גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אל תבנו על פחות זיהום אוויר: הטבת המס על רכב חשמלי בארגונים מיטיבה בעיקר עם קופת המדינה

רשות המסים הציעה תוכנית לעידוד המעבר למכוניות חשמליות שמזהמות פחות, ובמקביל צמצמה את הטבות המיסוי על כלי רכב היברידיים ופלאג-אין • אלא שבפועל, יש מחסור בכלי רכב בכלל ובחשמליים בפרט עקב משבר האספקה, ובמקביל עדיין אין מספיק עמדות טעינה כדי להפוך את המעבר לאטרקטיבי

מכוניות חשמליות בתחנת טעינה / צילום: Shutterstock
מכוניות חשמליות בתחנת טעינה / צילום: Shutterstock

בחודש שעבר פרסמה רשות המסים תוכנית לשינוי ההטבות "הירוקות" בשווי השימוש על כלי רכב צמודים. על פי המוצע, החל מ-2022, ולמשך שנתיים, יקטן במאה שקלים סכום ההטבה הקיימת בשווי השימוש החודשי על כלי רכב היברידיים (מ-500 שקל בחודש, ל-400 שקל). הטבת שווי השימוש על רכבי פלאג-אין תקטן גם היא ב-100 שקלים (מ-1000 שקל ל-900 שקל). במקביל, תוגדל ההטבה על כלי רכב חשמליים ב-200 שקלים, ל-1200 שקלים בחודש.

יש שתי דרכים לראות את המהלך. האחת, בתור מהלך מיסוי ציני, שמטרתו הגדלת גביית המס, כשהנתונים בשטח תומכים בדעה הזו. על פי רשות המסים, כמעט אחת מכל שלוש מכוניות חדשות שנרכשו על ידי ציי הרכב בישראל בשנתיים האחרונות, הייתה היברידית או פלאג-אין. המשמעות היא, שכיום נהנים מאותה הטבה "ירוקה" 60-70 אלף עובדים. מנגד, שיעור חדירת הרכבים החשמליים לציים שואף כיום לאפס, ולכן ההטבה שתינתן להם כמעט לא תעלה לאוצר. כלומר, המהלך יגדיל את הגבייה השנתית ב-85 מיליון שקל שנה.

דרך אחרת, היא לראות את המהלך כעידוד ממשלתי לארגונים להצטייד ברכב חשמלי עבור העובדים. משהו בנוסח: "הגיע הזמן לעלות לשלב הבא, המדינה תומכת בכם". מכיוון שפלח ציי הרכב בישראל מונה כ-300 אלף רכבים, מעבר משמעותי שלהם לחשמל ישנה את פני השוק, אבל בהתחשב במכשולים, ספק אם המטרה ריאלית.

 

צד הביקוש אין מוטיבציה כלכלית

בקרב הארגונים הגדולים קיימת פתיחות ועניין רב ברכב חשמלי, הן מצד המעסיקים והן מצד העובדים, אך הביטוי משתנה מארגון לארגון. חלק מהארגונים נוקטים בגישה פאסיבית, כלומר מוסיפים דגמים חשמליים לרשימת הדגמים, שבהם יכולים העובדים לבחור כרכב צמוד.

מעסיקים אחרים מקדמים את הנושא בצורה אקטיבית באמצעות ימי עיון, "ירידים" לרכב חשמלי ועוד. יש אפילו מעסיקים שהחליטו עקרונית להעביר את צי הרכב לרכבים חשמליים, עם או בלי קשר לבחירת העובדים. לעיתים הסיבות הן אידיאולוגיה ארגונית וניהולית, שדוגלת בקיימות, במקרים אחרים המטרה היא "לצבוע בירוק" את דוח האחריות התאגידית של הארגון לצורך טיפוח קשרי משקיעים בארץ ובחו"ל.

הבעיה היא, שהשיטה שבה ניתן כיום רכב צמוד לעובדים בישראל מעודדת שימוש ברכבי בעירה פנימית ומציבה חסמים בפני רכב חשמלי. הדוגמה הבולטת היא "הטבת הדלק החופשי" שמקבלים רוב בעלי הרכב הצמוד בישראל, ושמהווה חלק בלתי נפרד מתנאי ההעסקה של העובדים. להטבה הזו יש לעיתים תקרה כלכלית אבל לרוב היא גבוהה מאד, כמעט פי שניים מהממוצע של רכב בבעלות פרטית. התוצאה היא, שמקבלי הרכב אדישים כמעט לעלות הדלק. מנגד המעסיקים מקבלים מהמדינה הכרה בהוצאות הדלק של העובדים ולפיכך אין מוטיבציה כלכלית לבצע את המעבר לחשמל.

דוגמה נוספת היא שיטת חישוב מס שווי השימוש החודשי למקבלי הרכב הצמוד, שנקבעה לפני למעלה מעשור. בשיטה הזו שווי השימוש נגזר כאחוז קבוע ממחיר המחירון של הרכב. הבעיה היא, שהמחיר הממוצע של הדגמים החשמליים שנמכרים בארץ ומציעים טווח רלוונטי לעובדים עתירי נסועה, לרוב מעל 400 ק"מ, עדיין יקרים יותר בכ-20% בממוצע ממחיר רכבי הצי ה"רגילים" (כולל היברידיות).

לפיכך, אין כרגע לעובדים מוטיבציה כלכלית משמעותית שתגרום לעובדים שאין להם אג’נדה ירוקה לעבור לרכב חשמלי על כל חוסר הנוחות שכרוך בכך. ספק אם הטבה ממשלתית של עוד 200 שקל בשווי השימוש תייצר את המוטיבציה. בכמה מדינות באירופה, למשל, זוכים עובדים עם רכב חשמלי לפטור מלא ממס שווי שימוש. אצלנו הצעד סמלי בלבד.

צד ההיצע אין מספיק מכוניות

כבר עסקנו במחסומים, הגלויים והסמויים, שמציבות חברות הליסינג בפני אספקת רכב חשמלי. יש לכך כמה סיבות: הנחות מזעריות שמעניקים היבואנים לחברות הליסינג על רכב חשמלי; חוסר ודאות לגבי שמירת הערך של הרכב בשוק המשומשות העתידי שמשבשת את תחשיבי הרווח; והצורך בשינוי השיטות הקיימות לניהול הציים ושירות הלקוחות.

למרות זאת, נראה שלאחרונה המחסומים מתחילים לרדת. חברות ליסינג גדולות בענף כבר מתחילות לבצע "גישושים אקטיביים" אצל היבואנים לקראת אפשרות להצטיידות בכמויות משמעותיות של רכבים חשמליים ב-2022. יש גם חברות שחתמו על חוזים לרכישה של מאות כלי רכב חשמליים עבור לקוחותיהן.

אבל "ההתגמשות" של ענף הליסינג מגיעה מכורח ולא מבחירה. סירוב לאספקת רכב חשמלי לארגונים עלול לגרום לאיבוד חוזים אסטרטגיים לטובת המתחרים וקיים סיכון לנטישה משמעותית של חוזי ליסינג לטובת רכישה ישירה של רכב חשמלי ע"י ארגונים או עובדים. התהליך כבר מתרחש בחלק העליון של השוק, בעיקר במגזר ההיי-טק, ולראייה ריבוי רכבי טסלה בקרב עובדים, שוויתרו על רכב צמוד.

"למזלן" של חברות הליסינג, כרגע המלאים הזמינים לאספקה של רכבים, ושל חשמליים בפרט, הם מהנמוכים אי-פעם, בשל משבר השבבים העולמי. המצב עשוי לעכב מעבר של ציים גדולים לרכב חשמלי בישראל לפחות עד 2023, בכפוף לשינויים בתעשיית הרכב. כלומר גם אם ארגונים גדולים יקבלו החלטה לעבור לאלתר לרכב חשמלי, ספק אם יהיה מי שיספק להם יותר מכמה אלפים בודדים.

הצד הלוגיסטי רמת ישימות נמוכה

רוב מקבלי הרכב הצמוד בישראל הם "צרכני קילומטרים כבדים". המשמעות היא שזמינות הטעינה, הופכת להיות קריטית עבורם, ותנאי חובה למעסיקים שרוצים לעודד מעבר משמעותי של עובדים לחשמל. אלא שאפילו ידיהם של ארגונים גדולים ועשירים כבולות בנושא הטעינה.

ישנן חברות שמתקינות כמה עשרות חניות עם עמדות טעינה "איטיות" אותן הן שומרות לעובדים עם רכב חשמלי. אחרות מתכננות מראש "קמפוסים" עם תשתית לטעינה. אבל זו טעינה "איטית" שאורכת שעות רבות והמגבלה של מקומות חנייה באזורי התעסוקה מגבילה את יעילות הפתרון. לפיכך, המוקד עובר לטעינה ביתית ו/או טעינה ציבורית מהירה, וכאן עומדת אותה מגבלה של כלל המשתמשים ברכב החשמלי, שבשנה החולפת מספרם גדל בכ-700%: פחות מדי עמדות טעינה ציבוריות ומגבלות קשות בפני התקנת עמדות טעינה פרטיות בבתים משותפים.

בשורה התחתונה נראה שחדירת הרכב החשמלי לציים בישראל תהיה איטית בשנים הקרובות. קרוב לוודאי, שיהיו ארגונים שיאמצו את שיטת "נתחיל ונסתדר", אבל הרוב יישארו נאמנים למנועי הבעירה הפנימית ולתחנות הדלק, לשמחתו ולרווחתו של משרד האוצר.

עוד כתבות

שדה התעופה בהרצליה / צילום: נועם הרמן

"עשו לנו מחטף": בענף התעופה הישראלי מודאגים מהפרויקט שיכניס למדינה מיליארדים

בעוד כשנה יחל פינוי שדה התעופה בהרצליה לטובת הקמת שכונה שתכניס לקופת המדינה מיליארדי שקלים ● אלא שתפקידו כיום קריטי: הוא מכשיר בשטחו את מרבית הטייסים לחברות הגדולות, משמש לניסויים לתעשיות הביטחוניות ומאפשר סיוע בחירום ● פתרונות בינתיים אין, ובענף מודאגים: "ייקח עשור לבנות חלופה ראויה"

OnePlus / צילום: יח''צ

שיאומי רוצה תחרות עם כולם, אבל יש לה דרך ארוכה לפניה

שיאומי שחררה את סדרת Redmi Note 15 שלה, והדגם Pro+ 5G מנסה לטשטש את הגבול בין מכשיר ביניים לפרימיום ● הוא מציע חבילה מרשימה על הנייר, אלא שתחרות עזה, לצד מחיר של מעל 2,000 שקל, מעלים את השאלה האם התמורה מצדיקה את ההשקעה

אסדת הקידוח מול חופי לימסול / צילום: Shutterstock, Andriy Markov

ישראל וקפריסין לקראת הסכם על מאגר הגז המשותף

משרד האנרגיה מאיץ את המגעים לפתרון המחלוקת על מאגר הגז המשותף, לאחר שנים של מבוי סתום ● המטרה: גיבוש טיוטת הסכם סופית כבר השבוע ● החשש: הסכם עלול להגביר את המתיחות האזורית עם טורקיה - שלא מכירה בגבולות הימיים של קפריסין

ChatGPT / צילום: Unsplash, mojahid mottakin

לראשונה: OpenAI מתחילה לשלב פרסומות ב-ChatGPT

המהלך יחל כפיילוט למשתמשי ChatGPT בארה"ב, ויחול על המסלולים החינמי ועל Go - חבילת מנוי מוזלת במחיר 8 דולר לחודש, בעוד המנויים בתשלום יישארו ללא פרסום

הפקולטה. מודלי AI שונים סחרו בקריפטו לבדם / צילום: Shutterstock

שישה מודלי AI התבקשו לסחור בקריפטו לבדם. מי הרוויח ומי הפסיד?

מודלי בינה יוצרת מובילים קיבלו 10,000 דולר למסחר בקריפטו, ללא מידע חיצוני בזמן אמת ● התחרות חשפה כיצד הם התחלקו למשפחות חשיבה על בסיס הדפוסים הקוגניטיביים שעליהם אומנו, והאופי השונה הזה צריך לעניין כל ארגון שמכניס AI לקבלת ההחלטות

אולם התצוגה של Walk on plan. תוכנית של הבית בגודל אמיתי / צילום: WOP

לא קונים על עיוור: הטכנולוגיה שמשנה את הדרך שבה אנחנו קונים בתים

הסוף לחוברות מהקבלן ולדירות הדוגמה? פיתוחים טכנולוגיים שמאפשרים לדמות דירות עוד בטרם נבנו, מעניקים לקונים יכולת לראות את סביבת המגורים שלהם - הרבה לפני שהיא נבנתה ● בדקנו שלושה מהם

גליה באר–גבל / צילום: רון קדמי

היא שותפה באחת הקרנות הגדולות בישראל. זה מה שהיא עושה כל יום ב־23:00

כילדה נסעה שלוש שעות ביום לבית הספר, בצבא שירתה בפרקליטות, ולמרות שלמדה משפטים כי זו "תעודת ביטוח", היצר העסקי גרם לה לשנות כיוון ● אז היא פנתה למנכ"לית לאומי לשעבר: "הכרתי את רקפת רוסק-עמינח, וכשהיא הודיעה שהיא עוזבת את הבנק, הרמתי אליה טלפון" ● שיחה קצרה עם גליה באר-גבל, שותפה־מנהלת בקרן Team8

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

המכסים החדשים של טראמפ על אירופה - בצל המאבק על גרינלנד

על רקע ניסיונותיו העקביים של טראמפ לרכוש את גרינלנד, הוא הודיע אמש על הטלת מכסים נוספים נגד שורת מדינות אירופיות, ביניהן צרפת, גרמניה ובריטניה ● החרפת הטון מגיעה לאחר שבשבוע שעבר מספר מדינות שלחו כוחות צבאיים אל האי ● באירופה יתכנסו היום לדיון חירום

חיילי צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

גורם אמריקאי: "לא עדכנו את נתניהו על הרכב הוועד המנהל של עזה"

דיווח ברויטרס: בכירים אמריקאים העלו את האפשרות שתחומי מועצת השלום של עזה יתרחבו ויכללו גם את ונצואלה ואוקראינה ● במקביל, הבית הלבן הודיע על מינויים לדירקטוריון המועצה. בין הנציגים: שרים מקטאר וטורקיה, וגם איש עסקים ישראלי ● בישראל סבורים כי התקיפה האמריקאית באיראן לא ירדה מהפרק, וכי ארה"ב מחפשת את העיתוי הנכון ● טראמפ ונתניהו שוחחו אמש שוב בנושא - בפעם השנייה בתוך יומיים ● דיווח בפוקס ניוז: צבא ארה"ב מקדם כוחות אוויר, יבשה וים למזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

גיוס עובדים / צילום: Shutterstock, tsyhun

דוח הלמ"ס: הביקוש הגבוה ביותר לעובדים מאז 2022

שיעור המשרות הפנויות במשק הגיע בדצמבר לשיא של יותר משנתיים, כשהביקוש הגבוה ביותר נרשם בענפי הבניין והאירוח ● מנגד, במשרות הדורשות השכלה אקדמית קיים עודף עובדים ● בהייטק נרשמת התאוששות מתונה ביחס לשנים קודמות

דן וילנסקי ז''ל / צילום: יח''צ

הלך לעולמו דן וילנסקי, ממייסדי תעשיית השבבים בישראל

וילנסקי היה מעורב לאורך עשרות שנים בבניית התעשייה הישראלית במובנה הרחב: מהקמה והובלה של פעילות חברות טכנולוגיה בינלאומיות בישראל, בהן אפלייד מטיריאלס, KLA ו־Kulicke & Soffa, דרך ניהול קרן בירד לקידום שיתופי־פעולה תעשייתיים בין ישראל לארה"ב ועד פעילות שיטתית לחיבור בין אקדמיה, מחקר ותעשייה

אילוסטרציה: Shutterstock

ניצחון לקונים: רכישת זכויות בקרקע עם הסכם בנייה תמוסה כקרקע ולא כ"דירה"

ביהמ"ש המחוזי דחה את עמדת רשות המסים וקבע כי תושב חוץ שרכש קרקע עם שירותי בנייה מוזמנים ישלם מס רכישה נמוך ● השופט שמואל בורנשטין: "אין להרחיב את הגדרת 'דירה על הנייר' למצבים שבהם הסיכון מוטל על הרוכש"

הילה ויסבג ודין שמואל אלמס בשיחה עם שירי פיין–גרוסמן / צילום: פרטי

החוקרת שמסבירה: אלה הסיכונים שבהכרה של ישראל בסומלילנד

שיחה עם שירי פיין-גרוסמן, מנכ"לית המכון ליחסי ישראל-אפריקה ● על הכיבוש הכלכלי של טורקיה באפריקה שעלול להעמיד את ישראל במבחן, ההתקרבות של איראן למצרים וגם המלכודות שטומנים הסינים כדי להשתלט על היבשת

פינגוויני מגלן / צילום: Shutterstock

המפגש הבלתי צפוי עם הפומה לימד את הפינגווין לחשוש לא רק מהים, אלא גם מהיבשה

שינויי האקלים וההתערבות האנושית דוחקים מינים למפגשים שלא היו קיימים בעבר ● כזה הוא המקרה של הפומה, שהייתה רגילה לרדוף אחרי חיות יבשה, וגילתה "מוצר מדף" זמין בהרבה: פינגווין מגלן

אירוע משפיענים 30 Power Awards בוושינגטון, ינואר 25' / צילום: Reuters

הלוביסטים החדשים של וושינגטון: המשפיענים שהחוקים לא חלים עליהם

בעלי אינטרסים תאגידיים וזרים משלמים לכוכבי אינטרנט תומכי־טראמפ לקדם אג'נדות ● בזמן שהרגולציה לא קיימת, "לוביסטים" מדור ה־Z מחליפים את חליפות היוקרה בסרטוני טיקטוק וקוצרים הון ● ממיתוג מחדש של מריחואנה ואנרגיה ירוקה ועד "פרויקט אסתר" של ישראל: כך פועל מנגנון משומן שעוקף את כל חוקי השקיפות

יו''ר רשות ני''ע ספי זינגר ומנכ''ל הבורסה איתי בן זאב, לצד יו''ר ה-SEC פול אטקינס, בטקס פתיחת המסחר בתל אביב, הבוקר (ו') / צילום: דרור סיתהכל

הקלות לישראליות ורפורמה בדיווחים: יו"ר SEC אותת מתל אביב על שינוי כיוון

בביקור בישראל שלח פול אטקינס, יו"ר רשות ני"ע האמריקאית, מסר מרגיע לישראליות שנסחרות בארה"ב ושיתף בתוכניות להפחתה בדיווחי חברות ועידוד השקעות אלטרנטיביות ● אטקינס אינו נלהב מהטלת קנסות על תאגידים, וסירב להתחייב כי יגן על עצמאות SEC מפני טראמפ

תל אביב / צילום: Shutterstock

תוכנית המתאר המעודכנת של תל אביב הופקדה. איך תיראה העיר ב־2035?

מגדלים של 65 קומות בגלילות, פחות משליש חניה לכל דירה ליד תחנות המטרו ו־600 אלף איש בעיר בעוד עשור - אלה רק חלק מהדברים המסתתרים בתוכנית תא/5500, תוכנית המתאר הכוללנית המעודכנת של תל אביב לשנת 2035 ● גלובס עושה סדר

בודקים את המיתוס. בעלי חיים / צילום: Shutterstock

ארבעה בעלי חיים שהשפה העברית עושה להן עוול

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: ביטויים רבים שאבו השראה מבעלי החיים, אלא שלא פעם הם נשענו על אבחנה שגויה

צבי אלון ויואב זייף / צילום: טיגו, סטרטסיס

ההודעה שהקפיצה את מניית סטרטסיס, והישראלית שזינקה במעל 60%

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● סטרטסיס קפצה במעל 10%, לאחר שהודיעה כי מדפסות התלת־ממד שלה סייעו ליצרנית הרכב סובארו להפחית בחצי את זמן פיתוח הכלים בפסי הייצור שלה ● חברת האנרגיה הסולארית טיגו זינקה במעל 60% מבלי שפרסמה דיווח מהותי ● פרייטוס זינקה גם היא בשיעור דו־ספרתי, בעקבות נתונים תפעוליים חיוביים

כנס ג'י פי מורגן עבר בלי הכרזה. חדשות הביומד / צילום: Reuters, Mike Segar

החברה שהפתיעה, והזווית הישראלית: מה היה בכנס הביומד החשוב?

כנס השקעות הביומד של JP Morgan, הנחשב זה שנים ל"מד הדופק" של התעשייה, התנהל השנה בתחושה של אופטימיות זהירה למרות שלא הוכרזו עסקאות גדולות ● איך החברות נערכות לתקופת סוף הפטנטים המתקרבת? מה אפשר ללמוד מן הכנס על תעשיית התרופות הסינית? ומהם התחומים החמים? ● וגם: שתי עסקאות מפתיעות בין חברות בורסאיות ישראליות ● השבוע בביומד