גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

80 אלף בקבוקים, בשעה: בתל אביב בחרו לזהם את הסביבה, אך בעולם מראים שאפשר אחרת

מירוץ הלילה של תל אביב נועד לקדם אורח חיים בריא, אך במירוץ האחרון, שנותנת החסות שלו הייתה חברת "נביעות", נזרקו עשרות אלפי בקבוקים חד פעמיים מלאים במים לצד הדרך - פי 4 ממספר המשתתפים ● עיריות אחרות בעולם מוכיחות: אפשר לחלק מים לרצים גם בלי לגרום לזיהום סביבתי ובזבוז משאבים עצום

אלפי בקבוקים חד פעמיים של נביעות בצידי הדרך של מירוץ הלילה / צילום: גיא פרל
אלפי בקבוקים חד פעמיים של נביעות בצידי הדרך של מירוץ הלילה / צילום: גיא פרל

בערב נעים באמצע נובמבר, נאספו אלפי בני אדם במרכז תל אביב למירוץ לילה. לאחר שנתיים של סגרים חוזרים ונשנים, בקדמת הבמה ניצב ראש העירייה רון חולדאי שאמר: "כמה טוב שחזרנו לשגרה". רגע אחרי, יצאו 20 אלף איש לרוץ ברחובותיה הראשיים של העיר, במירוץ עליו פרסה חסות חברת בקבוקי המים "נביעות".

אלא שאירוע הספורט החגיגי, נחתם בתמונה אחת שעוררה סערה וזעם רב כלפי עיריית תל אביב: בצדי הדרך, הושלכו אלפי בקבוקי פלסטיק של נביעות, מלאים כמעט לחלוטין במים. ליתר דיוק: מירוץ של 20 אלף בני אדם, הסתכם בזריקתם של לא פחות מ-80 אלף בקבוקי מים, לרבות חלק ניכר מתכולתם - מים משובחים במיוחד, המבוקבקים הישר ממשאביה הטבעיים של מדינת ישראל. מירוץ הלילה, אותו מגדירה עיריית תל אביב כאירוע לקידום אורח חיים בריא וספורטיבי, הסתיים בזיהום סביבתי אדיר, ובבזבוז משאבים יקרי ערך.

לאורך המסלול, אשר אורכו 10 ק"מ בלבד, הוגשו לרצים בקבוקי מים פתוחים בארבע תחנות, אותם לא היו יכולים לסגור כדי לבצע בהם שימוש חוזר במהלך הריצה. שלט שנתלה לאורך המסלול הורה לרצים להשליך את הבקבוק לצד הדרך, לאחר שלקחו ממנו לגימה. וכך, חזר על עצמו אותו נוהג בזבזני לאורך המסלול.

למה דומה הפגיעה הסביבתית שיצרה העירייה בבחירתה לספק לרצים עשרות אלפי בקבוקים? ייצור של בקבוק חד פעמי מפלסטיק, כרוך ב-150 גרם פחמן. ייצור של 80 אלף בקבוקים, דומה לנסיעה של 1,700 מכוניות מונעות בנזין בקו חיפה תל אביב. תכולת המים ב-80 אלף בקבוקים, זהה לזו שתמצאו בבריכה אולימפית.

הנתון הזה, לא מתחשב בכך שתהליך הפקת מים בבקבוק, דורש פי שלושה יותר מים לייצור בקבוק, מאשר הכמות אותה הוא מכיל.

לא מספיק למחזר את הפלסטיק

בעיריית תל אביב, לא לקחו בחשבון את הפגיעה הסביבתית לה יגרמו עשרות אלפי הבקבוקים. את החסות למירוץ, העניקה חברת בקבוקי המים "נביעות", ופתרונות אחרים - לא נשקלו.

בעירייה, מתהדרים בכך ש"המשמעויות הסביבתיות בהחלט נלקחו בחשבון, "ולכן בסוף האירוע היו צוותי איסוף של בני נוער שאספו למעלה מ-98% מהבקבוקים למיחזור תוך כשעה מסיום המירוץ". אך מומחים מזכירים, כי מיחזור כרוך גם הוא בזיהום סביבתי, ואיננו יכול להיחשב כאופציה סביבתית, בזמן שניתן היה להפחית את הצריכה הבזבזנית במקור, או לבחור שלא להשתמש בבקבוקי פלסטיק במהלך המירוץ.

