גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההייטק הישראלי לא נקי מהתערבות ממשלתית, אך הצלחתו לא קשורה לכך

מלחמת הקרדיטים על הצלחת ענף ההייטק הישראלי נמצאת בעיצומה: האם הענף מצליח בזכות הטבות כאלו או אחרות שקיבל מהמדינה, או שאי ההתערבות שלה היא שאיפשרה את השגשוג ● בהשוואה לתחומים אחרים, קשה להתעלם מההתערבות הממשלתית המינימלית לעומת ההצלחה העולמית האדירה

הייטק ישראלי / אילוסטרציה: Shutterstock
הייטק ישראלי / אילוסטרציה: Shutterstock

הצלחת ההייטק בישראל עושה רושם של עובדה מוגמרת. גם אם חלק ניכר מההשקעות יתבררו כ"בועה", התעשייה תצמח שנית כפי שכבר עשתה בעבר. זה הוביל למעין "קרב קרדיטים" במסגרתו תומכי מעורבות ממשלתית שואפים להצביע על התפקיד של הממשלה בצמיחת ההייטק, ותומכי השוק החופשי מעדיפים להדגיש את החירות הרגולטורית האדירה שניתנה להייטק.

אני שייך לקבוצה השנייה, ובעיני ההייטק חייב את עיקר הצלחתו לכך שממשלות ישראל לדורותיהן החליטו לא להתערב בענף ולאפשר לו לצמוח בזכות תכנון פרטי, השקעות פרטיות ורווח פרטי.

הטענות לטובת ההתערבות הממשלתית מתחלקות, בערך, לשתיים: האחת אומרת שהממשלה סייעה להייטק בזכות תוכניות השקעה ממשלתיות, סבסודים ועידוד מכוון. השנייה אומרת שההייטק צמח ב"חממת 8200", כלומר בזכות השקעה צבאית. זה כמובן מהדהד את הטענה הרחבה יותר, שרבות מהטכנולוגיות שאנחנו משתמשים בהן, מקורן הקדום בהשקעה צבאית ולא ביוזמה פרטית.

הסיוע שקיבלו התעשיות האחרות

נתחיל מהתוכניות הממשלתיות שנעשו בכוונה. באופן כללי, אין ענף אחד במשק הישראלי, בעבר ובהווה, שלא היה ניסיון ממשלתי לסייע לו. דמיינו למשל שלא ההייטק היה הופך להצלחה עולמית מסחררת בישראל, אלא דווקא תעשייה כבדה כלשהי. אז היו אומרים: הנה! בזכות ההשקעה הממשלתית הענף מצליח. והאמת היא שבמקרה כזה היה לטוענים הרבה יותר קייס, מכיוון שממשלות ישראל השקיעו בתעשייה הכבדה פי כמה מאשר בהייטק: בהטבות מס נרחבות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, בהקצאת מקומות יעודיים (כולל מועצות תעשייתיות בשליטתם!), בקרן לחילוץ מפעלים במצוקה ובכלל בעידוד ממשלתי נרחב מקום המדינה ועד היום.

זאת מתוך אידאולוגיה לחסל את התעשייה הפיננסית ה"גלותית" לטובת תעשייה "יצרנית". הממשלה לא הייתה יכולה אפילו לדמיין שעיקר היצוא של ישראל יהיה שירותי טכנולוגיה.

למעשה, לתקופה מסוימת היה נדמה שההשקעה בתעשייה משתלמת: חברת "טבע" שקיבלה הטבות ענק ייצאה תרופות, העסיקה עובדים בפריפריה ונדמתה כסמל ההצלחה הישראלית. אלא שמסתבר ש"טבע" הייתה בעיקר בלון: היא איבדה 80% משוויה בין 2016 ל-2017, ולא הצליחה להתאושש מהמשבר.

לא רק זה, לא ראינו שאת "טבע" החליפו עשרות חברות אחרות שהפכו בתורן להצלחה עולמית מסחררת. זה בדיוק מה שקרה בהייטק הישראלי אחרי משבר הדוט קום, בלי שום תכנון או הכוונה ממשלתית. זאת בניגוד לתעשייה הכבדה, שהושקע בה הרבה יותר.

ספציפית, בשנות ה-90, שהיוו את ראשית צמיחת ההייטק, הסיוע להייטק דרך המדען הראשי עמד על מאות מיליונים, ולתעשייה הכבדה - על מיליארדים. אם זה היה הופך את ישראל למעצמת תעשייה כבדה, הייתי אומר בבירור - האסטרטגיה הממשלתית הייתה הצלחה כבירה.

אלא שדווקא לא הילד הבכור אלא הילד הצעיר הוא זה שהצליח. למעשה, דמיינו רגע שבמקום חוק עידוד השקעות הון שנותן הטבות מס מסחררות לחברות ספציפיות, היינו מורידים את מס חברות בישראל ל-15% לכולם.

כך, ההייטק הישראלי היה במקום אפילו טוב יותר ממה שהוא היום. אפילו תוכנית "יוזמה" המפורסמת לא התבססה על תכנון ממשלתי, אלא על סבסוד השקעות של קרנות הון סיכון לפי בחירתן. והדבר הגדול ביותר - כאשר התוכנית הפכה ללא רלוונטית, היא בוטלה. אין הרבה דוגמאות כאלה.

צה"ל משקיע בביטחון, לא בהייטק

וכאן אנחנו מגיעים לטענה השנייה, לגבי הסיוע הצבאי. גם כאן, צה"ל משקיע ומכשיר כוח אדם בתחומים נרחבים מאוד, ואילו כל אחד אחר מהם היה מצליח בצורה כל כך ניכרת - מייד היו קמים חובבי ההתערבות הממשלתית, טופחים על חזה-עצמם, ומכריזים שהכל בזכות ההשקעה הצבאית.

בכך, מדובר בטיעון בלתי ניתן להבסה - לא משנה מה יצליח ובזכות מה, תימצא ההשקעה הצבאית האזרחית שאפשר לתת לה מדליה על כך.

בכל מקרה, מה שחשוב לזכור לגבי השקעה צבאית זה שהיא נועדת לצרכים צבאיים. אין אף ענף טכנולוגי שנפתח בצה"ל מתוך מחשבה על השלכותיו העתידיות על תעשיית ההייטק האזרחית. הכל נעשה מתוך מחשבה על הצרכים המבצעיים והאיומים הביטחוניים שישראל נדרשת להם.

כך שגם אם צודקים מי שאומרים שההייטק הישראלי צמח בזכות צה"ל, הרי גילינו שההשקעה הממשלתית הטובה ביותר היא זו שנעשתה בטעות, לצרכים אחרים לחלוטין. זו לא טענה לטובת השקעה ממשלתית, אלא בעיקר לטובת המשך המצב הקיים של השקעה באתגרים הביטחוניים של ישראל. אם תצא מזה אחר כך תעשייה אזרחית? עוד יותר טוב.

אלא שגם הטיעון הזה חלש למדי, בהתחשב בכך שעיקר צמיחת ההייטק התרחשה דווקא כאשר הצבא והתעשיות הביטחוניות כמעסיק דומיננטי ומשקיע ראשי נסוגו. בין שנת 1990 ל-2000, ההוצאה הביטחונית כשיעור מהתוצר צנחה מ-10% ל-5.8%. זו כנראה הייתה התקופה בה ההוצאות הביטחוניות הצטמצמו בצורה הניכרת ביותר, ולהשוואה, ההוצאה הביטחונית היום (20 שנה אח"כ) עומדת על 4.4% מהתוצר.

כלומר, דווקא כשהנוכחות הצבאית הצטמצמה, תעשיית ההייטק החלה לפרוח. ענף הביטחון שאב לתוכו כמויות אדירות של כוח אדם מוכשר, ורק כשזה השתחרר לשוק הפרטי - היינו עדים לזינוק האדיר בתעשיית ההייטק בישראל.

תמיד אפשר לטעון שכוח האדם המוכשר הוכשר בענפי הביטחון והוא חייב להם את הצלחתו, אבל זה מתעלם מהעלות האלטנרנטיבית - אולי אותן שנות ניסיון בשוק הפרטי היו מניבות תוצאות דומות, או אפילו טובות יותר? כמובן שאי אפשר לדעת, וכל טיעון לכאן או לכאן הוא בגדר ספקולציה. מה שאנחנו יודעים בוודאות, הוא שכאשר השוק הפרטי הצליח "להניח את ידו" על אותם אנשים, התעשייה פרחה.

השוק הפרטי ניצח, בענק

אבל כל אלו בסך הכל טיעוני נגד לטיעונים בדבר המעורבות הממשלתית כגורם שהזניק את תעשיית ההייטק. אני טענתי משהו גדול הרבה יותר - שדווקא חוסר המעורבות הממשלתית הוא זה שאפשר לתעשיית ההייטק לצמוח.

כאן צריך להסתכל לא על מה שיש, אלא על מה שאין. בהייטק, בניגוד לענפים רבים אחרים במשק, יש מעט מאוד (עד כדי אפס) רגולציה. אין רישיון לעסוק במקצוע, וכל אחד יכול להיכנס לתעשייה בלי אף גילדה. אין מגבלה על מכירה לחברות זרות, אין מגבלות שכר ביזאריות כמו בחברות פיננסיות (ידעתם שישראל היא המדינה היחידה בעולם שמטילה כאלה?) ואין מגבלות ביטחוניות על העסקה של יוצאי צבא בניגוד למקומות אחרים במגזר הציבורי.

אין ספק בעיני שהממשלה הייתה רוצה לשלוט יותר על התחום, ומכון התקנים בוודאי רעב לקבוע סטנדרטים לארכיטקטורה של תוכנה. אבל מכיוון שהתחום טכנולוגי, מורכב ומתפתח במהירות שיא - הפקידים והפוליטיקאים פשוט לא מספיקים להתערב ו"לתכנן" בצורה הרסנית. השוק הפרטי ניצח, בענק.

בעוד קשה להכחיש שהייתה הוצאה ממשלתית בתחום הטכנולוגי, במגוון אפיקים - זה נכון עבור כמעט כל ענף ותעשייה שנבחר. אבל דווקא ההייטק הפך למה שהוא, וענפים שהושקע בהם הרבה יותר - דווקא לא. השאלה המשמעותית והמרכזית היא במה שונה ההייטק מענפים אחרים בכלכלה הישראלית, וכאן בדיוק נכנסת ההסתמכות האדירה על השוק החופשי: בתכנון, בהשקעה, במימון, ברווחים ובלקוחות.

אי אפשר להגיד שההייטק "טהור" מהתערבות ומימון ממשלתי, כי בעולם של היום מילולית אין דבר כזה. אבל ביחס לתחומים אחרים, קשה להכחיש את ההצלחה של ההתערבות הממשלתית המדודה והזהירה והחופש שנתנו להייטק להמציא, ליזום וליצור.

עוד כתבות

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

המערכת שמאחורי עסקת הענק של רפאל, ולמה היא לא ממש פועלת בישראל?

רומניה תרכוש את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל, בעסקה בשווי של כ־2.2 מיליארד דולר ● העובדה שמכירתה לא דורשת אישור אמריקאי, לצד התאמתה לאיומים מתמרנים כמו מל"טים וטילים בליסטיים, הופכת אותה למבוקשת במיוחד בשוק הביטחוני הנוכחי

אילוסטרציה: Shutterstock

פסק הדין החדש שכל זוג נשוי צריך להכיר. וההשלכות

בית המשפט העליון קבע השבוע באופן תקדימי כי ניתן לחלק בין בני זוג המתגרשים גם נכס שהיה שייך לאחד מהם לפני הנישואים ● כל מה שכדאי לדעת על הסכסוך שמאחורי ההלכה החדשה, ההשלכות וגם - למה מעכשיו "חייבים לעשות הסכם ממון"

טראמפ שולח לישראל מערכת נשק בשווי חצי מיליארד דולר

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: ארה"ב תמכור לישראל מערכת להנחיית פצצות, בוול סטריט ג'ורנל טוענים שגם דחייה של חודש בתוכנית הגרעין האיראנית משמעותית ואיך השפיעה המערכת מול איראן על ענף התעופה ● כותרות העיתונים בעולם

פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan

המיקום האופטימלי של הממ"ד: חיצוני, בניגוד לכיוון הטילים

בעקבות המלחמה עם איראן - יש שטוענים, כי אולי הממ"דים אולי הגנו על יושביהם, אך לא במידה מספקת ● המהנדס ד"ר בני ברוש: "מה שקיבלנו עד עכשיו, רקטות וטילים קטנים מעזה ומלבנון - היה נמוך יותר מרמת המוכנות של הממ"דים" ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

תקיפות צה''ל ברחבי איראן / צילום: Reuters, SOCIAL MEDIA

סיפקו מפת מודיעין עשירה: הלווינים הכינו את מכת הפתיחה באיראן

המראות של האיראנים מצלמים מל"טים בשמי טהרן שיקפו במהלך המערכה סיטואציה שבה צה"ל, במידה כזו או אחרת, הפך את איראן לרצועת עזה ● כעת משרד הביטחון חושף את הנתונים שהובילו לשליטה של צה"ל בשמי איראן

מטוס F-15 של חיל האוויר האמריקאי / צילום: Reuters, Mark Cosgrove

מערכת ישראלית תשמש את הצבא האמריקאי

לגלובס נודע כי מערכת של חברת TSG הישראלית תוטמע בצבא האמריקאי, כחלק מעסקה בגובה מאות אלפי דולרים

נזק כתוצאה מהמטח מאיראן / צילום: כב''ה

פתרון לבירוקרטיה ולמאבקי הדיירים? הממשלה שוקלת לקנות את הדירות ההרוסות

על פי הערכות, קיימות כיום כ-3,000 משפחות שביתן נהרס כליל בעקבות המלחמה, וכי ייקח שנים עד שישוקמו או שבתים אחרים יוקמו במקומם ● משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון, רשות המסים והתאחדות הקבלנים, הודיעו על מסלול שיסייע לתושבים בהתנהלות מול הרשויות, במסגרתו כל התהליך ינוהל על ידי המדינה, לרבות מימון, פיקוח וביצוע

מטוסים בנתב''ג / צילום: Shutterstock, Dmitry Pistrov

חברות התעופה מבקשות פטור רטרואקטיבי על הטיסות שבוטלו, איך זה ישפיע עליכם?

חברות התעופה פנו בבקשה דחופה להעניק להם פטור רטרואקטיבי מחובת מתן הטבות לנוסעים שטיסותיהם בוטלו או שונו בעקבות מבצע "עם כלביא" ● במקביל, אלפי ישראלים כבר תובעים את חברות התעופה על הפרת זכויותיהם במהלך תקופת המבצע ● נראה כי בחברות התעופה מנסים לדחוף לשינויים רגולטוריים כדי להימנע מתביעות הענק ● ומה קבעו בתי המשפט במשברי תעופה עולמיים?

בניין מערכת וואלה בתל אביב / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

גל העזיבות בוואלה נמשך: סגן העורך דוד רוזנטל עוזב אחרי חודשיים בתפקיד

התפקיד הבא של רוזנטל: עורך אתר "ישראל היום" ● בוואלה הודיעו כי ליאת להב תחליף את רוזנטל ותמונה לסגנית העורך הראשי ● לאחרונה עזבו את וואלה גם סגן העורך צחי קומה, המנכ"ל עידן אלרום והפרשן המדיני ברק רביד

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; טסלה ואנבידיה ירדו ומשכו את נאסד"ק למטה

נאסד"ק ירד ב-0.8% ● תשואות האג"ח האמריקאיות טיפסו לאחר שפאוול אמר שלולא מלחמת הסחר, הריבית בארה"ב הייתה יורדת ● נעילה מעורבת באירופה ● הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים • S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות • גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

מבנה נטוש בחיפה / צילום: תמר מצפי

בחיפה יש כ-700 בניינים נטושים. לעירייה יש יוזמה להשמיש אותם

בחיפה יש כ-700 בניינים נטושים, הגורעים מהכנסות הארנונה כ־33 מיליון שקל בשנה ● כעת בעירייה נוקטים במספר צעדים להילחם בתופעה, בין היתר בעירייה יסייעו בקידום תוכניות או היתרי בנייה, כמו גם קידום חקיקה על פיה יחויבו בעלי הנכסים לשלם עליהם ארנונה לאחר 3 שנים

טקס זיכרון ל-45 ההרוגים באסון מירון / צילום: ap, Oded Balilty

פשרה: משפחות נספים באסון מירון יפוצו בכ-2 מיליון שקל

המדינה הגיעה להסכם ולפיו תשלם בשלב הראשון את הסכומים למשפחות הנספים מתחת לגיל 24 – בנוסף לכ-500 אלף שקל ששולמו למשפחות כמקדמה ● יימשכו המגעים לגבי פיצוי למשפחות נוספות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום לע''מ

ראש הממשלה ביטל דיון בהקמת שדה תעופה ברמת דוד

המועצה הארצית לתכנון ובניה לא תדון היום בהקמת שדה התעופה ברמת דוד שבעמק יזרעאל והליכי התכנון יעוכבו ● הביטול מגיע אחרי שסגן השר אלמוג כהן התפטר מהממשלה במחאה על התכנון לקדם שדה תעופה בצפון ולא בדרום

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ושרת האוצר רייצ'ל ריבס / צילום: ap, POOL

הטבת מס בת 200 שנה בוטלה והמיליונרים נוטשים את בריטניה

כ־16 אלף מיליונרים זרים עזבו את בריטניה מאז תחילת השנה, בעקבות ביטול הטבת המס בת 200 שנה שפטרה אותם מתשלום על הכנסות מחוץ למדינה ● כעת שרת האוצר רייצ'ל ריבס שוקלת לצמצם את הרפורמה - שהייתה הבטחת בחירות מרכזית של מפלגת הלייבור

עידן דוד / איור: גיל ג'יבלי

השר אמסלם מקדם: מנכ"ל עיריית אשקלון לשעבר ימונה ליו"ר נתיבי איילון

עידן דוד יהיה אחראי במסגרת תפקידו על תקציב של כ־3 מיליארד שקל ● בענף יש מי שכבר מרימים גבה על המינוי, בשל חוסר הניסיון שלו בתחום

אילון מאסק / צילום: Shutterstock

ניסיון לחזור למירוץ ה-AI: גיוס הענק של של אילון מאסק

בנק ההשקעות מורגן סטנלי הודיע כי סטארט-אפ הבינה המלאכותית xAI, שלפי מאסק, שוויו מוערך בכ-80 מיליארד דולר, גייס 10 מיליארד דולר בחוב ובמניות ● גיוס ההון יאפשר לחברה לקדם את מודל ה-AI של החברה, Grok, ולהשיג יתרון מול המתחרות שלה, OpenAI ו-Anthropic

מטוס AIR ONE מאויש של חברת AIR / צילום: חברת AIR

השחקנית הישראלית שמנסה לרכוש מעמד בשוק הכטב"מים

יצרנית כלי הטייס האוויריים החשמליים AIR צפויה לפתוח מתקן ייצור בכפר יונה, בהשקעה של מיליוני שקלים ● השחקן בר ברימר משיק מותג אופנת גברים חדש בשם CABO, יחד עם קבוצת משקיעים ● והפדרציה היהודית של ניו יורק העניקה סיוע בהיקף של 200 אלף שקל לאלמנות צה"ל ● אירועים ומינויים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

המניה הלוהטת שחזרה לככב בוול סטריט, והמניות שאכזבו בת"א

האופטימיות ביחס להסכמי הסחר והמערכה הקצרה עם איראן צבעו את המסכים בבורסה בתל אביב ובוול סטריט בירוק במהלך החודש החולף ● סקטור השבבים ובעיקר מניית אנבידיה הובילו את העליות, מי אכזבו והאם הראלי יימשך?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: ap, Tsafrir Abayov

בעקבות רפורמת הנשק של בן גביר: כמות התלונות על המשרד לביטחון לאומי גדלו פי 6

רפורמת הנשק של השר בן גביר הביאה לגל של 370 אלף בקשת לרישיון נשק מתחילת המלחמה, שהביאה לעומס בירוקרטי יוצא דופן ● 1,436 תלונות על המשרד לביטחון לאומי הוגשו בשנה החולפת, לעומת 226 תלונות בלבד בשנה שעברה ● רבות מהתלונות הן של חיילים בחזית שלא הצליחו להוציא רישיון נשק אזרחי

היזם בני לנדא / צילום: איל יצהר

הוא חתום על אחד האקזיטים המדהימים בתולדות ישראל אבל 4 חברות שלו כבר נקלעו לקשיים. למה זה קורה?

בני לנדא נחשב לאחד מהיזמים הבולטים בישראל, בין היתר, בזכות האקזיט המדהים של אינדיגו ואלף פטנטים שרשם ● אך לפחות ארבע חברות המקושרות אליו נקלעו לקשיים - בשל פיתוחים יקרים, קצב חדירה איטי לשוק, תלות במשקיעים אירופים והשלכות המלחמה ● האם מדובר בצירוף מקרים מצער, או בכשל מובנה במודל?