גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אל תבנו על פחות זיהום אוויר: הטבת המס על רכב חשמלי בארגונים מיטיבה בעיקר עם קופת המדינה

רשות המסים הציעה תוכנית לעידוד המעבר למכוניות חשמליות שמזהמות פחות, ובמקביל צמצמה את הטבות המיסוי על כלי רכב היברידיים ופלאג-אין • אלא שבפועל, יש מחסור בכלי רכב בכלל ובחשמליים בפרט עקב משבר האספקה, ובמקביל עדיין אין מספיק עמדות טעינה כדי להפוך את המעבר לאטרקטיבי

מכוניות חשמליות בתחנת טעינה / צילום: Shutterstock
מכוניות חשמליות בתחנת טעינה / צילום: Shutterstock

בחודש שעבר פרסמה רשות המסים תוכנית לשינוי ההטבות "הירוקות" בשווי השימוש על כלי רכב צמודים. על פי המוצע, החל מ-2022, ולמשך שנתיים, יקטן במאה שקלים סכום ההטבה הקיימת בשווי השימוש החודשי על כלי רכב היברידיים (מ-500 שקל בחודש, ל-400 שקל). הטבת שווי השימוש על רכבי פלאג-אין תקטן גם היא ב-100 שקלים (מ-1000 שקל ל-900 שקל). במקביל, תוגדל ההטבה על כלי רכב חשמליים ב-200 שקלים, ל-1200 שקלים בחודש.

יש שתי דרכים לראות את המהלך. האחת, בתור מהלך מיסוי ציני, שמטרתו הגדלת גביית המס, כשהנתונים בשטח תומכים בדעה הזו. על פי רשות המסים, כמעט אחת מכל שלוש מכוניות חדשות שנרכשו על ידי ציי הרכב בישראל בשנתיים האחרונות, הייתה היברידית או פלאג-אין. המשמעות היא, שכיום נהנים מאותה הטבה "ירוקה" 60-70 אלף עובדים. מנגד, שיעור חדירת הרכבים החשמליים לציים שואף כיום לאפס, ולכן ההטבה שתינתן להם כמעט לא תעלה לאוצר. כלומר, המהלך יגדיל את הגבייה השנתית ב-85 מיליון שקל שנה.

דרך אחרת, היא לראות את המהלך כעידוד ממשלתי לארגונים להצטייד ברכב חשמלי עבור העובדים. משהו בנוסח: "הגיע הזמן לעלות לשלב הבא, המדינה תומכת בכם". מכיוון שפלח ציי הרכב בישראל מונה כ-300 אלף רכבים, מעבר משמעותי שלהם לחשמל ישנה את פני השוק, אבל בהתחשב במכשולים, ספק אם המטרה ריאלית.

 

צד הביקוש אין מוטיבציה כלכלית

בקרב הארגונים הגדולים קיימת פתיחות ועניין רב ברכב חשמלי, הן מצד המעסיקים והן מצד העובדים, אך הביטוי משתנה מארגון לארגון. חלק מהארגונים נוקטים בגישה פאסיבית, כלומר מוסיפים דגמים חשמליים לרשימת הדגמים, שבהם יכולים העובדים לבחור כרכב צמוד.

מעסיקים אחרים מקדמים את הנושא בצורה אקטיבית באמצעות ימי עיון, "ירידים" לרכב חשמלי ועוד. יש אפילו מעסיקים שהחליטו עקרונית להעביר את צי הרכב לרכבים חשמליים, עם או בלי קשר לבחירת העובדים. לעיתים הסיבות הן אידיאולוגיה ארגונית וניהולית, שדוגלת בקיימות, במקרים אחרים המטרה היא "לצבוע בירוק" את דוח האחריות התאגידית של הארגון לצורך טיפוח קשרי משקיעים בארץ ובחו"ל.

