אנטנה סלולרית / צילום: Shutterstock
החברות הסלולריות ישלימו בימים הקרובים את הגשת הבקשות לשיתוף פעולה פסיבי (בהקמת אתרים סלולריים) ביניהן. בינתיים, גורמים במשרד התקשורת אומרים שהיו מצפים שהחברות יממשו את שיתוף הפעולה האקטיבי (ברשת הרדיו) המוגבל שהמשרד איפשר להן לפני שנה, בטרם יבואו בדרישות להרחבת שיתוף הפעולה גם במישור הפסיבי.
החברות הסלולריות הגישו לאחרונה בקשות לרשות התחרות לשיתוף פעולה פסיבי ביניהן שיבוא לידי ביטוי בכל הקשור ל"ברזלים", דהיינו שכירות משותפת והקמה של אנטנות במשותף. הבקשה למשרד התקשורת תושלם בימים הקרובים.
המטרה של החברות היא לפעול במשותף מול בעלי נכסים שבמקומות מסויימים גובים דמי שכירות משלוש חברות במקביל. התופעה יוצרת בעיית נראות קשה ופוגעת באיכות הסביבה, כאשר ניתן לראות במקומות רבים בארץ שלוש אנטנות סמוכות זו לזו.
שיתוף הפעולה הפסיבי אמור להביא לכך שכל חברה שמתכננת להקים אתר חדש, או שיש ברשותה אתר שבסמוך לו יש אתרים של מתחרים, תוכל ליידע את מתחרותיה על התוכנית כך שניתן יהיה בתוך 30 יום לקבל תשובה האם בכוונתן להצטרף להקמה.
הערכה היא שהבקשה תאושר היות וגם כיום החברות משתפות פעולה ביניהן במישור הפסיבי אבל ללא הליך רשמי כפי שהן מבקשות כעת למסד. למרות הצפי לאישור המהלך, במשרד התקשורת כאמור תוהים מדוע החברות לא מממשות את מה שהותר להן כבר במסגרת שיתוף הפעולה האקטיבי לפני שנה.
אף אתר לא הוקם במתכונת של נדידה פנים ארצית
לפני כשנה התיר המשרד לחברות לשתף פעולה ביניהן באזורים שבהם אין כדאיות כלכלית לפריסה נפרדת. כיום קיימים מקומות מסוימים שבהם אין כיסוי של אף אחת מהרשתות או שהכיסוי בהם מוגבל בהיבט זמינותו ורציפותו. מדובר בעיקר באזורים מרוחקים, דלי אוכלוסייה בהם קיים קושי בהקמה, תפעול, תחזוקה ושמירה על אתרי סלולר, ובהם יש ביקוש נמוך יחסית לשירותי סלולר. לפיכך המשרד סבר כי יש לאפשר חלופה להקמת אתרים בעזרת מפעיל אחר באזורים אלה. המשרד הגדיר במדויק את האתרים שבהם ניתן יהיה לאפשר לחברות למכור שירותי כיסוי אחת לרעותה, מה שנקרא בשפה המקצועית נדידה פנים ארצית.
כלומר, אם לסלקום לדוגמה יש אתר באזור החרמון, היא תוכל למכור שירותי כיסוי ללקוחות מתחרותיה שהן בתורן יאפשרו לה כיסוי באזור שבו אין לה כיסוי. מדובר על 120 אתרים שהמשרד התיר להפעיל במתכונת זו. ואולם בפועל, עד עתה לא הוקם אתר אחד בלבד במתכונת של נדידה פנים ארצית, ובמשרד לא קבלו עדיין תשובות מספקות מדוע. נזכיר שהחברות הן שביקשו את ההסדר ובתמורה נאלצו לשלם ביוקר דרך הקדמת פריסה ל-95% כיסוי ממשקי הבית בדור הרביעי בתוך שנתיים.
הסברה לכך שהנדידה הפנים ארצית בין המפעילים לא עבדה עד כה קשורה לשיקולי תחרות. המתחרים לא רצו לעזור למי שזיהו כמתקשה בפריסה, ולכן המודל לא הצליח. אולם כעת תמונת המצב משתנה משום שהאינטרס הכלכלי כנראה חזק יותר. נראה שיש סיכוי שאולי ההקלה שמשרד התקשורת העניק בכל זאת תעבוד, אך בעיני החברות הסלולריות הדבר לא בא בסתירה לכוונתן לשתף פעולה בהקמת אנטנות ושכירות משותפת.