גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מטוס אל על בנתב''ג / צילום: מיכל רז חיימוביץ'

על הערת עסק חי שמעתם? תקן ביקורת מספר 570 של לשכת רואי חשבון בישראל קובע בסעיף 18 כי אם הגיע המבקר למסקנה שקיימים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומו של הגוף המבוקר כעסק חי, יוסיף פיסקה, בסוף דוח רואה החשבון המבקר, בה הוא יפנה תשומת לב לביאורים בדוחות הכספיים המתארים את העניינים" ואכן משרד רואי החשבון של אל על  (Deloitte) עשה כמתבקש וציין בדוח המבקר "למרות השלמת קבלת המימון מהמדינה והחתימה על הסכם הסיוע הנוסף מהמדינה, היות ויכולת החברה לעמוד בכל התחייבויותיה הפיננסיות תלויה בקיומם של אירועים שאינם בשליטה מלאה של החברה ואשר אינם וודאיים והינם הכרחיים על מנת לאפשר לחברה להתמודד עם השלכות משבר הקורונה, נכון למועד אישור הדוחות הכספיים קיימים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כעסק חי".

אני שואל, מה הטעם בהערת עסק חי, אם ברור שאין שום סיכוי שהיא תתממש? יקום מי שחושב שאל על תסגור את שעריה כתוצאה מאי עמידה באמות מידה פיננסיות. הרבה לפני משבר הקורונה אל על לא הצטיינה מבחינה פיננסית ולראיה יתרת העודפים השלילית של החברה שעמדה על 247 מיליון דולר בתום שנת 2019 כאשר את השנים 2018 ו- 2019 סיימה עם הפסד נקי של 52 ו- 59 מיליון דולר בהתאמה ועם יחס שוטף של פחות מ- 0.5 ומנוף פיננסי בספרות כפולות ולמי ששכח מדובר היה בשנות שיא בתיירות ובענף התעופה. אי אפשר להאשים רק את הקורונה במצבה המקרטע ממילא של חברת התעופה "הלאומית".

למה הערת עסק החי מיותרת באל על? ביום 18 במרץ 2021 חתמה אל על הסכם עם מדינת ישראל. במסגרת ההסכם, התחייבה אל על לבצע הנפקת הון מניות, אופציות או תמהיל של השניים עד ליום 31 ביולי 2021 בהיקף של לפחות 105 מיליון דולר, כאשר בעלת השליטה בחברה התחייבה להשתתף בהנפקה בהיקף של לפחות 43 מיליון דולר ואי עמידה בהתחייבות זו תחשב כהפרה יסודית של ההסכם. לאור השינויים בסביבה העסקית והשפעות זן הדלתא, פנתה אל על למשרד האוצר בבקשה לדחות את ההנפקה ולא לבצעה עד התאריך הנקוב בהסכם. אני מזכיר למי ששכח כי על פי ההסכם אי ביצוע ההנפקה במועד שנקבע מהווה הפרה יסודית של ההסכם, ועל זה נאמר... אז מה? המדינה הסכימה ברוב טובה לדחות את ההנפקה ללא יאוחר מיום 19 בספטמבר 2022.

ולמה ישמשו כספי ההנפקה? האם לתשלום לספקים, לשדרוג צי המטוסים או לשיפור חווית השירות ללקוח? החברה מציינת בדו"ח הדירקטוריון לתום הרבעון השלישי של שנת 2021 כי "בכוונת החברה לבצע גיוסי הון בהיקף של כ- 105 מיליון דולר אשר בחלקם עשויים לשמש לפירעון הלוואות הבעלים. אתם מבינים? כספי ההנפקה יושבו לבעלי השליטה, שחלק ניכר מהכסף שהזרימו היה בצורת הלוואת בעלים, וכמו שאנו יודעים, הלוואות צריך להחזיר למלווה, אך עובדים (כך מסתבר על פי ההסכם עם המדינה) לא חובה להחזיר לעבודה.

אז בשביל מה ההצגה? אל על לא נמצאת בסכנה להמשך קיומה כעסק חי, כי המדינה לא תיתן לה לעולם לקרוס. גם אם ישנם תנאים, שאי עמידה בהם מהווה הפרה יסודית של ההסכם, תבקש אל על בקלילות דחייה והכל יבוא על מקומו בשלום. פעם היו אומרים על קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א שזאת קבוצה שיש לה מדינה, כך גם ניתן להגיד על אל על. כל מדינה חייבת חברת תעופה (גם אם היא לא לאומית) שתמשיך לטוס למדינה בכל מצב ובכל תנאי, מבצע שומר החומות וסגירת השמיים בתחילת משבר הקורונה הוכיחו זאת מעל כל ספק. עושים אל על ומעבר? אני טוען שאין ממש צורך בכך. אל על פה כדי להישאר, אפילו אם המספרים בדוחות הכספיים שלה יעידו אחרת ותאמינו לי הם כבר שנים מעידים אחרת, כל כך מעידים, שאף חברה עסקית אחרת לא הייתה ממשיכה להתקיים אפילו דקה אחת נוספת עם מספרים שכאלה, אז איך אומרים באל על? שיהיה לכולם טיסה נעימה.

הכותב הוא חוקר וראש תחום החשבונאות הניהולית בבית הספר לחשבונאות, המסלול האקדמי המכללה למינהל