רו''ח חן שרייבר / צילום: כדיה לוי
לשכת רואי החשבון יוצאת בקריאה לאסדרת ולאכיפת הרגולציה הנוגעת לפעילות קריפטו ומסחר במטבעות דיגיטליים: נשיא הלשכה, רו"ח חן שרייבר, הודיע על הקמת ועדת מומחים שתפעל לגיבוש המלצות עבור רשויות המס והמפקח על שוק ההון ד"ר משה ברקת.
לפי עמדת הרשות, שפורסמה ב-2018, מחויבים המשקיעים במטבעות הדיגיטליים במס רווחי הון בגובה 25%, כל עוד פעילותם אינה עולה לכדי עסק. במקרה שהפעילות עולה כדי עסק יחויב העוסק במס דו שלבי כחברה או במס שולי לפי מדרגות המס ליחיד.
בשנים האחרונות, על רקע ההתעוררות בשוק המטבעות הדיגיטליים, ובייחוד הזינוק של הביטקוין, ובמקביל הצורך העז למלא את קופת המדינה החלה רשות המסים לבצע מיפוי של שוק הקריפטו בישראל, לדרוש מידע ממחזיקי ארנקים ומטבעות ולצאת למבצעי אכיפה בתחום.
במקביל נכנס לתוקף לאחרונה צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), שנועד להתמודד עם הלבנת הון ולחשוף מלביני הון, באמצעות הטלת חובה על נותני שירותי אשראי לזהות ולאמת את הפרטים של הלקוחות שלהם, ולדווח, בהתקיים תנאים מסוימים, על העברות כספיות של אותם הלקוחות.
מטרת התיקון הנוכחי לצו היא להחיל את משטר הלבנת ההון גם על נותני שירותים בנכס פיננסי, ובכך לאפשר להם לפעול כשחקנים משמעותיים נוספים בענף האשראי החוץ-בנקאי. ההגדרה של שירות בנכס פיננסי שבתיקונים לצו, כוללת את כל הפעולות בנכסים פיננסיים דרך עיסוק, שאין בהם מתן אשראי, ובכלל זה, בין היתר, גם מתן שירותים לגבי "מטבע וירטואלי", מתוך כוונה לאפשר פיקוח על שירותים פיננסיים שאינם בנכסים מוחשיים.
על רקע כניסתו לתוקף של הצו לאיסור הלבנת הון על נותני שירותים פיננסיים והתגברות השיח בנושא, אחת ההחלטות הראשונות של נשיא לשכת רואי החשבון חן שרייבר נוגעת למה שנתפס כ"תפוח האדמה הלוהט", המשפיע על מגוון נותני שירותים (חברות פינטק, נותני אשראי וחברות קריפטו), כאשר המשותף לכולם הוא הצורך במנגנון חשבונאי ומיסויי מפוקח, מסודר ושקוף. לגישת שרייבר, כניסת הצו לתוקף פותחת פתח למתן רישיון פעילות קבוע לגופים העוסקים במטבעות דיגיטליים. עם זאת, הרגולטור אחראי, הממונה על רשות שוק ההון, עדיין נמצא בתהליך בדיקה של גופי קריפטו שונים שהגישו בקשה לקבלת רישיון.
לטענת לשכת רואי החשבון, שורה של החלטות וצווים שהוצאו בשנים האחרונות, הן בידי בנק ישראל והן בידי האגף לפיקוח על שוק ההון, ניסו לקבוע גבולות גזרה ברורים ולייצר מנגנוני גילוי, אלא שבפועל, רואי חשבון רבים חוששים לקחת אחריות בנושא בשל לקונות רבות שעשויות לסכן אותם, כך שבשטח במקום שנראה פריחה של תעשיית הפינטק המקומית, אנו עדים לקיפאון מדאיג.
לדברי שרייבר, "במדינות רבות, ביניהן, קנדה, יפן וארה"ב, הבנקים מאפשרים פעילות קריפטו ללא הפרעה, לצד מערכת אכיפה מקצועית ויכולת לגבות מסים במיליארדי דולרים מרווחי קריפטו, כאשר בארה"ב אף פועלת בורסת קריפטו (קויינבייס) הנסחרת בנאסד"ק. אלא שאצלנו, למרות הכרעה מפורשת של בית המשפט העליון בישראל כבר בפברואר 2018, לפיה על הבנקים לאפשר פעילות קריפטו מפוקחת בחשבונות הלקוחות תוך ניהול הסיכון באופן מבוקר, מרבית הבנקים מסרבים לאפשר העברת כספים אל ומהחשבונות - כך שגם הטיפול במיסוי ובחשבונאות המגיע לפתחם של רואי החשבון לא זוכה למענה ראוי".
עוד הוסיף: "אנו מקבלים עשרות פניות ביום מרואי חשבון שמרגישים חשופים ושמבקשים לפעול לתיקון המצב. הגיע הזמן לקבל החלטות אמיצות. לא יעלה על הדעת שבמדינת ישראל 2021, מאות אלפי ישראלים קונים ומוכרים קריפטו באמצעות גופים בינלאומיים באמצעות כרטיסי אשראי או פלטפורמות דיגיטליות, תוך הפרת החוק (חוקי ני"ע, חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, איסור הלבנת הון ועוד) ואי דיווח לרשות המסים, כל זאת בהיעדר אכיפה מצד רשות שוק ההון ורגולטורים נוספים.
"ישראל נחשבת, ובצדק, למעצמת היי-טק, פינטק ובלוקצ'יין. מאות חברות ישראליות, חלקן מובילות ופורצות דרך בתחומן, מפתחות שירותים וטכנולוגיות שמטרתם ליצור כלים יעילים וחדשניים בתחום הפיננסים והבנקאות. אלא שמיזמי פינטק ובלוקצ'יין דורשים סביבה רגולטורית בטוחה - ולצערי כאן אנחנו בפיגור משמעותי ביחס למדינות רבות בעולם - והתוצאה היא בריחה של יזמים ישראלים רבים לחו"ל. עיסוק בכסף של 'אחרים' חייב להיות מוסדר בצורה ברורה וחד משמעית, הן על מנת לייצר ביטחון לציבור שכספו מטופל על ידי החברות השונות, והן על מנת לייצר ודאות אצל היזמים כי הם פועלים כדין. על כן דרושה רגולציה, שגם תדע לתת מענה מראש לשאלות שונות של היזמים (Pre ruling ).
"רואי חשבון רבים שבקיאים בתחום ושעימם שוחחנו, סיפרו על חוסר ודאות וחשש לפעול עבור לקוחותיהם כדי לא להיות חשופים בעצמם. הגיע הזמן לעשות סוף ללקונה הזו ולהסדיר את הזירה החשובה הזו".