גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התקשורת הישראלית: מעיתונות של "סמוך עליי" ל"תראה לי"

כתבי חדשות דווקא משתמשים בהוכחות לדיווחים, אך כדי לשקם את האמון בתקשורת יידרשו שיטות עבודה המותאמות לסביבה עתירת ראיות

שימוש מושכל בראיות יכול לסייע בשיקום אמון הציבור בעיתונות / צילום: Shutterstock, wellphoto
שימוש מושכל בראיות יכול לסייע בשיקום אמון הציבור בעיתונות / צילום: Shutterstock, wellphoto

"תקשיב, הם פשוט רמאים בבנק הזה", אמרה ההודעה ממספר לא מוכר בווטסאפ של העיתונאי. "הנציג בסניף אמר לי חד משמעית שבתור לקוחה ותיקה הוא נותן לי הלוואה ללא ריבית, אבל כעבור חודש גיליתי שמחייבים אותי בריבית, ועוד איזו!". העיתונאי שולח בקשה לתגובה מדובר הבנק וזה חוזר אליו כעבור שעה עם מייל קצר "דברי הלקוחה אינם נכונים, מעולם לא הובטחה לה הלוואה ללא ריבית. התנאים שקיבלה תואמים את נתוניה". התחנה הבאה של הסיפור, היא בדרך כלל סל המיחזור. לפחות כל עוד לא מדובר בדמות ציבורית, או בעימות שאפשר לעשות ממנו דרמה של גרסה מול גרסה. כל זה היה מסתיים אחרת אילו הלקוחה הייתה מצוידת בראיה, כמו לדוגמה הקלטה של השיחה עם פקיד הבנק, שבה הוא אכן נשמע מבטיח לה הלוואה ללא ריבית.

השאלה היא האם כתבי חדשות, אלה שמספקים לנו את המנה העיקרית של המידע העיתונאי מסתמכים על ראיות כחלק משגרת עבודתם?

שאלה דרמטית

התשובה עד היום הייתה חדה: לא! לפי העמדה הרווחת בקהילת חוקרי התקשורת בעולם, ראיות הן נחלתם הבלעדית של כתבי תחקיר. השימוש בראיות גדול על כתבי חדשות, לא מתיישב עם הקצב המוטרף של עבודתם.

כאשר ניגשנו למחקר שלנו, שבדק את השאלה לראשונה באופן שיטתי, מצאנו כי מקור הדעה הרווחת הוא מחקר פורץ דרך של צמד חוקרים אמריקניים. השניים מצאו במהלך שנות ה-80 שימוש נרחב בראיות בקרב כתבי תחקיר בארצות הברית. כתבי חדשות, לעומת זאת, ציינו השניים לחידוד הממצא שלהם, כמעט שאינם עושים שימוש בראיות. טיעון שהסתמך על חוקרים אחרים, שגם הם, מתברר, לא ממש בדקו ישירות את מידת השימוש בראיות.

השאלה: "ראיות כן או לא" היא דרמטית; התשובה יכולה לעשות את כל ההבדל בין עיתונות של "סמוך עליי" לעיתונות של "תראה לי" (ביטוי של צמד אתיקנים של עיתונות בארה"ב); בין חדשות תלותיות, ומבוססות אמון במקורות מידע, לבין דיווח עצמאי, שנסמך על סיבות ממשיות להאמין לגרסאות המרואיינים, או לכפור בהן; בין ראיות המוגבלות לאליטה זעירה של כתבי תחקיר, לבין היותן חלק מהשגרה של תעשיית החדשות לענפיה.

כדי לפענח את תעלומת רוחב השימוש בראיות נאלצנו לעשות עבודת מחקר מפרכת, שכללה מפגש פנים אל פנים עם 70 עיתונאים מהתקשורת המודפסת והמקוונת בישראל. ביקשנו מכל אחד מהם לפצח יחד איתנו את תהליך העבודה שמאחורי שבע ידיעות שלהם מהתקופה האחרונה, ידיעה אחר ידיעה. התוצאות מתפרסמות בימים אלה בכתב העת הבינלאומי לחקר עיתונות Journalism.

הממצאים הפתיעו גם אותנו: ב-42% מהידיעות נעשה שימוש בראייה כלשהי. אפשר תמיד לצפות ליותר, אבל מדובר בהיקף שימוש משמעותי, שמעיד עד כמה ראיות הפכו חלק משגרת עבודה.

