גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההייטק הישראלי לא נקי מהתערבות ממשלתית, אך הצלחתו לא קשורה לכך

מלחמת הקרדיטים על הצלחת ענף ההייטק הישראלי נמצאת בעיצומה: האם הענף מצליח בזכות הטבות כאלו או אחרות שקיבל מהמדינה, או שאי ההתערבות שלה היא שאיפשרה את השגשוג ● בהשוואה לתחומים אחרים, קשה להתעלם מההתערבות הממשלתית המינימלית לעומת ההצלחה העולמית האדירה

הייטק ישראלי / אילוסטרציה: Shutterstock
הייטק ישראלי / אילוסטרציה: Shutterstock

הצלחת ההייטק בישראל עושה רושם של עובדה מוגמרת. גם אם חלק ניכר מההשקעות יתבררו כ"בועה", התעשייה תצמח שנית כפי שכבר עשתה בעבר. זה הוביל למעין "קרב קרדיטים" במסגרתו תומכי מעורבות ממשלתית שואפים להצביע על התפקיד של הממשלה בצמיחת ההייטק, ותומכי השוק החופשי מעדיפים להדגיש את החירות הרגולטורית האדירה שניתנה להייטק.

אני שייך לקבוצה השנייה, ובעיני ההייטק חייב את עיקר הצלחתו לכך שממשלות ישראל לדורותיהן החליטו לא להתערב בענף ולאפשר לו לצמוח בזכות תכנון פרטי, השקעות פרטיות ורווח פרטי.

הטענות לטובת ההתערבות הממשלתית מתחלקות, בערך, לשתיים: האחת אומרת שהממשלה סייעה להייטק בזכות תוכניות השקעה ממשלתיות, סבסודים ועידוד מכוון. השנייה אומרת שההייטק צמח ב"חממת 8200", כלומר בזכות השקעה צבאית. זה כמובן מהדהד את הטענה הרחבה יותר, שרבות מהטכנולוגיות שאנחנו משתמשים בהן, מקורן הקדום בהשקעה צבאית ולא ביוזמה פרטית.

הסיוע שקיבלו התעשיות האחרות

נתחיל מהתוכניות הממשלתיות שנעשו בכוונה. באופן כללי, אין ענף אחד במשק הישראלי, בעבר ובהווה, שלא היה ניסיון ממשלתי לסייע לו. דמיינו למשל שלא ההייטק היה הופך להצלחה עולמית מסחררת בישראל, אלא דווקא תעשייה כבדה כלשהי. אז היו אומרים: הנה! בזכות ההשקעה הממשלתית הענף מצליח. והאמת היא שבמקרה כזה היה לטוענים הרבה יותר קייס, מכיוון שממשלות ישראל השקיעו בתעשייה הכבדה פי כמה מאשר בהייטק: בהטבות מס נרחבות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, בהקצאת מקומות יעודיים (כולל מועצות תעשייתיות בשליטתם!), בקרן לחילוץ מפעלים במצוקה ובכלל בעידוד ממשלתי נרחב מקום המדינה ועד היום.

זאת מתוך אידאולוגיה לחסל את התעשייה הפיננסית ה"גלותית" לטובת תעשייה "יצרנית". הממשלה לא הייתה יכולה אפילו לדמיין שעיקר היצוא של ישראל יהיה שירותי טכנולוגיה.

למעשה, לתקופה מסוימת היה נדמה שההשקעה בתעשייה משתלמת: חברת "טבע" שקיבלה הטבות ענק ייצאה תרופות, העסיקה עובדים בפריפריה ונדמתה כסמל ההצלחה הישראלית. אלא שמסתבר ש"טבע" הייתה בעיקר בלון: היא איבדה 80% משוויה בין 2016 ל-2017, ולא הצליחה להתאושש מהמשבר.

לא רק זה, לא ראינו שאת "טבע" החליפו עשרות חברות אחרות שהפכו בתורן להצלחה עולמית מסחררת. זה בדיוק מה שקרה בהייטק הישראלי אחרי משבר הדוט קום, בלי שום תכנון או הכוונה ממשלתית. זאת בניגוד לתעשייה הכבדה, שהושקע בה הרבה יותר.

ספציפית, בשנות ה-90, שהיוו את ראשית צמיחת ההייטק, הסיוע להייטק דרך המדען הראשי עמד על מאות מיליונים, ולתעשייה הכבדה - על מיליארדים. אם זה היה הופך את ישראל למעצמת תעשייה כבדה, הייתי אומר בבירור - האסטרטגיה הממשלתית הייתה הצלחה כבירה.

אלא שדווקא לא הילד הבכור אלא הילד הצעיר הוא זה שהצליח. למעשה, דמיינו רגע שבמקום חוק עידוד השקעות הון שנותן הטבות מס מסחררות לחברות ספציפיות, היינו מורידים את מס חברות בישראל ל-15% לכולם.

כך, ההייטק הישראלי היה במקום אפילו טוב יותר ממה שהוא היום. אפילו תוכנית "יוזמה" המפורסמת לא התבססה על תכנון ממשלתי, אלא על סבסוד השקעות של קרנות הון סיכון לפי בחירתן. והדבר הגדול ביותר - כאשר התוכנית הפכה ללא רלוונטית, היא בוטלה. אין הרבה דוגמאות כאלה.

צה"ל משקיע בביטחון, לא בהייטק

וכאן אנחנו מגיעים לטענה השנייה, לגבי הסיוע הצבאי. גם כאן, צה"ל משקיע ומכשיר כוח אדם בתחומים נרחבים מאוד, ואילו כל אחד אחר מהם היה מצליח בצורה כל כך ניכרת - מייד היו קמים חובבי ההתערבות הממשלתית, טופחים על חזה-עצמם, ומכריזים שהכל בזכות ההשקעה הצבאית.

בכך, מדובר בטיעון בלתי ניתן להבסה - לא משנה מה יצליח ובזכות מה, תימצא ההשקעה הצבאית האזרחית שאפשר לתת לה מדליה על כך.

בכל מקרה, מה שחשוב לזכור לגבי השקעה צבאית זה שהיא נועדת לצרכים צבאיים. אין אף ענף טכנולוגי שנפתח בצה"ל מתוך מחשבה על השלכותיו העתידיות על תעשיית ההייטק האזרחית. הכל נעשה מתוך מחשבה על הצרכים המבצעיים והאיומים הביטחוניים שישראל נדרשת להם.

כך שגם אם צודקים מי שאומרים שההייטק הישראלי צמח בזכות צה"ל, הרי גילינו שההשקעה הממשלתית הטובה ביותר היא זו שנעשתה בטעות, לצרכים אחרים לחלוטין. זו לא טענה לטובת השקעה ממשלתית, אלא בעיקר לטובת המשך המצב הקיים של השקעה באתגרים הביטחוניים של ישראל. אם תצא מזה אחר כך תעשייה אזרחית? עוד יותר טוב.

אלא שגם הטיעון הזה חלש למדי, בהתחשב בכך שעיקר צמיחת ההייטק התרחשה דווקא כאשר הצבא והתעשיות הביטחוניות כמעסיק דומיננטי ומשקיע ראשי נסוגו. בין שנת 1990 ל-2000, ההוצאה הביטחונית כשיעור מהתוצר צנחה מ-10% ל-5.8%. זו כנראה הייתה התקופה בה ההוצאות הביטחוניות הצטמצמו בצורה הניכרת ביותר, ולהשוואה, ההוצאה הביטחונית היום (20 שנה אח"כ) עומדת על 4.4% מהתוצר.

כלומר, דווקא כשהנוכחות הצבאית הצטמצמה, תעשיית ההייטק החלה לפרוח. ענף הביטחון שאב לתוכו כמויות אדירות של כוח אדם מוכשר, ורק כשזה השתחרר לשוק הפרטי - היינו עדים לזינוק האדיר בתעשיית ההייטק בישראל.

תמיד אפשר לטעון שכוח האדם המוכשר הוכשר בענפי הביטחון והוא חייב להם את הצלחתו, אבל זה מתעלם מהעלות האלטנרנטיבית - אולי אותן שנות ניסיון בשוק הפרטי היו מניבות תוצאות דומות, או אפילו טובות יותר? כמובן שאי אפשר לדעת, וכל טיעון לכאן או לכאן הוא בגדר ספקולציה. מה שאנחנו יודעים בוודאות, הוא שכאשר השוק הפרטי הצליח "להניח את ידו" על אותם אנשים, התעשייה פרחה.

השוק הפרטי ניצח, בענק

אבל כל אלו בסך הכל טיעוני נגד לטיעונים בדבר המעורבות הממשלתית כגורם שהזניק את תעשיית ההייטק. אני טענתי משהו גדול הרבה יותר - שדווקא חוסר המעורבות הממשלתית הוא זה שאפשר לתעשיית ההייטק לצמוח.

כאן צריך להסתכל לא על מה שיש, אלא על מה שאין. בהייטק, בניגוד לענפים רבים אחרים במשק, יש מעט מאוד (עד כדי אפס) רגולציה. אין רישיון לעסוק במקצוע, וכל אחד יכול להיכנס לתעשייה בלי אף גילדה. אין מגבלה על מכירה לחברות זרות, אין מגבלות שכר ביזאריות כמו בחברות פיננסיות (ידעתם שישראל היא המדינה היחידה בעולם שמטילה כאלה?) ואין מגבלות ביטחוניות על העסקה של יוצאי צבא בניגוד למקומות אחרים במגזר הציבורי.

אין ספק בעיני שהממשלה הייתה רוצה לשלוט יותר על התחום, ומכון התקנים בוודאי רעב לקבוע סטנדרטים לארכיטקטורה של תוכנה. אבל מכיוון שהתחום טכנולוגי, מורכב ומתפתח במהירות שיא - הפקידים והפוליטיקאים פשוט לא מספיקים להתערב ו"לתכנן" בצורה הרסנית. השוק הפרטי ניצח, בענק.

בעוד קשה להכחיש שהייתה הוצאה ממשלתית בתחום הטכנולוגי, במגוון אפיקים - זה נכון עבור כמעט כל ענף ותעשייה שנבחר. אבל דווקא ההייטק הפך למה שהוא, וענפים שהושקע בהם הרבה יותר - דווקא לא. השאלה המשמעותית והמרכזית היא במה שונה ההייטק מענפים אחרים בכלכלה הישראלית, וכאן בדיוק נכנסת ההסתמכות האדירה על השוק החופשי: בתכנון, בהשקעה, במימון, ברווחים ובלקוחות.

אי אפשר להגיד שההייטק "טהור" מהתערבות ומימון ממשלתי, כי בעולם של היום מילולית אין דבר כזה. אבל ביחס לתחומים אחרים, קשה להכחיש את ההצלחה של ההתערבות הממשלתית המדודה והזהירה והחופש שנתנו להייטק להמציא, ליזום וליצור.

עוד כתבות

נמרוד בורוביץ / צילום: סיון פרג'

מנסה שוב: כנפיים מבקשת לתגמל בן למשפחת בורוביץ ב-850 אלף שקל בשנה

קבוצת כנפיים מבקשת לאשר את תנאיו של נמרוד בורוביץ כמנהל עסקים ראשי של חברת תעופה קפריסאית שרכשה, זמן קצר לאחר שירדה מהפרק השקעה בחברת מויה תיירות של יריב מוזס-בורוביץ

דובי קוטב / צילום: Shutterstock

מה צבע עורו של דב הקוטב ולמה נחגג יום פו הדב דווקא ב-18 בינואר?

איך קשור רוצחו של רוברט קנדי לישראל ומי האכיל את המגפיים שלו במרק? ● הטריוויה השבועית

מחקר אחד בשבוע. שולחים לעובדים מיילים מחוץ לשעות העבודה? / צילום: Shutterstock

שולחים לעובדים מיילים מחוץ לשעות העבודה? כך תעשו זאת בלי להלחיץ אותם

שלל האמצעים הדיגיטליים לתקשורת ארגונית יצרו תופעה, שבה עובדים מרגישים שהם נדרשים להיות "תמיד מחוברים" ולהגיב במהירות לכל שאלה או בקשה, במיוחד כאשר מדובר באדם בעל סמכות או מעמד בארגון

צעדת מחאה בת''א בפברואר. שימוש נרחב של המשטרה בתוכנות רוגלה נגד אזרחים ופעילים במחאות פוליטיות צפוי לפגוע בדירוג ישראל במדדי הדמוקרטיה הבינ''ל / צילום: הדגלים השחורים

הדמוקרטיה בישראל בשחיקה, ופרשת NSO עלולה להחמיר את המצב

משוויון כלכלי ועד זכויות למיעוטים: הציונים של ישראל במדדים בינלאומיים לדירוג דמוקרטיה ירדו בשורה של פרמטרים ● ד"ר אור ענבי, מעורכי המדד של המכון הישראלי לדמוקרטיה: "אנחנו בסדר בהשוואה לעולם, שחלק ניכר ממנו לא דמוקרטי, אבל לא בהשוואה ל־OECD"

נמל אשדוד / צילום: Shutterstock, ImageBank4u

"בריונות לשמה": החברות תעבורה ימית אשדוד וחיפה מתנגדות לשביתה בנמלים

ביום שני האחרון ההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה בנמלים בעקבות הכוונה, לדבריה, לפרוק אוניות מטען כללי בנמלים הפרטיים ● לטענת תעבורה ימית אשדוד, ההכרזה "בלתי חוקית, פסולה, נטולת לגיטימיות ומנוגדת לדין ולפסיקה"

נמל אשדוד. השטחים ישמשו את חברת נמלי ישראל לטובת עורף נמל לוגיסטי / צילום: תמר מצפי

חברת נמלי ישראל קיבלה מרמ"י 160 דונם לפיתוח פארק לוגיסטי בנמל אשדוד

ההסכם בין השתיים נחתם מוקדם יותר החודש, ובמסגרתו נקבע כי מתחם רוגוזין ישמש את חברת נמלי ישראל בתמורה לשטחים שמסרה החברה לרמ"י ועיריית אשדוד לבניית שכונת מגורים ופיתוח פארק לכיש

תגלית / צילום: באדיבות תגלית

האם בשורת ההייטק תגיע מבוגרי תגלית ומומחי אקלים?

בעיית כוח האדם בהייטק הובילה את רשות החדשנות לשני מהלכים מעניינים שייצאו לדרך בקרוב ● וגם: סודקסו משקיעה ברכבים חשמליים ● מצנח הזהב ● חדשות טובות ● אירועים ומינויים

''מלון ריזורט יוקרה מדברי'', ערד / הדמיה: בר אוריין אדריכלות

"עיר עם חומה": מלון חדש בקצה ערד מציע נוף מרהיב והגנה מהמדבר

המלון המתוכנן בערד ישקיף לנוף של מדבר יהודה ● האדריכל גידי בר אוריין: "זה פחות בניין שמתחנף למדבר ויותר בטון חשוף. בניין צנוע, ישר ואדריכלי, שלא מנסה להתמזג"

הבורסה בתל אביב / אילוסטרציה: שלומי יוסף

נעילה ירוקה בת"א: קבלת פנים חמה לבית בכפר, בית ההשקעות מור זינק

לאחר שנסחרו ביציבות יחסית, מרבית המדדים בבורסה סיימו את היום בעליות ● רשת הדיור המוגן בית בכפר זינקה ב-15% ביומה הראשון ● מדדי הביומד והנפט איבדו גובה, מדד הבנקים ננעל ללא שינוי ● מחזור המסחר הסתכם בכ-2.5 מיליארד שקל

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

העליות בוול סטריט נמחקו: ענקיות הטק שוב גררו את הנאסד"ק לירידות

לאחר שפתח את היום בעלייה חזקה של 2%, נאסד"ק סיים את הערב בירידה של 1.3% ● נעילה חיובית באירופה ● מספר תביעות האבטלה הראשוניות בארה"ב זינק ב-55 אלף ● הבנק המרכזי של סין הודיע על הורדת הריבית על הלוואות לשנה ב-0.1% ועל הפחתת ריבית על הלוואות ל-5 שנים ב-5 נקודות בסיס

דוד בן אבי ואמיר נחמד / צילום: ניר סלקמן

נאייקס מצילה את און טראק הוותיקה מקריסה - לאחר שכבר החלה בהליכי חדלות פירעון

חברת הפינטק שהונפקה בת"א צפויה להשקיע כ-10 מיליון דולר בהלוואה ורכישת מניות  און טראק ● החברה הפועלת בתחום פתרונות התשלומים הונפקה בנאסד"ק לפני כ-20 שנה

אורן הולצמן / צילום: MATT MONFREDI

איל מקיאג' הייתה חברת איפור בקריסה, עד שהגיע רואה חשבון אנונימי בן 29 והפך אותה לאימפריה

לפני כעשור רכש אורן הולצמן חברת ביוטי כושלת עם חובות של 40 מיליון שקל ● היום איל מקיאג' היא כבר אימפריה של סחר אונליין, שאף הפכה בשבוע שעבר ליוניקורן בעקבות עסקת ענק עם קרנות אמריקאיות מובילות שמשקפת לה שווי של 1.5 מיליארד דולר: "עם כל הצניעות, אנחנו משחקים משחק שונה לחלוטין"

יהודה עמיחי 16, תל אביב. עלייה של 240 אלף שקל בחצי שנה / צילום: שלומי יוסף

מחיר שתי דירות באזור שדה דב קפץ במיליון שקל בתוך חודשים. הסיבה: מכרזי קרקעות של המדינה

מכרזי הקרקעות בשדה דב בתל אביב ובשכונת נווה גן ברמת השרון תרמו לעלייה חריגה במחירי הדירות במתחמים סמוכים, כך עולה מבדיקת גלובס בסיוע yad2 ומשרד השמאים קמיל טרשנסקי רפאל ● המתווכת מירי אופק: "המכרזים השפיעו על מחירי הדירות בנווה גן, שעלו ב-10% ו-15%"

מחסן של חברת אביה. טווח שכירות ממוצע של חצי שנה / צילום: דור קדמי

ענף הלוגיסטיקה: גם שירותי המחסנים למשפחות בצמיחה

טרנד האחסון העצמי במחסן שכור מקובל מאוד בארצות הברית אבל היה פחות מוכר בישראל ● כעת הוא בצמיחה, בעיקר במרכז הארץ

מפרץ עקבה / צילום: Shutterstock

עסקת נפט חדשה בין עיראק לירדן עלולה לסכן את מפרץ אילת יותר מהסכם קצא"א

עמאן תרכוש עד 15% מהנפט העיראקי, כשצינורות באורך 1,665 ק"מ יובילו מיליון חביות ביום לעקבה ● גורמים בישראל מקווים להשתלבות במיזם, אך ספק אם זה אפשרי מבחינת בגדד ● וגם: בשל האיום האיראני, צה"ל שינה את עמדתו בנוגע לרכש הצוללת השישית מגרמניה

הזמן הולך ואוזל? ביידן במסיבת עיתונאים השבוע / צילום: Reuters, KEVIN LAMARQUE

הכלכלה משגשגת ותוכנית הדגל מתפוגגת: ביידן מסכם שנה בתפקיד

בתום שנה בתפקיד, הנשיא יכול להתגאות בצמיחה מרשימה ובאבטלה נמוכה ● אבל האינפלציה מזנקת, הציבור מאוכזב, והדמוקרטים חוששים ממפלה בבחירות לקונגרס ● ובעיקר: הקושי להשיג רוב לתוכניות הכלכליות שלו מרחיק אותו מההבטחה לנשיאות היסטורית

''האניגמה''.  ניתן לתארך את היהלום לטווח שבין 3.8 מיליון ל-2.6 מיליון שנה והוא מכיל עקבות של חנקן, מימן וכן אוסבורניט - מינרל שנמצא על גבי מטאוריטים / צילום: Associated Press, Kamran Jebreili

לא מהעולם הזה: יהלום שחור במשקל 555.55 קרט שהגיע מהחלל החיצון עומד למכירה

6.8 מיליון דולר: זה המחיר ההתחלתי של "האניגמה" - יהלום שחור שהגיע מהחלל החיצון ושוקל 555.55 קרט, שצפוי לעמוד למכירה פומבית החל מחודש פברואר בסותבי'ס לונדון; אפשר גם לשלם בקריפטו ● לפי סותבי'ס דובאי, יהלום שחור כזה, מלוטש באופן טבעי ובמשקל כזה, הוא מאורע נדיר באופן קיצוני

שירות למנויים בלבד בתשלום בגם דרך לאינסטגרם? / צילום: Shutterstock, Wachiwit

הרשתות חברתיות מעוניינות שיוצרי תוכן ירוויחו בזירה שלהן, והשבוע אלו שנשארו מאחור הצהירו כוונות

אם משתמשים רוצים לקבל תוכן מיוחד של יוצר תוכן, הם יכולים כיום לקבל את זה ברשתות החברתיות הפופולריות: מודל המנויים בפייסבוק ו-Super Follows של טוויטר, שם מנויים נעים עד מאה דולר ● השבוע גם אינסטגרם וגם טיקטוק הודיעו על תכנונן העתידי, וזו הצהרת כוונות ברורה

שלמה אייזק / צילום: רמי זרנגר

"תמיד יצטרכו אותנו, לא ניעלם": נשיא לשכת סוכני הביטוח החדש בראיון ראשון

נשיא לשכת סוכני הביטוח שלמה אייזיק מתייחס לשנים הקשות שעברו על הסוכנים ועל הארגון ● לטענתו, הוא מתכוון לרתום את חברי הכנסת לעזור לארגון, ולא מתרגש מהשיווק הישיר של חברות הביטוח ש"מדלגות" מעל הסוכנים הוותיקים

הצילה את תוצאות הרבעון? סדרת ''משחק הדיונון'' של נטפליקס / צילום: Shutterstock

נטפליקס דיווחה על האטה בגיוס המנויים: המניה נפלה ב-18% במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג רשמה רווח רבעוני של 1.33 דולר למניה, מעל התחזיות - אך ירידה מהותית בהשוואה לרבעון הקודם ● הכנסותיה עמדו על 7.7 מיליארד דולר בהתאם לצפי, הצמיחה האיטית ביותר בארבע השנים האחרונות ● עוד לפני הנפילה במסחר המאוחר, מניית החברה רחוקה ב-25% מהשיא