הבעיה היא, שהשיטה שבה ניתן כיום רכב צמוד לעובדים בישראל מעודדת שימוש ברכבי בעירה פנימית ומציבה חסמים בפני רכב חשמלי. הדוגמה הבולטת היא "הטבת הדלק החופשי" שמקבלים רוב בעלי הרכב הצמוד בישראל, ושמהווה חלק בלתי נפרד מתנאי ההעסקה של העובדים. להטבה הזו יש לעיתים תקרה כלכלית אבל לרוב היא גבוהה מאד, כמעט פי שניים מהממוצע של רכב בבעלות פרטית. התוצאה היא, שמקבלי הרכב אדישים כמעט לעלות הדלק. מנגד המעסיקים מקבלים מהמדינה הכרה בהוצאות הדלק של העובדים ולפיכך אין מוטיבציה כלכלית לבצע את המעבר לחשמל.

דוגמה נוספת היא שיטת חישוב מס שווי השימוש החודשי למקבלי הרכב הצמוד, שנקבעה לפני למעלה מעשור. בשיטה הזו שווי השימוש נגזר כאחוז קבוע ממחיר המחירון של הרכב. הבעיה היא, שהמחיר הממוצע של הדגמים החשמליים שנמכרים בארץ ומציעים טווח רלוונטי לעובדים עתירי נסועה, לרוב מעל 400 ק"מ, עדיין יקרים יותר בכ-20% בממוצע ממחיר רכבי הצי ה"רגילים" (כולל היברידיות).

לפיכך, אין כרגע לעובדים מוטיבציה כלכלית משמעותית שתגרום לעובדים שאין להם אג’נדה ירוקה לעבור לרכב חשמלי על כל חוסר הנוחות שכרוך בכך. ספק אם הטבה ממשלתית של עוד 200 שקל בשווי השימוש תייצר את המוטיבציה. בכמה מדינות באירופה, למשל, זוכים עובדים עם רכב חשמלי לפטור מלא ממס שווי שימוש. אצלנו הצעד סמלי בלבד.

צד ההיצע אין מספיק מכוניות

כבר עסקנו במחסומים, הגלויים והסמויים, שמציבות חברות הליסינג בפני אספקת רכב חשמלי. יש לכך כמה סיבות: הנחות מזעריות שמעניקים היבואנים לחברות הליסינג על רכב חשמלי; חוסר ודאות לגבי שמירת הערך של הרכב בשוק המשומשות העתידי שמשבשת את תחשיבי הרווח; והצורך בשינוי השיטות הקיימות לניהול הציים ושירות הלקוחות.

למרות זאת, נראה שלאחרונה המחסומים מתחילים לרדת. חברות ליסינג גדולות בענף כבר מתחילות לבצע "גישושים אקטיביים" אצל היבואנים לקראת אפשרות להצטיידות בכמויות משמעותיות של רכבים חשמליים ב-2022. יש גם חברות שחתמו על חוזים לרכישה של מאות כלי רכב חשמליים עבור לקוחותיהן.

אבל "ההתגמשות" של ענף הליסינג מגיעה מכורח ולא מבחירה. סירוב לאספקת רכב חשמלי לארגונים עלול לגרום לאיבוד חוזים אסטרטגיים לטובת המתחרים וקיים סיכון לנטישה משמעותית של חוזי ליסינג לטובת רכישה ישירה של רכב חשמלי ע"י ארגונים או עובדים. התהליך כבר מתרחש בחלק העליון של השוק, בעיקר במגזר ההיי-טק, ולראייה ריבוי רכבי טסלה בקרב עובדים, שוויתרו על רכב צמוד.

"למזלן" של חברות הליסינג, כרגע המלאים הזמינים לאספקה של רכבים, ושל חשמליים בפרט, הם מהנמוכים אי-פעם, בשל משבר השבבים העולמי. המצב עשוי לעכב מעבר של ציים גדולים לרכב חשמלי בישראל לפחות עד 2023, בכפוף לשינויים בתעשיית הרכב. כלומר גם אם ארגונים גדולים יקבלו החלטה לעבור לאלתר לרכב חשמלי, ספק אם יהיה מי שיספק להם יותר מכמה אלפים בודדים.

הצד הלוגיסטי רמת ישימות נמוכה

רוב מקבלי הרכב הצמוד בישראל הם "צרכני קילומטרים כבדים". המשמעות היא שזמינות הטעינה, הופכת להיות קריטית עבורם, ותנאי חובה למעסיקים שרוצים לעודד מעבר משמעותי של עובדים לחשמל. אלא שאפילו ידיהם של ארגונים גדולים ועשירים כבולות בנושא הטעינה.

ישנן חברות שמתקינות כמה עשרות חניות עם עמדות טעינה "איטיות" אותן הן שומרות לעובדים עם רכב חשמלי. אחרות מתכננות מראש "קמפוסים" עם תשתית לטעינה. אבל זו טעינה "איטית" שאורכת שעות רבות והמגבלה של מקומות חנייה באזורי התעסוקה מגבילה את יעילות הפתרון. לפיכך, המוקד עובר לטעינה ביתית ו/או טעינה ציבורית מהירה, וכאן עומדת אותה מגבלה של כלל המשתמשים ברכב החשמלי, שבשנה החולפת מספרם גדל בכ-700%: פחות מדי עמדות טעינה ציבוריות ומגבלות קשות בפני התקנת עמדות טעינה פרטיות בבתים משותפים.

בשורה התחתונה נראה שחדירת הרכב החשמלי לציים בישראל תהיה איטית בשנים הקרובות. קרוב לוודאי, שיהיו ארגונים שיאמצו את שיטת "נתחיל ונסתדר", אבל הרוב יישארו נאמנים למנועי הבעירה הפנימית ולתחנות הדלק, לשמחתו ולרווחתו של משרד האוצר.

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

תל אביב ננעלה בעליות קלות; מדד הביטוח זינק בכ-3.5%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.2% ● השקל התחזק מול הדולר ● מנורה הופכת לבעלת עניין בקבוצת לוזון ● שתי מניות החלו להיסחר היום בבורסה: אוריון זינקה בכ-17% ביום המסחר הראשון שלה, סוגת עלתה בכ-2% ● מיטב: חוץ מישראל - כמעט בכל המדינות שהורידו ריבית, תשואות האג"ח זינקו ● לראשונה מזה עשור, אין מתאם בין שוק המניות לביטקוין ● בלומברג: עליית הריבית הצפויה ביפן תרחיק משקיעים מנכסי סיכון

בינה מלאכותית / צילום: צילום מסך מתוך הצ'אט

איפה מוצאת הבינה המלאכותית את התשובות לשאלות שלכם

מחקר בדק 150 אלף תשובות שסיפקו מערכות בינה מלאכותית, ומשרטט תמונה מפורטת של מקורות המידע שמהם שואבים הצ’אטים את התוכן שהם מציגים למשתמש ● למרבה ההפתעה, הממצאים מצביעים על כך שהמקורות הדומיננטיים אינם בהכרח מאגרי ידע מוסדיים או כלי תקשורת גדולים

רג'פ טאייפ ארדואן, נשיא טורקיה / צילום: ap, Achmad Ibrahim

טורקיה החלה להזרים כוחות לצפון סוריה. ישראל צריכה לדאוג?

ע"פ דיווחים ברשתות הכורדיות, טורקיה החלה להזרים כוחות לצפון סוריה ● ברקע, סירובם של הכורדים להשתלבות מלאה בממשלה שמנהיג א-שרע ● האם המהלך ישמש "אליבי" לנוכחות צבאית טורקית מובהקת בצפון סוריה?

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Nasdaq, Inc

מובילאיי מפטרת כ-200 עובדים, הרוב מישראל

החברה מפטרת כ-5% מכח האדם שלה, רוב המפוטרים יהיו בישראל, ויגיעו מחלקים שונים בחברה ● מובילאיי: "החברה תפעל לתמוך בעובדים המושפעים ובמקביל תמשיך לגייס למשרות הנדרשות למימוש תוכניותיה ארוכות הטווח"

מגרש רכבים / צילום: Shutterstock

ישראל עיכבה חידוש זיכיונות יבוא רכב, וסין דורשת הבהרות

סין פנתה רשמית לישראל בדרישה להבהרות אחרי שעיכוב בחידוש רישיונות יבוא, לרבות של מותגים בבעלות ממשלתית סינית, יצר חשש לפגיעה בפעילותם ● רשות התחרות בוחנת הגבלות נוספות על יבואנים גדולים, בעוד המתיחות בין המדינות כבר מתרחבת לזירת הביטחון

עמוס לוזון / צילום: איל יצהר

זו חברת הביטוח שתהפוך לשותפה בקבוצה של עמוס לוזון לאחר שתרכוש מניות ב-110 מיליון שקל

מנורה מבטחים רוכשת בשני שלבים מניות בקבוצת לוזון ותחזיק ב-6.9% מהונה ● היא תצטרף לבית ההשקעות מור, שבאמצעות הגמל וקרנות הנאמנות, כבר מחזיק ב-12% ממניות החברה שפועלת בתחום הבנייה למגורים בישראל ובפולין, מתן אשראי ואנרגיה ● מניית לוזון זינקה ב-46% מתחילת השנה

פקקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

ה-OECD החמיא על התוכניות לצמצום הפקקים. הבעיה: הקידום תקוע

דוח חדש של ה־OECD על ישראל מדגיש את הבעיה של עומס התנועה, ומשבח את הממשלה על כוונתה להטיל אגרת גודש ומס נסועה ● אלא שהרפורמות נתקלות בשורת התנגדויות ומחלוקות בין המשרדים השונים ● בינתיים, אין להכנסות משני המהלכים זכר בתקציב 2026

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

לראשונה: הקרנות הזרות עוקפות את הקרנות הישראליות בהשקעות סייבר

נקודת מפנה בתעשיית הסייבר הישראלית: הקרנות הזרות דוחקות את הישראליות ומובילות את סבבי הסיד בסייבר המקומי ● במקביל, נרשמה האצה חדה בהשקעות באבטחת בינה מלאכותית, שזינקו ל-2.5 מיליארד דולר ומהוות כבר 64% מהשקעות הסייבר בישראל

ולדימיר טנב, מנכ''ל רובינהוד / צילום: ap, Mark Lennihan

"הוא הקים מעין כת": הכירו את הגורו העולה של ההשקעות המסוכנות בוול סטריט

ולאד טנב, שמוביל את פלטפורמת המסחר המקוון אותה ייסד עם שותף לפני 13 שנה, בגיל 25, מקפיד להפוך את מצגות החברה לשואו ואת לקוחותיה לחוד החנית של המסחר האקזוטי ● עם מועדון מעריצים הולך ומתרחב, טנב הבין את הפוטנציאל בסוחרים פעילים ואגרסיביים, בדרך להכניס את האקסטרים להשקעות המיינסטרים

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים / צילום: מורג ביטן

נתוני רשות המסים חושפים: זו ההכנסה של העשירון העליון

ע"פ מחקר חדש של רשות המסים, הכנסה ממוצעת של משק בית בעשירון העליון עומדת על 94 אלף שקל בחודש - נתון שגבוה ב-42% מנתוני הלמ"ס ● הפער, בעיקרו, נובע מהטיות בסקרי הלמ"ס ומחוסר התחשבות בהכנסות מהון ● וגם: למה דווקא המאיון העליון משלם פחות מס מאלו שמתחתיו?

זיו יעקובי, מנכ''ל קבוצת אקרו נדל''ן / צילום: אלכס פרגמנט

למרות הירידה במניה: מנכ"ל אקרו מכר מניות בכ-26.5 מיליון שקל

זיו יעקובי, מנכ"ל חברת הבנייה, הצטרף לגל המימושים בבורסה ומכר בימים האחרונים חלק מהמניות שברשותו - בשתי עסקאות מחוץ לבורסה ● המכירה מגיעה אחרי שבשנה החולפת ירדה מניית אקרו בכ-14% בניגוד למגמה בשוק

תאונת דרכים / צילום: פביו טרופה

הכאוס יידחה: משרד התחבורה מאריך בשנה את הרישיון של שמאי הרכב

לאחר חשיפת גלובס, משרד התחבורה ממהר למנוע מצב שבו חברות הביטוח לא יכולות לשלם על תיקון רכבים, ולכן מוסכים לא יתקנו והציבור יתקע בלי כלי רכב לאחר תאונה ● עד כה, ניתנו לשמאים רישיונות רק לחמש שנים, וכעת אלו יהיו תקפים לשש שנים

מדד חדש למיתוג מעסיק / צילום: פלייטיקה

סקר מיתוג המעסיק של גלובס: הצביעו והשפיעו

חווית הקליטה לעבודה, מיתוג גלובלי או פנייה לאוכלוסיות מגוונות: דרגו את הערכים והקריטריונים שחשובים לכם במיתוג המעסיק במקום העבודה שלכם ● תוצאות מדד "מיתוג המעסיק" של גלובס ופלייטיקה יפורסמו בשבוע הבא

מירן פחמן / צילום: טרלן בן אבי

איזה משרדים שיגרו הכי הרבה פיינליסטים לתחרות הפרסום גרנות?

תחרות גרנות חושפת את מפת הפיינליסטים עם הובלה למנצ’, ליאו ברנט ובלאנקו ● וגם: יניב סנה מצטרף כשותף בחברת OMD , הנציגה הישראלית של תאגיד הפרסום הגדול בעולם, אומניקום ● אירועים ומינויים

סופר פארם. מפרסם ענק במונחי דיגיטל / צילום: אייל טואג

מבצעי נובמבר הקפיצו את ביצועי האתרים הישראליים, הרבה יותר מהבינלאומיים

מספר ההזמנות באתרים המקומיים זינק ב־32% לעומת עלייה של 18% באתרים הבינלאומיים במהלך נובמבר ● כחמישית מהישראלים פיצלו את ההזמנות מחו"ל כדי ליהנות מהפטור ממע"מ, שאמור להכפיל עצמו בחודש הבא ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

שר התקשורת שלמה קרעי וח''כ גלית דיסטל אטרביאן הדיונים בהוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ועדת התקשורת החדשה יצאה לדרך, השר קרעי הבטיח: "הרפורמה לא תיעצר"

לפתיחת דיוני הוועדה בהצעת חוק התקשורת (שידורים) החדש, בהובלת היו"ר ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, הגיעו שר התקשורת עצמו וחברי הוועדה מטעם האופוזיציה - אך נוכחות חברי הקואליציה הייתה דלה במיוחד ● ח"כ שלי טל מירון מיש עתיד: "כל המטרה של החקיקה היא להשתלט על התקשורת החופשית"

פיוניר / צילום: Shutterstock, Primakov

חברת פיוניר מפטרת כ-4% מהעובדים בישראל

מספר העובדים בישראל עומד על כאלף איש, והפיטורים יכללו עשרות עובדים ● המהלך מתרחש במקביל לשינוי ארגוני רחב שמעביר את החברה לעבר מבנה עבודה "רזה" בסגנון סטארט-אפ

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

בפה אחד: ועדת ה-FDA הצביעה נגד אישור המוצר של החברה הישראלית

ועדת ה-FDA הצביעה נגד אישור המוצר של V-Wave הישראלית, שרק לפני כשנה עשתה אקזיט ● רק לפני כחודש מונה ראש תחום תרופות ב-FDA אך הוא סיים את תפקידו לאחר חילוקי דעות עם בכירים בארגון ● החברה הישראלית שפיתחה מערכת לשיקום ממשיכה בגל הרכישות ● הפיתוח שיאפשר לנטר באופן לא פולשני צהבת יילודים ● וזו הזוכה בתחרות איתור טכנולוגיות להתמודדות עם סרטן השד ● השבוע בביומד

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters

טראמפ חושש מרכישת הענק של נטפליקס. האם הוא יתערב?

בסוף השבוע נטפליקס הכריזה על רכישת חטיבת האולפנים והסטרימינג של וורנר ברדרס, וכעת דונלד טראמפ מביע חששות: "גודלן המשותף יכול להוות בעיה" ● הנשיא האמריקאי אף ציין כי הוא יהיה מעורב באופן אישי בהחלטה אם לאשר את העסקה

מקרון לצד נשיא סין שי ג'ינפינג, בביקור בבייג'ינג השבוע / צילום: ap, Adek Berry

"ההלם הסיני": אירופה מתמודדת עם חזית חדשה

המכסים של טראמפ דחפו את סין להסיט סחורה מאמריקה לאירופה, שהפכה לאחד מיעדי היצוא העיקריים שלה ● התוצאה: לחץ הולך ומעמיק על התעשייה האירופית ● בזמן שפריז דורשת מכסים וברלין חוששת מפגיעה ביצוא, סין רושמת לראשונה עודף סחר של יותר מטריליון דולר