תמונה מדאיגה

לגבי איכות הטיפול בראיות התמונה מדאיגה. למרות סימנים למחשבה סדורה בעניין אצל חלק מהעיתונאים, הטיפול הכולל בראיות היה לא שיטתי ולא לגמרי מקצועי. למשל, בהמתנה הפסיבית לכך שהמקורות ישלחו להם ראיות, בשימוש בראיות לפי הצורך ובהתאם לאג'נדה ולציפיות ולא בהתאם לעקרונות מנחים. כך לדוגמה, אחד העיתונאים העניק מעמד של ראיית זהב להקלטה שאימתה את ההשערות שלו, אבל בחר להטיל ספק בהקלטה אחרת, ששירתה פוליטיקאי לא אמין בעיניו. שימוש שרירותי ואקראי בראיות עלול להסב לעיתונות יותר נזק מתועלת.

להבדיל מתחומי המשפט והמדע, שמתמודדים זה מאות שנים עם שימוש בראיות, העיתונות החדשותית מצויה בשלב העוברי. הפרקטיקה של שימוש בראיות החלה לדעתנו רק בעשורים האחרונים, עם התפתחות סביבת העבודה הדיגיטלית. מעולם לא היה כה קל ומהיר להשיג, לייצר ולהעביר מסמכים, וידיאו, תצלומים ונתונים. לחלק משמעותי מאלה עשוי להימצא ערך ראייתי.

כדי להפיק את המיטב בסביבה עתירת ראיות, תעשיית החדשות חייבת לנסח לעצמה תורה מקצועית וכללי משחק. את ההשראה לכך היא יכולה לספוג מתחומי המשפט והמדע, שהשקיעו מחשבה רבה בניסיון להגביר את עקביות השימוש בראיות. למנוע מצבים שבהם מדען או שופט נהנים מחופש מופרז לעשות בראיות ככל העולה על רוחם.

לממצאים הללו יש משמעויות מרחיקות לכת לא רק עבור העיתונאים עצמם, ואלה שמכשירים אותם. שימוש מושכל בראיות יכול לסייע בשיקום אמון הציבור בעיתונות. כפי שמלמדים היום סטודנטים לתקשורת כיצד לפעול ברשתות החברתיות ולקדם תכנים, חיוני להכשיר עיתונאים לעבודה בסביבה עתירת ראיות. איך להשיג אותן באופן יזום, מתי הן קבילות, איזה משקל לתת להן ובאיזה אופן לשקף עבורנו, צרכני התקשורת, את מידת ההסתמכות של ידיעותיהם על ראיות מוצקות ועצמאיות.

פרופ' צבי רייך הוא חוקר עיתונות במחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון.
ד"ר אביב בר-נוי הוא עמית מחקר במחלקה למערכות מידע ניהוליות במכללה האקדמית צפת ובמחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה

עוד כתבות

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בגלל הסיכוי למלחמה עם איראן: הנגיד הותיר את הריבית על כנה

בנק ישראל השאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4% ● השיקול המרכזי: העלייה באי־הוודאות הגאו־פוליטית ● סמוטריץ': "החלטה שגויה. קורא לנגיד לחזור מהחלטתו ולהמשיך במגמת הפחתת הריבית" ● בתחילת השבוע שעבר גילמו השווקים הסתברות של כ-80% להפחתת ריבית, אלא שרוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, ורוב אנליסטים צפו את הותרת הריבית על כנה

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לטובת בן גביר: הקואליציה מקדמת איסור על בג"ץ להתערב בכהונת שרים

ועדת הכנסת אישרה היום להקים מחדש את הוועדה המיוחדת להכנת "חוק דרעי 2", שיאפשר למנות שרים הנאשמים בפלילים וימנע מבג"ץ להתערב במינויים ● היועמ"שית התנגדה בעבר להצעת החוק

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

האנליסטים מתיישרים עם השוק: מניית התוכנה שמחיר היעד שלה נחתך ב־70%

הירידות החדות במניות התוכנה בעקבות החשש מהשפעות ה־AI - מובילות לשורה של הפחתות מחירי יעד, בהן של חברות מישראל, שעדיין גבוהים ממחיר השוק ● בג'פריס מסמנים את המניות המועדפות בתחום, ואילו בבנק אוף אמריקה מזהירים: הירידה במכפילים רק התחילה

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד היום את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר היום ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד, והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע כי אף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על חברת האסתטיקה הרפואית התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר, מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היום היסטוריה בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף היום לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר