או לא ודאי". 35% מהנשאלים חושבים שמדובר ב"הוצאה הכרחית על מנת להישאר בשוק". במילים אחרות - טרנד שחייבים להצטרף אליו בצורה כזו או אחרת, רק כדי לסמן "וי" על הנושא הסביבתי.
בהמשך לכך, 19% מהנשאלים מסרו כי בכוונתם להשקיע יותר מ-25% מתזרים המזומנים של החברה על הפחתת פליטות. 75% מסרו שהם מוכנים להוציא פחות מכך, ו-7% מהנשאלים מסרו כי הם לא יודעים כמה בכוונתם להוציא, אם בכלל על הנושא.
והנה נקודה שגם יכולה להביא לפעולה מעשית באופן מיידי. רוב מנהלי הכספים, 59%, מסרו כי היעדר הנחיות לגבי האופן שבו עליהם לפעול בנושא מהווה חסם עבורם בגיבוש אסטרטגיה והטמעת פעולות להפחתת פליטות. לדברי תדהר, כוונת הנשאלים הינה שחסר להם תמריצים, בין היתר כלכליים, מכיוון הרגולטורים בארה"ב ככאלה שיסייעו לגבש אסטרטגיה בתחום. לדבריו, מדובר בנקודה חשובה. "יש כבר אפקט מצטבר של נסיבות שגורם לתזוזה בהלך הרוח בנושא אצל חברות אנרגיה ותעשייה, והעובדה שיש 70% מהחברות שיש להן אסטרטגיה מסוימת בנושא מעידה על כך. שיערתי שהמספר יהיה נמוך יותר. מה שמניע את החברות זה גם לחץ ציבורי שמשפיע על משקיעים מוסדיים שרוצים לראות פחות חברות מזהמות בפורטפוליו שלהן. יש גם ציפייה שהרגולטור ייתן יותר תמריצים לחברות עסקיות שיפעלו להפחתת פליטות".
ועדיין, כמה זה גרינווש וכמה רציני לדעתך?
"כל מהלך לוקח זמן בעיקר בעסקים מסורתיים. העובדה היא שכיום מזהים זרימה של כסף בנושא וזה לדעתי ההבדל בין מתי אתה רק עסוק ביחסי ציבור ומתי מדובר במשהו אמיתי שהופך לחלק מהאג'נדה של החברה".