"המשבר האקולוגי-אקלימי מחייב אותנו לשנות הרגלים. שימוש בבקבוקים חד פעמיים עם מים מינרליים, שנזרקים לאחר יד כשהם כמעט מלאים, הוא דוגמא לבזבוז משווע של משאבי חומר ואנרגיה שיש לו השלכות סביבתיות-אקלימיות משמעותיות", אומר פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון.

לדבריו, "גם איסוף של הבקבוקים ומחזור שלהם, במידה ובכלל ימוחזרו, מצריך משאבים גדולים וכרוך בפליטות מזהמים וגזי חממה. יתרה מכך, איסוף בקבוקים מהרחוב על ידי תלמידים הוא לעג לרש, ובטח שאינו שיעור בחינוך סביבתי. להפך, הוא מנוגד לנלמד בשיעורי חינוך סביבתי: הצורך להפחית את השימוש בבקבוקי משקה חד פעמיים מפלסטיק. ניתן לקיים אירוע ספורטיבי המוני שהוא גם סביבתי יותר. הפחתה במקור היא הפתרון הזול, הפשוט והסביבתי ביותר".

בעירייה מתהדרים במחזור הפלסטיק - בפועל רובו מגיע לזבל

אף שבעיריית תל אביב תולים את יהבם במיחזור, רק 9% מהפלסטיק שיוצר עד היום בעולם - אכן הובא לכדי מיחזור. כ-12% נשרף, והשאר - 79% - הצטבר במזבלות, או בטבע. אגב, חלקם של בקבוקי הפלסטיק בנתח הפסולת, הולך ועולה.

פלסטיק הינו חומר בלתי מתכלה. בקבוק פלסטיק, יתפרק לאחר כ-1,000 שנה לחלקיקי מיקרו-פלסטיק שיוותרו לזהם את הסביבה, ויגיעו גם לצלחת שלנו דרך מערכות המזון. במילים אחרות: שימוש חד פעמי מוביל לפגיעה סביבתית ארוכת טווח.

כמיליון בקבוקים נרכשים ברחבי העולם בכל דקה, אך גם כאשר הם מגיעים למיחזור, היכולת לנצל בצורה מיטבית את החומר שבהם - אינה גבוהה. כאשר מוצרים מגיעים למיחזור, זמן חייהם קצוב: לפי דוח של הפורום הכלכלי העולמי וקרן אלן מקארתור, רק 2% מהפלסטיק שמגיע למערכות המיחזור, אכן ממוחזר ביעילות - כלומר, מומר לפריט שימושי לא פחות.

השלט שהתקינו בזמן מירוץ הלילה של תל אביב / צילום: גיא פרל

רוב הפלסטיק הממוחזר הופך לפריט שימושי פחות, וממוחזר פעם אחת בלבד לפני שהוא מגיע למזבלה, או לים ולטבע. המנוע שמאחורי תעשיית הפלסטיק, היא תעשיית הנפט - דלק מאובן שכדי להילחם במשבר האקלים, על האנושות למזער את השימוש בו. הרכבו העיקרי של הפלסטיק הינו נפט. וכך, לצורך הפקת בקבוקי מים, משתמשים בעולם ב-17 מיליון חביות נפט בשנה - מעט יותר מהדלק הנדרש למכוניות לנסועה של שנה. כדי לייצר בקבוק מים, נדרשת כמעט פי 2000 יותר אנרגיה מזו הנדרשת לייצור מי ברז.

רק לאחרונה, קראו מומחים לחברות להפחית את יצור הפלסטיק ולעבור לאריזות לשימוש חוזר, שכן מערכות המיחזור הקיימות, אינן מסוגלות להתמודד עם משבר הפלסטיק העולמי, שייצורו אף עולה משנה לשנה, וצפוי להכפיל את עצמו במהלך שני העשורים הבאים. "במקום להקדיש משאבים לפינוי וטיפול בפסולת, עלינו להתמקד בצמצום הפסולת", אומרים בפורום הכלכלי העולמי.

מירוץ ללא בקבוקים חד פעמיים אפשרי

האם ניתן לערוך מירוץ מבלי לפגוע בסביבה? ארגון "אדם, טבע ודין" סבור שכן, ואף פנה לעיריית תל אביב עם שורה של המלצות לשנה הבאה, אותן הוא גם מציע לעיריות אחרות ברחבי הארץ לשקול, בכדי להיות חלק מהפתרון ולא חלק מהבעיה הסביבתית המחמירה. זאת, למרות שעל העיריות מוטלת החובה לספק מים לרצים.

ראשית כל, אומרים בארגון, עיריית תל אביב יכולה הייתה לבקש מהרצים להגיע עם בקבוק אישי מהבית, בדיוק כפי שעשו באימוני ההכנה שלהם למירוץ - אז לא המתינו להם לאורך המסלול בקבוקי מים בשפע. אפשרות נוספת, היא להחליף את בקבוקי הפלסטיק בכוסות נייר קטנות, שיצמצמו את כמות הפסולת הנזרקת בתום האירוע.

אפשרויות נוספות, קיימות בעולם. בלונדון, פסק השימוש בבקבוקים מזהמים במירוץ המתקיים בעיר, והעירייה עורכת שיתוף פעולה עם חברת Ooha המייצרת "בועות" מים מאצות, חומר מתכלה, ניתן לאכילה.

חברה אחרת בשם Just Water, מייצרת בקבוקי מים העשויים מ-88% קרטון, ומפחיתים את פליטות הפחמן ב-74% בהשוואה לבקבוק פלסטיק מבוסס נפט. "המועצה העולמית לקידום ספורט אחראי", מספקת מדריך ליצירת אירועי ספורט בעלי אחריות סביבתית, ואף מנפיקה תעודה של אירוע ספורט מקיים לאירועים העומדים בתקן.

במרתון שהתקיים ב-2019 בסין, התחייבו המארגנים לצמצם את פסולת הפלסטיק ב-60%, ויצאו בסדרה של צעדים, בהם החלפת מיליון בקבוקים בכוסות מתכלות.

"בעיריית תל אביב מדברים על כך שמדובר באירוע של קידום בריאות. אך הבריאות המאוד נקודתית של שעת ריצה של 20 אלף רצים, עלתה הרבה לכולנו. כולנו נצטרך להתמודד עם הזיהום הסביבתי שנגרם בשל ההחלטות של עיריית תל אביב. אם עיריית תל אביב לא מבינה שהמשבר הסביבתי הוא משבר בריאותי, אנחנו בבעיה מאוד גדולה", אומרת ברנדט באור, מנהלת הערכות אקלים בארגון.

באור, מצפה מעיריית תל אביב לערוך עבודת הכנה משמעותית לקראת שנה הבאה, ולא לאלץ את הרצים לגרום לזיהום סביבתי ניכר שוב. "עיריית תל אביב גם חילקה לבאי המירוץ תיק רווי במוצרי חסויות - שנחיצותם מוטלת בספק רב, אך הפסולת שהם מייצרים רבה. העירייה צריכה להציע 'טריידאוף' על גזי החממה שלא הצליחה למנוע, בשיתוף עם אותן חברות חסות. חברות החסות יקזזו פחמן עם פרויקטים סביבתיים בעיר, כמו נטיעת עצים, או ניקוי פלסטיק בחופים, בתקווה שהעלות תגרום להם לצמצם את הפסולת מלכתחילה".

תגובות

עיריית תל אביב מסרה בתגובה לדברים כי "הבקבוקים מוגשים פתוחים למשתתפי המירוץ בהתאם לנהוג בעולם וזאת בכדי שיוכלו ללגום באופן מיידי, כאשר במירוץ הלילה הדבר חשוב במיוחד כדי שהרצים לא ייכשלו במהלך הריצה. נדגיש כי בכל מקרה, אנו קשובים לביקורת הציבורית ובוחנים אופציות טובות יותר למרוצים הבאים".

מנביעות נמסר: "בהתאם לדרישתם של מפיקי המירוץ, עיריית ת"א וחברת כפיים, סיפקה נביעות את כמות המים המבוקשת".

עוד כתבות

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון