גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אל תבנו על פחות זיהום אוויר: הטבת המס על רכב חשמלי בארגונים מיטיבה בעיקר עם קופת המדינה

רשות המסים הציעה תוכנית לעידוד המעבר למכוניות חשמליות שמזהמות פחות, ובמקביל צמצמה את הטבות המיסוי על כלי רכב היברידיים ופלאג-אין • אלא שבפועל, יש מחסור בכלי רכב בכלל ובחשמליים בפרט עקב משבר האספקה, ובמקביל עדיין אין מספיק עמדות טעינה כדי להפוך את המעבר לאטרקטיבי

מכוניות חשמליות בתחנת טעינה / צילום: Shutterstock
מכוניות חשמליות בתחנת טעינה / צילום: Shutterstock

בחודש שעבר פרסמה רשות המסים תוכנית לשינוי ההטבות "הירוקות" בשווי השימוש על כלי רכב צמודים. על פי המוצע, החל מ-2022, ולמשך שנתיים, יקטן במאה שקלים סכום ההטבה הקיימת בשווי השימוש החודשי על כלי רכב היברידיים (מ-500 שקל בחודש, ל-400 שקל). הטבת שווי השימוש על רכבי פלאג-אין תקטן גם היא ב-100 שקלים (מ-1000 שקל ל-900 שקל). במקביל, תוגדל ההטבה על כלי רכב חשמליים ב-200 שקלים, ל-1200 שקלים בחודש.

יש שתי דרכים לראות את המהלך. האחת, בתור מהלך מיסוי ציני, שמטרתו הגדלת גביית המס, כשהנתונים בשטח תומכים בדעה הזו. על פי רשות המסים, כמעט אחת מכל שלוש מכוניות חדשות שנרכשו על ידי ציי הרכב בישראל בשנתיים האחרונות, הייתה היברידית או פלאג-אין. המשמעות היא, שכיום נהנים מאותה הטבה "ירוקה" 60-70 אלף עובדים. מנגד, שיעור חדירת הרכבים החשמליים לציים שואף כיום לאפס, ולכן ההטבה שתינתן להם כמעט לא תעלה לאוצר. כלומר, המהלך יגדיל את הגבייה השנתית ב-85 מיליון שקל שנה.

דרך אחרת, היא לראות את המהלך כעידוד ממשלתי לארגונים להצטייד ברכב חשמלי עבור העובדים. משהו בנוסח: "הגיע הזמן לעלות לשלב הבא, המדינה תומכת בכם". מכיוון שפלח ציי הרכב בישראל מונה כ-300 אלף רכבים, מעבר משמעותי שלהם לחשמל ישנה את פני השוק, אבל בהתחשב במכשולים, ספק אם המטרה ריאלית.

 

צד הביקוש אין מוטיבציה כלכלית

בקרב הארגונים הגדולים קיימת פתיחות ועניין רב ברכב חשמלי, הן מצד המעסיקים והן מצד העובדים, אך הביטוי משתנה מארגון לארגון. חלק מהארגונים נוקטים בגישה פאסיבית, כלומר מוסיפים דגמים חשמליים לרשימת הדגמים, שבהם יכולים העובדים לבחור כרכב צמוד.

מעסיקים אחרים מקדמים את הנושא בצורה אקטיבית באמצעות ימי עיון, "ירידים" לרכב חשמלי ועוד. יש אפילו מעסיקים שהחליטו עקרונית להעביר את צי הרכב לרכבים חשמליים, עם או בלי קשר לבחירת העובדים. לעיתים הסיבות הן אידיאולוגיה ארגונית וניהולית, שדוגלת בקיימות, במקרים אחרים המטרה היא "לצבוע בירוק" את דוח האחריות התאגידית של הארגון לצורך טיפוח קשרי משקיעים בארץ ובחו"ל.

הבעיה היא, שהשיטה שבה ניתן כיום רכב צמוד לעובדים בישראל מעודדת שימוש ברכבי בעירה פנימית ומציבה חסמים בפני רכב חשמלי. הדוגמה הבולטת היא "הטבת הדלק החופשי" שמקבלים רוב בעלי הרכב הצמוד בישראל, ושמהווה חלק בלתי נפרד מתנאי ההעסקה של העובדים. להטבה הזו יש לעיתים תקרה כלכלית אבל לרוב היא גבוהה מאד, כמעט פי שניים מהממוצע של רכב בבעלות פרטית. התוצאה היא, שמקבלי הרכב אדישים כמעט לעלות הדלק. מנגד המעסיקים מקבלים מהמדינה הכרה בהוצאות הדלק של העובדים ולפיכך אין מוטיבציה כלכלית לבצע את המעבר לחשמל.

דוגמה נוספת היא שיטת חישוב מס שווי השימוש החודשי למקבלי הרכב הצמוד, שנקבעה לפני למעלה מעשור. בשיטה הזו שווי השימוש נגזר כאחוז קבוע ממחיר המחירון של הרכב. הבעיה היא, שהמחיר הממוצע של הדגמים החשמליים שנמכרים בארץ ומציעים טווח רלוונטי לעובדים עתירי נסועה, לרוב מעל 400 ק"מ, עדיין יקרים יותר בכ-20% בממוצע ממחיר רכבי הצי ה"רגילים" (כולל היברידיות).

לפיכך, אין כרגע לעובדים מוטיבציה כלכלית משמעותית שתגרום לעובדים שאין להם אג’נדה ירוקה לעבור לרכב חשמלי על כל חוסר הנוחות שכרוך בכך. ספק אם הטבה ממשלתית של עוד 200 שקל בשווי השימוש תייצר את המוטיבציה. בכמה מדינות באירופה, למשל, זוכים עובדים עם רכב חשמלי לפטור מלא ממס שווי שימוש. אצלנו הצעד סמלי בלבד.

צד ההיצע אין מספיק מכוניות

כבר עסקנו במחסומים, הגלויים והסמויים, שמציבות חברות הליסינג בפני אספקת רכב חשמלי. יש לכך כמה סיבות: הנחות מזעריות שמעניקים היבואנים לחברות הליסינג על רכב חשמלי; חוסר ודאות לגבי שמירת הערך של הרכב בשוק המשומשות העתידי שמשבשת את תחשיבי הרווח; והצורך בשינוי השיטות הקיימות לניהול הציים ושירות הלקוחות.

למרות זאת, נראה שלאחרונה המחסומים מתחילים לרדת. חברות ליסינג גדולות בענף כבר מתחילות לבצע "גישושים אקטיביים" אצל היבואנים לקראת אפשרות להצטיידות בכמויות משמעותיות של רכבים חשמליים ב-2022. יש גם חברות שחתמו על חוזים לרכישה של מאות כלי רכב חשמליים עבור לקוחותיהן.

אבל "ההתגמשות" של ענף הליסינג מגיעה מכורח ולא מבחירה. סירוב לאספקת רכב חשמלי לארגונים עלול לגרום לאיבוד חוזים אסטרטגיים לטובת המתחרים וקיים סיכון לנטישה משמעותית של חוזי ליסינג לטובת רכישה ישירה של רכב חשמלי ע"י ארגונים או עובדים. התהליך כבר מתרחש בחלק העליון של השוק, בעיקר במגזר ההיי-טק, ולראייה ריבוי רכבי טסלה בקרב עובדים, שוויתרו על רכב צמוד.

"למזלן" של חברות הליסינג, כרגע המלאים הזמינים לאספקה של רכבים, ושל חשמליים בפרט, הם מהנמוכים אי-פעם, בשל משבר השבבים העולמי. המצב עשוי לעכב מעבר של ציים גדולים לרכב חשמלי בישראל לפחות עד 2023, בכפוף לשינויים בתעשיית הרכב. כלומר גם אם ארגונים גדולים יקבלו החלטה לעבור לאלתר לרכב חשמלי, ספק אם יהיה מי שיספק להם יותר מכמה אלפים בודדים.

הצד הלוגיסטי רמת ישימות נמוכה

רוב מקבלי הרכב הצמוד בישראל הם "צרכני קילומטרים כבדים". המשמעות היא שזמינות הטעינה, הופכת להיות קריטית עבורם, ותנאי חובה למעסיקים שרוצים לעודד מעבר משמעותי של עובדים לחשמל. אלא שאפילו ידיהם של ארגונים גדולים ועשירים כבולות בנושא הטעינה.

ישנן חברות שמתקינות כמה עשרות חניות עם עמדות טעינה "איטיות" אותן הן שומרות לעובדים עם רכב חשמלי. אחרות מתכננות מראש "קמפוסים" עם תשתית לטעינה. אבל זו טעינה "איטית" שאורכת שעות רבות והמגבלה של מקומות חנייה באזורי התעסוקה מגבילה את יעילות הפתרון. לפיכך, המוקד עובר לטעינה ביתית ו/או טעינה ציבורית מהירה, וכאן עומדת אותה מגבלה של כלל המשתמשים ברכב החשמלי, שבשנה החולפת מספרם גדל בכ-700%: פחות מדי עמדות טעינה ציבוריות ומגבלות קשות בפני התקנת עמדות טעינה פרטיות בבתים משותפים.

בשורה התחתונה נראה שחדירת הרכב החשמלי לציים בישראל תהיה איטית בשנים הקרובות. קרוב לוודאי, שיהיו ארגונים שיאמצו את שיטת "נתחיל ונסתדר", אבל הרוב יישארו נאמנים למנועי הבעירה הפנימית ולתחנות הדלק, לשמחתו ולרווחתו של משרד האוצר.

עוד כתבות

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות

כבר לא "רוקי" ו"קראטה קיד": לספורטאים בקולנוע היום יש נקודות חולשה

מסימון ביילס ועד הקאמבק של אליסה ליו - מהפכת הספורטאיות של העשור האחרון לא נולדה על הפודיום, אלא בהחלטה לעצור ולחזור לתחרות בתנאים שהן מנסחות לעצמן ● התופעה לא פוסחת על המסך ההוליוודי, שמחליף את הפוקוס מהשאלה "איך הם מנצחים?" ל-"מה נשאר מהם אחרי הניצחון?"

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה יחסית מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

התרעה של פיקוד העורף / עיבוד: צילום מסך האפליקציה

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי, כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה בדה מרקר וכאן ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"